הפתרון: אנתרופוציאליזם Anthropocialism

הבורגנות בהביאה את העולם ואת החברה האנושית לקיטוב כל-כך גדול, למעשה הצעידה את העולם קדימה, לפתרון העתידי. הפתרון על פי האנתרופוציאליזם יהיה כזה שיביא לידי כך שהפועלים אכן ישתלטו על העולם, ויהפכו את העולם נשלט על ידי אנשים ולא על ידי ממון.

תפקיד הבורגנות

לבורגנות יש תפקיד היסטורי, ובאורח פרדוקסלי, זהו תפקיד חיובי. יתרה מזו, לא רק שהיא מנצלת את הפועלים עד כדי כך שהללו ימרדו לבסוף, אלא שלמעשה, הבורגנות גם מכינה את השטח למרידה הזאת. היא יוצרת את "הכפר הגלובלי", כשהיא מקיימת מסחר בינלאומי ומבקשת למצוא כל העת דרך כיצד להרוויח הון על-ידי מסחר עם מדינות נוספות ועם אוכלוסיות נוספות, אך בכך היא מוחקת את התפיסה המאוד פרובינציאלית של החיים, שנתקיימה בזמן הפאודליזם ומעמידה במקומה תודעה אוניברסלית אשר מכשירה את הקרקע לכך שהפועלים, כמעמד אוניברסלי, יבטלו את כל היסודות הבודדים אשר חוצצים בין אוכלוסיות שונות בעולם.

הבורגנות יצרה תשתית לחשיבה גלובלית וליצירת מעמד פועלים גלובלי.

על פי האנתרופוציאליזם הבורגנות מקנה תרבות מערבית לתושבים בחלקים בלתי מפותחים של העולם. בכך היא מזרזת תהליך המרידה האוניברסלי.

תפקיד הפרולטריון

בפרולטריון קיים, אפוא, כבר גרעין של החברה העתידית, אותה חברה שהאנתרופוציאליזם שואף להגיע אליה, חברה נטולת מעמדות. מעבר לכך, קיים גם גרעין נוסף: מכיוון שאין להם רכוש. הרי הפועלים מהווים מודל של האדם בחברה העתידית. אותו אדם לא יזדקק לרכוש, לא ירצה רכוש ולא יהיה בעל רכוש. אמנם תהיה לו נגישות אל אובייקטים שבהם ישתמש, אבל הם לא יהיו שלו במובן הבורגני החיובי של "אני משתלט על משהו ולכן הוא שלי ולכן הוא משקף את היותי אדם".

התודעה האוניברסלית כי לפרולטריון אין לאום, כיוון שאין לו שום תחושה של שייכות לאיזשהו לאום: ולכן הוא מהווה כבר את המודל של האדם בעולם העתידי, שלא ירגיש עצמו שייך לאיזשהו גוף שיבדיל בינו לבין האחרים ויחצוץ בינו לבין זולתו.

שלבים בתהליך

הפרולטריון נעשה יותר מנוצל ומנוכר ובעל תודעה מעמדית הולכת וגוברת.

בשלב ראשון, אנחנו מוצאים פועלים במספר בתי מלאכה ומפעלים, כאשר כל אחד מהם עדיין תופס את עצמו כיחיד מול בעל המפעל, מול המעסיק. כלומר, בשלב זה, הפועל איננו ער לכך שיש לו אינטרס משותף עם זולתו שעובד איתו, עם זולתו שעובד במפעל השכן ועם זולתו שהוא פועל בארץ אחרת. 

בשלב השני, הפועלים מתחילים להתאחד ולהתאגד, לאו דווקא מתוך תודעה מעמדית, אלא כדי לעזור זה לזה, למטרות של עזרה הדדית, וזאת, בדרך כלל, טוען מרקס, על פי תחומים של מיומנות. לזכותם של הבורגנים שהם יצרו עולם מאוד אוניברסלי, בנו רכבות והחדירו את אמצעי התקשורת, הדפוס והעיתונים. כל אלה מנוצלים כבר בשלב הזה על-ידי הפועלים, כאשר הם מתחילים לתקשר ולנסוע ממקום למקום ולהכיר בכך שקיימים פועלים כמותם שנמצאים באותו מצב כלכלי וחברתי נורא כפי שהם מצויים בו.

השלב השלישי, יצירת ארגונים לאומיים, על בסיס של עזרה הדדית. פה מגבש הפרולטריון זהות לאומית ומזהה את מאבקו מול השלטון המקומי.

השלב הרביעי, מתרחש כאשר הארגונים הלאומיים השונים מפתחים ביניהם קשרים ויוצרים את הארגונים הבינלאומיים: כאן מתפתחת התודעה הגלובלית. תודעה זו היא תוצר של השימוש בתקשורות, בתחבורה, של השינוי בהוויית הפועל, בכך שהפועלים הגיעו לידי הידברות זה עם זה.

לאורך כל התהליך יש לפתח מחדש את זהותו הייחודית של כל פועל בעזרת מודל .SIL

שלבי המודל:

1.   Action ביצוע פעולה

2.   Behavior המשגת ההתנהגות

3.   Norm הצגת הנורמה

4.   Value הגדרת הערך הנוסף

5.   Specific Identity גיבוש זהות ייחודית

6.   Teaching לימוד האחר

פירוט:

1.   Action ביצוע פעולה כמענה לצורך פנימי או חיצוני בפעם הראשונה:

זיהוי ושיקוף הצורך ללומד, בכדי לגרום לו לבצע פעולה אשר לא ביצע בעבר. הלומד מבצע את הפעולה בפעם הראשונה בעזרת הנחייה (חניכה) מגורם מקצועי. הלומד חווה את תוצאות הפעולה כמענה לצורך.

·      תוצאת השלב: הסכמה על הצורך לקראת ביצוע הפעולה וביצועה בפעם הראשונה.

2.   Behavior חזרה על ביצוע הפעולה תוך ידיעת התוצאה והמשגת הפעולה להתנהגות:

ביצוע חוזר של הפעולה תוך ציפייה ברורה למדדים כמותיים ואיכותיים, על סמך הניסיון הקודם. תיאור הפעולה החוזרת והמשגתה להתנהגות הניתנת לשחזור או לשיפור.

·      תוצאת השלב: התנהגות מומשגת ומבוצעת כמצופה.

3.   Norm הצגת הנורמה -הפיכת ההתנהגות לנורמה:

הצגת דפוס ההתנהגות החוזר על עצמו כנורמה. הנורמה מוגדרת כצפייה להתנהגות עתידית על ידי הלומד או על ידי החברה. נורמה זו מביאה תועלת ללומד ולסובבים אותו. הנורמה הופכת לדרישה.

·      תוצאת השלב: הבנת הלומד את התועלת והסכמתו לביצוע הנורמה כמצופה.

4.   Value הגדרת הערך העומד מאחורי הנורמה:

הגדרת המשמעות ללומד, ההיגיון מאחורי הנורמה, התרומה או ההשפעה של הנורמה על הלומד והסביבה. הערך הופך לעקרון מנחה בהפעלת שיקול דעת בזמן קבלת החלטות. ככל שהערך בעל השפעה רחבה יותר ולטווח הארוך יותר, הוא הופך להיות משמעותי יותר.

·      תוצאת השלב: הגדרת הערך המנחה את התנהגויות הלומד.

5.   Specific Identity גיבוש זהות אישית ייחודית:

הטמעת הערך במכלול הערכים אשר מגדיר את זהותו הייחודית של הלומד. הערכים באים לידי ביטוי בהתנהגות הלומד ומייצרים זהות אישית ייחודית. הלומד יודע לתאר את הערך ואופן תרומתו לזהותו ולסובבים אותו.

·      תוצאת השלב: מגובשת זהות ייחודית ללומד.

6.   Teaching לימוד האחר דרך המודל האנתרופוגוגי:

·      לימוד וחניכת האחר על-ידי הלומד. הלומד הופך למלמד. הלומד משתמש בניסיונו האישי כמודל לחיקוי ומימוש זהותו הייחודית כמלמד. הוא מיישם את המודל האנתרופוגוגי ללמידה משמעותית על לומד חדש. תוצאת השלב: המשכיות תהליך לימוד המודל האנתרופוגוגי ללמידה משמעותית.

·      מניעת המצב של מחיקת זהות מעמד הפועלים

סיכום

יש לעזור לפועל לגבש את הזהות הייחודית שלו, לתת לו מענה לצרכיו השונים, לחדש עבורו ולאפשר לו ליישם את המענה מידית. על הפועל להרגיש כי משקיעים ומפתחים אותו באופן אישי. הדרך היחידה למנוע התנגשות בין המעמדות היא דרך העיקרון של האנתרופוציאליזם שהאדם, בן האנוש, אמור להיות במרכז. יש לשקם בעזרת האנתרופוציאליזם את הערכים המוסריים הנעלים ששיקפו איזושהי תפיסה של שותפות להוויה הזאת של החיים עלי אדמות. בעזרת מודל SIL יש לעזור לכל אדם לגלות את זהותו הייחודית.