איך לבחור מנהיג? או: בחר לך מנהיג סינכרוני

מנהיג נבחר על ידי העם, כך הוגדר כבר בתקופת אפלטון. על המנהיג מוטלת החובה לשמור על אזרחי המדינה. 

מנהיג הוא תפקיד. מהות תפקידו היא להיות שליח ציבור: על המנהיג לשרת את הציבור. המנהיג הוא כלי למתן מענה לבעיות הציבור, הובלתו למציאות חדשה וטובה יותר. לכן שלום הציבור, טובתו וערכיו נמצאים במרכז העשייה ושיקול הדעת של המנהיג הסינכרוני.

תפקיד המנהיג הוא זמני: מכיוון שצורכי הציבור משתנים, והמציאות משתנה, ברגע שכישורי המנהיג ו/או השקפתו, אינם נותנים יותר מענה או שאינם רלוונטיים יותר, על המנהיג לפרוש מתפקידו.

מנהיגות סינכרונית היא מנהיגות זמנית.

ברגע שהיא מפסיקה להיות מסונכרנת עם צורכי הציבור, הזמן והתקופה, היא מייצרת נזק ולכן יש להתאימה או להחליפה.

אחת התכונות החשובות ביותר אצל מנהיג היא "מודעות הרלוונטיות" שלו: על המנהיג לזהות מתי הוא אינו רלוונטי יותר ולפנות את מקומו למנהיג אחר מתאים יותר.

טובת הציבור תמיד נמצאת תמיד לפני כל אינטרס אישי אחר!

על המנהיג מוטלת החובה לשמור על אזרחי המדינה. 

(על המנהיג להתמודד עם הקושי לוותר על תפקידו וכל המשמעויות הנובעות מכך).

צריך שיתקיימו אצל המנהיג 6 תנאים:

1.   עליו להיות איש חזון:

·      בעל ערכים, אידאולוגיה, אמות מידה של מוסריות אשר נותנות מענה לבעיות/ צורכי השעה, ומובילים את הציבור קדימה: יצירת מציאות חדשה וטובה יותר.

2.   היכולת להפוך את החזון להרגל Habitual Vision:

·      תכנית פעולה אשר לוקחת את החזון, מתרגמת אותו להתנהגויות המצופות גם ממנו וגם מהציבור. התנהגויות אלו אמורות להפוך להרגל, שגרה, נורמה. בעזרתן יוצר המנהיג תרבות ומציאות חדשה וטובה יותר. חזון אשר אינו הופך להרגל נשאר רק חזון.

3.   יוזם:

·      רואה צעד אחד קדימה, צופה את העתיד, מוביל ולא מובל,  מתכנן מראש לטווח הקצר ולטווח הארוך. פועל מתוך מניעים אידאולוגיים ליצירת המציאות החדשה, מתווה ומוביל דרך יוזמה: פרואקטיביות- עשייה קדימה!

·      ההפך ממנהיג מגיב, "מכבה שרפות", שכל הזמן רב נותן פתרונות למצב הקיים ולא מעצב את המציאות.

4.   אמיץ:

·      מתגבר על פחדיו האישיים והמכשולים הסובבים אותו בדבקות ובשיקול דעת. מאמין בצדקת דרכו והולך איתה בצורה שקולה ומציאותית עד הסוף. אינו מוותר לעצמו ולסובבים אותו. לא מפחד להביע את דעותיו ולהוביל מעשים לטובת הציבור גם בניגוד לדעת הרוב והפחד שלו מכישלון.

5.   כישורי תקשורת בינאישית:

·      כריזמה, אמפטיה ואסרטיביות. מצליח לסחוף את העם אחריו בעתות שלום ומשבר.

6.   עניו:

·      צנוע ועניו ומסתפק במועט לכל אורך דרכו, אינו רודף שררה וכבוד אלא ענווה ומקצוענות.

לכשתלכו לקלפי לבחור את מנהיגכם: בדקו שברור לכם החזון שלו, האופן בו הוא מתכנן ליישמו ועד כמה הוא אמיץ יוזם וסוחף (על ענווה ניתן להתפשר). הכי חשוב שהוא פועל על פי העיקרון של אפלטון- על המנהיג מוטלת החובה לשמור על כל אזרחי המדינה, ואינו שם את עצמו או אינטרסים אחרים במרכז עשייתו הפוליטית.

המילה החשובה ביותר במשפטו של אפלטון היא: כל, לא חלק או פלח מהעם, אלא טובת כל אזרחי המדינה!

נספח:

על המנהיג מוטלת החובה לשמור על אזרחי המדינה. אפלטון: מעמד המנהיגות הוא מעמד ״השומרים״. זוהי מצד אחד חובתו של החכם שהצליח להשתחרר מכבליו, מחשכת המערה והצללים המתעתעים על קירותיה; חובתו היא לחזור ולספר לאחיו הכלואים על השמש שבחוץ, שהיא- היא מקור האור בעולם (״משל המערה״, ספר המדינה, ז׳). אך זוהי גם חובתו של המנהיג המעשי- להתנזר מכל עיסוק שאינו משרת את המדינה ואת האידאה שלה. עליו להיות משולל כל אינטרס פרטי. על כן מחייב אפלטון את ״השומרים״ להיות מחוסרי בתים משלהם, רכוש פרטי, ואף משפחות פרטיות (ספר המדינה, ה׳).

אני מפרש זאת לכיוון צניעות, ענווה ו"מנח אמצעי".

שלמות המידות (על פי הרמב"ם) עמ׳ 72

האדם המוסרי איננו רק אדם שעושה פעולות טובות, אלא בעיקר אדם שיש לו תכונות טובות. הרמב"ם ממקם את המוסריות באישיות (שהיא המקור למעשים), ולא רק במעשים עצמם. הרמב"ם אימץ את התפיסה האריסטוטלית הקובעת את איכותה המוסרית של תכונת אישיות על פי המידה שבה היא מאוזנת: "המעלות הן תכונות נפשיות וקניינים ממוצעים בין שתי תכונות רעות, האחת מהן יתרה והאחרת חסרה. מן התכונות האלה יתחייבו הפעולות ההן".

משמעה של תכונה מאוזנת, שהיא מביאה למעשים התואמים למושאים שלהם. אל מול עוול מוסרי חמור אין להגיב באופן שהוא הממוצע בין כעס לאדישות, אלא יש להגיב בכעס. איזון הוא ההתאמה הרגשית שבין האדם לעולם.

מנהיג שזכה לשלמות המידות הוא אדם שהצליח להביא את אישיותו לידי איזון מוחלט, כלומר מידותיו מכוננות אינטראקציה הרמונית בינו לבין המציאות.