יום שבת, 16 במאי 2015

TIM model: Truth, Imagination & Morality

Design thinking is an approach to learning that includes considering real-world problems, research, analysis, conceiving original ideas, lots of experimentation, and sometimes building things by hand.
1.   Understand: Understanding is the first phase of the design thinking process. During this phase, students immerse themselves in learning. They talk to experts and conduct research. The goal is to develop background knowledge through these experiences. (Communication & Collaboration)
2.   Observe: Students become keen people watchers in the observation phase of the design thinking process. They watch how people behave and interact and they observe physical spaces and places. They talk to people about what they are doing, ask questions and reflect on what they see. The understanding and observation phases of design thinking help students develop a sense of empathy. (Digital expert, Global awareness & Creativity) (Communication & Collaboration)
3.   Define: In this phase of design thinking, students the focus is on becoming aware of peoples’ needs and developing insights. (Communication & Collaboration) (Problem solving & Critical thinking)

4.   Ideate: Ideating is a critical component of design thinking. Students are challenged to brainstorm a myriad of ideas and to suspend judgment. Ideating is all about creativity and fun. In the ideation phase, quantity is encouraged. Students may be asked to generate a hundred ideas in a single session. (Problem solving & Critical thinking) (Communication & Collaboration)

5.   Prototype: Prototyping is a rough and rapid portion of the design process. A prototype can be a sketch, model, or a cardboard box. It is a way to convey an idea quickly. Students learn that it is better to fail early and often as they create prototypes. (Digital expert, Global awareness & Creativity)
6.   Test: Testing is part of an iterative process that provides students with feedback. The purpose of testing is to learn what works and what doesn't, and then iterate. This means going back to your prototype and modifying it based on feedback. Testing ensures that students learn what works and what doesn't work for their users. (Problem solving & Critical thinking) (Communication & Collaboration)

The TIM model offers the opportunity to design the student's thoughts by searching the truth, developing their imagination and morality. We can use the TIM model to move from Design Thinking to Thoughts Design.
Design thinking weaves together a lot of the standards that need to be taught in ways that people will really need to use them.
Students are asked to bring the principles of design to every problem, no matter what age or grade.

The TIM model is based on seven 21st century abilities:
Truth- Problem solving & Critical thinking
Imagination- Digital expert, Global awareness & Creativity
Morality- Communication & Collaboration

Truth:
Problem solving: the ability to use cognitive processing in order find a solution to a difficult question or situation by searching for the truth. Problem solving may include mathematical or systematic operations and can be a gauge of an individual's critical thinking skills. While searching for the truth we use deep thought, work through details of a problem to reach a solution. 
Critical thinking: Critical thinking is the intellectually disciplined process of actively and skillfully conceptualizing, applying, analyzing, synthesizing, and/or evaluating information gathered from, or generated by, observation, experience, reflection, reasoning, or communication, as a guide to belief and action. As a result of this process we get closer to the truth.

Imagination:
Digital expert: a person with special knowledge or ability who performs skillfully the digital tools and media. While using the digital media we develop our imagination and can express our thoughts without limits.
Global awareness: a conceptual understanding based upon an applicable knowledge of global and cultural perspectives. The understanding of concepts that impact the world encompasses, but is not limited to, environmental, social, cultural, political, and economic relations. This understanding reflects our imagination. Our perception becomes wide open and we can imagine behind the physical boarders.
Creativity: the ability to transcend traditional ideas, rules, patters, relationships, and to create meaningful new ideas, the ability to make new things or think of new ideas, forms, methods, interpretations, while using the digital media. The ability to make new things or think of new ideas, combining the global awareness and the digital options.

Morality:
Communication: the process of using words, sounds, signs, or behaviors to express or exchange moral values or to express your ideas, thoughts, feelings, to someone else. Respect the other based on a moral code.
Collaboration: to work with another person or group in order to achieve or do something, to work jointly with others or together especially in an intellectual endeavor. Influence others morality as a role model. Respect honestly each other by recognizing the differences and commonalities among people from which they can begin to understand each other, respect it, and be tolerated. 

According to the TIM model we have to teach each skill or ability alone, and then combined all of them together. Only the combination will lead them to success. The projects teach students how to make a stable product, use tools, think about the needs of another, solve challenges, overcome setbacks and stay motivated on a long-term problem. The projects also teach students to build on the ideas of others, vet sources, generate questions, deeply analyze topics, and think creatively and analytically.
Other qualities of great design learning educators include being open and curiosity, the ability to question beyond the facts, a positive attitude, high energy levels, and excitement about interdisciplinary approaches.
The combination between the Design Thinking and the TIM model: Truth, Imagination, Morality, leads Design Thinking to Thoughts Design.

יום רביעי, 13 במאי 2015

מודל אד״ם: מוסריות- שלמות המידות.


כל הציטוטים לקוחים מתוך ספרו של הרמב"ם/ ״מורה נבוכים״

מודל אד״ם נוצר בכדי להסביר את הקשר בין המיומנויות השונות של המאה ה21 שמוצגות במודל משתתפי״ם.
מודל משתתפי"ם: מיומנויות המאה ה-21
מיומנות טכנולוגית- שליטה בכל המערכות הדיגיטאליות, הרשתות החברתיות והפלטפורמות השונות, כדי להשיג ידע, לתקשר וליצור מערכות יחסים וכדי להיות מעודכנים כל הזמן במציאות המשתנה.
שיתוף פעולה- תפקידים בצוות, מיומנויות עבודת צוות, הדדיות, השפעה והנעת אנשים בצוות, כדי ללמוד ולעבוד כצוות בפיתוח ובהובלה של תהליכים מורכבים ורב ממדיים.  
תקשורת- מיומנויות ניסוח מסר, תקשורת בינאישית, טכניקות שכנוע, טיפול בהתנגדויות, גישור והתמודדות עם קונפליקטים. העיסוק העיקרי יהיה הקשבה והשפעה ללא סמכות על האחר כדי לגייסו לתהליך הלמידה והעבודה.
תודעה גלובלית- ראיה של תהליכים חוצים עולם, זיהוי מגמות גלובליות, הבנת המורכבות הבינתרבותית, יכולת עבודה בסביבה גלובלית (פערי זמן, ניהול מרחוק, תפיסות עולם שונות תרבותית: סבלנות וסובלנות). הבנת השונות התרבותית כיתרון ליצירת מוצר אינטגרטיבי איכותי יותר.
פתרון בעיות- מיומנויות תחקיר, חשיבה מונעת ויוזמת. זיהוי הבעיה כמקור לחשיבה יוזמת ויצירתית.
יצירתיות- חשיבה אינטגרטיבית מקורית ייחודית ללא גבולות. חשיבה מקורית ודמיונית המצליחה לייצר מציאות חדשה.
מחשבה ביקורתית- הטלת ספק בכל נתון או דעה למטרת למידה והתחדשות. ביצוע הערכה וחשיבה המטילה ספק בכל הנחת יסוד תוך מציאת פתרון חלופי חדש. 

האתגר העיקרי במודל משתתפי״ם הוא להסביר את הקשר והאינטגרציה בין המיומנויות השונות, לדייק את הערך המוסף של כולן ביחד.
כל מיומנות עומדת בפני עצמה אך מכלול המיומנויות מייצר ערך חדש. מודל אד״ם מסביר את המורכבות ומגדיר את הערך המוסף הייחודי הנוצר מאינטגרציה של המיומנויות השונות.

פירוט המיומנויות השונות הנדרשות מאד״ם במאה ה21 בהתאם לשלמויות השונות, אותן הגדיר הרמב"ם בספרו ״מורה נבוכים״:
1. אמת- החיפוש אחר השלמות השכלית: חיפוש אינסופי אחר האמת לתבונה שלמה, תוך שימוש במיומנויות פתרון בעיות ומחשבה ביקורתית. 
2. דמיון- שלמות הכוח המדמה: שלמות הדמיון מושפע ממיומנויות דיגיטליות, תודעה גלובלית ויצירתיות. 
3. מוסריות- שלמות המידות: מידות מאוזנות הבאות לידי ביטוי במיומנויות השיתוף והתקשורת הבינאישית.

מוסריות: שלמות המידות.
האדם המוסרי איננו רק אדם שעושה פעולות טובות, אלא בעיקר אדם שיש לו תכונות טובות. הרמב"ם ממקם את המוסריות באישיות (שהיא המקור למעשים), ולא רק במעשים עצמם. הרמב"ם אימץ את התפיסה האריסטוטלית הקובעת את איכותה המוסרית של תכונת אישיות על פי המידה שבה היא מאוזנת: ״המעלות הן תכונות נפשיות וקניינים ממוצעים בין שתי תכונות רעות, האחת מהן יתרה והאחרת חסרה. מן התכונות האלה יתחייבו הפעולות ההן״. משמעות של תכונה מאוזנת, שהיא מביאה למעשים התואמים למושאים שלהם. איזון הוא ההתאמה הרגשית שבין האדם לעולם. אדם זה הוא בעל יכולות תקשורת בינאישית גבוהות מאד: הוא בעל יכולת הקשבה והכלה, מומחה בהעברת מסרים ובעל רישות חברתי עצום (Networking).
בני אדם יכולים ליצור את תכונות האופי שלהם באמצעות אימון רב. אישיות מאוזנת היא שאיפת חייו של החותר לשלמות מוסרית, והיא יכולה להיות היצירה הגדולה ביותר של חייו. אדם שזכה לשלמות המידות הוא אדם שהצליח להביא את אישיותו לידי איזון מוחלט, כלומר מידותיו מכוננות אינטראקציה הרמונית בינו לבין המציאות. אדם זה עיצב את הקיימות העצמית שלו דרך מיומנויות התקשורת הבינאישית. אדם זה יודע להגדיר לאור השלמויות הקודמות את ייחודו, והוא מתקשר אותו לסביבה כמו שמתקשרים ומשווקים מותג (Branding). תהליך המיתוג אצלו הוא קריטי ומשלים את תהליך הרישות החברתי שהוא מייצר. ייחודו המוסרי ושלמות המידות מגיעות לשיאן תוך שמירה על תקשורת בינאישית של הכלה והקשבה. אדם זה מומחה בשיתוף ובעבודת צוות: הוא משפיע על הסובבים אותו דרך שיתוף ומתן וקבלת משוב. הוא לוקח אחריות על הסובבים אותו ומנסה לייצר קהילה לומדת סביבו.

אד״ם מחפש את האמת דרך פתרון בעיות ומחשבה ביקורתית, ממצה את הכוח המדמה שלו דרך ביטוי הייחוד והיצירתיות שלו במדיה הדיגיטלית ומשפיע על התודעה הגלובלית, הוא שואף לשלמות מוסר המידות דרך יצירת תקשורת בינאישית ושיתוף האחרים.


מודל אד״ם: דמיון- השאיפה לשלמות הכוח המדמה.



·      כל הציטוטים לקוחים מתוך ספרו של הרמב"ם/ ״מורה נבוכים״

מודל אד״ם נוצר בכדי להסביר את הקשר בין המיומנויות השונות של המאה ה21 שמוצגות במודל משתתפי״ם. האתגר העיקרי במודל משתתפי״ם הוא להסביר את הקשר והאינטגרציה בין המיומנויות השונות, לדייק את הערך המוסף של כולן ביחד.
כל מיומנות עומדת בפני עצמה אך מכלול המיומנויות מייצר ערך חדש. מודל אד״ם מסביר את המורכבות ומגדיר את הערך המוסף הייחודי הנוצר מאינטגרציה של המיומנויות השונות.

פירוט המיומנויות השונות הנדרשות מאד״ם במאה ה21 בהתאם לשלמויות השונות, אותן הגדיר הרמב"ם בספרו ״מורה נבוכים״:
1. אמת- החיפוש אחר השלמות השכלית: חיפוש אינסופי אחר האמת לתבונה שלמה, תוך שימוש במיומנויות פתרון בעיות ומחשבה ביקורתית. 
2. דמיון- שלמות הכוח המדמה: שלמות הדמיון מושפע ממיומנויות דיגיטליות, תודעה גלובלית ויצירתיות. 
3. מוסריות- שלמות המידות: מידות מאוזנות הבאות לידי ביטוי במיומנויות השיתוף והתקשורת הבינאישית.

דמיון: השאיפה לשלמות הכוח המדמה.
לכוח המדמה שני תפקידים:
ראשית, הוא מיצר את תחושת המציאות המדומה דרך החושים גם כאשר המציאות עצמה לא קיימת או נקלטת דרך החושים , בפועל אין קליטת רשמי מציאות דרך החושים, אך הכוח המדמה מייצר תחושה מדומה שהם נקלטו. תמונת המציאות קיימת במוח ללא גירוי חיצוני ממשי. ״והחלק המדמה הוא הכוח אשר יזכור רישומי המוחשים אחר העלמם מקרבת החושים אשר השיגום״. 
שנית, הדמיון מאפשר להרכיב תמונות חדשות מאותם רשמים: ״וירכיב קצתם עם קצתם ויפריד קצתם מקצתם ולפיכך ירכיב זה הכוח הזה מן הדברים אשר השיגם- דברים שלא השיגם כלל אפשר להשיגם״. הכוח המדמה מיצר חיבור דמיוני של רשמי מציאות, ליצירת מציאות חדשה שאינה קיימת, דמיונית (לדוגמא: סוס עם כנפיים וקרן אחת לו בקודקודו).
·        דמיון: התהליך שבו עולים על הדעת דברים שאינם נתפסים בחושים
·        יצירתיות: תהליך פיתוחם של רעיונות מקוריים בעלי ערך
·        חדשנות: תהליך יישומם של רעיונות חדשים הלכה למעשה  

מודל משתתפי"ם: מיומנויות המאה ה-21
מיומנות טכנולוגית- שליטה בכל המערכות הדיגיטאליות, הרשתות החברתיות והפלטפורמות השונות, כדי להשיג ידע, לתקשר וליצור מערכות יחסים וכדי להיות מעודכנים כל הזמן במציאות המשתנה.
שיתוף פעולה- תפקידים בצוות, מיומנויות עבודת צוות, הדדיות, השפעה והנעת אנשים בצוות, כדי ללמוד ולעבוד כצוות בפיתוח ובהובלה של תהליכים מורכבים ורב ממדיים.  
תקשורת- מיומנויות ניסוח מסר, תקשורת בינאישית, טכניקות שכנוע, טיפול בהתנגדויות, גישור והתמודדות עם קונפליקטים. העיסוק העיקרי יהיה הקשבה והשפעה ללא סמכות על האחר כדי לגייסו לתהליך הלמידה והעבודה.
תודעה גלובלית- ראיה של תהליכים חוצים עולם, זיהוי מגמות גלובליות, הבנת המורכבות הבינתרבותית, יכולת עבודה בסביבה גלובלית (פערי זמן, ניהול מרחוק, תפיסות עולם שונות תרבותית: סבלנות וסובלנות). הבנת השונות התרבותית כיתרון ליצירת מוצר אינטגרטיבי איכותי יותר.
פתרון בעיות- מיומנויות תחקיר, חשיבה מונעת ויוזמת. זיהוי הבעיה כמקור לחשיבה יוזמת ויצירתית.
יצירתיות- חשיבה אינטגרטיבית מקורית ייחודית ללא גבולות. חשיבה מקורית ודמיונית המצליחה לייצר מציאות חדשה.
מחשבה ביקורתית- הטלת ספק בכל נתון או דעה למטרת למידה והתחדשות. ביצוע הערכה וחשיבה המטילה ספק בכל הנחת יסוד תוך מציאת פתרון חלופי חדש. 

שלוש מיומנויות משפיעות על עוצמתו של הכוח המדמה:
1.   מיומנויות דיגיטליות: בעזרת המדיה הדיגיטאלית ניתן לייצר כל מציאות דמיונית והיא אף מעוררת את הכוח המדומה, מגרה אותו ולעיתים מייצרת בלבול בתפישת המציאות. המדיות הדיגיטליות מטשטשות את הגבול בין מציאות לדמיון ומייצרות מציאות מדומה בצורה ויזואלית, אשר משפיעה על המוח ועל תפישת המציאות. המדיה הדיגיטלית הופכת למסר שמעצב את המציאות.
הרשתות החברתיות מייצרות מציאות דמיונית אינדיווידואלית: קיימות וירטואלית לכל אדם. הקיימות הוירטואלית של כל אדם ברשת היא תוצאה של התמונות והטקסטים אותם הוא מעלה לרשת החברתית. נוצרת מציאות חדשה אשר אינה תמיד בהלימה למציאות הפיזית שלו. נוצרה אותנטיות דיגיטלית שונה מהאותנטיות הפיזית. האותנטיות הדיגיטלית נמדדת במספר צפיות, עוקבים, לייקים, פוסטים וקישורים דיגיטליים נוספים, המעצבים את ישותו הדמיונית של אדם ברשת.
2.   תודעה גלובלית: היכולת לראות במבט עולמי, מייצרת תפישת עולם חסרת גבולות, מימד הזמן מתבטל ואין כמעט חשיבות למרחק הגיאוגרפי. תפישת העולם קיימת כהדהוד גלובאלי אחד, מייצרת תודעה גלובאלית המעצימה את הכוח המדומה, ופורצת את גבולות המציאות המקומית.
3.   יצירתיות או ייחודיות הן שתי תכונות או מיומנויות הקיימות בכל אדם ורלוונטיות לכל תחומי הדעת. השונות ביצירתיות בין בני האדם והשילוב השונה של המאפיינים והיכולות, מייצר לכל אדם ייחודי משלו. 
האיכות של הכוח המדמה שונה מאדם לאדם, ההבדל במידת השלמות טמון בשני מאפיינים של הכוח המדמה:
א) עוצמת הדימיון. על פי רוב, מושאי החושים המונכחים בעזרת הכוח המדמה ומשוחזרים באמצעותו, דהויים יותר ממושאי החושים עצמם. החפץ המופיע בתודעה כשאני מדמיין אותו, חלש בעוצמת צבעיו ובתחושת הנוכחות שלו מהחפץ שאני מתבונן בו ישירות. אולם יש אנשים המסוגלים לחוות באמצעות דמיונם את מושאי החושים ללא פערי עוצמה ניכרים, בין המושאים עצמם לייצוגם בדמיון. בעבורם הדמיון הופך לחוויה ריאלית מאד, העלולה להקשות על המדמיין להבחין בין המציאות לבין הדימיון. במקרה זה המדיה הדיגיטלית מנגישה את המציאות המדומה בעוצמה זהה לכל האנשים.
ב) היכולת ליצור צירופים חדשים מרשמי החושים שונה אף היא מאדם לאדם. יש אנשים שהדמיון שלהם איננו מאפשר יצירות דמיון הרחוקות מהדברים המוכרים להם. לעומתם יש מי שמסוגלים לפרוץ את גבולות המוכר וליצור מציאות-דמיון שאיננה קיימת כלל במציאות האמיתית. שלמות הכוח המדמה היא היכולת לשחזר רשמי החושים בעוצמה שאיננה נופלת מהתבוננות רגילה, וליצור באמצעותם מציאות דמיונית חריגה וחדשה. היום היינו מזהים את האדם בעל שלמות הכוח המדמה עם האמן. גם כאן המדיה הדיגיטאלית, התקשורת הגלובאלית והיצירתיות מאפשרים לרוב האנשים לחוות מציאות-דמיון שאיננה קיימת כלל במציאות האמיתית, בעוצמה שאיננה נופלת מהתבוננות רגילה, וליצור באמצעותם מציאות דמיונית חריגה וחדשה.   
מציאות חדשה זו מופצת ברשת ומייצרת תודעה גלובלית חדשה. הכוח המדמה משפיע על היצירתיות המתפרצת במדיה הדיגיטלית שמייצרת תודעה גלובלית חדשה.

אד״ם מחפש את האמת דרך פתרון בעיות ומחשבה ביקורתית, ממצה את הכוח המדמה שלו דרך ביטוי הייחוד והיצירתיות שלו במדיה הדיגיטלית ומשפיע על התודעה הגלובלית, הוא שואף לשלמות מוסר המידות דרך יצירת תקשורת בינאישית ושיתוף האחרים.



מודל אד״ם: אמת- החיפוש אחר השלמות השכלית.

כל הציטוטים לקוחים מתוך ספרו של הרמב"ם/ ״מורה נבוכים״

מודל אד״ם נוצר בכדי להסביר את הקשר בין המיומנויות השונות של המאה ה21 שמוצגות במודל משתתפי״ם. האתגר העיקרי במודל משתתפי״ם הוא להסביר את הקשר והאינטגרציה בין המיומנויות השונות, לדייק את הערך המוסף של כולן ביחד.
כל מיומנות עומדת בפני עצמה אך מכלול המיומנויות מייצר ערך חדש. מודל אד״ם מסביר את המורכבות ומגדיר את הערך המוסף הייחודי הנוצר מאינטגרציה של המיומנויות השונות.


פירוט המיומנויות השונות הנדרשות מאד״ם במאה ה21 בהתאם לשלמויות השונות, אותן הגדיר הרמב"ם בספרו ״מורה נבוכים״:
1. אמת- החיפוש אחר השלמות השכלית: חיפוש אינסופי אחר האמת לתבונה שלמה, תוך שימוש במיומנויות פתרון בעיות ומחשבה ביקורתית. 
2. דמיון- שלמות הכוח המדמה: שלמות הדמיון מושפע ממיומנויות דיגיטליות, תודעה גלובלית ויצירתיות. 
3. מוסריות- שלמות המידות: מידות מאוזנות הבאות לידי ביטוי במיומנויות השיתוף והתקשורת הבינאישית.

פירוט מודל משתתפי"ם: מיומנויות המאה ה-21
מיומנות טכנולוגית- שליטה בכל המערכות הדיגיטאליות, הרשתות החברתיות והפלטפורמות השונות, כדי להשיג ידע, לתקשר וליצור מערכות יחסים וכדי להיות מעודכנים כל הזמן במציאות המשתנה.
שיתוף פעולה- תפקידים בצוות, מיומנויות עבודת צוות, הדדיות, השפעה והנעת אנשים בצוות, כדי ללמוד ולעבוד כצוות בפיתוח ובהובלה של תהליכים מורכבים ורב ממדיים.  
תקשורת- מיומנויות ניסוח מסר, תקשורת בינאישית, טכניקות שכנוע, טיפול בהתנגדויות, גישור והתמודדות עם קונפליקטים. העיסוק העיקרי יהיה הקשבה והשפעה ללא סמכות על האחר כדי לגייסו לתהליך הלמידה והעבודה.
תודעה גלובלית- ראיה של תהליכים חוצים עולם, זיהוי מגמות גלובליות, הבנת המורכבות הבינתרבותית, יכולת עבודה בסביבה גלובלית (פערי זמן, ניהול מרחוק, תפיסות עולם שונות תרבותית: סבלנות וסובלנות). הבנת השונות התרבותית כיתרון ליצירת מוצר אינטגרטיבי איכותי יותר.
פתרון בעיות- מיומנויות תחקיר, חשיבה מונעת ויוזמת. זיהוי הבעיה כמקור לחשיבה יוזמת ויצירתית.
יצירתיות- חשיבה אינטגרטיבית מקורית ייחודית ללא גבולות. חשיבה מקורית ודמיונית המצליחה לייצר מציאות חדשה.
מחשבה ביקורתית- הטלת ספק בכל נתון או דעה למטרת למידה והתחדשות. ביצוע הערכה וחשיבה המטילה ספק בכל הנחת יסוד תוך מציאת פתרון חלופי חדש. 

אמת: החיפוש אחר השלמות השכלית.
תבונתו של האדם היא היכולת להתבונן במציאות ולהסביר אותה באמצעות הצורות המרכיבות אותה. האדם הוא רודף אמת מטבעו, הוא משתוקק לידיעות עמוקות ומהותיות על המציאות וינסה להשיגן עד שיגיע לאמת. לשם כך עליו להשתמש בשתי מיומנויות:
1. פתרון בעיות: פתרון בעיות מתאפיין בזיהוי המכשול או האתגר, ביצוע חקר מעמיק, אפיון הבעיה, ובחירת מגוון מתודות כדי לפתור את הבעיה. פתרון זה מוצג כידיעה עמוקה ומהותית, ומוגדר כתהליך גילוי האמת.
2. מחשבה ביקורתית הקיימת בהקשר לספק וללמידה. מחשבה ביקורתית היא היכולת להתבונן במציאות ולהסביר אותה באמצעות הצורות המרכיבות אותה. מדובר בתהליך אינסופי של הטלת ספק כחלק מחיפוש אחר האמת. הביטוי העיקרי הוא ברמת חשיבה גבוהה של הערכה כחלק מתהליך למידה. המחשבה הביקורתית משמשת להערכת התוצר שהושג כחלק מתהליך פתרון הבעיות דרך ויכוח או המשגת התוצר, שאילת שאלות הקשורות לתהליך עצמו, הבעת עמדה או גיבוש תפיסה בהקשר לתוצאות החיפוש אחר השלמות. 
הגעה לשלמות שכלית היא ידיעת האמת בגלל היותה אמת: ״וכן אין תכלית האמת אלא שידע שהיא אמת״. הרמב"ם מכנה את האדם שהגיע לידי שלמות אינטלקטואלית פילוסוף. כתוצאה מהשימוש בשתי המיומנויות מוגדרת הזהות העצמית ביחס לזהות האחר וניתן לתרגם אותה לערכים המעצבים את הזהות הייחודית של אותו אדם.

אד״ם מחפש את האמת דרך פתרון בעיות ומחשבה ביקורתית, ממצה את הכוח המדמה שלו דרך ביטוי הייחוד והיצירתיות שלו במדיה הדיגיטלית ומשפיע על התודעה הגלובלית, הוא שואף לשלמות מוסר המידות דרך יצירת תקשורת בינאישית ושיתוף האחרים.



יום שלישי, 5 במאי 2015

מודל אדרב"ה והרמן הסה

"לכל אחד ״יעוד״ משלו, אך איש לא יזכה ביעוד שירצה לבחור לעצמו,להתאימו לצרכיו ולשלוט בו כחפצו. חובתנו היא אחת: לחפש את עצמנו, להיות חסונים בתוך עצמנו, למשש את דרכנו קדימה, ולא לחשוב לאן תוביל הדרך. 
ייעודו האמיתי של כל אחד הוא: להגיע אל עצמו. יכול הוא לסיים את חייו כמשורר או כמטורף, כזמר נשמה או כנביא- אין זה מעניינו, כי אחרי ככלות הכול אין לדבר חשיבות כלשהי. עניינו הוא למצוא את גורלו שלו, לאו דווקא זה שהוא חפץ בו, ולמצות בו את הווייתו, בשלמות וללא קרע. כל השאר הוא רק בחינת מחצה, הוא ניסיון לברוח, הוא מנוסה אל האידיאל של ההמון. הסתגלות ומורא מן המצוי בתוכו פנימה."
דמיאן/ הרמן הסה

מטרת המודל: מיצוי הייעוד/ הפוטנציאל האישי של כל אדם
אדם: זיהוי מאפייניו
דרך: כיוון, מטרה, מצפן, יעד
ראיית המציאות: עובדות
בנק פתרונות: כלים 
האפשרות נבחרת על ידי האדם

שלבי המודל:
אדם:
·      מאפייני האדם עליו מופעל המודל:
o     יכולותיו: כישרונותיו, נטיותיו, נקודות חוזק ותורפה
o     מאווייו: רצונותיו, שאיפותיו, מה מניע אותו
o     הערך המוסף שלו למערכת: ייחודו, תרומתו הייחודית
דרך:
·      מה הכיוון, הנתיב, המצפן והמטרות
·      המטרה מנוסחת: כהתנהגות מדידה כמותית ואיכותית ותחומה בזמן
·      במידה ואין מטרה קיימת: יש ליצר מטרה חדשה
·      במידה והמטרה אינה מדויקת או רלוונטית יש לנסחה מחדש ולדייק אותה כמותית ואיכותית
ראיית המציאות:
·      איך אותו אדם רואה את מיקומו היחסי בדרך: האם הוא בכיוון, האם הצליח ומה המרחק שנותר
·      הערכת הביצועים – באיזו מידה הצליח לעמוד במטרה שהוגדרה (פערים או הצלחות)
·      יתכן ויתגלה כי קיימים ביצועים שלא בוצעו בכלל
·      יתכן  ובוצעו אך לא במידה נדרשת
·      במצב של הצלחה מלאה או אפילו הצלחה מעל המצופה ביצועי האדם היו מוצלחים איכות וכמותית
·      בשלב זה יש להשקיע הרבה זמן בשיקוף מבוסס על עובדות על מנת להגיע להסכמה. הדוגמאות צריכות להגיע מהאדם עצמו. אם לא הצלחנו לייצר גישור על הפער בתפיסת המציאות בינינו, אין טעם להמשיך.
·      לא ניתן לעבור לשלב הבא ללא הסכמה!!!
בנק כלים להמשך הדרך:
·      כל האופציות העומדות לרשותו כדי לגשר על הפער או לשמר את ההצלחה
·      יש שתי אפשרויות: שיפור הפערים ושימור הצלחות או שינוי המטרות
·      יכול להיות שלאחר שבוחנים את כל הכיוונים (בשיח ודיאלוג) – חוזרים למטרות ומחדדים אותן.
האפשרות נבחרת על ידי האדם:
·      מה הוא בוחר כרגע ליישם במיידי

·      בנייה משותפת של תכנית חניכה, עבודה ופיתוח אישי של האדם