אנתרופוגוגיה ואקזיסטנציאליזם

אנתרופוגוגיה: Anthropogogia /anthropogogy: 

מיוונית- Antropos άνθρωπος  פירושו אדם  ו-άγω  Agoge פירושו מוביל (הובלה).

תורת לימוד האדם: הובלת האדם ללמידה. 

The term anthropogogy originates from the Greek anthrōpos (ἄνθρωπος), "human being", and άγω (ágō) means "lead"; literally translated "to lead the human being".

ניר גולן מציע הגדרה חדשה לאנתרופוגוגיה: ״הובלת האדם ללמידה משמעותית הניתנת ליישום מיידי בהתנהגותו.״ (2014) 

כיום ידוע שהתרבות משתנה במהירות, לכן בימינו על החינוך להיות תהליך שנמשך כל החיים ובמהלכו יש לגלות את הבלתי ידוע ולא להקנות את הידוע. בעקבות השינוי צמחה האנתרופוגוגיה כתיאוריה מובהקת להוראת האדם המבוססת על ארבע הנחות יסוד.

הנחות היסוד של האנתרופוגוגיה:

1.      האדם כלומד עצמאי: תפיסת האדם את עצמו כישות עצמאית. האדם רואה עצמו כמי שמכוון את עצמו מבחינה עצמית, בוחר מה ללמוד, כמה ואיך. תפקיד המלמד אינו לתת תשובות מוכנות לשאלות שנקבעו מראש, אלא לסייע לו לגלות בעצמו את השאלות החשובות ואת התשובות. דרך השאלות יקטן קונפליקט תלות-עצמאות אצל האדם ותהיינה פחות התנגדויות ללמידה.

2.      הלמידה כמותאמת לצורכי האדם: האדם מוכן ללמידה כאשר הוא זקוק לה, היא קשורה למשימותיו ולתפקודו היומיומי והחברתי. הוא רואה בלמידה כמשרתת מטרות בתהליך התפתחותו האישית. עם הגיל מתחדדים צרכים אישיים של האדם. לכל אדם מאפיינים וצרכים משלו. לכן, הדרך המתאימה ביותר ללמידה היא למידה המותאמת לצרכי ולמאפייני האדם: בירור וניתוח צרכיו של האדם תוך התייחסות למרכיבים רגשיים ונפשיים ולא רק קוגניטיביים והתנהגותיים.

3.      הלמידה כמחדשת: בעידן הדיגיטאלי בו קיימת זמינות כמעט מלאה של המידע ברשת, על הלמידה לחדש לאדם. האדם מגיע עם מטען של ניסיון חיים שהופך למקור משמעותי ללמידה, ויש צורך לחבר את הלמידה הנוכחית לידע ולניסיון הקודם שלו. יש לברר את הידע המוקדם של האדם והניסיון הקודם שלו על מנת לחבר את הלמידה לניסיונו ולא ללמדו דברים שהוא כבר יודע. בעידן הדיגיטאלי בו קיימת זמינות כמעט מלאה של המידע ברשת, על המלמד לחדש לאדם.

4.      הלמידה כנותנת מענה מעשי: המניע העיקרי ללמידת אדם הוא פתרון בעיות וסקרנות. לאדם יש צורך ביישום מיידי של החומר, ולכן הלמידה תהיה יותר ממוקדת אם תיתן מענה לבעיה הדורשת פתרון בנושא מסוים. למידה אשר אינה ניתנת ליישום מיידי נתפסת כבזבוז זמן.

המודל האנתרופוגוגי ללמידה משמעותית פותח על ידי ניר גולן, כשמספר עקרונות של הגישה האקזיסטנציאליסטית משולבים בו:

האדם כמי ש"אינו מה שהוא חושב שהנו, אלא מה שהוא מבקש להיות, כפי שהוא רואה את עצמו לאחר שהוא כבר קיים".

האדם אינו יכול להתבונן בעולם, אלא דרך המשמעות שהוא נותן לו.
האדם האותנטי בוחר בעולם ותופס אותו כעולם של אפשרויות ולא של עצמים.
תפיסת העולם כעצמים הופכת אותו עצמו לעצם, לדומם. יש לאדם האותנטי אמת פנימית, המביאה אותו לנהוג כפי שהוא נוהג. המודל האנתרופוגוגי מבוסס על ההנחה כי האבחנה בין ילד למבוגר אינה רלוונטית עוד בעידן הדיגיטאלי ויש להתייחס לכל לומד כאדם, על פי מאפייני הגישה האקזיסטנציאליסטית, ללא התחשבות בגילו. המודל האנתרופוגוגי מיישם את 4 הנחות היסוד של האנתרופוגוגיה.