יום שני, 29 ביוני 2015

John Lennon and the TIM model



"You may say I'm a dreamer
But I'm not the only one
I hope someday you'll join us
And the world will be as one"
Imagine/ John Lennon

Imagination according to the TIM model is based on 21st century abilities:
·      Digital expert
·      Global awareness
·      Creativity
Leaders with imaginative personality are often described as odd or eccentric. When they become leaders they find out how relationships form or the impact of their vision on others. They may also interpret others' motivations and behaviors throughout their vision and develop significant trust of others.
Their Imagination is based on:
Digital expert: a person with special knowledge or ability who performs skillfully the digital tools and media. While using the digital media we develop our imagination and can express our thoughts without limits.
Global awareness: a conceptual understanding based upon an applicable knowledge of global and cultural perspectives.  The understanding of concepts that impact the world encompasses, but is not limited to, environmental, social, cultural, political, and economic relations. This understanding reflects our imagination. Our perception becomes wide open and we can imagine behind the physical boarders.
Creativity: the ability to transcend traditional ideas, rules, patterns and relationships, and to create meaningful new ideas; the ability to make new things or think of new ideas, forms, methods, and interpretations, while using the digital media. The ability to make new things or think of new ideas, combining the global awareness and the digital options.
Imaginative Leaders signs and symptoms can include:
·      Being a loner and lacking close friends outside of the immediate family
·      Unique interpretation of events, including feeling that external events have significant meaning
·      Uniqueness, eccentric or unusual thinking, beliefs or behavior
·      High integrative point of view
·      Suspicious ideas, hypersensitivity, and doubts about the truth
·      Limited emotional responses
·      Increased interest in solitary activities 
The TIM model is based on seven 21st century abilities:
Truth- Problem solving & Critical thinking
Imagination- Digital expert, Global awareness & Creativity
Morality- Communication & Collaboration
The TIM model offers the opportunity to design leaders thoughts by searching the truth, developing their imagination and morality. We can use the TIM model to move from conformist leader to imaginative one.

יום ראשון, 28 ביוני 2015

פוסט שני: היסטורית העם היהודי בא"י על פי מודל "מנחים ביחסים"/ ניר גולן


השימוש במודל "מנחים ביחסים" "Positions In Relationships" (PIR) model לניתוח היסטורי של תולדות העם היהודי בעת החדשה, מייצר פרספקטיבה חדשה ומהפכנית. מודל ״מנחים ביחסים״ פותח ע״י ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות. מושגי יסוד במודל, מוצגים בפוסט הקודם, בו נותחו האירועים אשר התרחשו בגולה. בפוסט זה ננתח את האירועים אשר התרחשו בא"י.
החל מתחילת הכיבוש הבריטי והחלת המנדט הבריטי על א"י היו שלושה גורמים עיקריים שיצרו "פעולות" והתמקמו במנחים שונים:
·      השלטון הבריטי
·      התושבים המקומיים שאינם יהודים
·      התושבים היהודים

המנדט הבריטי הוביל את שלטונו תוך מיקום במנח עליון ביקורתי או עליון תומך. הבחירה בתומך או בביקורתי הייתה לאור מיקומו היחסי של המנח עימו יצר את הפעולה.
מטרתו העיקרית של שלטון המנדט הבריטי בא"י היה ליצור שקט פוליטי ויציבות שלטונית.
השלטון הבריטי שמיקם עצמו כמנח עליון ביקורתי ותומך, יצר שכבה שלמה של אוכלוסיה במנח תחתון צייתן ומרדן: היישוב היהודי והמחתרות.
המנדט הבריטי ניסה להשיג שליטה דרך לקיחת בעלות אימפריאליסטית על התושבים, ניסיון לפתור סכסוכים כעליון תומך מול התושבים, וכעליון ביקורתי אל מול המחתרות והפורעים הערבים.
השלטון הבריטי ניסה לתווך ולתמוך בשני הצדדים ממנח עליון תומך. כשלא נענה לדרישותיו, הפך למנח עליון ביקורתי: הפעיל סנקציות, הגבלות תנועה ונשיאת נשק, ביצע משפטים צבאיים וגזר עונשי מאסר ומוות.
ברגע שהמנדט הבריטי הבין כי הוא איבד שליטה על המצב ואיבד את משמעותו בעקבות החלטת האו״ם על תכנית החלוקה,   הוא ויתר ועזב את האזור. המחתרות ומוסד העפלה היו במנח תחתון מרדן. הבריגאדה היהודית הייתה תופעה חד פעמית של מנח אמצעי השם את הצלת העם היהודי והלחימה באויב הנאצי כמטרה. 
עד לנקודה היסטורית זו, ממוקם העם היהודי במנח מגיב: תחתון צייתן או מרדן.
נקודת המפנה האמיתית במעבר ממגיב ליוזם התחילה סביב רעיונות הציונות והקמת מדינה יהודית. הכרזת המדינה הייתה מהלך במנח אמצעי אשר זיהה הזדמנות סינגולארית בהיסטוריה.  

מרגע שהוקמה המדינה חל מהפך במיקום היחסי של העם היהודי והוא הפך לעליון ביקורתי או עליון תומך:
עליון ביקורתי כלפי התושבים המקומיים שאינם יהודים: ניסיון להשיג שליטה מוחלטת בטענה שהמדינה היא מדינת העם היהודי. התפישה של איום קיומי תמידי וסיכון ביטחוני, הביאה לכיבוש שטחים, גירוש תושבים והקמת ממשל צבאי. השימוש בכוח בסיטואציות השונות נובע ממנח עליון ביקורתי המשווע לשליטה עליונה מוחלטת בסיטואציה.
המיקום במנח עליון תומך בא לידי ביטוי בעיקר מול העולים החדשים. אותם עולים מגיעים מראש במנח תחתון צייתן כי הם תלויים בחסדי הסוכנות והממשלה. לממשלה יש אינטרס להתמקם במנח עליון תומך במטרה לשלוט באותו ״אספסוף״ ולעצבו מחדש בדמות הצבר החדש. במקרים נקודתיים קיימות סיטואציות של מרידה בממסד התומך תוך התמקמות במנח תחתון מרדן. בעקבות הפגנות ומהומות אלו עובר הממסד ממנח עליון תומך למנח עליון ביקורתי.
נקודתית היו מופעים היסטוריים מהמנח האמצעי בדמות מנהיגים אשר זיהו עצמם כשליחי ציבור: הרצל, מנדלסון, בן גוריון, בגין, רבין ופרס. הם בנו חזון לטובת הכלל, יזמו הסכמי שלום ופעילויות להצלת אזרחים ישראלים ויהודים מרחבי העולם.
בתחילת המאה ה21, המתאפיינת במציאות משתנה תמידית שמייצרת חוסר יציבות קבוע, עלינו לייצר עם חדש, הבוחר להיות במנח אמצעי. ממנח תחתון צייתן הנע ונד לעיתים לכיוון המרדן, עד שהושמד כמעט לחלוטין. ממנח עליון ביקורתי הנע ונד לכיוון העליון התומך, תלוי אוכלוסיה ותלוי מצב. מחוסר יציבות במנחים, לחזון יציב של מנח אמצעי מוביל.
שם את החיפוש אחר האמת, הדמיון והמוסריות במרכז.




פוסט ראשון בנושא: היסטורית העם היהודי על פי מודל "מנחים ביחסים"


הניתוח ההיסטורי בעזרת המודל "מנחים ביחסים""Positions In Relationships" (PIR) model  של תולדות העם היהודי בעת החדשה, מייצר פרספקטיבה חדשה ומהפכנית. מודל ״מנחים ביחסים״ פותח ע״י ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות.
מושגי יסוד במודל:
״מנח״- מיקום יחסי של כל אחד מהצדדים במהלך פעולה. המיקום היחסי הוא קבוע או משתנה במהלך פעולה. המיקום היחסי נקבע או כתוצאה ממיקום יחסי של הצד היוזם או ללא תלות בו.
קיימים 4 סוגי מנחים;
״מנח עליון״- ממקם את עצמו יחסית מעל הצד השני, מטרתו להשיג שליטה על הצד השני דרך יצירת תלות של הצד השני בו. שם את עצמו במרכז הפעולה.
״מנח אמצעי״- ממקם את עצמו באותו גובה יחסית לצד השני. שם את הצלחת הפעולה במרכז ולכן רואה את שני הצדדים שותפים לפעולה מאותו מיקום יחסי. רואה בכל השותפים לפעולה אמצעים להשגת הצלחתה.
״מנח תחתון״- ממקם את עצמו יחסית מתחת לצד השני. מנסה להשיג מענה לצרכיו בעזרת הצד השני, תלוי בו. שם את עצמו במרכז הפעולה.
״מנח עצמי״- מחובר וקשוב לצרכיו האישיים ללא התייחסות למיקום היחסי של הצד השני. אדם במנח זה מחובר לצרכיו בלבד ושם רק את עצמו במרכז.
קיימים 4 תתי מנחים:
״מנח עליון ביקורתי״- מנסה להשיג שליטה על הצד השני דרך העברת ביקורת והצגת הדברים שעל הצד השני לשפר.
״מנח עליון תומך״- מנסה להשיג שליטה על הצד השני דרך תמיכה והצגת הדברים שעל הצד השני לשמר.
״מנח תחתון צייתן״- מנסה להשיג מענה לצרכיו בעזרת הצד השני תוך כדי ציות והסכמה לכל דבריו.
״מנח תחתון מרדן״- מנסה להשיג מענה לצרכיו מהצד השני, דרך מרדנות ואי הסכמה עד לכדי סירוב לכל דברי הצד השני.

זו הפעם הראשונה בה נותח מיקומו היחסי של עם, לאורך ההיסטוריה, על-פי מודל תקשורת. בתקופת הגלות הפך העם היהודי להיות עם בעל מאפיינים מובהקים של ״מנח תחתון צייתן״- לא יוצר קשר עין, נמנע מלהביע עמדה, מבכה את עברו וחרד מפני העתיד, מהסס, לא בטוח, נמנע מקונפליקטים ומתבודד.
שתי סיבות עיקריות מיקמו אותו במנח זה: הדת והשלטון.
כעם בעל אמונה דתית הוא מציית לחוקי האל ולהלכות הדת. כאשר הוא נמצא בסביבה גלותית אשר מאמינה בשנאת הזר, הדבר מוקצן. הופעל מנגנון הרמטי בכדי להגן על קהל המאמינים. התפישה כי ״חדש אסור מן התורה״, יצרה עם החי בקהילות סגורות חברתית וכלכלית. שנאת הזר וגלי האנטישמיות חיזקו אצלו עוד יותר את הפרנויה והפחד מן החוץ ומהשונה. החל מתקופת האינקוויזיציה קיבלה האמונה הדתית היהודית צביון מופנם, בכדי לא להתגרות ולעורר את זעמם של הגויים. הפחד מיקם את היהודי הדתי במנח תחתון צייתן. 
מנח תחתון צייתן זה התחזק בעיקר בגלל דמות היהודי הגלותי הנודד, חסר הרכוש, מובדל חיצונית והתנהגותית מסביבתו, עוסק במסחר כי הינו חסר קרקע ובעיקר נתון לחסותו של שלטון אשר אינו מגן עליו ומאפשר לפורעים לדורותיהם להתעלל ולהכות בו.

מאפייניו של העם היהודי במנח תחתון צייתן, הועצמו במקומות בהם היה חוסר בהגנה מצד השלטונות. במקרים רבים של פוגרום או התקפות אנטישמיות אלימות, השלטון, קרי המשטרה, עמדו מן הצד ולא טיפלו בפורעים. תופעה זו חיזקה אצל העם היהודי את הפחד וההתמקמות במנח תחתון צייתן. היהודים היו מקבלים את רוע הגזרה ומלקקים את פצעי הפוגרום. רק לקראת סוף המאה ה-18 עם תחילתה של התעוררות פוליטית יהודית, נכתבו עיתונים ביידיש והוקמו מפלגות פוליטיות בעלות צביון יהודי. מפלגות אלו היו מזוהות בעיקר עם השמאל והקומוניזם. חלקן אף היו בעלות מנח צייתן המנסה למחוק את צביונו הייחודי של העם היהודי. האמנציפציה ותנועת ההשכלה ניסו להתמודד עם מנח תחתון צייתן זה דרך יצירת יהודי לאומי חסר סממנים דתיים המתבולל בחברה הסובבת אותו.
התנועה הציונית לא הייתה במנח תחתון צייתן, אלא מנח תחתון מרדן: היא נעה על הסקאלה בין יצירת יהודי ציוני חדש תוך התעלמות מההיסטוריה הדתית, לאסכולה המדברת על שיח עם העבר ההיסטורי הדתי והתאמתו לרוח התקופה.

תורת הגזע עיצבה דור שלם של גרמנים המאמינים שהם הגזע העליון. התוצאה היא עם גרמני הממוקם במנח עליון ביקורתי, בעל צורך אובססיבי לשלוט על האחר ועל העם היהודי בפרט. הקיצוניות בתפישה יצרה מציאות של דה הומניזציה של העם היהודי והפיכתו לחפץ שניתן להשתמש בו, לנצלו ובסוף להשמידו.
ברבריות זו נוצרה כחלק מתכנית שטנית של חינוך דור שלם להיות במנח תחתון. משבר הזהות של העם הגרמני והפיכתו למנח תחתון צייתן אחרי מלחמת העולם הראשונה, בשילוב המצב הכלכלי הקשה, רק זרזו את התהליך של יצירת דור הממוקם במנח עליון ביקורתי.
מפגן הכוח של מנח זה בצעדות ברחובות ובאלימות כלפי היהודים, ייצרו במהרה אווירת טרור שגובתה בחוקים ובאידיאולוגיה פוליטית. מצב זה הקצין עוד יותר את מיקומו של העם היהודי במנח תחתון.
חוקי נירנברג היו שיא ההגדרה ומיצוב המנחים. נוצרה לגיטימציה משפטית, מוכחת פנומנולוגית ביולוגית, אשר מנעה עמימות או אי וודאות לגבי הזהות הגנטית של העם היהודי. התחיל תהליך הפרדה תרבותי, רוחני ופיזי של המנח התחתון היהודי משאר העמים בעולם. נוצר מנח "תת אנושי"- דימוי העם היהודי למכרסם או מזיק והפיכתו בסוף התהליך לחפץ.
בגלל הרמטיות התהליך כל שנותר לאותו מנח הוא לציית לחוקים, לגזרות, לאיסורים ולתקנות אשר כל הזמן צמצמו את טווח פעילותו וחיותו.
המעבר לגטאות נתפש בעקבות מציאות מעוותת זו כטבעי: מנח עליון ביקורתי, מורה למנח עליון צייתן לסגור את עצמו בתוך אזורים אטומים. החל משלב זה החל תהליך ההשמדה על-ידי רעב, מחלות ודיכוי רוחני. מכאן ועד לבורות ההריגה, מתקני הרצח ומחנות הכפייה הדרך כבר הייתה קצרה וידועה. למנח התחתון לא הייתה המודעות או הבחירה להתמקם במנח אחר. 

במקרים בודדים עברו חלק מחניכי תנועות הנוער למנח תחתון מרדן וביצעו מספר מרידות, "מרד לשם מרידה" כמאפיין המובהק של מנח זה. המרידות לא היו בכדי לנצח או למגר את האויב הנאצי אלא כדי למרוד בשביל ״שלוש שורות בהיסטוריה״, לנסות לתקן את המיצוב של העם כמנח תחתון צייתן- ״כצאן לטבח״.
ניתוח מקביל, של התהליך אשר התרחש לעם היהודי בארץ-ישראל, יוצג בפוסט הבא.


יום ראשון, 21 ביוני 2015

מנהל אנליטי אינטגרטיבי Analyst Integrator Manager AIM




מנהל מנתח בראייה אינטגרטיבית מבצע לכאורה שתי פעולות סותרות בו זמנית: ניתוח ואינטגרציה. החיבור ביניהן: ניתוח בראייה אינטגרטיבית מייצר תוצר איכותי יותר. זהו ניתוח בפרספקטיבה של תהליך מלא או מערכת שלמה ואינו נותן רק מענה נקודתי לבעיה.
שיטה זו רלוונטית בעיקר לפתרון בעיות הקשורות לתהליכים
Integration Root Cause Analysis

ניתוח או אנליזה בראייה אינטגרטיבית מייצר פתרון בעיות באיכות גבוהה יותר: איכות על- טיפול בבעיית השורש, חדשנות וחשיבה ביקורתית מסדר גבוה.
קיימים 3 סוגי לקחים:
לקח ספציפי- נותן מענה ופתרון לבעיה הספציפית. מטרתו לתקן בלבד את התקלה או לפתור בלבד את הבעיה.
לאור המסקנה שבה זוהתה הבעיה וסיבתה, הפתרון בעתיד הוא נקודתי, לטווח הקצר ולמקרה הספציפי. אין בירור מעמיק של סיבת השורש אלא טיפול בעיקר בסימפטומים. החשיבה היא ליניארית: אם-אז. 
חשיבה זו נקראת סדרתית כי בנויה על חיבור בקו: שלב מוביל לשלב או סיבה מובילה לתוצאה. חשיבת צעד אחר צעד. חשיבה הגיונית ורציונאלית.
לקח מצבי- משליך את המסקנה למצבים נוספים. מטרתו למנוע את התקלה או למנוע את הישנותה של הבעיה.
נדרשת הבנה מעמיקה יותר של סיבת השורש. מתבסס על חשיבה סדרתית, ראיית רצף של שלבים, תהליכים, המקטע המנותח הוא גדול יותר.
הניתוח עולה מדרגה ואינו מתייחס רק למקטע הספציפי, אלא למקטעים דומים בשלבים אחרים בתהליך או בתהליכים דומים.
החשיבה עוברת מחשיבה קווית לחשיבה במקביל: ניסיון למצוא מצבים מקבילים ולהשליך עליהם את המסקנה הספציפית. נוצר חיבור בין קווים מקבילים בעלי דמיון או מכנה משותף.
לקח עקרוני- מייצר פתרון מערכתי עקרוני. מתייחס לסיבת השורש בראיה תהליכית או מערכתית ודורש חשיבה שאינה סדרתית אלא אינטגרטיבית. זוהי חשיבה תלת ממדית. היא מחברת ומאחדת ומתעסקת בעיקר בשאלת ה"מדוע".
זוהי חשיבה פחות לוגית ליניארית ויותר אינטגרטיבית אסוציאטיבית ולכן יש סיכוי גדול יותר שתוצריה יהיו חדשניים ויצירתיים יותר. חשיבה זו מייצרת ערכים, עקרונות ונובעת או משפיעה על חזון. 
מנהל בעל יכולת אנליטית אינטגרטיבית גבוהה יהיה מנהיג: הוא לוקח אחריות להקניית חזון וערך גבוהים יותר לאחרים, ומראה להם כיצד להשתמש בחזונות ובערכים הללו. הוא מהווה מקור השראה לזולתו.
כאשר מנהל משתמש בכלי הניתוח האינטגרטיבי הוא לוקח את הלקח הספציפי, מעלה אותו לדרגת לקח מצבי וממשיג אותו כלקח עקרוני. 

7 כישורי המנהל האנליטי האינטגרטיבי ((AIM
1.   יכולת להיות גמיש.
2.   דרגה גבוהה של מודעות עצמית.
3.   היכולת לקבל השראה בפתרון הבעיות מחזון וערכים.
4.   בעל מוסריות ואתיקה מקצועית.
5.   נטייה לראות קשרים ולייצר אינטגרציה בין עולמות תוכן שונים.
6.   נטייה מודגשת לשאול שאלות מסוג ״מדוע״? או ״מה היה אילו?״ולחפש תשובות ״מן היסוד״.
7.   היכולת לפעול בניגוד למוסכמות ופרדיגמות, להיות אמיץ.

המתודולוגיה מתבססת על ראיית E2E (End to End) של התהליך ונובעת מלקיחת אחריות של המנהל על התהליך מקצה לקצה. האנליזה היא בראייה תהליכית מערכתית ולא נקודתית. 
הפתרון הספציפי הוא בדרך כלל קצר טווח, ולא תמיד מונע את חזרת הבעיה. הוא לא תמיד ימנע את הבעיה במצבים זהים.
הפתרון המצבי משליך על מצבים דומים וימנע את הישנות הבעיה במקרים דומים מאותה משפחה.
הפתרון העקרוני מתייחס לראיית תהליך ארוכת טווח ויכול לייצר תורה חדשה או נוהל חדש. הוא יכול להשליך על תהליכים דומים מעולמות שונים, או תפישת עולם מקצועית כוללת.
לעיתים נסתפק בפתרון ספציפי כי מידת ההשקעה היא רבה, ככל שנעלה בדרגת הפתרון. דחיפות הפתרון, כמות המשאבים ויכולת הניתוח ישפיעו על איכות התוצר וסוג הלקח. שימוש מושכל בניתוח אינטגרטיבי מלווה בכנות אישית ואומץ, משרת מטרות ותהליכים גדולים יותר. הוא הופך את המנהל למנהיג, מחזק אצלו את הכושר להוביל אחרים להקניית חזון וערך גבוהים יותר, מפתח אצלו את יכולת הדמיון והמחשבה היצירתית והופך אותו ליועץ מומחה בתחומו: מימוש מלא של מודל אמ״י: אינטגרטור, מחדש, יועץ.


מודל אדרב״ה למתקדמים

מודל אדרב״ה פותח במקור ככלי לפיתוח מקצועי אישי של עובד על-ידי מנהלו. המודל בוצע בהצלחה רבה על-ידי אוכלוסיות מנהלים מגוונות אשר השתמשו בו כמענה לעוד 3 צרכים: שיחה שאינה מקצועית, תהליך גדילה עצמית וניהול שיחת פיתוח מקצועי לצוות. 
כך נוצרו 4 סוגי שיחות אדרב״ה:
1.   פורמאלית
2.   לא פורמאלית
3.   עצמית 
4.   קבוצתית
 
1.   פורמאלית: כחלק משגרת ניהול ותהליך פיתוח מקצועי אישי של העובד (קיים פוסט רלוונטי)
אדם: זיהוי מאפייניו
דרך: כיוון, מטרה, מצפן, יעד
ראיית המציאות: עובדות
בנק פתרונות: כלים 
האפשרות נבחרת על ידי האדם

2.   לא פורמאלית: שיחה המתעסקת בעיקר באדם שבעובד
מטרת השיחה היא לתת מענה לקושי או אתגר אישי אשר משפיע על תפקודו המקצועי של העובד. היא אינה מתועדת רשמית ואינה נוגעת ישירות לפיתוח המקצועי שלו. השיחה יכולה להתקיים ביוזמת העובד הרוצה לשתף או ביוזמת המנהל המזהה מצוקה אצל העובד.
עיקר השיחה יהיה סביב ראיית המציאות: חלק מהשיחות בשלב זה תפסקנה כי השיחה השיגה את מטרתה: לשתף בקושי או בסיטואציה האישית וליישר קו לגביה. לעיתים העלאת המודעות והקשבה לקושי היא המטרה, ולכן אין צורך להמשיך בשיחה. יש להיזהר לא להציע או להבטיח אפשרויות שאינן בתחום אחריותו של המנהל או דורשות התייעצות עם גורם מקצועי נוסף לפני העלתן על הפרק. יש לתעד שיחה זו בראשי פרקים בלבד והאם סוכם על פעילות התחומה בזמן.

3.   עצמית: המנהל או העובד מקיים מונולוג פיתוח עצמי מקצועי בעזרת המודל. השיחה תתקיים על פי צורך כמו סיכום פרק מקצועי, צומת פיתוח מקצועי (מסלול קידום), שעת משבר או הצלחה, ו/או צורך בשינוי. האתגר העיקרי בשיחת אדרב"ה עצמית הוא ראיית המציאות: כיצד יכול אותו אדם העושה לעצמו שיחת אדרב״ה להיות בטוח בראיית המציאות שלו. מומלץ בשלב זה לאסוף נתונים רבים ככל האפשר מגורמים שונים, בכדי להצליב ביניהם ולדייק אותם. ניתן להיעזר בגורם מקצועי לבנק האפשרויות.

4.   קבוצתית: כאשר הקבוצה או הצוות מחפשים כיוון חדש או לדייק את הכיוון אליו הם הולכים. שיחה זו רלוונטית בעיקר בשלב בו הקבוצה כבר עובדת או במעבר לשלב ההסתגלות על פי מודל פסיע״ה (קיים פוסט רלוונטי).
·      בשלבים מוקדמים יותר שיחה זו תהיה פחות אפקטיבית.
·      ההקפדה על שלבי המודל וניהולו בצורה וויזואלית על לוח או מצגת, הכרחיים ליצירת תוצר קבוצתי.
שלב ההסכמה על ראיית המציאות הוא הקריטי ביותר בגלל ריבוי המשתתפים: כל משתתף רואה את המציאות מנקודת מבטו דבר שמייצר סיטואציה של ריבוי מציאויות. בכדי להמשיך לשלב הבא יש להסכים עקרונית על תפישת מציאות אחת, אחרת השיח יתקע כל הזמן בוויכוחים וההתנגדויות ולא יתקדם לשום מקום. בכדי לקצר שלב זה, של הסכמה על מציאות אחת עקרונית, יש להכין מגוון רחב של עובדות, דוגמאות, נתונים, ציטוטים ולהשתמש בכל כלי התיעוד הקיימים ליצירת אחידות בתפישת המציאות. לא תמיד יש צורך להשתמש בכל כלי התיעוד, כמעט לכל סיטואציה קיים כלי אחד מנצח וצריך לדעת מתי לשלוף אותו.
שיחת אדרב״ה קבוצתית חייבת להיות מתועדת בפרוטוקול בגלל ריבוי המשתתפים, ויש לצרף אליו את תכנית ההמשך לפי תחומי אחריות, מדדי הצלחה ולוחות זמנים.
שיחה זו מעגלית ויש לפתוח בשיחה הבאה בבדיקת מידת העמידה ביעדי השיחה הקודמת. ללא סגירת מעגל זו, השיחה הופכת להיות חסרת משמעות בעייני המשתתפים ולכן לא תהיה אפקטיבית.

האתגר העיקרי בכל סוגי השיחות הוא שלב ראיית המציאות: לכן יש להשקיע ולהתכונן לקראת שיחה זו. מומלץ לתעד את כל סוגי השיחות בצורה ידידותית. שיחה שלא תועדה נחשבת כשיחה שלא בוצעה. התיעוד משמש לסגירת מעגל של השיחה הקודמת, ליצירת תהליך רציף. זיהוי הפערים וההצלחות ביישום המודל, משמש ללמידה עצמית של המנהל משיחה לשיחה.
התוצאה כפולה: העובד גדל ומתפתח מקצועית והמנהל לומד ומשתפר במיומנויות הובלת שיחת אדרב״ה. 


יום שני, 15 ביוני 2015

בית הספר על פי מודל אד״ם: ADAM model


בית הספר של המאה ה21
תכנית מלווה מיומנויות המאה ה21
·      תכנית הלימודים תבנה סביב ציר אד"ם בעוד המיומנויות מקיפות אותו בטבעות בצורת סליל ספיראלי.
·      כל מקצוע במהלך השנה יבנה על פי בסיס מודל משתתפי״ם בקומות.
·      הLOOP הוא פר מקצוע פר שנה.
·      בצורה זו חווה הלומד את המודל כמה עשרות פעמים ומסוגל לייצר אינטגרציה איכותית יותר בין המיומנויות.

פתיחה- מיומנויות דיגיטאליות
יחידה 1: מיומנויות שיתוף ועבודת צוות
יחידה 2: מיומנויות תקשורת
יחידה 3: חלל התודעה הגלובלית
יחידה 4: מעבדת פתרון בעיות
יחידה 5: סדנת יצירתיות וייחודיות
יחידה 6: חלל המחשבה הביקורתית

כל יחידה מלווה בערך על פי התפישות החינוכית של מודל אד״ם לחינוך לערך מעשי.
בהתאם ל-7 מיומנויות המאה ה21 על פי מודל משתתפי״ם קיימים 7 ערכי מלווים:
1.   מ- מוגנות ברשת: צנעת הפרט וכבוד האדם
2.   ש- סבלנות, רעות ואחווה: אורך רוח ולקיחת אחריות על האחר והקולקטיב.
3.   ת- יושרה ואמינות: הלימה בין המחשבה, הדיבור והמעשים. הימנעות ממניפולציה שלילית.  
4.   ת- סובלנות וdiversity: קבלת האחר השונה ללא שיפוט וביקורת.
5.   פ- דבקות ואחריות: חתירה לפתרון הטוב ביותר תוך לקיחת אחריות מלאה על התהליך והתוצר. 
6.   י- אומץ ויוזמה: החיפוש אחר האמת בצורה אמיצה תוך התגברות על מכשולים אישיים וחברתיים תוך אמונה בצדקת הדרך. 
7.   ם- אתיקה ויושרה מקצועית: להפוך להיות תלמיד חכם: הטלת ספק ולמידה אינסופית מ״החכמים״, התלמידים והעמיתים.

חלל לימודי מרכזי חוצה קומות אשר בעזרתו מייצרים אינטגרציה בין כל הקומות/ המיומנויות ליצירת האד״ם:
אמת: Truth
דימיון: Imagination
מוסריות: Morality
לימוד מודל אד"ם יתקיים בשיעורי פילוסופיה ומדעי הרוח.

פירוט:
פתיחה- מיומנויות דיגיטאליות: הכרות ותרגול של כל התשתיות הדיגיטליות הרלוונטיות כולל חומרה, מדיות חברתיות ואפליקציות.
יחידה 1: מיומנויות שיתוף ועבודת צוות: לימוד חללי כוורת בopen space, לישיבה במעגלי שיח ועבודת צוות.
יחידה 2: מיומנויות תקשורת: לימוד כל כלי וערוצי התקשורת הקיימים לשיפור מיומנויות התקשורת והתקשור של הלומד.
יחידה 3: חלל התודעה הגלובלית: הכרות עם מפת העולם הרלוונטית כמעטפת עם אפשרויות אינסופיות ללמידה וחיבור דרך המחשב לכל חלקי העולם. אופציה לחיבור תוכני לחלל ולקוסמוס.
יחידה 4: מעבדת פתרון בעיות: מתודולוגיות שונות לפתרון בעיות בהתאם לייחודו של התוכן הנלמד.
יחידה 5: סדנת יצירתיות וייחודיות: מיטב הגירויים להפעלת הדמיון והחשיבה הייחודית דרך סיעור מוחות.
יחידה 6: חלל המחשבה הביקורתית: למידה בפינות חשיבה אישיות וזוגיות לפעילות ביקורתית עם עצמי, מול טקסט ובחברותא.


בית הספר על-פי תפישת אד"ם, רלוונטי ומכין את הלומד במאה ה21 להתמודד עם המציאות המשתנה בצורה סינגולארית. הוא אינו תלוי תוכן או מקצוע, הוא תלוי מיומנויות, ערכים נלווים ויצירת האד"ם: החיפוש המתמיד אחר האמת, תוך שימוש בדמיון וייחודיות, ושמירה על מוסריות.