Design Thinking methodology in Management perception

 מתודולוגית החשיבה העיצובית ככלי מרכזי במודל אמ״י

מודל אמ״י פותח ע״י ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, כמענה לצורך אמיתי בהכשרת מנהלים בסביבת הארגון העסקי בעולם הדיגיטאלי, המאופיינת בהתפתחות גלובלית מואצת של תקשורת, טכנולוגיות וניידות. 

מודל אמ״י בנוי משלושה מרכיבי תפקיד בניהול המקצועי:

אינטגרטור: מבצע אינטגרציה מקצועית בראייה אנליטית

מחדש: מביא ערך מוסף מקצועי חדשני

יועץ: מייעץ כמומחה המטפל באתגרים מקצועיים

מודל אמ״י הפך לשפה ניהולית שגורה בארגונים בהם הוטמע.

המודל הוא תהליכי: ברגע שהמנהל מבצע אינטגרציה מקצועית (בראייה אנליטית מדויקת של פתרון בעיות או שיפור מתמיד), הוא מייצר חדשנות מקצועית וכתוצאה מכך נתפש כמומחה והופך להיות יועץ לגורמים הרלוונטיים השונים. מתודולוגית הDesign Thinking החשיבה העיצובית היא כלי מרכזי לניהול מוצלח על פי מודל אמ״י.

תהליך Design Thinking מורכב משישה שלבים עיקריים:

1.   זיהוי צרכים:

תצפית אמפאטית לזיהוי הצורך

איסוף נתונים על התנהגות ואתגרים של קהל היעד, לאור הנושא או עולם התוכן שהוגדר. בשלב זה מופעלים בעיקר כישורים אינטגרטיביים לזיהוי הצורך או צרכים משותפים, במיוחד בסביבה מרובת לקוחות.

2.   הגדרת הבעיה:

הגדרה חדשה או מחודשת של הבעיה

בשונה ממתודולוגיות אחרות הבעיה אינה מוגדרת מראש; ואפילו אם היא כבר הוגדרה, חשוב לפקפק בהגדרתה. יש לשאול שאלות, לבחון אותה שוב ולכפור בהנחות היסוד עד לכדי דיוק שיוביל ללב האתגר. הכישורים האינטגרטיביים נדרשים כעת בשילוב היכולת לחדש ולראות מעבר להווה, בכדי להגדיר מחדש או לחדש בכיוון או בצורך בתהליך. 

3.   מציאת החלופות:

תוך שימוש בשיטת סיעור מוחות

בשלב זה רכיב המחדש מגיע לשיא עוצמתו: מחדש- מביא ערך מוסף מקצועי חדשני. על פי מתודולוגית הDT אין פתרון אחד ויחיד לכל בעיה. לאחר הגדרת האתגר יש לגבש חלופות. שלב זה חיוני להשגת תוצאות מיטביות גם אם הפתרון נראה פשוט, או שכבר נוסה בעבר. 

4.   בניית אבטיפוס:

תכנון ובנייה על פי הפתרון הנבחר

מתוך החלופות שהוצעו, נבחר הפתרון המתאים ביותר. זהו שלב הסינון מתוך החלופות והרעיונות הרבים שהועלו. התפקוד כיועץ: מייעץ כמומחה המטפל באתגרים מקצועיים. הצורך בהיותו יועץ מומחה מגיעה לידי ביטוי בשלב זה. החלופות שנבחרו עוברות ליטוש, איחוד ובחינה. המיוחד בתהליך זה הוא שהוא אינו ליניארי וגם לא רציונאלי- התהליך היוריסטי (Heuristic). כישור זה מאפיין יועץ מומחה. במהלך התכנון נעים המתכננים שוב ושוב בין המיקרו למקרו ובין הקונספט לפרטים, תוך בחינה מחודשת של כל שלב ושלב. בסוף השלב מוכן הפתרון להתנסות הראשונה של הלקוח.

בשני השלבים הבאים קיים שילוב מלא של מודל אמ״י. על המנהל, המוביל את הפיתוח על פי המתודולוגיה לשלב את רכיב האינטגרטור, המחדש והיועץ. רק שילוב זה ייצר תהליך קבלת החלטות מקצועי ומדויק בשני השלבים הבאים.

5.   בחינת המוצר:

פיילוט של הפתרון בסביבתו האמיתית

קבוצת המשתמשים המקורית, אשר עליה בוצעה התצפית, מתנסה בפתרון תוך שימוש במחוון להערכת התוצר. תהליך זה מלווה בתצפית אמפאטית כמו בשלב הראשון ויכול להיות גם מלווה בראיונות אישיים עם המשתמשים. מומלץ לתעד את התצפית בוידיאו או בכל מדיה אחרת רלוונטית לניתוח התוצאות בהמשך.

6.   הערכת התוצר:

בדיקת מידת המענה לצורך והערך המוסף ללקוח

כל הפרמטרים הבאים נבדקים בשלב השישי לפני המעבר ליצור סדרתי או הפצתו של הפתרון:

·      אופן השימוש: הנדסת אנוש- ארגונומיה. עד כמה היה הפתרון נוח וידידותי למשתמש. עד כמה הוא מזמין ומחצין את אופן השימוש בו.

·      תרבות: משמעות הפתרון במובן החברתי הרחב. האם מסמל סטאטוס, אמירה חברתית אופנתית. 

·      מקום: מידת ההתאמה לסביבה. עד כמה מותאם למקום ולתנאים השוררים בו.

·      זמן: תדירות ומשך השימוש בו. איך הוא מגיב או משתנה לאורך זמן. מהו תהליך הבליה המתרחש תוך כדי השימוש בו.

·      ערך: מהו הערך המוסף של המוצר מעבר לערכו הפונקציונאלי. האם נותן למשתמש תחושה או ערך נוסף מעבר למענה על הצורך הפונקציונאלי. האם טומן בחובו מסר חברתי, גלובאלי, או מוסרי.

מודל אמ״י מבוסס מתודולוגית החשיבה העיצובית, מייצר התהליך מעגלי רב פעמי: הסיטואציה המקצועית כל הזמן משתנה, בעקבותיה נוצרת שגרת למידה אינטגרטיבית בראייה אנליטית, המייצרת תרבות של שגרת חדשנות מקצועית. המנהל המקצועי מתמחה בעולם התוכן שלו או מגדיל את תחום התמחותו על ידי לקיחת אחריות על תהליכים מקצועיים נוספים בתחום אחריותו, הובלתם אינטגרטיבית מקצה לקצה תוך שיפור מתמיד למצוינות.