זרם חדש: אנתרופוציאליזם Anthropocialism

על פי האנתרופוציאליזם הבורגנות בחסות הקפיטליזם השתלטה על המדינה ומנצלת אותה רק לטובת האינטרסים שלה. נוצר קשר ישיר בין הבורגנות למנהיגות הפוליטית וכתוצאה מכך הבורגנות הולכת וצוברת יותר ויותר הון.

הפועלים המנוצלים הופכים יותר "שקופים": הם עצמם מזדהים עם מוצר עבודתם, מתרחקים ממהותם, ובסופו של דבר, מתנכרים לעצמם ולטבעם כבני אנוש. הפועלים מאבדים את זהותם הייחודית. ניכור זה הפך להיות גם נחלתם של בעלי המפעלים ובעלי ההון שנעשים אף הם מנוכרים לעצמם כבני אנוש: כל מה שמעסיק אותם הוא הגדלת הרווח והעצמת ההון שברשותם. הם מזהים את ייחודם או משמעותם דרך הונם בלבד.

מטרת האנתרופוציאליזם להחזיר לאדם באשר הוא את זכויותיו ואת זהותו הייחודית, לכן נקרא הזרם החדש אנתרופו (Anthropos) אדם, בשילוב עם סוציאליזם: אנתרופוציאליזם. 

הקיטוב והתחרות

הקיטוב בין מעמד הפועלים לבעלי ההון הולך וגדל. הסיבה העיקרית היא תחרות. הבורגנים מתחרים זה בזה בכדי להגדיל את הרווח וההון העצמי שלהם. אין תכנון ריכוזי בתהליך הכלכלי, הבורגנים מייצרים הרבה יותר ממה שבאמת נחוץ, הרבה יותר ממה שהציבור יכול לרכוש. כתוצאה מכך שמיוצרים יותר מדי מוצרים, אין לבורגנות יכולת למכור את המוצרים האלה, ולכן היא מנסה לכבוש שווקים ולהציל את הסחורות שהיא מייצרת. כיבוש השווקים נעשה באמצעות פרסומת: שכנוע מעמד הפועלים שיש להם צורך במוצרים, מכירת תדמית ומשמעות לפועלים דרך המוצרים. תהליך זה מוחק עוד יותר את זהותם הייחודית והופך אותם לפס ייצור של צרכנים.

נוצר מעגל קסמים:

1.   ככל שהפועלים מייצרים יותר, הם מוחקים את זהותם הייחודית: הם עצמם מזדהים עם מוצר עבודתם, מתרחקים ממהותם, ובסופו של דבר, מתנכרים לעצמם ולטבעם כבני אנוש.

2.   בכדי להחזיר לעצמם את זהותם הייחודית הם רוכשים עוד מוצרים ומנסים בעזרתם לעצב את זהותם. הדבר מגביר את הצריכה, מגדיל את הייצור ומוחק לחלוטין את זהותם האותנטית הייחודית של הפועלים.

הפועל הופך להיות לצינור שמייצר וצורך מוצרים ללא שום משמעות אמיתית. הוא נעלם בתהליך והופך להיות צינור שקוף. הקפיטליזם מייצר אצל הפועל אשליית בחירה: האדם אינו יכול להתבונן בעולם, אלא דרך המשמעות שהוא נותן לו.

האדם האותנטי בוחר בעולם ותופס אותו כעולם של אפשרויות ולא של עצמים. הבורגנות מעודדת את תפיסת העולם כעצמים והופכת אותו עצמו לעצם, לדומם. הקפיטליזם מעודד את הפועל לתפוס את העולם במונחים של כסף ומוצרים ובכך לתפוס את עצמו כשווה ערך או ממותג דרך מוצרים. מנגנון אשר עליו מתבסס כל מערך הפורסים והשיווק. בצורה זו נמחק מהעובד כל הרובד הערכי והאותנטי שהיה קיים בו.

לאדם האותנטי יש אמת פנימית, המביאה אותו לנהוג כפי שהוא נוהג. מטרת האנתרופוציאליזם להחזיר לפועל את האותנטיות: את הזהות הערכית הייחודית. 

ככל שהתהליך מועצם, והייצור גדול מדי, נוצר עודף, חלק מהמפעלים פושטים רגל ונסגרים, וכתוצאה מכך, יש אבטלה וירידה במשכורות, ולפועלים לא נותר דבר, לא רק כדי להשקיע בחינוך ולשפר את מצב ילדיהם, אלא אפילו כדי לקנות לעצמם אוכל.

עקרון האנתרופוציאליזם

בדרך כלל אם הבורגנות מצליחה לכבוש שווקים, היא מתאוששת בשלב ראשון אך לנוכח תחרות הבורגנים אלה באלה, ובהיעדר תכנון ריכוזי, הרי ששוב נוצר עודף של מוצרים בשוק, שוב פושטים רגל או שמפטרים פועלים, שוב יש אבטלה ושוב הפועלים מוצאים עצמם עם משכורות נמוכות יותר ויותר.

ככל שהפועל מייצר יותר ויותר, כך באורח פרדוקסלי הוא נעשה יותר ויותר עני והבורגני נעשה הרבה יותר עשיר וצובר הון. ככל שהבורגנות צוברת יותר הון היא משקיעה יותר בטכנולוגיה: מייצרת מכונות יעילות יותר המחליפות את הפועל, מייצרות יותר מוצרים בפחות עלויות. הקיטוב, אפוא, הולך וגדל בחברה, ותחת שהפועלים יעלו ברמת חייהם, הרי הם נעשים יותר עניים, והבורגנות נעשית יותר עשירה. ההתנגשות המעמדית היא בלתי נמנעת.

הדרך היחידה למנוע התנגשות זו היא דרך העיקרון של האנתרופוציאליזם שהאדם, בן האנוש, אמור להיות במרכז.

יש לעזור לפועל לגבש את הזהות הייחודית שלו, לתת לו מענה לצרכיו השונים, לחדש עבורו ולאפשר לו ליישם את המענה מידית. על הפועל להרגיש כי משקיעים ומפתחים אותו באופן אישי.

סיכום 

במציאות היום כל דבר נמדד בכמה יש לשלם עבורו. הבורגנות ביטלה דרך טיפוח האנוכיות, את כל הערכים המוסריים הנעלים ששיקפו איזושהי תפיסה הומנית של שותפות להוויה אנושית. נותר זה ערך חליפין: כמה כל דבר עולה. אפילו חיי המשפחה מוסחרו, והפכו להיות אמצעי להעברת הון מדור לדור ולא יותר. הבורגנות יצרה את המושג משאבי אנוש Human Resources, האדם כמשאב, חסר זהות ייחודית, הפועל המנוהל כתקן, כשעות עבודה (Man month) ולא כיצור אנושי. יש לשקם בעזרת האנתרופוציאליזם את הערכים המוסריים הנעלים ששיקפו איזושהי תפיסה של שותפות להוויה הזאת של החיים עלי אדמות. בעזרת מודל SIL יש לעזור לכל אדם לגלות את זהותו הייחודית.