·
הפוסט מבוסס על הרצאה שנשאה ארנדט
בברמן ב־13 במאי ,1958 הטקסט התפרסם לראשונה באנגלית באותה
שנה ב־Partisan Review
ונכלל לאחר מכן בקובץ המאמרים בין עבר לעתיד, שראה אור ב־1961.
המשבר הכללי שפקד את העולם הפוסט-מודרני
בכל מקום וכמעט בכל תחום מתחומי החיים מתבטא בצורות שונות במדינות שונות. בישראל,
אחד מהיבטיו הבולטים ביותר הוא המשבר המתמשך בתחום החינוך, אשר הפך בעשור
האחרון לבעיה פוליטית מן המעלה הראשונה, שהעיתונים מדווחים עליה כמעט מדי
יום. אין ספור המאמצים העקרים שנקטו רשויות החינוך במטרה לעצור את הסחף מדגישים
היטב את חומרת הבעיה. הבעיה ודאי אינה מתמצית בתמיהה מדוע "משה אינו מסוגל
לקרוא". המשבר הפך להיות גלובלי והוא קיים כמעט בכל מדינה אחרת.
המשבר בחינוך בישראל
אפשר שהמשבר בחינוך פוקד את העולם
כולו, אבל אופייני שאנו מוצאים אותו בצורתו הקיצונית דווקא בישראל; שכן ייתכן שרק
בישראל יכול משבר בחינוך להיעשות עניין בעל משמעות פוליטית ומופיע במצע הבחירות.
למעשה, החינוך ממלא בישראל תפקיד שונה מאשר במדינות אחרות, וחשוב בהרבה מן הבחינה
הפוליטית. ההסבר הטכני נעוץ כמובן בעובדה שישראל תמיד הייתה וכנראה תהיה מדינת
הגירה; והחתירה להיתוּכן יחדיו של קבוצות אתניות מגוונות ביותר- משימה הכרוכה
בקושי עצום, שלעולם אינה מצליחה לגמרי ובכל זאת נוחלת שוב ושוב הצלחה מעבר לכל
דמיון- היא בת ביצוע רק באמצעות קליטתם של ילדי העולים בבתי הספר, חינוכם והטמעתם
לתוך התרבות הישראלית.
חינוך ופוליטיקה
התפקיד הפוליטי שממלא החינוך בארץ-
עצם העובדה שבתי הספר משפיעים לא רק על התלמידים אלא גם על הוריהם, ועוזרים למעשה
לאדם להשיל מעליו את העולם הישן ולהיכנס לזה החדש- תפקיד זה מקדם את האשליה
שלפיה נבנה כאן עולם חדש באמצעות חינוכם של הילדים. מובן שהמצב האמיתי שונה
בתכלית. העולם שהילדים נכנסים לתוכו, אפילו בארץ, הוא עולם ישן שהתקיים כבר
קודם לכן ושנבנה בידי החיים והמתים, והוא חדש רק עבור אלה שבאו אליו זה מקרוב. אבל
האשליה חזקה מן המציאות, כיוון שהיא נובעת ישירות מן החוויה הישראלית הבסיסית, מן
האמונה שאפשר לכונן סדר חדש, ולא זו בלבד, אלא שאפשר לכונן אותו מתוך מוּדעות מלאה
לרצף ההיסטורי; שהרי הביטוי "עולם חדש" שואב את משמעותו מן העולם הישן,
שנדחה- אף שהיה ראוי לחיקוי מבחינות מסוימות - כיוון שלא היה יכול למצוא פתרון
לעוני ולדיכוי.
כל אימת שההיגיון הבריא כושל
בשאלות פוליטיות או נואש מן הניסיון לספק תשובות, אנו עומדים בפני משבר; שכן השכל
הישר אינו אלא החוש המשותף, שבאמצעותו כולנו משתלבים יחדיו בעולם אחד ונעים בתוכו.
היעלמו של השכל הישר הוא הסימן המובהק ביותר למשבר של ימינו. בכל משבר נהרסת פיסה
מן העולם, משהו משותף לכולנו. כישלון השכל הישר מצביע, על המקום שבו התרחשה קריסה
כזאת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה