חוקר בשם הולנד (Holland) הציע לחלק את טיפוסי
העובדים לשישה:
·
ביצועי (Realistic)
·
חקרני (Investigator)
·
אומנותי (Artistic)
·
חברתי (Social)
·
יזמי (Entrepreneur)
·
מנהלי (Conventional)
מתודולוגית הDT משמשת לפיתוח מוצרים
בעיקר בעולם העיצוב התעשייתי. ניתן ליישם אותה גם בתחומים אחרים וכך להשיג פתרונות
ייחודיים. מתודולוגית הDT
משמשת כיום לעיצוב של מערכות, תהליכים, אסטרטגיות ופיתוח הנדסי. בשנים האחרונות
גוברת, בארץ ובעולם, המודעות לתחום חשיבה זה. מדובר במתודולוגיה לפתרון בעיות,
שניתן ליישמה בכל עסק ובכל מקצוע ולהשיג באמצעותה תוצאות מצוינות אחרות מהמקובל,
ולכן נתפשת כמתודולוגיה מעודדת חדשנות. בצוות המורכב מטיפוסים שונים השילוב של
המתודולוגיה עם 6 טיפוסי האישיות של הולנד מייצר משמעות חדשה למודל: הוא עוזר
לאבחן ולהעצים את הטיפוס הרלוונטי ביותר לשלב. במידה ואין צוות רב טיפוסים הוא
עוזר לדייק מהם הכישורים הייחודים לכל שלב.
תהליך Design Thinking מורכב משישה שלבים
עיקריים:
1. זיהוי צרכים:
תצפית אמפאטית לזיהוי הצורך
איסוף נתונים על התנהגות ואתגרים של קהל היעד,
לאור הנושא או עולם התוכן שהוגדר. הטיפוס היזמי (E) קריטי לשלב זיהוי
הצרכים.
לרוב נזהה אותו כמי שמחפש להוביל ולקבל החלטות
הקשורות לעתיד. מכך, הטיפוס היזמי בעולם התעסוקתי יהיה זה שבוחר מטרות, תפקידים
וערכים אשר בהם הוא יכול לבטא את יצר ההרפתקנות שבו ואת האנרגיה, ההתלהבות
והאימפולסיביות שלו. הוא יוזם, לוקח סיכונים, מוחצן, בעל כושר ביטוי טוב ואף אינו
מהסס לומר את אשר יש לו להגיד.
2. הגדרת הבעיה:
הגדרה חדשה או מחודשת של הבעיה
בשונה ממתודולוגיות אחרות הבעיה אינה מוגדרת
מראש; ואפילו אם היא כבר הוגדרה, חשוב לפקפק בהגדרתה. הטיפוס החקרני (I) רלוונטי בעיקר לשלב
הגדרת הבעיה. הוא המדען, המקצוען בעבודה עם נתונים, מדע ו/או עם חומרים
ומכשירים, עיסוק במחקר ופיתוח רעיונות, סביבת העבודה – משרד או מעבדה. הטיפוס
החקרני לא לוקח דברים כמובנים מאליהם ושואף להעמיק את הידע ולחקור כיצד ומדוע פועל
העולם כפי שהוא. הטיפוס החקרני לרוב בעל חשיבה מופשטת, פותר בעיות בסביבה על ידי
שימוש ברעיונות, במילים ובסמלים יותר מאשר על-ידי פעילות פיזית וחברתית. הוא אדם
סקרן, מעריך ידע ואף משיג שליטה ועוצמה בסביבה על ידי הישגים אינטלקטואליים.
3. מציאת החלופות:
תוך שימוש בשיטת סיעור מוחות
על פי מתודולוגית הDT אין פתרון אחד ויחיד לכל
בעיה. לאחר הגדרת האתגר יש לגבש חלופות. שלב זה חיוני להשגת תוצאות מיטביות גם אם
הפתרון נראה פשוט, או שכבר נוסה בעבר. הטיפוס האומנותי (A) תורם בעיקר לשלב מציאת
החלופות. הוא האומן היצירתי שנהנה לעבוד עם חומרים, פיתוח רעיונות, התמקדות
בתחומים אסתטיים. הטיפוס האומנותי מאופיין בעצמאות בשיפוט ומעדיף שלא להיות כבול
על ידי ערכים חברתיים. הוא פועל לרוב בעולם פתוח, ללא גבולות, של יצירה והשארת
חותם אישי. הטיפוס האומנותי משתמש ברגשותיו ובהרגשותיו, באינטואיציה שלו
ובדמיון ליצור צורות ותוצרים אומנותיים. הוא פותר בעיות באמצעות הבעת הדמיון והטעם
שלו בדרך המשגה וביטוי אומנותי.
4. בניית אבטיפוס:
תכנון ובנייה על פי הפתרון הנבחר
מתוך החלופות שהוצעו, נבחר הפתרון המתאים ביותר.
זהו שלב הסינון מתוך החלופות והרעיונות הרבים שהועלו. החלופות שנבחרו עוברות
ליטוש, איחוד ובחינה. המיוחד בתהליך זה הוא שהוא אינו ליניארי וגם לא רציונאלי-
התהליך היוריסטי (Heuristic).
במהלך התכנון נעים המתכננים שוב ושוב בין המיקרו למקרו ובין הקונספט לפרטים, תוך
בחינה מחודשת של כל שלב ושלב. בסוף השלב מוכן הפתרון להתנסות הראשונה של
הלקוח. הטיפוס הביצועי (R) מתאים במיוחד לשלב בניית אבטיפוס. טיפוס
זה
מתמחה בעבודה טכנולוגית עם אובייקטים מוחשיים
(מכונות, מכשירים, חומרים), תכנון ופיתוח, בחלק מהעיסוקים – עבודה פיזית ו/או
הפעלת הגוף.
הטיפוס הביצועי, הוא אדם מעשי הנהנה מפעילויות
ומקצועות הקשורים בשימוש במכונות, כלים וחפצים. הוא אדם מעשי, בעל גישה ברורה
ועניינית לדברים בסביבה. הוא אינו אוהב להיות במרכז תשומת הלב, רואה עצמו כפרקטי,
עקשן ועם זאת צייתן ומוכן לקבל הוראות. לרוב, מתייעץ באחרים בקשר להחלטות שצריך
לקבל. הכושר המתמטי שלו טוב יותר מכושר ההבעה והדיבור.
5. בחינת המוצר:
פיילוט של הפתרון בסביבתו האמיתית
קבוצת המשתמשים המקורית, אשר עליה בוצעה התצפית,
מתנסה בפתרון תוך שימוש במחוון להערכת התוצר. תהליך זה מלווה בתצפית אמפאטית כמו
בשלב הראשון ויכול להיות גם מלווה בראיונות אישיים עם המשתמשים. מומלץ לתעד את
התצפית בוידיאו או בכל מדיה אחרת רלוונטית לניתוח התוצאות בהמשך. הטיפוס
החברתי (S) תרומתו הרבה בעיקר בשלב
בחינת המוצר, כאיש חינוך המטפל מתעסק בנושאים חברתיים, תרבותיים והומניסטיים, עבודה
הכרוכה בקשר קרוב עם אנשים. הוא בעל יכולת ליצור קשרים בינאישיים ולרוב, פועל לפי
אינטואיציה ורגשות במצבים בהם נתקל. הטיפוס החברותי רואה עצמו כחברותי, בעל הבנה
פסיכולוגית, רגישות, אמפתיה ומודעות עצמית גבוהה.
6. הערכת התוצר:
בדיקת מידת המענה לצורך והערך המוסף
ללקוח. הטיפוס החשוב ביותר לשלב הערכת המוצר הוא הטיפוס המנהלי (C). הטיפוס המנהלי הוא
מאופק, שמרני, יציב ובעל מצפון. הוא עושה רושם טוב על סביבתו ומציית להוראות. מקבל
את המטרות, הערכים והתפקידים המקובלים בחברה ואף זקוק להם בכדי לפעול במרחב
התעסוקתי בביטחון. הוא מעדיף לעבוד לפי הוראות ברורות ומוגדרות היטב. חשוב שיכיר
ויבין את הציפיות ממנו ואף חושב שרצוי להתייעץ עם אחרים לפני קבלת החלטות. הוא
מעריך אנשים ואף הינו טיפוס חברותי, אם כי מעדיף ליצור קשרים רק עם אנשים המוכרים
היטב. אינו "מחטט" מדי ברגשותיו ורגשותיהם של אחרים, מאופיין בחשיבה
פרקטית וקונבנציונאלית הקריטית לשלב זה. מעדיף עבודה עם נתונים ו/או חישובים,
איסוף ועיבוד של נתונים לפי כללים קבועים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה