Integrator Manager IM

המנהל האינטגרטיבי על-פי מודל אמ"י

על פי מודל ניהול אמ"י, שפיתח ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, בעל התפקיד מבצע אינטגרציה כבסיס לזיהוי החדשנות ולהעצמתה, בעקבותיה הוא הופך ליועץ מומחה. המומחיות היא תהליך אינסופי, ולכן יחזור בעל התפקיד לרכיב האינטגרטיבי וימשיך להתפתח עם המודל לאורך כל חייו המקצועיים.

מודל אמ"י בנוי משלושה מרכיבי תפקיד בניהול המקצועי:

אינטגרטור: מבצע אינטגרציה מקצועית בראייה אנליטית: מזהה את המשותף והדומה במשאבים, בתהליכים ובתנאים המשתנים, ומייצר מכלול בעל ערך מוסף. מזהה מגמה או כיוון הרלוונטיים לכל הגורמים.

מחדש: מביא ערך מוסף מקצועי חדשני. מזהה כתוצאה מתהליך האינטגרציה את החדשנות בארגון, מצמיח וממנף אותה.

יועץ: מייעץ כמומחה המטפל באתגרים מקצועיים בשעות משבר, פתרון בעיות, צורך במתן חוות דעת מקצועית או גיבוש אסטרטגיות חדשות.

הצורך בהיבט התפקודי האינטגרטיבי התעצם בעולם כיום, המתאפיין בהתמחות והתמקצעות המתחדשת ומתעדכנת באופן קבוע. האינטגרטור מתכלל את כל התהליכים והמשאבים בארגון בראיית-על: ראיית כל הארגון, כל הממשקים, הלקוחות, השוק, והמגמות, על-ידי העלאת רמת השליטה הניהולית ואיכות הבקרה. אינטגרציה היא המעבר מראיית הפרט או הפרטים לראיית המכלול או התהליכים והמשאבים, היא חיבור כל הנקודות לידי קו אחד או מכלול. האינטגרציה מייצרת קשרים בין פרטים ויוצרת תהליכים ומבנים בארגון.

האינטגרציה מעלה את רמת השליטה הניהולית ובכך משפרת את יכולות ואיכות מעקב ובקרה, ייעול תהליכים ארגוניים ומיצוי מקסימלי של המשאבים האנושיים והטכנולוגים. מטרות ארגוניות אלה מושגות באמצעות שיפור ושילוב מנגנוני תצוגת מידע אינטגרטיביים, העברת מידע, שיבוץ מידע ושימוש חוזר במידע.

בהיבט החוץ ארגוני, מטרות האינטגרציה הן: שיפור תהליכי ואמצעי התקשורת עם לקוחות וספקים, מינוף המידע הקיים בארגון והטכנולוגיה הממומשת בו, ליצירת יתרון תחרותי גמיש וחדשני, השגת תמיכה למערכות המידע בארגון, כך שיותאמו לשינויים בצרכים העסקיים החוץ ארגוניים, תוך יצירת גמישות בשינוי תנאי מסחר ובאסטרטגיות הארגוניות.

האינטגרציה יכולה להתבצע או דרך סנכרון או דרך מציאת מכנה משותף: ראיית-על.

התפישה האינטגרטיבית היא תפישת המכלול, המאגר, התהליך, המשותף ולא הפרט. בגלל תפישה ונקודת מבט זו היא מאפשרת גמישות, התייעלות ויצירתיות בעיקר במערכות גדולות הנותנות מענה דרך פתרונות מורכבים, דרך הפיכת דברים נפרדים ושונים לישות אחת, מיזוג, שילוב ואיחוד.

האינטגרציה היא תהליך של מציאת מכנה משותף או רמה עקרונית של מספר פרטים כולל שילוב וסנכרון ביניהם. אינטגרציה מייצרת שילוב בין רכיבים שונים בתוך המערכת, לאחר בדיקת מאפייניו כל רכיב, ניתן להמשיך את תהליך האינטגרציה בביצוע שילוב בין מרכיבי המערכת לבין הסביבה או הסביבות בהן הם מיועדים לפעול. ניתן לבצע אינטגרציה על-ידי איגום Pooling: ניהול משאבים דרך קיבוצם למאגר משותף באופן הניהול, בכדי למקסם ולתת יתרון סינרגטי או לצמצם סיכונים באופן השימוש.

מנגנון נוסף הוא אינטגרציה דרך ורסטיליות: על ידי יצירת משאב ורסטילי אשר משמש גם לתפקידים מגוונים וגם למצבים משתנים נוצרת הגמישות האינטגרטיבית. תהליך האינטגרציה דורש מידה שונה של יכולות ורסטיליות מגוונות מבעלי תפקיד שונים בארגון. חלקם ידרשו ללמוד ולהפנים תהליכי עבודה חדשים, חלק אחר יידרש להסתגל לשינוי בתהליכים, וחלקם לא יצטרכו לשנות מאום בעבודתם היומיומית. כמובן שהבדל כזה בהשפעת המערכות על הארגון, הוא מאפיין חשוב ולעתים קריטי בתהליך האינטגרציה, ולכן יש לשים עליו את הדעת כבר בשלבי התכנון וניתוח הדרישות.

קיימות 3 גישות לאינטגרציה:

אינטגרציה אופקית

היא שיטת אינטגרציה בה תת-מערכת מיוחדת מיועדת לתקשורת בין תתי-המערכות האחרות. הדבר מאפשר להוריד את מספר החיבורים (ממשקים) הנדרשים לחיבור אחד בלבד עבור כל תת-מערכת.

האינטגרטור ממיר מידע מהפורמט של יישום ספציפי לפורמט המשותף של הארגון ולאחר מכן מיושמות עליו טרנספורמציות שונות כמו פיצול או מיזוג של לאובייקטים אחרים.

אינטגרציה אנכית

(בניגוד לאינטגרציה אופקית) היא תהליך של שילוב תתי-מערכות בהתאם לפונקציונאליות שלהן, על ידי יצירת ישויות פונקציונאליות הנקראות גם information silos ("ממגורות מידע"). היתרון של שיטה זו הוא בכך שהאינטגרציה מבוצעת במהירות ללא מעורבות גורמים לא הכרחיים.

אינטגרציית כוכב

נקראת גם אינטגרציית ספגטי, היא תהליך של שילוב מערכות שבו כל תת-מערכת מחוברת לכל אחת מתתי-המערכות האחרות. שיטה זו נקראת כך משום שאם מסתכלים על המערכת מנקודת מבט של אחת מתתי-המערכת, הקשרים מזכירים כוכב, אבל אם מסתכלים על הדיאגרמה הכוללת של המערכת, הקשרים נראים כמו ספגטי.

האינטגרציה היא הבסיס להיבט האינטגרטיבי של מודל אמ"י. בעל התפקיד מבצע אינטגרציה כבסיס לזיהוי החדשנות ולהעצמתה, ובעקבותיה הופך ליועץ מומחה. האינטגרציה דורשת תפישת מכלול ומבט-על של הארגון ותכולתו. האינטגרציה היא של התהליכים המתרחשים בארגון. המיומנויות האינטגרטיביות המורכבות נתמכות בשלוש גישות: אופקית, אנכית וכוכב. האינטגרטור מזהה ומעודד חדשנות, ונתפש על-ידי הסובבים אותו כיועץ מומחה. האינטגרציה תמשיך לאורך כל חייו המקצועיים. המנהל האינטגרטיבי מזהה מגמה או כיוון הרלוונטי לכל הגורמים, ומתווה את הדרך החדשה בארגון.

Multi Dimensions Significant Individual Learning (SIL) model

מודל ללמידה משמעותית רב ממדית

למידה משמעותית משלבת את לימוד תחום הדעת בהיבטי תפקודי הלומד, תוך שימוש בעקרונות הלמידה במרחבי הגמישות השונים. למידה משמעותית היא שינוי בתפקודי הלומד לאורך זמן.

Multi Dimensions Significant Individual Learning model

היא למידה משמעותית רב מימדית, עוצמתית וחווייתית ללומד. היא מתבססת על מודל Significant Individual Learning (SIL) , מודל ללמידה משמעותית שפיתח ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות.  

קיימים שישה היבטי לומד אשר הלמידה המשמעותית משנה: קוגניטיביים, מטה-קוגניטיביים, ניהוליים, חברתיים, רגשיים, חושיים-תנועתיים.

ללמידה קיימים שישה עקרונות, השילוב של כל ששת עקרונות הלמידה עם ששת תפקודי הלומד יוצר למידה משמעותית באמת. במסגרת הגמישות הפדגוגית קיימים שישה מזמני למידה משמעותית. 

הביטוי המקצועי הוא בבחירת מרחבי הגמישות הפדגוגית הרלוונטיים מתוך ששת המרחבים הבאים:

1.   ארגון התכנים בתכנית הלימודים במבנים שונים

2.   ארגון לומדים

3.   ארגון הזמן

4.   גיוון בדרכי הוראה-למידה

5.   גיוון בדרכי הערכה

6.   ארגון מרחבי הלמידה

הצלחת הלמידה המשמעותית תלויה במידת השגת מטרת התוכן או תחום הדעת, בהיבט תפקוד הלומד הרלוונטי, תוך שימוש מקסימלי בעקרונות הלמידה במרחבי הגמישות הפדגוגית המתאימים למיקסום תהליך הלמידה. 

תהליך הלמידה האפקטיבי משתמש בו זמנית בשישה עקרונות:

1. מוטיבציה חיצונית ופנימית:

·      מענה לצורך (פסיכולוגי), פתרון בעיות (קוגניטיבי) או סקרנות

·      אוטונומיה בבחירת הנושא, השיטה, השותפים

·      רלוונטיות: תכליתיות ויישום מיידי

·      התמקצעות ומומחיות

2. מעורבות ואקטיביות דרך עשייה וידיעת תוצאות:

·      רפלקציה ומטא-רפלקציה (תוך אישי)

·      הכוונה עצמית בלמידה וניהולה

·      משוב מובנה כחלק מתהליך הערכה רציף

3. עליה הדרגתית בדרישות לשמירה על מוטיבציה לאורך זמן:

·      עליה בדרגת הקושי

·      עליה במורכבות הנושא

4. סדר הגיוני המקל ומשפר את תהליכי הלמידה:

·            תכנון וארגון תהליך למידה על פי סדר הגיוני מובנה

·            הצגת הסדר ההגיוני ללומד כעקרון מארגן וכמקל על הלמידה

5. עקרונות מנחים וערך ללומד:

·      מתן כלים ועקרונות לתרגול והעמקה בתהליך הלמידה

·      המשגתם לעקרונות הניתנים ליישום במרחבים דומים

6. שונות בין לומדים:

·      מגוון שיטות הוראה בהתאם למאפייני הלומד

·      מגוון הגירויים שמרחב הלמידה מזמן ללומד

·      גיוון בדרכי הערכה

מרחב הלמידה מזמן למידה אוטונומית למומחיות תכליתית. בעקבות בחירת הלומד בעצמו את מגוון הגירויים ללמידה במרחב, בתחום הדעת אותו בחר, ומשתמש בתוצרי הלמידה בצורה תכליתית. בפעם הבאה בה יגיע למרחב למידה זה או מרחב אחר דומה יהדהד בו תהליך הלמידה שחווה. בכדי להשיג תהליך זה, על המלמד לאפשר ללומד, לאחר הצגת המטרות, הכלים והשיטה, לבחור בעצמו את מרחב הלמידה בו הוא רוצה ללמוד, לאפשר לו לרכוש מומחיות בתוכן הרלוונטי למרחב, ובסיכום להציג את תובנות התהליך כעקרונות הניתנים ליישום במרחבים דומים.

שישה היבטים לתפקודי לומד:

• קוגניטיבי

יכולת הלומד לקיים תהליכי חשיבה מסוגים שונים כגון: חשיבה מסדר גבוה, טיעון, השוואה, הסקת מסקנות, פרשנות אישית, יישום, פתרון בעיות, חשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית.

• מטה-קוגניטיבי

יכולת הלומד לחשוב על חשיבתו, שימוש מושכל באסטרטגיות למידה, הערכתן של האסטרטגיות, תהליכים רפלקטיביים על הלמידה, משימות הבנה, הבעה, פרשנות, עיבוד מידע, הערכה עצמית ועוד.

• ניהול הלמידה

יכולת הלומד לעצב את תהליכי הלמידה בהתאם לצרכיו. היכולת להציב יעדים, ארגון זמן, תכנון הלמידה, ביצועה והערכתה, ארגון סביבת הלמידה, שימוש במקורות מידע, בקרה עצמית ועוד.

• בין-אישי

ניהול שיח מכבד, עבודה בצוות, שיתוף פעולה, קבלת משוב ומתן משוב, מעורבות חברתית ותרומה לחברה, ניהול קונפליקטים, אמפתיה לזולת, סובלנות וסבלנות לאחר ולדעותיו, פתיחות, ויתור, יצירת הסכמות.

• תוך-אישי

ויסות ומשמעת עצמית, שליטה עצמית, הנעה פנימית, תחושת מסוגלות עצמית, נטילת אחריות, נקיטת יוזמה, התמדה, הצבת יעדים, קבלת החלטות ועוד.

• חושי-תנועתי

היכולת של הלומד להשתמש בשפת הגוף כולו כדי להביע רעיונות ורגשות. היכולת להתמצא במרחב, יציבה נכונה, שימוש בחושים ללמידה, ייצוג למידה באמצעות תנועה, צליל , צבע וצורה, רגישות אסתטית וכו'.

במידה והלמידה מתבצעת תוך שימוש מקסימלי בעקרונות הלמידה, היא תהיה אפקטיבית יותר. למידה משמעותית מזמנת למידה אוטונומית למומחיות תכליתית. בכדי להשיג תהליך זה, על המלמד לאפשר ללומד, לאחר הצגת המטרות, הכלים והשיטה, לבחור בעצמו את מרחב הלמידה בו הוא רוצה ללמוד, לאפשר לו לרכוש מומחיות בתוכן הרלוונטי למרחב, ובסיכום להציג את תובנות התהליך כעקרונות הניתנים ליישום במרחבים דומים. הצלחת הלמידה המשמעותית תלויה במידת השגת מטרת התוכן או תחום הדעת, בהיבט לתפקוד הלומד הרלוונטי, תוך שימוש מקסימלי בעקרונות הלמידה במרחבי הגמישות הפדגוגית המתאימים לתהליך הלמידה ולמאפייני הלומד.

Learning out of school

למידה אוטונומית במרחב חוץ בית-ספרי

במסגרת הגמישות הפדגוגית קיימים שישה מזמני למידה משמעותית:

1.   ארגון התכנים בתכנית הלימודים במבנים שונים

2.   ארגון לומדים

3.   ארגון הזמן

4.   גיוון בדרכי הוראה-למידה

5.   גיוון בדרכי הערכה

6.   ארגון מרחבי הלמידה

כחלק מארגון מרחב הלמידה קיימת הלמידה במרחב החוץ בית-ספרי המזמנת התנסויות מגוונות ומאתגרות, ומאפשרת בחירה, חקר וגילוי. המרחב החוץ בית-ספרי מזמן למידה אוטונומית למומחיות תכליתית.

למידה אוטונומית: הלומד בוחר בעצמו ממגוון הגירויים במרחב החוץ בית-ספרי את סביבת הלמידה המתאימה לו, בתחום הדעת אותו בחר, ומשתמש בתוצרי הלמידה בצורה תכליתית בפעם הבאה בה יגיע למרחב חוץ בית-ספרי זה או מרחב אחר דומה.

בכדי להשיג תהליך זה, על המלמד לאפשר ללומד, לאחר הצגת המטרות, הכלים והשיטה, לבחור בעצמו את מרחב הלמידה החוץ בית-ספרי בו הוא רוצה ללמוד, לאפשר לו לרכוש מומחיות בתוכן הרלוונטי למרחב, ובסיכום להציג את תובנות התהליך כעקרונות הניתנים ליישום במרחבים דומים.

מנוע למוטיבציה פנימית על-פי המודל של דניאל ה' פינק תומך בלמידה אוטונומית חוץ בית-ספרית. גישה זו מתבססת על שלוש אבני יסוד או עקרונות של פינק:

1. אוטונומיה (Autonomy) – התשוקה לשלוט בחיינו בעצמנו, על ידי שליטה ב:

מטלה – Task – יכולת להשפיע על מה שאנחנו לומדים. לפי עולם התוכן בוחר הלומד בעצמו את מרחב הלמידה החוץ בית-ספרי בו יבצע את התצפית וההתנסות.

זמן – Time – מתי תתקיים את הלמידה או המשימות.

טכניקה – Technique – כיצד תבוצענה את אותן מטלות. כל לומד בוחר את המתודות הרלוונטיות למאפייני הלמידה שלו.

צוות – Team – עם מי אנו עושים זאת. האם הלומד בוחר ללמוד לבד, זוג או בקבוצה גדולה יותר.

2. מומחיות (Mastery) – הדחף האנושי להשתפר עוד ועוד במשהו שחשוב לנו.

תהליך הלמידה מלווה על-ידי מומחה מעולם התוכן הרלוונטי ותוך כדי הטמעת הופך למומחה תוכן בעצמו. המומחיות מתחילה במה שדניאל ה' פינק מכנה זרימה – (Flow) – כאשר האתגר שאנו ניצבים מולו תואם ליכולות שלנו, תחושה שגורמת לנו להיות שקועים בעשייה עד כדי כך שהכול נראה "נכון" וזורם. 

3. תכלית (Purpose) – זוהי השאיפה לעשות את מה שאנחנו עושים במסגרת משהו גדול יותר מעצמנו. השייכות לקבוצה מקצועית לומדת, אשר יכולה לבחור להשפיע כל הקהילה.

תהליך למידה חוץ בית-ספרי אפקטיבי משתמש בו זמנית בשישה עקרונות:

1. מוטיבציה חיצונית ופנימית:

·      מענה לצורך (פסיכולוגי), פתרון בעיות (קוגניטיבי) או סקרנות

·      אוטונומיה בבחירת הנושא, השיטה, השותפים

·      רלוונטיות: תכליתיות ויישום מיידי

·      התמקצעות ומומחיות

2. מעורבות ואקטיביות דרך עשייה וידיעת תוצאות:

·      רפלקציה ומטא-רפלקציה (תוך אישי)

·      הכוונה עצמית בלמידה וניהולה

·      משוב מובנה כחלק מתהליך הערכה רציף

3. עליה הדרגתית בדרישות לשמירה על מוטיבציה לאורך זמן

·      עליה בדרגת הקושי

·      עליה במורכבות הנושא

4. סדר הגיוני המקל ומשפר את תהליכי הלמידה:

·      תכנון תהליך למידה על פי סדר הגיוני מובנה הגלוי ללומד   

5. עקרונות מנחים וערך ללומד:

·      מתן כלים ועקרונות לתרגול והעמקה בתהליך הלמידה

·      המשגתם לעקרונות הניתנים ליישום במרחבים דומים

6. שונות בין לומדים:

·      מגוון שיטות הוראה בהתאם למאפייני הלומד

·      מגוון הגירויים שמרחב הלמידה החוץ בית-ספרי מזמן ללומד

·      גיוון בדרכי הערכה

מרחב הלמידה החוץ בית-ספרי מזמן למידה אוטונומית למומחיות תכליתית. בעקבות בחירת הלומד בעצמו את מגוון הגירויים ללמידה במרחב, בתחום הדעת אותו בחר, ומשתמש בתוצרי הלמידה בצורה תכליתית. בפעם הבאה בה יגיע למרחב הלמידה חוץ בית-ספרי זה או מרחב אחר דומה יהדהד בו תהליך הלמידה שחווה. בכדי להשיג תהליך זה, על המלמד לאפשר ללומד, לאחר הצגת המטרות, הכלים והשיטה, לבחור בעצמו את מרחב הלמידה החוץ בית-ספרי בו הוא רוצה ללמוד, לאפשר לו לרכוש מומחיות בתוכן הרלוונטי למרחב, ובסיכום להציג את תובנות התהליך כעקרונות הניתנים ליישום במרחבים דומים.

Rabbi Yitzhak HaLevi Herzog as a Synchronous Leader

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג כמנהיג סינכרוני

הרב ד"ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג (1888-1959), היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום מותו. חתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת 1958. מנהיגות סינכרונית היא הדור הבא של המנהיגות בעידן הדיגיטלי.

ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, פיתח את המודל בהתבסס על סגנונות המנהיגות של גולמן ומאפייני הלמידה הדיגיטלית של המאה ה21.

מודל זה חדשני, עתידי ומתווה כיוון דרך חדש בעולם המנהיגות.

מנהיגות סינכרונית:

פירוש המילה סינכרוני: syn- עם, chronos- זמן.

מנהיגות סינכרונית היא מנהיגות מותאמת זמן.

מנהיגות סינכרונית היא מנהיגות המבוצעת בו-זמנית ומתואמת בזמנים עם השינוי המתרחש בו בעת. בעקבות המציאות המשתנה באופן מתמיד, על המנהיג העכשווי להיות מסונכרן עם המציאות אותה הוא אמור להוביל. ניתוח פועלו של הרב ד"ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג כמנהיג סינכרוני:

1.   מנהיג סינכרוני הוא מנהיג המותאם לאירועים ותהליכים גלובליים המתרחשים בהווה ועתידים להתרחש בעתיד. ב1940 הקים את ועד הישיבות. ב1941 יצא למסע הצלה לארה"ב. נפגש עם הנשיא פרנקלין רוזוולט, ותבע ממנו להציל יהודים ולהפציץ את מחנות ההשמדה. יצא מן הפגישה מדוכא וראה בה כישלון. חזר בטיסה מדרום אפריקה למצרים, ומשם לרחובות ברכבת למרות הסכנות. הוא מסתמך על אירועי העבר כבסיס ללמידה והפקת לקחים לגבי ההווה והעתיד. המנהיג הסינכרוני אינו חי את העבר, הוא חווה בסנכרון את ההווה וכך מתווה את העתיד.

2.   המנהיג הסינכרוני זקוק לחזון: חזון הבנוי כדי לפתור בעיות בצורה חדשנית. במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט יצא בקריאה להקפיד על מדיניות ההבלגה ולהימנע ממעשי נקם. המנהיג הסינכרוני מזהה את הבעיות הקיימות ונותן להן מענה בצורה חדשנית. כשהגיעו לארץ "ילדי טהרן" (קבוצת ילדים שהגיעו מפולין לארץ ישראל ע"י הסכנות והיו אמורים להיקלט בארץ במוסדות חילוניים), עוררה הפרשיה סערה רבתי בארץ. הרב הרצוג עמד בתוקף שהילדים שגדלו בבית דתי בפולין, יקלטו במוסדות דתיים של המזרחי או אגודת ישראל. בסופו של דבר, קרוב למחציתם של ילדי טהרן נקלטו במסגרות דתיות. המנהיג הסינכרוני מוביל דרך הצורך אך לא בצורה מגיבה ושמרנית אלא ממנף את הצורך בפתרון בעיות ומשלב בו חדשנות להובלת העולם לכיוונים חדשים. הוא משתמש בצורך כמנוף להנעת השינוי. 

3.   המנהיג הסינכרוני מתרגם את החזון שלו לתכנית אשר מתבססת על תודעה גלובאלית מפותחת. הוא למד מתמטיקה ושפות קלאסיות ושמיות באוניברסיטאות לידס, לונדון והסורבון. הוא ערך מחקר על "התכלת בישראל" (Hebrew Porphyrology), וקיבל עליו תואר M.A., וב1914 קיבל תואר דוקטור לספרות מאוניברסיטת לונדון, כך רכש תפישת עולם גלובאלית. כרב הראשי של אירלנד הצליח לסכל את הכרזת השחיטה היהודית כלא חוקית. תודעה זו היא הסכום של כל התהליכים והאירועים הגלובלים המתרחשים בכל רגע נתון בעולם (סינכרונית) והמשמעות שלהם. ב1946 יצא למסע ברחבי אירופה כדי לשכנע את ניצולי השואה לעלות לא״י. נפגש עם האפיפיור השניים עשר וביקש ממנו להחזיר לחיק היהדות את הילדים היהודים שהוסתרו במנזרים. לאור סירובו עבר בעצמו ממנזר למנזר כדי להוציאם. 

4.   המנהיג הסינכרוני עובד בצוותים מסוגים שונים: מקומיים וגלובליים. לכן עליו להיות מומחה בעבודת צוות ובכל הקשור לתקשורת בינאישית. הוא מומחה בהבנת תהליכים בצוות, תפקידים בצוות ובעל כישורי עבודת צוות מעולים. בזמן שהנאצים התקרבו לארץ ישראל, והייתה בארץ חרדה גדולה מפני זה, הרגיע את יושבי הארץ באומרו "חורבן שלישי לא יהיה!". באותה תקופה, לחצו הבריטים על מפעל יהודי לייצר מוקשים לצורך המלחמה גם בשבת. השאלה נפלה על שולחנם של הרב הראשי לישראל הרב הרצוג וראש העדה החרדית, הרב יוסף צבי דושינסקי, שהחליטו פה אחד שלא להתיר למפעל לעבוד בשבת. בעקבות פסק זה, הוחלט לאסור את הרב משום שהפריע למאמץ המלחמתי. כשבאו נציגי השלטון להודיעו על כך, הסביר להם את עניינה של השבת, והראה להם דרכים אחרות להגדיל את ייצור המוקשים ללא צורך בחילול שבת. הוא מומחה בכלי התקשורת השונים בתוך הצוות ומחוצה לו בכדי לגייס את השותפים לו בצוות ומחוצה לו לביצוע התכנית ליישום החזון.

הרב הרצוג שמח מאד על הקמתה של המדינה, וביחד עם עמיתו הרב עוזיאל, בסיוע הסופר ש"י עגנון, חיברו את התפילה לשלום המדינה. ייסד את מכון יד הרצוג- הוצאת האינציקלופדיה התלמודית, תלמוד בבלי בהוצאה מדעית. ביתו בירושלים היה פתוח לרווחה, והיה מכניס אורחים גדול, ואף אימץ ילדה מעולי תימן בביתו.

5.   המרכיב האחרון הוא חשיבה ביקורתית: עליו להפעיל חשיבה זו לאורך כל הדרך בצורה אמיצה ונבונה. עליו לראות צעד קדימה ללא חשש, תוך התגברות על המכשולים האישיים והחברתיים בקבלת ההחלטות. למרות שידע כי מצפה לו יחס עוין מצד קנאי ירושלים, נאות לקבל על עצמו את התפקיד. ואכן, כאשר פורסם כי הרב הרצוג יכהן כרב הראשי, החלו פרסומים כנגדו מצד הקנאים. בעיקר התנגדו להיותו דוקטור בנוסף לרב. עליו לקבל החלטות אמיצות תוך הפעלת שיקול דעת וחשיבה ביקורתית. ב1939 השתתף בוועידת השולחן העגול בלונדון. הזהיר "כי הספר הלבן עלול לדרבן את הערבים ולהפוך לספר אדום ואף לספר שחור".הרב לחם בתוקף כנגד "הספר הלבן" המגביל את זכויות היהודים בארץ ישראל. הוא כינס עצרת בבית הכנסת "ישורון" בירושלים, ובה נאם נאום חריף כנגד הספר, ולאחר מכן קרעו. 

בחגיגות העשור למדינת ישראל, קיבל הרב את "פרס ישראל".

הרב הרצוג יזם וקידם את הליך בנייתו של משכן הרבנות הראשית לישראל, היכל שלמה, ואף זכה לחנוך אותו בשנת תשי"ח.

Integrated Synchronous leadership

מודל אמ"י במנהיגות סינכרונית

מנהיגות סינכרונית היא הדור הבא של המנהיגות. ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, פיתח את המודל בהתבסס על סגנונות המנהיגות של גולמן ומאפייני הלמידה הדיגיטלית של המאה ה21.

מודל זה חדשני, עתידי ומתווה כיוון דרך חדש בעולם המנהיגות. מנהיגות סינכרונית היא מנהיגות המובילה את האירוע המתרחש באותו זמן, בצורה מתכללת על-פי מודל אמ״י.

מודל אמ״י בנוי משלושה מרכיבי תפקיד המנהיג המתכלל:

אינטגרטור: מבצע אינטגרציה של התהליכים, המשאבים והאנשים בראייה אנליטית.

מחדש: מביא ערך מוסף מנהיגותי, מקצועי, יצירתי, ייחודי וחדשני.

יועץ: נתפש כמייעץ מומחה, המטפל באתגרי המנהיגות, בצורה מקצועית, אמינה ונאמנה.

מנהיגות סינכרונית:

פירוש המילה סינכרוני: syn- עם, chronos- זמן.

מנהיגות סינכרונית היא מנהיגות מותאמת זמן.

בעקבות המציאות המשתנה באופן מתמיד, על המנהיג העכשווי להיות מסונכרן עם המציאות אותה הוא אמור להוביל. מנהיגות סינכרונית היא מנהיגות המבוצעת בו-זמנית ומתואמת בזמנים עם השינוי המתרחש בו בעת. מנהיגות סינכרונית קשורה למצב בנקודת זמן מסוימת ולא להיסטוריה שלה.

המודל הוא תהליכי: ברגע שהמנהל מבצע אינטגרציה מקצועית (בראייה אנליטית מדויקת של פתרון בעיות או שיפור מתמיד), הוא מייצר חדשנות מקצועית וכתוצאה מכך נתפש כמנהיג מומחה והופך להיות יועץ לגורמים הרלוונטיים השונים.

מודל אמ״י מייצר התהליך מעגלי רב-פעמי, המסנכרן את המנהיגות עם האירוע המתרחש בו-ברגע: הסיטואציה המנהיגותית המשתנה כל הזמן מחייבת אינטגרציה אינסופית של התהליכים, המשאבים והאנשים. בעקבותיה נוצרת שגרת מנהיגות אינטגרטיבית בראייה אנליטית, המייצרת תרבות של שגרת חדשנות. 

יחודו של המנהיג הסינכרוני: 

בונה את החזון שלו בהתאמה ובשילוב ראייה גלובלית סינכרונית עם יצירתיות ופתרון בעיות. הוא מוביל צוות תוך הקפדה על תקשורת בינאישית, יוזמה ואומץ.

ייחודו בשילוב בין הראייה הסינכרונית הגלובלית ותפיסתו כחלק מצוות.

7 כישורים למנהיג הסינכרוני:

1. בעל תודעה דיגיטלית- בעל שליטה בכל המדיות הדיגיטליות, הרשתות החברתיות והפלטפורמות השונות. משתמש בצורה מושכלת בכל הכלים הדיגיטליים להנהגה ולהובלה. תופש את המדיה כמסר ומשתמש במדיה המתאימה לבניית החזון שלו ולהפצתו.  

2. מוביל דרך שיתוף פעולה- מחלק תפקידים בצוות, בעל מיומנויות עבודת צוות. מקפיד על הדדיות (reciprocity), השפעה והנעת אנשים בצוות. המנהיג הסינכרוני מוביל בזכות הכריזמה האישית שלו וראייתו כשותף וחלק מצוות.

3. בעל כישורי תקשורת- מודע לכוחה של תקשורת ההמונים. מיומן בניסוח מסר, תקשורת בינאישית גלובלית, טכניקות שכנוע, טיפול בהתנגדויות, גישור והתמודדות עם קונפליקטים. משתמש בכל הכלים הדיגיטליים לתיקשור מסריו וברשתות החברתיות השונות להובלת אנשיו.

4. בעל תודעה גלובלית- רואה תהליכים חוצים עולם, מזהה מגמות גלובליות, מבין את המורכבות הבין-תרבותית ובעל יכולת עבודה בסביבה גלובלית (פערי זמן, ניהול מרחוק, שונות תרבותית: סבלנות וסובלנות).

מנהיג בראייה גלובלית: מנהיג מדינה אך מוביל במקביל תהליך גלובלי. המנהיגות הסינכרונית דוגלת בהנהגה מדינית בראייה ואחריות גלובלית, לכן עם כל מנהיג סינכרוני להוביל במקביל להנהגתו המקומית לפחות תהליך אחד בצורה גלובלית: פרויקט חוצה עולם המחייב אותו לשתף פעולה עם מנהיגים אחרים ולקחת אחריות על אזורים אחרים בעולם.

5. מומחה בפתרון בעיות- בקיא במיומנויות תחקיר, PDCA, בעל חשיבה מונעת ויוזמת. על המנהיג הסינכרוני להוביל תהליכי למידה והפקת לקחים אונליין בראייה גלובלית, רק כך יוכל לבצע את ההתאמה/ הסנכרון למצב הקיים.

6. יצירתי- בעל חשיבה אינטגרטיבית מקורית ייחודית ללא גבולות, מלווה באומץ רב ללכת בשונה ובניגוד לפחדיו האישיים ולדעות מסביבו. מנהיג שיוצר משהו ביוזמתו ובכוונה תחילה. היצירתיות כרוכה בהפעלת הדמיון. במובן מה היצירתיות היא יישום של הדמיון: החזון. מוציא רעיונות חדשים מן הכוח אל הפועל. החדשנות היא יישום של היצירתיות. 

7. בעל מחשבה ביקורתית- מטיל ספק בכל נתון או דעה למטרת למידה וחדשנות. מוביל בצורה זו חדשנות: הפקת דבר מה חדש, או משפר, או שני הדברים גם יחד מכל מצב נתון.

דרך החדשנות הוא מביא תועלת גלובלית לעולם.

כישורי המנהיג הסינכרוני:

·      יכולת להיות גמיש

·      דרגה גבוהה של מודעות עצמית

·      היכולת לקבל השראה בפתרון הבעיות מחזון וערכים

·      בעל מוסריות ואתיקה מקצועית

·      נטייה לראות קשרים ולייצר אינטגרציה בין עולמות תוכן שונים

·      נטייה מודגשת לשאול שאלות מסוג "מדוע"? או "מה היה אילו"? ולחפש תשובות "מן היסוד"

·      היכולת לפעול בניגוד למוסכמות ופרדיגמות

שימוש מושכל בניתוח אינטגרטיבי מלווה בכנות אישית ואומץ, משרת מטרות ותהליכים גדולים יותר. הוא הופך את המנהיג למנהיג סינכרוני, מחזק אצלו את הכושר להוביל אחרים להקניית חזון וערך גבוהים יותר, מפתח אצלו את יכולת הדמיון והמחשבה היצירתית והופך אותו ליועץ מומחה בתחומו: מימוש מלא של מודל אמ״י: אינטגרטור, מחדש, יועץ.

בעתיד יהיו רק מנהיגים גלובליים אשר לא יובילו עוד מדינה אלא יובילו אך ורק תהליכים גלובליים. לכל מנהיג יהיה תהליך גלובלי עליו יהיה אחראי מקצה לקצה (E2E) תוך הובלת צוות מקצועי גלובלי. המנהיגה הראשונה בהיסטוריה שהייתה בעלת תודעה גלובלית הייתה רוזה לוקסמבורג."העולם כולו הוא ביתי", היא כתבה, "כל מקום שבו יש עננים, ציפורים ודמעות אדם". המנהיגות הסינכרונית פותחה בעקבות המציאות המשתנה באופן מתמיד, על המנהיג העכשווי להיות מסונכרן עם המציאות אותה הוא אמור להוביל. מנהיגות סינכרונית היא מנהיגות המבוצעת בו-זמנית ומתואמת בזמנים עם השינוי המתרחש בו בעת. מנהיגות סינכרונית קשורה למצב בנקודת זמן מסוימת ולא להיסטוריה שלה. 7 הכישורים של המנהיג הסינכרוני קריטיים להצלחתו ואין לוותר על אף אחד מהם. על המנהיגים היום להפוך למנהיגים סינכרוניים או לפנות את מקומם למנהיגות כזו.