הרב יצחק אייזיק הלוי
הרצוג כמנהיג סינכרוני
הרב ד"ר יצחק
אייזיק הלוי הרצוג (1888-1959), היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936,
ואחר כך של מדינת ישראל עד יום מותו. חתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת
1958. מנהיגות סינכרונית היא הדור הבא של המנהיגות בעידן הדיגיטלי.
ניר גולן, מומחה
לחינוך ומנהיגות, פיתח את המודל בהתבסס על סגנונות המנהיגות של גולמן ומאפייני
הלמידה הדיגיטלית של המאה ה21.
מודל זה חדשני, עתידי
ומתווה כיוון דרך חדש בעולם המנהיגות.
מנהיגות סינכרונית:
פירוש המילה
סינכרוני: syn- עם, chronos- זמן.
מנהיגות סינכרונית
היא מנהיגות מותאמת זמן.
מנהיגות סינכרונית
היא מנהיגות המבוצעת בו-זמנית ומתואמת בזמנים עם השינוי המתרחש בו בעת. בעקבות
המציאות המשתנה באופן מתמיד, על המנהיג העכשווי להיות מסונכרן עם המציאות אותה הוא
אמור להוביל. ניתוח פועלו של הרב ד"ר יצחק אייזיק הלוי הרצוג כמנהיג
סינכרוני:
1. מנהיג
סינכרוני הוא מנהיג המותאם לאירועים ותהליכים גלובליים המתרחשים בהווה ועתידים
להתרחש בעתיד. ב1940 הקים את ועד הישיבות. ב1941 יצא למסע הצלה לארה"ב. נפגש
עם הנשיא פרנקלין רוזוולט, ותבע ממנו להציל יהודים ולהפציץ את מחנות ההשמדה. יצא
מן הפגישה מדוכא וראה בה כישלון. חזר בטיסה מדרום אפריקה למצרים, ומשם לרחובות
ברכבת למרות הסכנות. הוא מסתמך על אירועי העבר כבסיס ללמידה והפקת לקחים לגבי
ההווה והעתיד. המנהיג הסינכרוני אינו חי את העבר, הוא חווה בסנכרון את ההווה וכך
מתווה את העתיד.
2. המנהיג
הסינכרוני זקוק לחזון: חזון הבנוי כדי לפתור בעיות בצורה חדשנית. במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט
יצא בקריאה להקפיד על מדיניות ההבלגה ולהימנע ממעשי נקם. המנהיג הסינכרוני מזהה את
הבעיות הקיימות ונותן להן מענה בצורה חדשנית. כשהגיעו לארץ "ילדי טהרן"
(קבוצת ילדים שהגיעו מפולין לארץ ישראל ע"י הסכנות והיו אמורים להיקלט בארץ
במוסדות חילוניים), עוררה הפרשיה סערה רבתי בארץ. הרב הרצוג עמד בתוקף שהילדים
שגדלו בבית דתי בפולין, יקלטו במוסדות דתיים של המזרחי או אגודת ישראל. בסופו של
דבר, קרוב למחציתם של ילדי טהרן נקלטו במסגרות דתיות. המנהיג הסינכרוני מוביל דרך
הצורך אך לא בצורה מגיבה ושמרנית אלא ממנף את הצורך בפתרון בעיות ומשלב בו חדשנות
להובלת העולם לכיוונים חדשים. הוא משתמש בצורך כמנוף להנעת השינוי.
3. המנהיג
הסינכרוני מתרגם את החזון שלו לתכנית אשר מתבססת על תודעה גלובאלית מפותחת. הוא
למד מתמטיקה ושפות קלאסיות ושמיות באוניברסיטאות לידס, לונדון והסורבון. הוא ערך
מחקר על "התכלת בישראל" (Hebrew Porphyrology),
וקיבל עליו תואר M.A.,
וב1914 קיבל תואר דוקטור לספרות מאוניברסיטת לונדון, כך רכש תפישת עולם גלובאלית.
כרב הראשי של אירלנד הצליח לסכל את הכרזת השחיטה היהודית כלא חוקית. תודעה זו היא
הסכום של כל התהליכים והאירועים הגלובלים המתרחשים בכל רגע נתון בעולם (סינכרונית)
והמשמעות שלהם. ב1946 יצא למסע ברחבי אירופה כדי לשכנע את ניצולי השואה לעלות
לא״י. נפגש עם האפיפיור השניים עשר וביקש ממנו להחזיר לחיק היהדות את הילדים
היהודים שהוסתרו במנזרים. לאור סירובו עבר בעצמו ממנזר למנזר כדי להוציאם.
4. המנהיג
הסינכרוני עובד בצוותים מסוגים שונים: מקומיים וגלובליים. לכן עליו להיות מומחה
בעבודת צוות ובכל הקשור לתקשורת בינאישית. הוא מומחה בהבנת תהליכים בצוות, תפקידים
בצוות ובעל כישורי עבודת צוות מעולים. בזמן שהנאצים התקרבו לארץ ישראל, והייתה
בארץ חרדה גדולה מפני זה, הרגיע את יושבי הארץ באומרו "חורבן שלישי לא
יהיה!". באותה תקופה, לחצו הבריטים על מפעל יהודי לייצר מוקשים לצורך המלחמה
גם בשבת. השאלה נפלה על שולחנם של הרב הראשי לישראל הרב הרצוג וראש העדה החרדית,
הרב יוסף צבי דושינסקי, שהחליטו פה אחד שלא להתיר למפעל לעבוד בשבת. בעקבות פסק
זה, הוחלט לאסור את הרב משום שהפריע למאמץ המלחמתי. כשבאו נציגי השלטון להודיעו על
כך, הסביר להם את עניינה של השבת, והראה להם דרכים אחרות להגדיל את ייצור המוקשים
ללא צורך בחילול שבת. הוא מומחה בכלי התקשורת השונים בתוך הצוות ומחוצה לו
בכדי לגייס את השותפים לו בצוות ומחוצה לו לביצוע התכנית ליישום החזון.
הרב הרצוג שמח מאד על
הקמתה של המדינה, וביחד עם עמיתו הרב עוזיאל, בסיוע הסופר ש"י עגנון, חיברו
את התפילה לשלום המדינה. ייסד את מכון יד הרצוג- הוצאת האינציקלופדיה התלמודית,
תלמוד בבלי בהוצאה מדעית. ביתו בירושלים היה פתוח לרווחה, והיה מכניס אורחים גדול,
ואף אימץ ילדה מעולי תימן בביתו.
5. המרכיב
האחרון הוא חשיבה ביקורתית: עליו להפעיל חשיבה זו לאורך כל הדרך בצורה אמיצה
ונבונה. עליו לראות צעד קדימה ללא חשש, תוך התגברות על המכשולים האישיים והחברתיים
בקבלת ההחלטות. למרות שידע כי מצפה לו יחס עוין מצד קנאי ירושלים, נאות לקבל על
עצמו את התפקיד. ואכן, כאשר פורסם כי הרב הרצוג יכהן כרב הראשי, החלו פרסומים
כנגדו מצד הקנאים. בעיקר התנגדו להיותו דוקטור בנוסף לרב. עליו לקבל החלטות אמיצות
תוך הפעלת שיקול דעת וחשיבה ביקורתית. ב1939 השתתף בוועידת השולחן העגול בלונדון.
הזהיר "כי הספר הלבן עלול לדרבן את הערבים ולהפוך לספר אדום ואף לספר
שחור".הרב לחם בתוקף כנגד "הספר הלבן" המגביל את זכויות היהודים
בארץ ישראל. הוא כינס עצרת בבית הכנסת "ישורון" בירושלים, ובה נאם נאום
חריף כנגד הספר, ולאחר מכן קרעו.
בחגיגות העשור למדינת
ישראל, קיבל הרב את "פרס ישראל".
הרב הרצוג יזם וקידם
את הליך בנייתו של משכן הרבנות הראשית לישראל, היכל שלמה, ואף זכה לחנוך אותו בשנת
תשי"ח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה