בלוג מספר 100: מפת תפיסות ומודלים

“To exist is to change, to change is to mature, to mature is to go on creating oneself endlessly.” Henri Bergson

"להתקיים (להיות קיים) זה להשתנות, להשתנות זה להתבגר, להתבגר זה להמשיך ליצור את עצמך בצורה אינסופית". הנרי ברגסון

במלאת 100 פוסטים ו20,000 צפיות,

לפניכם מפת כל התפיסות והמודלים שפיתחתי.

מתוך 100 הפוסטים, לעיונכם מספר פוסטים נבחרים לפי הנושאים המופיעים במפה:

1.   מנהיגות:

·       איך לבחור מנהיג? או: בחר לך מנהיג סינכרוני

http://nirgo.blogspot.co.il/2015/03/blog-post_14.html

·       מעגל המנהיגות הסינכרונית Synchronous Leadership Cycle

http://nirgo.blogspot.co.il/2015/01/synchronous-leadership-cycle.html

·       מנהיגות סינכרונית Synchronous Leadership

http://nirgo.blogspot.co.il/2015/01/synchronous-leadership_21.html

·       Synchronous Leadership: 4 Basic assumptions

http://nirgo.blogspot.co.il/2015/01/synchronous-leadership-4-basic.html

·       הובלת שינוי על פי קוטר והמנהיגות הסינכרונית Synchronous Leadership

http://nirgo.blogspot.co.il/2015/01/synchronous-leadership_7.html

·       מנהיגות סינכרונית Synchronous Leadership

http://nirgo.blogspot.co.il/2015/01/synchronous-leadership.html

·       Putin as a Synchronous Leader

http://nirgo.blogspot.co.il/2015/01/putin-as-synchronous-leader.html

·       Synchronous leadership as a global digital leadership

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/12/synchronous-leadership-as-global.html

·       SYNCHRONUOS LEADERSHIP מנהיגות בדור המילניום: מנהיגות סינכרונית ולמידה אנתרופוגוגית

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/12/synchronuos-leadership.html

·       חדשנות בעולם המנהיגות: מנהיגות סינכרונית Synchronous leadership

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/12/synchronic-leadership.html

·       איך לגדל מנהיגים חינוכיים

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/12/blog-post_20.html

·       מודל מנהיגות לימודית / Learning Leadership Model

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/08/learning-leadership-model.html

·       Leadership guidelines to assist school leaders to assimilate Anthropogogy in their schools10

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/10/10-leadership-guidelines-to-assist.html

2.   מודל אמ"י

·       אמ"י: מודל חדש לניהול

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/07/blog-post.html

·       ללמד את דור המילניום- הגישה האנתרופוגוגית ומודל משתתפי"ם

http://nirgo.blogspot.com/2014/07/blog-post_19.html

·       מודל השפעה על המנהל: Influence The Manager- ITM

http://nirgo.blogspot.com/2014/07/influence-manager-itm.html

·       למידה משמעותית: מקורות סמכות מורית ללמידה משמעותית

http://nirgo.blogspot.com/2014/07/blog-post_16.html

3.   אנתרופוגוגיה

·       אנתרופוגוגיה מוסרית או כיצד ליצר חינוך מוסרי Anthropogogy and Morality: how to create a moral education

http://nirgo.blogspot.co.il/2015/03/anthropogogy-and-morality-how-to-create.html

·       Anthropic Leadership: The leadership of human being

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/07/anthropic-leadership-leadership-of.html

·       מודל המשוב על פי הגישה האנתרופוגוגית

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/07/blog-post_25.html

·       ללמד את דור המילניום- הגישה האנתרופוגוגית ומודל משתתפי"ם

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/07/blog-post_19.html

·       אנתרופוגוגיה: שמח לפרסם ערך חדש ומודל מעניין ללמידה משמעותית

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/07/blog-post_14.html

·       Anthropogogic Learning process

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/08/anthropogogic-learning-process.html

·       The Existentialist Education and Anthropogogy

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/08/the-existentialist-education-and.html

·       אנתרופוגוגיה ואקזיסטנציאליזם

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/08/blog-post_94.html

·       Existentialism and Anthropogogy

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/08/existentialism-and-anthropogogy_24.html

·       Anthropogogy based Antifragility

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/10/anthropogogy-based-antifragility.html

4.   למידה משמעותית

·       Erich Fromm and The Significant Learning Model/ part two

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/10/erich-fromm-and-significant-learning_17.html

·       Erich Fromm and The Significant Learning Model/ part one

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/10/erich-fromm-and-significant-learning.html

·       המוטיבציה ללמידה משמעותית על פי הרמב"ם

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/10/blog-post_14.html

·       המודל ללמידה משמעותית כמשרת את גישת הרמב"ם

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/10/blog-post_13.html

·       מנהיגות חינוכית על פי הרמב"ם

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/10/blog-post_12.html

·       Anthropogogy based Antifragility

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/10/anthropogogy-based-antifragility.html

·       אנתרופוגוגיה Anthropogogy והלמידה הבית מדרשית

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/10/anthropogogy.html

·       אנטי שביר ולמידה אנתרופוגוגית

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/10/blog-post.html

·       אנתרופוגוגיה Anthropogogy והלמידה הבית מדרשית

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/10/anthropogogy.html

·       To lead an Anthropogogic change/ part 2

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/10/to-lead-anthropogogic-change-part-2.html

·       To lead an Anthropogogic change/ part 1

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/10/to-lead-anthropogogic-change-part-1.html

·       Alfred Adler and the Significant Individual Learning model

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/11/alfred-adler-and-significant-individual.html

·       Carl Gustav Jung and the SIL model

http://nirgo.blogspot.com/2014/12/carl-gustav-jung-and-sil-model.html

·       Synchronous Leadership: How to communicate a Global message according to Gestalt Principles

http://nirgo.blogspot.com/2015_02_01_archive.html

5.   מיומנויות המאה ה21

·       המודל האנתרופוגוגי ללמידה משמעותית ופירמידת הצרכים של מאסלו.

http://nirgo.blogspot.com/2014/09/blog-post.html

·       ללמד את דור המילניום- הגישה האנתרופוגוגית ומודל משתתפי"ם

http://nirgo.blogspot.com/2014/07/blog-post_19.html

·       איך לבחור מנהיג? או: בחר לך מנהיג סינכרוני

http://nirgo.blogspot.com/2015_03_01_archive.html

·       Synchronous leadership as a global digital leadership

http://nirgo.blogspot.com/2014_12_01_archive.html

·       הובלת שינוי על פי קוטר והמנהיגות הסינכרונית Synchronous Leadership

http://nirgo.blogspot.com/2015/01/synchronous-leadership_7.html

6.   מודל "מנחים ביחסים"

·       The Manager Mindset/ Nir Golan / Managerial skills based on the model "Positions in Relationships"/ Orion-books: Part two

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/11/the-manager-mindset-nir-golan_15.html

·       The Manager Mindset/ Nir Golan / Managerial skills based on the model "Positions in Relationships"/ Orion-books: Part one

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/11/the-manager-mindset-nir-golan.html

·       מנהל בראש/ תקציר הספר

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/11/blog-post_12.html

·       ספר חדש ומשמעותי שישנה את חיי הניהול שלכם: מנהל בראש

http://nirgo.blogspot.co.il/2014/11/blog-post_3.html

·       איך לגדל מנהיגים חינוכיים

http://nirgo.blogspot.com/2014/12/blog-post_20.html

איך לבחור מנהיג? או: בחר לך מנהיג סינכרוני

מנהיג נבחר על ידי העם, כך הוגדר כבר בתקופת אפלטון. על המנהיג מוטלת החובה לשמור על אזרחי המדינה. 

מנהיג הוא תפקיד. מהות תפקידו היא להיות שליח ציבור: על המנהיג לשרת את הציבור. המנהיג הוא כלי למתן מענה לבעיות הציבור, הובלתו למציאות חדשה וטובה יותר. לכן שלום הציבור, טובתו וערכיו נמצאים במרכז העשייה ושיקול הדעת של המנהיג הסינכרוני.

תפקיד המנהיג הוא זמני: מכיוון שצורכי הציבור משתנים, והמציאות משתנה, ברגע שכישורי המנהיג ו/או השקפתו, אינם נותנים יותר מענה או שאינם רלוונטיים יותר, על המנהיג לפרוש מתפקידו.

מנהיגות סינכרונית היא מנהיגות זמנית.

ברגע שהיא מפסיקה להיות מסונכרנת עם צורכי הציבור, הזמן והתקופה, היא מייצרת נזק ולכן יש להתאימה או להחליפה.

אחת התכונות החשובות ביותר אצל מנהיג היא "מודעות הרלוונטיות" שלו: על המנהיג לזהות מתי הוא אינו רלוונטי יותר ולפנות את מקומו למנהיג אחר מתאים יותר.

טובת הציבור תמיד נמצאת תמיד לפני כל אינטרס אישי אחר!

על המנהיג מוטלת החובה לשמור על אזרחי המדינה. 

(על המנהיג להתמודד עם הקושי לוותר על תפקידו וכל המשמעויות הנובעות מכך).

צריך שיתקיימו אצל המנהיג 6 תנאים:

1.   עליו להיות איש חזון:

·      בעל ערכים, אידאולוגיה, אמות מידה של מוסריות אשר נותנות מענה לבעיות/ צורכי השעה, ומובילים את הציבור קדימה: יצירת מציאות חדשה וטובה יותר.

2.   היכולת להפוך את החזון להרגל Habitual Vision:

·      תכנית פעולה אשר לוקחת את החזון, מתרגמת אותו להתנהגויות המצופות גם ממנו וגם מהציבור. התנהגויות אלו אמורות להפוך להרגל, שגרה, נורמה. בעזרתן יוצר המנהיג תרבות ומציאות חדשה וטובה יותר. חזון אשר אינו הופך להרגל נשאר רק חזון.

3.   יוזם:

·      רואה צעד אחד קדימה, צופה את העתיד, מוביל ולא מובל,  מתכנן מראש לטווח הקצר ולטווח הארוך. פועל מתוך מניעים אידאולוגיים ליצירת המציאות החדשה, מתווה ומוביל דרך יוזמה: פרואקטיביות- עשייה קדימה!

·      ההפך ממנהיג מגיב, "מכבה שרפות", שכל הזמן רב נותן פתרונות למצב הקיים ולא מעצב את המציאות.

4.   אמיץ:

·      מתגבר על פחדיו האישיים והמכשולים הסובבים אותו בדבקות ובשיקול דעת. מאמין בצדקת דרכו והולך איתה בצורה שקולה ומציאותית עד הסוף. אינו מוותר לעצמו ולסובבים אותו. לא מפחד להביע את דעותיו ולהוביל מעשים לטובת הציבור גם בניגוד לדעת הרוב והפחד שלו מכישלון.

5.   כישורי תקשורת בינאישית:

·      כריזמה, אמפטיה ואסרטיביות. מצליח לסחוף את העם אחריו בעתות שלום ומשבר.

6.   עניו:

·      צנוע ועניו ומסתפק במועט לכל אורך דרכו, אינו רודף שררה וכבוד אלא ענווה ומקצוענות.

לכשתלכו לקלפי לבחור את מנהיגכם: בדקו שברור לכם החזון שלו, האופן בו הוא מתכנן ליישמו ועד כמה הוא אמיץ יוזם וסוחף (על ענווה ניתן להתפשר). הכי חשוב שהוא פועל על פי העיקרון של אפלטון- על המנהיג מוטלת החובה לשמור על כל אזרחי המדינה, ואינו שם את עצמו או אינטרסים אחרים במרכז עשייתו הפוליטית.

המילה החשובה ביותר במשפטו של אפלטון היא: כל, לא חלק או פלח מהעם, אלא טובת כל אזרחי המדינה!

נספח:

על המנהיג מוטלת החובה לשמור על אזרחי המדינה. אפלטון: מעמד המנהיגות הוא מעמד ״השומרים״. זוהי מצד אחד חובתו של החכם שהצליח להשתחרר מכבליו, מחשכת המערה והצללים המתעתעים על קירותיה; חובתו היא לחזור ולספר לאחיו הכלואים על השמש שבחוץ, שהיא- היא מקור האור בעולם (״משל המערה״, ספר המדינה, ז׳). אך זוהי גם חובתו של המנהיג המעשי- להתנזר מכל עיסוק שאינו משרת את המדינה ואת האידאה שלה. עליו להיות משולל כל אינטרס פרטי. על כן מחייב אפלטון את ״השומרים״ להיות מחוסרי בתים משלהם, רכוש פרטי, ואף משפחות פרטיות (ספר המדינה, ה׳).

אני מפרש זאת לכיוון צניעות, ענווה ו"מנח אמצעי".

שלמות המידות (על פי הרמב"ם) עמ׳ 72

האדם המוסרי איננו רק אדם שעושה פעולות טובות, אלא בעיקר אדם שיש לו תכונות טובות. הרמב"ם ממקם את המוסריות באישיות (שהיא המקור למעשים), ולא רק במעשים עצמם. הרמב"ם אימץ את התפיסה האריסטוטלית הקובעת את איכותה המוסרית של תכונת אישיות על פי המידה שבה היא מאוזנת: "המעלות הן תכונות נפשיות וקניינים ממוצעים בין שתי תכונות רעות, האחת מהן יתרה והאחרת חסרה. מן התכונות האלה יתחייבו הפעולות ההן".

משמעה של תכונה מאוזנת, שהיא מביאה למעשים התואמים למושאים שלהם. אל מול עוול מוסרי חמור אין להגיב באופן שהוא הממוצע בין כעס לאדישות, אלא יש להגיב בכעס. איזון הוא ההתאמה הרגשית שבין האדם לעולם.

מנהיג שזכה לשלמות המידות הוא אדם שהצליח להביא את אישיותו לידי איזון מוחלט, כלומר מידותיו מכוננות אינטראקציה הרמונית בינו לבין המציאות. 

ניתוח אירוע סינכרוני (מתגלגל) על פי עקרונות המנהיגות הסינכרונית Synchronous Leadership

ניתוח אירוע סינכרוני הוא מופע מנהיגותי ללמידה ממדרגה ראשונה:

מוביל האירוע עוצר ומקיים בעזרת הקבוצה תהליך למידה משמעותי אונליין/ מסונכרן, אשר בעקבותיו ימשיך להוביל את האירוע בהצלחה.

העצירה היא למטרת למידה והפקת לקחים והיא קריטית למעבר ממיקום מגיב- מקום בו האירוע מתנהל מעצמו ("כיבוי שרפות"), למיקום יוזם- הובלת האירוע. 

מטרות הניתוח:

מתן כלים להובלת האירוע הנוכחי (מנהיגות סינכרונית)

תהליך למידה והפקת לקחים של כל המשתתפים לאירועים הבאים

שלבים:

1.   הצגת הכללים

2.   פירוט האירוע

3.   סבב שאלות

4.   סבב פתרונות

5.   בחירת הפתרון

6.   סיכום משמעותי

1.   הצגת הכללים:

·      הצגת מטרות ניתוח האירוע הסינכרוני. 

·      הצגת המבנה, השלבים ומשכם. 

·      הכללים- בכל שלב לכל אחד יהיה תפקיד והוא ישתנה בין השלבים. המנחה יסביר את הכללים לפני כל שלב.

·      יש להקפיד על כללי המשחק להשגת המטרות במלואן.

2.   פירוט האירוע:

·      בחירת אירוע סינכרוני ותיחום הניתוח בגבולות זמן ברורים.

·      הנחייה למשתתפים לא לקטוע רצף התיאור ולרשום לעצמם שאלות אינפורמטיביות בלבד.

·      תיעוד מקרה: רק הגורם הרלוונטי מתאר בצורה עובדתית את אשר קרה בתחום גבול הזמן הנבחר, תוך כדי תיעוד דבריו על הלוח. ניתן להוסיף בהערות שוליים אינפורמציה מחוץ לזמן שתוחם לניתוח, שרלוונטית להבנת האירוע ומשמעותו.

·      יש לתעד את האירוע כפרוטוקול, תרחיש או תרשים, אשר מראה את השתלשלות האירועים על ציר הזמן.

·      ישנה חשיבות רבה לרצף ולפרופורציות הזמן/ המשך של כל שלב באירוע.

·      יש לבצע תיעוד "רזה" אך רלוונטי כדי לעזור למתאר ולמשתתפים בתהליך הלמידה. 

·      יש להקפיד שהמשתתפים האחרים רק רושמים שאלות ולא קוטעים את רצף התיאור. רק המנחה יכול מידי פעם לברר מידע אשר לא ניתן בצורה מדויקת או לכוון ליצירת תיעוד רציף ולא קטוע או מדלג.

3.   סבב שאלות אינפורמטיביות בלבד מהמשתתפים:

·      כל משתתף שואל שאלות מידע בלבד הרלוונטיות להבנת האירוע.

·      יש להימנע משאילת שאלות המכילות בתוכן ביקורת או נקיטת עמדה על האירוע ואופן ניהולו.

4.   סבב פתרונות מהמשתתפים:

·      כל משתתף מעלה פתרון או רעיון לפעולה שיש לנקוט כרגע, בכדי להמשיך ולהוביל את האירוע.

·      כל פתרון נרשם על הלוח ללא שיפוט.

·      יש להקפיד לא לתת משוב או ביקורת על אופן הובלת האירוע עד כה.

·      אין המטרה לבצע תחקיר או משוב על אופן הובלת האירוע אלא למידה למטרת שיפור מתמיד.

5.   שלב בחירת הפתרון:

·      מוביל האירוע/ הגורם המתאר, בוחר את הפתרון או סט הפעולות אותם הוא הולך לבצע, הוא מפרט את מעשיו בטווח המיידי ובטווח הארוך.

6.   סבב סיכום משמעותי:

·      סבב בו כל אחד מן המשתתפים מתאר במשפט את תהליך הלמידה אשר חווה: משהו משמעותי אחד שהוא הולך ליישם בעקבות ניתוח האירוע "המתגלגל"/ סינכרוני שבוצע.

יש להימנע מדיונים!

דיון לימודי הוא שיטת למידה שונה מניתוח אירוע. יש לקחת בחשבון כי שיטת הדיון הלימודי דורשת מיומנויות הנחייה שונות ויכולה להסיט את ניתוח האירוע מהמיקוד שלו ומהמשך המתוכנן.

הערה: בצוות או קבוצה עצמאית, ניתן לבצע את המודל ללא צורך במנחה חיצוני. אחד מחברי הקבוצה, כל אחד בתורו, יכול להוביל את הניתוח. 

Documentation of the Past is the Creation of the Future

Most leaders (people managers) don't have the time to document their actions: conversations with employees, performance management processes, performance improvement plans and additional leadership events. The main reason for this lack of documentation is that leaders just don't have the time in their daily lives to do so.

If it is not a part of the organization's regulations, or their own personal need, they postpone it and eventually forget all about it. Leaders should understand that documenting the past is a way to creating the future.

If they want to be proactive and create a habitual vision, they have to document almost every major step they make, especially with their team and their employees.

During World War 2, the most comprehensive effort to document ghetto life was undertaken in the Warsaw ghetto by a group of several dozen writers, teachers, rabbis, and historians led by Dr. Emmanuel Ringelblum in a secret operation code-named Oneg Shabbat (Hebrew for "Sabbath delight"). They wrote diaries, collected documents, commissioned papers, and preserved the posters and decrees that comprised the memory of the doomed community. They had no illusions. Their only hope was that the memory of the Warsaw ghetto would endure. They did it not for their present but for the others' future.

On the eve of the ghetto's destruction in the spring of 1943, when all seemed lost, the archive was placed in three milk cans and some metal boxes and buried in the cellars of several Warsaw buildings. They understood that by documenting the past they could help create and shape the future. They also understood that an event that wasn't documented eventually wouldn't exist because nobody would remember it.

The two containers that were found in 1946 and in 1950, contained copies of several underground newspapers, a narrative of deportations from the Warsaw ghetto, and public notices by the Judenrat (the council of Jewish leaders established on German orders).

By creating this archive, they saved the memory of this period which affected the historical events that happened after the war.

Despite repeated searches, the rest of the archive, including the third milk can, was never found.

If you want to be the leader for the future, take the time to document the past and help the Creation of the Future.

כולנו עבדים/ כוחו של הקפיטליזם

"לרצות דבר-מה בלב שלם- עניין זה מצריך סגפנות, כלומר התמסרות במשך כל החיים לאידיאל שנבחר בקפידה... לעולם יכניע הרצון את התרבות, כשהמדובר בתרבות גרידא, ולא בנצרות המביאה עמה ריכוז, כוח החלטה, מרץ וחיזוק ממקור שמעל לכוחות- הטבע" Foster, Europe and the German Question, p.70))

בזמן חירום כל בן לאומה מוכן להקריב תענוגות, נוחיות, שלווה וחיים. כלומר סגפנות והתמסרות לאידיאל שנבחר.

אך בשעות שלום הוא שב לסורו.

תפקידה העיקרי של האנתרופוגוגיה Anthropogogy הוא למצוא עקרון שישלוט בחיים, עמידה בטוחה בפני הזרם העכור של הקפיטליזם המודרני על סרטיו, מכוניותיו, פרסומותיו ומסחריותו, וכל השפע הבולט לעין והמפתה של מה שליבו הילדותי והתאב של האדם חפץ.

כדי להצליח במשימה זו עלינו להכיר בעובדה, שהננו מצויים בתוך שתי מהפכות: האחת חברתית, כלכלית ומדינית, ואילו השנייה רוחנית, שביטוייה הם: החלשתן והתפוררותן של המסורות והאמונות ששלטו בתרבות המערב במשך מאות בשנים ושימשו בה גורם מלכד. באין גורם מלכד אחד או עיקרי נוצר כאוס ולגיטימציה לכל זעזוע אפשרי. חסרה תרבות משותפת, מטרה משותפת, נוצרה סגידה לאלילי שווא: בוגרי סדרות ריאליטי למיניהן. נוצר חלל ריק המתמלא באל ההון, הקפיטליזם. 

הגבולות הגאוגרפיים נפרצו עם המהפכה הדיגיטלית ואין כיום גורם או אידיאל מלכד אשר שווה לרצותו בלב שלם, והוא מצריך סגפנות והתמסרות במשך כל החיים. הקפיטליזם מציע את הסגידה לכסף ומייצר אשליה אצל המאמין כי אינו דורש סגפנות. הוא אינו דורש סגפנות גופנית, נהפוך הוא, הוא מעודד נהנתנות והדוניזם, בכך מצדיק את כמות מוצרי הצריכה אותם מייצר ומגדיל את הונו. אך בתמורה הוא קונה את נפשו וחירותו של המאמין בו והופך אותו לעבדו.

"כי כולנו עבדים אפילו 

שיש לנו כזה כאילו 

פותחים פה גדול 

ומחכים לעונג הבא 

כולנו מכורים של מישהו 

שמבקש עכשיו תרגישו 

פותחים פה גדול 

ומחכים למנה הבאה 

חלונות ראווה יפים פה 

זה הכול למכירה 

גם אנחנו תלויים 

עם פתקי החלפה 

אז מה נעשה עם הכעס הזה 

מה יהיה עם הקנאה 

כולם רוצים להיות חופשיים 

אבל ממה אלוהים ממה"

מילים: ברי סחרוף

הפתרון טמון אך ורק באנתרופוגוגיה Anthropogogy;

תפקידו לצייד את האדם בגישה אינטלקטואלית לחיים ובפילוסופיה של חיים:

1.   למצוא עניין אינטנסיבי בעולם ובחיים.

2.   לרצות לראותם כמו שהם.

3.   להרגיש שהאמת, כדברי אפלטון, היא גם נצחית וגם יפה.

הפילוסופיה של החיים תכלול את הטוב, את האמת ואת היפה, ונגדיר את הטוב כך, שיכיל את המילים: אהבה, צדק, אומץ, כיבוש היצר, רחמים וחופש.

המטרה שהאדם יבחין בין עובדה לדמיון, ייקח אחריות וישאל את השאלות הנכונות בכדי לרכוש הרגלים של הרוח, חוש ערכים ותחושה של "דעת טוב ורע".

אנתרופוגוגיה מוסרית או כיצד ליצר חינוך מוסרי Anthropogogy and Morality: how to create a moral education

"חינוך מוסרי לא יתכן בלי חזון של גדולה, שהפך להרגל." (וויטהד (Whitehead

חלק מעבודת החינוך הוא להעשיר את חזונם של התלמידים על מנת לחנך תוך כדי כך את אופיים.

"Moral education is impossible apart from the habitual vision of greatness. If we are not great, it does not matter what we do or what is the issue." (Alfred North Whitehead)

The phrase, “The Habitual Vision of Greatness,” comes from Alfred North Whitehead’s The Aims of Education. 

חזונות של גדולה בחייהם ובדמותם של בני-אדם מופיעים בפנינו בשני מקצועות הנלמדים בכל בית-ספר: הספרות וההיסטוריה, כולל תנ"ך שיש בו גם ספרות וגם היסטוריה.

תפקידו של החינוך לצייד את האדם בגישה אינטלקטואלית לחיים ובפילוסופיה של חיים:

1.   למצוא עניין אינטנסיבי בעולם ובחיים.

2.   לרצות לראותם כמו שהם.

3.   להרגיש שהאמת, כדברי אפלטון, היא גם נצחית וגם יפה.

הפילוסופיה של החיים תכלול את הטוב, את האמת ואת היפה, ונגדיר את הטוב כך, שיכיל את המילים: אהבה, צדק, אומץ, כיבוש היצר, רחמים וחופש.

המטרה שהאדם יבחין בין עובדה לדמיון, ייקח אחריות וישאל את השאלות הנכונות בכדי לרכוש הרגלים של הרוח, חוש ערכים ותחושה של "דעת טוב ורע".

בכדי לאפשר זאת, צריך לתת ללומד ובראש ובראשונה למלמד, למורה, אפשרות לגמישות אנתרופוגוגית:

הנחות היסוד של האנתרופוגוגיה:

1.      האדם כלומד עצמאי: תפיסת האדם את עצמו כישות עצמאית. האדם רואה עצמו כמי שמכוון את עצמו מבחינה עצמית, בוחר מה ללמוד, כמה ואיך. תפקיד המלמד אינו לתת תשובות מוכנות לשאלות שנקבעו מראש, אלא לסייע לו לגלות בעצמו את השאלות החשובות ואת התשובות. 

2.      הלמידה כמותאמת לצורכי האדם: האדם מוכן ללמידה כאשר הוא זקוק לה, היא קשורה למשימותיו ולתפקודו היומיומי והחברתי. הוא רואה בלמידה כמשרתת מטרות בתהליך התפתחותו האישית. עם הגיל מתחדדים צרכים אישיים של האדם. לכל אדם מאפיינים וצרכים משלו. לכן, הדרך המתאימה ביותר ללמידה היא למידה המותאמת לצרכי ולמאפייני האדם: בירור וניתוח צרכיו של האדם תוך התייחסות למרכיבים רגשיים ונפשיים ולא רק קוגניטיביים והתנהגותיים. לכן על הגמישות האנתרופוגוגית להתחיל בזיהוי הצרכים ולהיות מותאמת לכל אורכה לצרכים אלה. יש לשקף ללומד כיצד תהליך הלמידה במסגרת הגמישות האנתרופוגוגית נותן לו מענה לצרכים אלה. 

3.      הלמידה כמחדשת: בעידן הדיגיטאלי בו קיימת זמינות כמעט מלאה של המידע ברשת, על הלמידה בגמישות האנתרופוגוגית לחדש לאדם. האדם מגיע עם מטען של ניסיון חיים שהופך למקור משמעותי ללמידה, ויש צורך לחבר את הלמידה הנוכחית לידע ולניסיון הקודם שלו. יש לברר את הידע המוקדם של האדם והניסיון הקודם שלו על מנת לחבר את הלמידה לניסיונו ולא ללמדו דברים שהוא כבר יודע. בעידן הדיגיטאלי בו קיימת זמינות כמעט מלאה של המידע ברשת, על הלמידה בגמישות האנתרופוגוגית לחדש לאדם. 

4.      הלמידה כנותנת מענה מעשי: המניע העיקרי ללמידת אדם הוא פתרון בעיות וסקרנות. לאדם יש צורך ביישום מיידי של החומר, ולכן הלמידה במסגרת הגמישות האנתרופוגוגית תהיה יותר ממוקדת אם תיתן מענה לבעיה הדורשת פתרון בנושא מסוים. למידה אשר אינה ניתנת ליישום מיידי נתפסת כבזבוז זמן.

בחינוך האנתרופוגוגי למוסר, שהופך ערכים להרגל, ישנו עיסוק חשוב במשמעות החיים. 

The full quotation of Alfred North Whitehead reads: “Moral education is impossible apart from the habitual vision of greatness. If we are not great, it does not matter what we do or what is the issue.”

לכן בחינוך האנתרופוגוגי למוסר, אם לא מחנכים לגדולה בצורה גדולה, זה לא משנה מה אנחנו עושים או מה הנושא. הדוגמה האישית, חסרת הפשרות כאן, היא קריטית.