אחריות דיגיטלית

נכנסתי לרכב, הכנסתי את כתובת היעד בwaze והתחלתי לנסוע. חשתי איך כל האחריות על הדרך, המסלול וזמן ההגעה, יורדת ממני ועוברת לwaze. חייכתי ונהניתי מהנהיגה, מקשיב בנחת להנחיות והוראות האפליקציה. לא שמתי לב לשינוי בזמן ההגעה ליעד המתוכנן, כי ידעתי שהwaze, מחשב את המסלול המהיר ביותר ומעדכנו לפי העומסים בדרכים. הגעתי ליעדי באיחור של חצי שעה ו"האשמתי" את הwaze. זוהי דוגמה לאופן בו אנו חיים בעידן הדיגיטאלי: העברת כל האחריות האנושית על מערכות ומדיות דיגיטליות. בעידן הנוכחי גם הרשתות החברתיות השתלטו עלינו ו"לקחו" אחריות מלאה על חיי החברה שלנו. נוצרה ישות חדשה, דיגיטלית, שלוקחת אחריות, "אחריות דיגיטלית".

ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות יוצר מושג חדש ועכשווי:

"אחריות דיגיטלית" "Digital Responsibility"

אחריות דיגיטלית: אַחֲרָיוּת שהמדיה הדיגיטלית קיבלה מהאנשים המשתמשים בה על התנהגותם. האנשים המשתמשים במדיה הדיגיטלית העבירו למדיה הדיגיטלית אחריות ובכך הסירו אחריות זו מעצמם.

לקיחת אחריות היא לא מצב צבירה מולד אצל בני אדם, יש אנשים שחושבים שאחריות היא זכות יסוד מולדת, אבל צריך להזכיר שהמצב הטבעי של בני האדם הוא לאו דווקא לקיחת אחריות. אחריות היא דבר מאוד יחסי. האחריות היא מחויבות מוסרית, עמדה מוסרית. לפיכך ניתן לומר שאחריות דיגיטלית היא למעשה מחויבותה המוסרית של המדיה הדיגיטלית. 

כדאי לברר האם בשביל הדור הצעיר, שגדל לתוך הסביבה האלקטרונית המקוונת, האחריות היא בכלל עניין בעל חשיבות. לנוער היום פחות אכפת מאחרים בכלל ולקיחת אחריות בפרט, ביחס לדור קודם לו. הדברים שמוגדרים כלקיחת אחריות אצל מבוגרים שונים מדברים שמוגדרים כלקיחת אחריות אצל צעירים. היות שמה שנכלל בהגדרה של התנהגות מוסרית משתנה בין תקופות, תרבויות, חברות, הקשרים ואנשים שונים - גם מה שנכלל במסגרת הגדרת האחריות האישית משתנה בהתאם.

אדם צריך להיות קודם כל אחראי לעצמו לפני שהוא לוקח אחריות על האחר. האחריות היא תפיסת העצמי של האדם על עצמו, על פיתוחו האישי ועל הסובבים אותו, מהמעגל הפרטי למעגל הגלובלי. האחריות מתחילה ומסתיימת באדם עצמו כציר מרכזי ועליו מולבשים מעגלי האחריות השונים: אחריות הורית, משפחתית, חברית, ניהולית וכו'.

המדיה הדיגיטלית מאפשרת לאדם להעביר את מרכז האחריות מעצמו למדיה ולכן נוצרת תקופה שבה האדם אינו לוקח יותר אחריות אלא מעביר אותה למדיה הדיגיטלית. נוצר מצב בו האחריות דיגיטלית שולטת ומעצבת את העולם. מכיוון שהמדיה הדיגיטלית קיבלה את אחריות עלינו ואנחנו העברנו את האחריות אליה, נעלמה האחריות האנושית ונשארה האחריות הדיגיטלית בלבד. הנוער היום מובל ע״י המדיה הדיגיטלית כחלק מהלמידה הדיגיטלית והבילוי הדיגיטאלי, ונוצר דור שלא יודע או מבין מהי אחריות עצמית. הוא הופך להיות תלוי במדיה הדיגיטלית, מפתח תלות בה ובאחריות שהעביר אליה.

למדיה הדיגיטלית חייבת להיות התייחסות ראויה לתכניה, למעשיה ולאמון הניתן בה.

אחריות חברתית היא תיאוריה מוסרית לפיה לכל מדיה דיגיטלית ורשת חברתית יש מחויבות להיטיב עם החברה והסביבה בכללותה. המדיה הדיגיטלית אינה מוטמעת בצורה אחידה ולכן מייצרת הטיות חברתיות שונות. ההטיות הללו מייצרות תפיסת מציאות חברתית שונה אצל האוכלוסיות השונות הנחשפות למדיה בדרגות שונות ויכולה לייצר גם פערים חברתיים מקומיים וגלובליים. בעקבות הטיות אלו, גדלים הפערים והרדיקליזם מתגבר.

האחריות החברתית עוסקת לרוב בשמירה על איזון בין התפתחות כלכלית במובנה החומרי, לבין רווחת החברה והסביבה. אחריות זו יכולה להיות סבילה, על ידי הימנעות מפעולות המזיקות לחברה, או פעילה, על ידי התנהגויות שמקדמות מטרות חברתיות באופן ישיר‏.

מקובל לראות ברשתות החברתיות אחראיות חברתית להשלכות החיוביות והשליליות של יישומי הידע וההמצאות שלהן. אין גורמים אחראיים המקיימים קווים-מנחים אתיים שנועדו לשמור על האחריות החברתית של הרשתות החברתיות. יש לפיכך הכרה ברורה שלרשתות החברתיות, כיחידות ובאופן קולקטיבי, יש אחריות חברתית מיוחדת וגדולה יותר באשר ליצירה ולשימוש בידע דיגיטלי. כל מדיה דיגיטלית חדשה מקפלת בתוכה רעיון רב עוצמה, ולפעמים יותר. כל מדיה מייצרת או מחדשת את השפה הדיגיטלית ולכן מטה אותנו מראש להעדיף ולהעריך נקודות ראות או השקפות מסוימות והתנהגויות מסוימות ולהכפיף אחרות. לכל מדיה יש טכנולוגיה ופילוסופיה אשר דרכה ניתן ביטוי לדרך שבה המדיה גורמת לאנשים להשתמש במוחם. הדרכים לקידוד העולם משתנות, ההתנהגויות הגופניות משתנות, חושים מסוימים מועצמים במיוחד וגורמת לנטיות רגשיות ואינטלקטואליות אחרות להיעלם. כל מדיה דיגיטלית מייצרת תעדוף אחר של סולם הערכים ללומד. תיווצר שונות ערכית בין לומדים שונים במדיות שונות. רשתות חברתיות לא יכולים לצפות איך הידע החדש והחידושים הטכנולוגיים שלהם עלול להיות מנוצל למטרות הרסניות בעתיד.

משבר האחריות בא לידי ביטוי גם בעולם הניהול והמנהיגות: תפקיד המנהיג עבר מהובלת אנשים לאחראי על אנשים. אנשים היום מחפשים מישהו שיהיה אחראי עליהם, יוביל אותם דרך לקיחת אחריות מלאה על פיתוחם האישי, המקצועי, הכלכלי. היום האנשים מחפשים בעיקר גיבוי במקום עבודתם, תחליף לאחריות שאף אחד לא לוקח.

האחריות הדיגיטלית יצרה מציאות חדשה: בעבר מערכת האמונות שלנו טענה כי אדם אחראי על מעשיו, והוא נושא באחריות לפעולות שעשה או נמנע מלעשות. בעידן הדיגיטאלי נוצר עוות המציאות, האחריות הועברה על-ידי האדם למדיה הדיגיטלית. אחריות בהגדרתה מצדיקה את מערכת הענישה והשכר. אך כיצד ניתן להעניש ישות דיגיטלית. במציאות הנוכחית: המדיה הדיגיטלית היא הקובעת את מעשיו של האדם. אך אם מעשיו של האדם נשלטים על-ידי המדיה הדיגיטלית, נראה כאילו אין הצדקה לשכר ולעונש, במיוחד במקרה בו העביר אותו אדם את האחריות למדיה הדיגיטלית. בפתח המאמר האחריות להגעה בזמן עברה לwaze, לאחריות הדיגיטלית, אך מי אמור לשלם את מחיר האיחור? איך תראה החברה המוסרית העתידית בהסתמך על אחריות המדיה הדיגיטלית?