מנהיגות לימודית היא מנהיגות
מצבית, המותאמת לשלב הלמידה של הלומד. סגנונות המנהיגות הלימודית הותאמו לשלבי
הלמידה על-פי המודל ללמידה משמעותית שפיתח ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות.
למודל ללמידה משמעותית, שפותח
על-פי הגישה האנתרופוגוגית Anthropogogy, ישנם 6 שלבים.
שלבי המודל ללמידה משמעותית:
1.
-Action ביצוע
פעולה
2.
-Behavior המשגת
ההתנהגות
3.
-Norma הצגת
הנורמה
4.
Value- הגדרת
הערך
5.
-Specific Identity גיבוש זהות ייחודית
6.
-Teaching לימוד
האחר
פירוט 6 שלבי המודל ללמידה
משמעותית:
1.
-Action ביצוע
פעולה
כמענה לצורך פנימי או חיצוני בפעם הראשונה:
·
זיהוי או שיקוף הצורך ללומד, כמניע לביצוע
פעולה אשר הלומד לא ביצע בעבר.
·
הוא מבצע את הפעולה בפעם הראשונה בעזרת
הנחייה מגורם מקצועי.
·
הלומד חווה את תוצאות הפעולה, כמענה
לצורך אשר הגדיר לפני ביצועה בפעם הראשונה.
2.
-Behavior חזרה על ביצוע הפעולה והמשגתה להתנהגות:
·
ביצוע חוזר של הפעולה תוך ציפייה ברורה
למדדים כמותיים ואיכותיים, על סמך הניסיון הקודם.
·
תיאור הפעולה החוזרת והמשגתה
להתנהגות הניתנת לשחזור או לשיפור.
·
הגדרת מדדי הצלחה כמותיים ואיכותיים
ללומד, בכדי לבצע שיפור מתמיד לקראת מצוינות.
3.
-Norma הצגת
הנורמה:
הפיכת ההתנהגות לנורמה:
·
הצגת דפוס ההתנהגות השכיח, כנורמה:
כהתנהגות המצופה על ידי החברה.
·
הבנת התועלת שנורמה זו מביאה ללומד
ולסובבים אותו.
·
הנורמה הופכת לדרישה אל מול הלומד.
4.
Value- הגדרת
הערך העומד מאחורי הנורמה:
·
הגדרת הערך על ידי המשמעות ללומד,
ההיגיון מאחורי הנורמה, התרומה או ההשפעה של הנורמה על הלומד והסביבה.
·
הסכמה על הנורמה והערך אותו היא מייצגת,
כחלק מקוד מוסר של החברה.
·
לימוד אופן השימוש בערך כעקרון מנחה
בהפעלת שיקול דעת בזמן קבלת החלטות. ככל שהערך בעל השפעה רחבה יותר ולטווח הארוך
יותר הוא הופך להיות משמעותי יותר.
5.
- Specific Identity גיבוש זהות אישית ייחודית:
·
זיהוי מכלול הערכים אשר מגדיר את זהותו
הייחודית של הלומד, ובאים לידי ביטוי בהתנהגות הלומד.
·
הגדרת אופן ביטוי הערך בזהותו של הלומד:
מיקומו היחסי של הערך הנלמד, בסולם הערכים שלו.
·
הוא יודע לתאר את זהותו ומסביר מהי
תרומתו הייחודית לסובבים אותו.
6.
-Teaching לימוד
האחר דרך
המודל הסגולי:
·
לימוד וחניכת האחר על-ידי הלומד.
·
הלומד הופך למלמד תוך שימוש בניסיונו
האישי כמודל לחיקוי ומימוש זהותו הייחודית כמלמד, ביישמו את המודל ללמידה משמעותית
על לומד חדש.
מכיוון שהמודל ללמידה משמעותית
הוא תהליכי, כל סגנון מנהיגות לימודית, מותאם למצב הלמידה של הלומד ומסתמך על השלב
הקודם ומכיל אותו. תמיד יישארו שרידים של הסגנון הקודם וכך ייווצר תמהיל בהתאם לגורמים
הבאים:
·
מאפייני הלומד
·
מורכבות התוכן הנלמד
·
מאפייני המלמד (סגנון המנהיגות הלימודית
הדומיננטי שלו)
·
השלב בו נמצא הלומד בתהליך הלמידה
תוצאת
השלב
|
סגנון
המנהיגות הלימודית המצבית
|
תוצר
הלמידה המשמעותית
|
1.
-Action ביצוע פעולה
|
חונך ביצועים
Coacher
|
החלטה משותפת על ביצוע הפעולה בפעם
הראשונה (כמענה לצורך פנימי או חיצוני) וגילוי התוצאה
|
2. -Behavior המשגת ההתנהגות
|
מקצוען משפר התנהגויות
Professional
|
ביצוע חוזר של הפעולה תוך ידיעת
התוצאות הצפויות= המשגת הפעולה החוזרת להתנהגות
|
3. -Norma הצגת הנורמה
|
פורמלי מעצב נורמות
Formal
|
הבנת חשיבות ויתרונות ההתנהגות והצגתה
כנורמה= התחייבות לביצועה כפי שנלמדה, גם בהמשך
|
4. Value- הגדרת הערך
|
ערכי מנחה לערכים
Valet
|
הסכמה משותפת על המשמעות והתועלת של הנורמה
והגדרתה כערך= הבנת החשיבות לפרט ולחברה
|
5. - Specific Identity גיבוש זהות ייחודית
|
מאציל למציאת זהות ייחודית
Delegator/
role model
|
הפנמת הערך כחלק מזהות הלומד
וגיבוש זהותו הייחודית של הלומד
|
6. -Teaching לימוד האחר
|
קולגיאלי/ חברי ללמידת עמיתים
collegial
|
הלומד מלמד את האחר את תהליך הלמידה
המשמעותית
|
פירטו 6 סגנונות המנהיגות הלימודית
המצבית:
1.
החונך- רלוונטי בעיקר לשלב הביצוע, מלווה את
שלב זיהוי הצורך של הלומד דרך שאלות, חונך את הביצוע הראשון, שם את הנחנך ותהליך
הלמידה במרכז. תומך ומכוון ללמידה מהצלחה.
מומחה בשאילת שאלות ונותן
לגיטימציה לטעויות. מכיוון שזו הפעם הראשונה בה הלומד מבצע את הפעולה החונך רגיש
ללומד ולמאפייניו ומכיל אותו. הוא מלווה אותו יד ביד לאורך כל תהליך הלמידה ותומך
בו. הוא משתמש בטעויות ללמידה. הוא לא תמיד יודע את התשובה כי היא נמצאת אצל
הלומד. מקור סמכותו נובע בעיקר מהסיטואציה של לומד ומלמד.
2.
המקצוען- רלוונטי בעיקר לשלב ההתנהגות. בשלב זה
המקצוען מנחה את הלומד לשיפור הישגיו למצוינות. הוא מציב רף מדדים כמותיים
ואיכותיים גבוה, בהתאם לציפיות המקצוען מעצמו. מקור הסמכות הוא המקצוענות
שלו. הוא מציב רף דרישות מקצועי גבוה מאד ומצפה שכל הסובבים אותו יעמוד ברף זה.
הוא עצמו עומד בסטנדרטים אלה ומאמין שאם הוא מסוגל גם הלומד יכול. הוא מעורב במהלך
הביצוע של הלומד בפרטי פרטים, מבצע יחד עם הלומד ומדגים לו את אופן ההתנהגות
המצופה ממנו. הוא שם את ההישגים והמצוינות במרכז. מכיוון שבשלב הלמידה השני מבוצע מעבר
מביצוע ראשון להתנהגות, המטרה להציב רף התנהגות גבוה דרך דיגום מקצועי.
3. הפורמלי- רלוונטי בעיקר לשלב יצירת הנורמה.
מקור סמכותו העיקרי הוא פורמלי, עבודה על פי נהלים, הצבת דרישות ונורמות חברתיות
מאד ברורות. תפקיד המלמד בשלב הזה להציב גבולות ללומד ולעזור לו לעבוד על פי
הנורמות. הוא מומחה בהגדרת הנורמות, בהבנת ההיגיון העומד מאחוריהן, במציאת המשמעות
והתועלות שבצידן. הוא יודע להסביר היטב את חשיבותה של כל נורמה ללומד ולחברה. הוא
בעצמו מהווה דוגמה לאופן בו הוא מתנהג על פי הנורמות ומייחס להן חשיבות. הוא משתמש
הרבה בסמכות הפורמלית: הגדרת תחומי אחריות וסמכות הנובעת ממיקומו ההיררכי במערכת.
סגנון זה מלווה בטקסים ומהווה דיגום לנושא הטקסי. הפורמלי עוזר ללומד לבצע את
הנורמה לעתים מתוך חיקוי, ואחר כך להפנימה.
4.
הערכי- רלוונטי בעיקר לשלב של מציאת הערך
ללומד. הלומד כבר הבין את אופן ביצוע הנורמה ועובר לשלב בו הנורמה הופכת לערך.
הערכי מדבר וממשיג את אופן ההתנהגות כהתנהגות ערכית, בדגש על חשיבות ומשמעות הערך
ללומד ולחברה. הוא עוזר ללומד למקם את הערך בסולם ערכים של הלומד. הוא עוזר ללומד לתרגם
את הערך לחזון אישי ולהתנהגות עתידית. הוא עוזר ללומד לקבל החלטות על פי הערך
הנלמד, משתמש לעתים ב"דילמות אפורות" בכדי לתרגל את הלומד. מתווך בין
הנורמה ובין הערך ואופן ביטויו הייחודי בהתנהגות הלומד.
5.
המאציל- הסגנון רלוונטי בעיקר לשלב גיבוש
הזהות הייחודית של הלומד. הדיגומי מהווה מודל חיקוי ללומד ומושא להערצה. הדיגומי
משתמש בסמכותו כנובע מהזדהות הלומד איתו, בכדי להאציל עליו סמכויות. הוא מאציל על
הלומד סמכויות כדי לאפשר לו להתנסות באופן עצמאי בחוויותיו, ולגבש לעצמו זהות
ייחודית. הדיגומי מהווה מקור השראה ללומד, אך מדגיש את ייחודו של הלומד. הוא עוזר
לו לזהות את ייחודו כנובע מצירוף הערכים ואופן הביטוי הייחודי לו. הוא מציב בפני
הלומד דילמות, אשר אין להן פתרון ומבקש דרך הכוונה ודיגום, לפתור אותן בדרכו
הייחודית לו. הוא נקרא ״מורה לחיים״. עוזר ללומד למצוא את ייחודו, סגוליותו, דרך
ביצוע משימות אשר המאציל מבקש ממנו לעשות. המאציל אינו מורה לו מה לעשות אלא מציב
בפניו משימה:
·
תוצאות רצויות (״מה״ ולא ״איך״)
·
קווים מנחים, גבולות פעולה, מכשולים
צפויים
·
הגדרת משאבים: אנשים, כלליים, טכניים
·
אחריות ודיווח- מדדים, מועדי דיווח
והערכה
·
השלכות- תוצאות חיוביות ושליליות
6.
הקולגיאלי/ חברי- רלוונטי בעיקר לשלב לימוד
האחר. סגנון ניהולי זה שיתופי, שוויוני ורואה את הלומד כשווה לו, כקולגה. הוא עוזר
ללומד להמשיך את תהליך הלמידה המשמעותית ממקום של למידת עמיתים. החברי משתף בתהליך
ובתוצרי הלמידה. כמלמד הוא מלווה את הלומד במעבר לשלב "לימוד האחר". הוא
מזהה בלומד כקולגה מקצועית אשר מלמדת במקביל אליו. הוא משתף את הלומד בתהליכים
המקבילים אשר קורים לשניהם. הוא לומד מהמלמד. נוצר דיאלוג מקצועי בנושא לימוד
האחר. מלווה את הלומד בשלב זה בשיטת החברותא: שואל שאלות ומייצר דיאלוג כמו
בשלב הראשון, אך הפעם במקום דיאלוג על הצורך והביצוע הראשון, דיאלוג על איך ללמד
את האחר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה