מודל "מנחים
ביחסים" Positions In Relationships פותח
על-ידי ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות. על-פי המודל, כל אינטראקציה בין שני
אנשים ויותר, נקראת ״פעולה״.
מידת
הצלחת הפעולה תלויה בשילוב בין מידת השקעה למידת השגת המטרה. מטרת כל אדם להשיג
בפעולה מקסימום הצלחה במינימום השקעת אנרגיה.
מודל
"מנחים ביחסים" משמש אותנו באבחון מצבים בתקשורת בינאישית, ומקנה לנו
כלים להתמודדות טובה יותר בפעולות השונות.
מהו
"מנח"?
"מַנָּח",
מיקום יחסי, המקום שבו מתמקם האדם ביחס למשתתפים האחרים ב"פעולה".
המנח
הוא הגורם המשמעותי בחיסכון באנרגיה ובהגברת הסיכוי להצלחת הפעולה.
על פי
המודל קיימים ארבעה מנחים, ולחלקם יש תת-מנחים:
1. מנח עליון – המחולק לשני תת-מנחים:
· מנח עליון ביקורתי
· מנח עליון תומך
2. מנח תחתון – המחולק לשני תת-מנחים:
· מנח תחתון מרדן
· מנח תחתון צייתן
3. מנח
עצמי
4. מנח
אמצעי
מנח
אמצעי
האדם
במנח אמצעי ממקם את עצמו כשווה בין שווים. הוא רציונאלי – רוב עיסוקו הוא איסוף
נתונים ושליפת "בנק" פתרונות רלוונטיים. כשעליו להיענות לצורך מסוים או
לפתור בעיות, הוא משקיע את רוב המשאבים בבירור הסיבות ובסוגי הצרכים, ואוסף את מרב
הנתונים כדי למצוא את הפתרון המתאים ביותר לצורך או לבעיה. הוא מנסה למצוא את
ההיגיון מאחורי הדברים, להבין מהיכן הם נובעים.
הוא
מתייחס אך ורק לרגשות אשר רלוונטיים לתהליך פתרון הבעיה או כמענה על הצורך, והוא
מבטא אמפטיה כלפיהם: "אני מבין... צר לי... אך בוא נראה איך אנחנו פותרים את
הבעיה, איך מונעים את הישנות המצב בפעם הבאה..." בניגוד לאנשים במנח העליון
ובמנח התחתון אשר יזדהו עם הצד השני, "ייכנסו לנעליו" ויחוו יחד איתו את
רגשותיו ותסכוליו, האדם במנח האמצעי אינו "נכנס לנעלי" האחר. הוא נשאר ניטראלי
כדי לעזור לצד השני בהפעלת שיקול דעת נבון בקור רוח, במטרה למצוא את הפתרון המתאים
ביותר לסיטואציה. הוא אינו מערב רגשות נוספים אשר אינם רלוונטיים לסיטואציה.
המנח
האמצעי הנו אסרטיבי. הוא יגדיר גבולות ברורים אשר יובילו לפתרון הבעיה, ללא פגיעה
בצד השני. אך בל נתבלבל עם המנח העליון, כי בשונה ממנו הגבולות שמציב המנח האמצעי
והאסרטיביות שבה הוא משתמש נועדו למציאת פתרון לבעיה ולא לשם שליטה על האחר.
שלא
כמו בשאר המנחים שפגשנו עד כה, כאשר האדם במנח האמצעי מקיים מגע עם אדם אחר, הוא
שם במרכז את פתרון הבעיה ואת המענה לצורך ולא את עצמו. לתפיסתו, גם הוא וגם האדם
האחר מהווים "כלים" להשגת המענה על הצורך או לפתירת הבעיות, ולכן אין
להם מקום במרכז..
לגיטימציה
לטעויות – מכיוון שהאדם במנח השוויוני שם במרכז את הפתרון, את הצלחת הפעולה, הוא
יעודד למידה וישים את תהליך הלמידה במרכז ככלי למיצוי הפוטנציאל הקיים בכל עובד.
הוא נותן לגיטימציה לטעויות כל עוד הן משרתות את תהליך הלמידה, ובעקבותיהן מתבצע
תהליך הפקת לקחים ושיפור ביצועים. הוא אינו כועס בעקבות טעות ואינו פוגע בצד השני,
משום שאינו רואה בטעות פגיעה בסמכותו או איום עליה ואינו חושש לאבד שליטה כמו המנח
העליון.
מכיוון
שלראייתו הוא או הצד השני לא רלוונטיים לפתרון, אין למנח זה תת-מנחים.
מאפיינים
התנהגותיים של אדם במנח אמצעי
בתוכן
דבריו באים המאפיינים לידי ביטוי כך:
•
גילוי אמפטיה לרגשות: "אני מבין... צר לי... אך בוא נראה איך אנחנו פותרים את
הבעיה, איך מונעים את המצב בפעם הבאה..."
• חושב
לפני שמגיב כדי לפתור בעיות ולתת מענה לצורך, מברר את ההיגיון והחוקיות שמאחורי
הדברים: "הקושי שעומד בפנינו הוא... בואו נבחן את הסיטואציה מכל היבטיה כדי
לגבש יחד את הפתרון המיטבי וכדי שנוכל להתקדם הלאה", "בואו ננסה להבין
איך נוצרה הסיטואציה...", "מה שנרוויח ממהלך כזה הוא 3, 2, 1...",
"בואו נבחן את היתרונות מול החסרונות ואז נכריע כיצד להתקדם".
• מודה
שאינו יודע או שטועה, בלי לחוש מבוכה: מכיוון שאינו שם את עצמו במרכז, "משחקי
כבוד" אינם רלוונטיים בעיניו, והוא מודה בצורה "טבעית" בטעותו:
"אני מצטער, להבא אברר את הנושא לעומקו כדי למנוע מצבים כאלו".
• חושב
מתי ואיך להגיד משהו: עניין התזמון וה"איך" חשוב לו משום שאינו רוצה
לפגוע בזולת, אך מנגד, הוא מציב גבולות ברורים לשם הצלחת המשימה.
• מרבה
להשתמש בלשון רבים: "אנחנו" "ביחד". מדבר על המשימה ועל
ההצלחה ולא על עצמו או על הכפופים לו.
אינטונציה
וקצב דיבור:
•
לעתים קרובות ממתין לפני שנותן תשובה: מחפש את הנימוק או ההיגיון מאחורי הדברים.
• מדבר
בקצב אחיד, נטול אמוציות, בדומה לקריין חדשות. ניסוחו "שוויוני":
"יש לבצע X... מציע לבצע X... כי התועלת / היתרונות הם..."
•
יתכנו מקרים בהם יצטייר כאדיש בשל העדר אמוציות.
שפת
גוף:
• יוצר
קשר עין "בגובה העיניים".
• מבט סימפאטי,
מהנהן, הקשבה פעילה, אך בשונה ממנח עליון תומך, ממקום כן ואמיתי.
המנח
האמצעי הוא עובדתי, אנליטי ורציונאלי. הוא שונה מכל שאר המנחים בכך שהוא ממקם את
פתרון הבעיה במרכז הפעולה ולא את עצמו.
לסיכום:
המטרה:
מילוי צרכים במינימום השקעה ובמקסימום תוצאות.
הדרך:
התמקמות במנח, בהתאם למטרת הפעולה ולמיקומו של האדם שמולנו בפעולה.
מידת
הצלחת הפעולה תלויה בשילוב בין מידת השקעה למידת השגת המטרה. מטרת כל אדם להשיג
בפעולה מקסימום הצלחה במינימום השקעת אנרגיה.
מודל
"מנחים ביחסים" משמש אותנו באבחון מצבים ומקנה לנו כלים להתמודדות טובה
יותר בפעולות השונות באינטראקציה בינאישית. עלינו לזהות מה מטרת הפעולה, ומה המנח
הנכון ביותר להשגתה במינימום אנרגיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה