"חינוך
מוסרי לא יתכן בלי חזון של גדולה, שהפך להרגל." (וויטהד (Whitehead
חלק מעבודת החינוך הוא להעשיר את חזונם של
התלמידים על מנת לחנך תוך כדי כך את אופיים.
"Moral education is
impossible apart from the habitual vision of greatness. If we are not great, it
does not matter what we do or what is the issue." (Alfred North Whitehead)
The phrase, “The Habitual Vision of Greatness,” comes from
Alfred North Whitehead’s The Aims of Education.
חזונות של גדולה בחייהם ובדמותם של בני-אדם
מופיעים בפנינו בשני מקצועות הנלמדים בכל בית-ספר: הספרות וההיסטוריה, כולל תנ"ך
שיש בו גם ספרות וגם היסטוריה.
תפקידו של החינוך לצייד את האדם בגישה
אינטלקטואלית לחיים ובפילוסופיה של חיים:
1.
למצוא עניין אינטנסיבי בעולם ובחיים.
2.
לרצות לראותם כמו שהם.
3.
להרגיש שהאמת, כדברי אפלטון, היא גם נצחית וגם
יפה.
הפילוסופיה של החיים תכלול את הטוב, את האמת ואת
היפה, ונגדיר את הטוב כך, שיכיל את המילים: אהבה, צדק, אומץ, כיבוש היצר, רחמים
וחופש.
המטרה שהאדם יבחין בין עובדה לדמיון, ייקח
אחריות וישאל את השאלות הנכונות בכדי לרכוש הרגלים של הרוח, חוש ערכים ותחושה של
"דעת טוב ורע".
בכדי לאפשר זאת, צריך לתת ללומד ובראש ובראשונה
למלמד, למורה, אפשרות לגמישות אנתרופוגוגית:
הנחות היסוד של האנתרופוגוגיה:
1. האדם כלומד עצמאי: תפיסת
האדם את עצמו כישות עצמאית. האדם רואה עצמו כמי שמכוון את עצמו מבחינה עצמית, בוחר
מה ללמוד, כמה ואיך. תפקיד המלמד אינו לתת תשובות מוכנות לשאלות שנקבעו מראש, אלא
לסייע לו לגלות בעצמו את השאלות החשובות ואת התשובות.
2. הלמידה כמותאמת לצורכי
האדם: האדם מוכן ללמידה כאשר הוא זקוק לה, היא קשורה למשימותיו ולתפקודו היומיומי
והחברתי. הוא רואה בלמידה כמשרתת מטרות בתהליך התפתחותו האישית. עם הגיל מתחדדים
צרכים אישיים של האדם. לכל אדם מאפיינים וצרכים משלו. לכן, הדרך המתאימה ביותר
ללמידה היא למידה המותאמת לצרכי ולמאפייני האדם: בירור וניתוח צרכיו של האדם תוך
התייחסות למרכיבים רגשיים ונפשיים ולא רק קוגניטיביים והתנהגותיים. לכן על הגמישות
האנתרופוגוגית להתחיל בזיהוי הצרכים ולהיות מותאמת לכל אורכה לצרכים אלה. יש לשקף
ללומד כיצד תהליך הלמידה במסגרת הגמישות האנתרופוגוגית נותן לו מענה לצרכים
אלה.
3. הלמידה כמחדשת: בעידן
הדיגיטאלי בו קיימת זמינות כמעט מלאה של המידע ברשת, על הלמידה בגמישות
האנתרופוגוגית לחדש לאדם. האדם מגיע עם מטען של ניסיון חיים שהופך למקור משמעותי
ללמידה, ויש צורך לחבר את הלמידה הנוכחית לידע ולניסיון הקודם שלו. יש לברר את
הידע המוקדם של האדם והניסיון הקודם שלו על מנת לחבר את הלמידה לניסיונו ולא ללמדו
דברים שהוא כבר יודע. בעידן הדיגיטאלי בו קיימת זמינות כמעט מלאה של המידע ברשת,
על הלמידה בגמישות האנתרופוגוגית לחדש לאדם.
4. הלמידה כנותנת מענה
מעשי: המניע העיקרי ללמידת אדם הוא פתרון בעיות וסקרנות. לאדם יש צורך ביישום
מיידי של החומר, ולכן הלמידה במסגרת הגמישות האנתרופוגוגית תהיה יותר ממוקדת אם
תיתן מענה לבעיה הדורשת פתרון בנושא מסוים. למידה אשר אינה ניתנת ליישום מיידי
נתפסת כבזבוז זמן.
בחינוך האנתרופוגוגי למוסר, שהופך ערכים להרגל,
ישנו עיסוק חשוב במשמעות החיים.
The full quotation of Alfred North Whitehead reads: “Moral
education is impossible apart from the habitual vision of greatness. If we are
not great, it does not matter what we do or what is the issue.”
לכן בחינוך האנתרופוגוגי למוסר, אם לא מחנכים
לגדולה בצורה גדולה, זה לא משנה מה אנחנו עושים או מה הנושא. הדוגמה האישית, חסרת
הפשרות כאן, היא קריטית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה