Searching for meaning

החיפוש אחר משמעות בפיתוח מקצועי של עובדי הוראה (עו"ה)

החיפוש אחר משמעות עוסק ב"מדוע" של הקיום. ישנם מדענים שיטענו שהשאלה "מדוע" אינה ניתנת למענה ואין לפיכך טעם לחקור אותה, הם עדיין לא הצליחו לשכנע את שאר האנושות להשעות את החיפוש שלה אחר משמעות.

עו"ה המתמחה בחינוך ולמידה מתבסס על אמונה רוחנית: בתמורה למחויבותו של אדם לבנות את חייו סביב מערכת של ציווים מוסריים שלעיתים אינם נוחים, מודגשת המשמעות של הבחירה האנושית במסגרת המרחב הגלובאלי, הזמן והחלל. עו"ה מחפש בעצמו ומלמד את הלומד לחפש את המטרה לקיום שלו. האמונה במשמעות מחזקת את ההערכה העצמית, משפרת את הבריאות הגופנית ומגדילה את היכולת של בני האדם להתמודד עם האתגרים בחייהם.

האמונה בחינוך מספקת לעו"ה וללומד תחושה של משמעות, מסייעת לשניהם להיות עמידים יותר. זמנים רגועים וסוערים דורשים יכולת עמידה אישית, ויכולת עמידה דורשת ייעוד- מטרה שתדחוף אותנו קדימה, תניע ללמידה אינסופית, במציאות משתנה. עו"ה והלומד מחפשים לאורך כל תהליך החינוך והלמידה נרטיב שייצור משמעות, יעורר אנרגיה ויתווה כיוון. משמעות היא כלל תכנון עיקרי ליצירת עו"ה ולומד סתגלניים.

מנוע למוטיבציה פנימית על-פי המודל של פינק תומך בחיפוש אחר משמעות. ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, מציג גישה חדשה ליצירת מוטיבציה מתמשכת בפיתוח מקצועי לעו"ה. גישה זו מתבססת על שלוש אבני יסוד או עקרונות של פינק:

1. אוטונומיה (Autonomy) – התשוקה לשלוט בחיינו בעצמנו, על ידי שליטה ב:

מטלה – Task – יכולת להשפיע על מה שאנחנו לומדים. מנהל ביה"ס והצוות המוביל בוחרים בעצמם את נושא הפיתוח המקצועי.

זמן – Time – מתי אנו עושים את הפיתוח המקצועי או המשימות.

טכניקה – Technique – כיצד אנו עושים את אותן מטלות. כל עו"ה בוחר את המתודות הרלוונטיות לפיתוח המקצועי שלו.

צוות – Team – עם מי אנו עושים זאת. מנהל ביה"ס בוחר בעצמו את הצוות, ואנשי הצוות בוחרים את תהליך הפיתוח המקצועי בעצמם.

2. מומחיות (Mastery) – הדחף האנושי להשתפר עוד ועוד במשהו שחשוב לנו.

כל אחד מהשותפים לתהליך מלווה על-ידי מומחה מעולם התוכן הרלוונטי ותוך כדי הטמעת הופך למומחה תוכן בעצמו. המומחיות מתחילה במה שדניאל פינק מכנה זרימה – (Flow) – כאשר האתגר שאנו ניצבים מולו תואם ליכולות שלנו, תחושה שגורמת לנו להיות שקועים בעשייה עד כדי כך שהכול נראה "נכון" וזורם. כבר בשלב בחירת נושא הפיתוח המקצועי. תתחיל להתהוות אותה זרימה בצוות ובקהילת המשתתפים בפיתוח המקצועי.

למומחיות יש 3 "חוקים":

- מומחיות היא הלך מחשבה– הבנה שפיתוח יכולות בתחום מסוים לעולם אינו סופי וניתן לשיפור מתמיד. הפיתוח המקצועי הופך לפלטפורמה וללמידה אינסופית של נושא החדשנות בחינוך. 

- מומחיות כרוכה ב"כאב"– היא מחייבת מאמץ, התמדה ואימון מכוון לאורך זמן. 

- מומחיות מתנהגת כמו אסימפטוטה– לעולם אי אפשר להגשימה במלואה, ולכן היא המניע לשגרת חדשנות אינסופית המתחדשת בסיום כל הטמעת תהליך. 

3. תכלית (Purpose) – זוהי השאיפה לעשות את מה שאנחנו עושים במסגרת משהו גדול יותר מעצמנו. השייכות לקבוצה מקצועית לומדת של עו"ה המעצבת ומטמיעה את החזון החינוכי.

ניתן להניע עו"ה באמצעות כסף, אך ללא משימה נאצלת, לא תהיה תחושת התחדשות אישית שהיא המטרה העיקרית בפיתוח מקצועי של עו"ה. 

Compassion by Listening

הקשבה כתנאי לחמלה

מסתבר שלחמול צריך ללמד, בעיקר בעידן הדיגיטאלי בו נושא הרגש והרגישות לאחר נעלמים. חמלה היא שותפות רגשית: Compassion

המילה Compassion הוצגה על ידי בודהה, כיכולת לשים את טוב הלב במקום בו נמצא הכאב של האחר, ובכך לנתץ ולהשמיד את כאבו של האחר. החמלה מחבקת את המצוקה של האחר ומגוננת בצורה זו מפניה. לחמול זו היכולת לראות את צערו של האחר תוך שימוש בטוב לב. מטרת שיעורי החמלה תהיה ללמד דור שלם את המיומנות הזו, ורק בצורה זו לייצר תרבות של חמלה בארץ, בכדי למנוע את כל גילויי השנאה הקיימים היום.

המילה מורכבת משתי מילים;

עם מישהו- מקורה בלטינית com או cum. 

לסבול- פאסכיון páschein ביוונית.

עם הזמן המילה passion קיבלה משמעות כוללת יותר של רגש, תשוקה.

בכדי להיות עם מישהו צריך להקשיב לעצמי ולאחר:

"אני רוצה כל היום להקשיב,

רק להקשיב ולנשום.

לא לאכול, לא לזוז ולא לישון.

אני רוצה כל היום להקשיב

לקולות שעולים לי בבטן, 

ולויכוחים הרמים מסביב.

להקשיב לעלית הסרעפת,

ולרוח שבין העצים.

להקשיב איך נסגר העפעף

ואויר דרך האף נכנס.

לשבת לי על חוף הים

ולהקשיב לגלים,

להטות אוזן לקולות הלב

כשצלילי האהבה נשמעים,

להקשיב למשק כנפי המלאכים

בדיוק כשאני נרדם.

להקשיב לאדמה

כשאני נשכב עליה פתאום.

להקשיב ליום שמתחיל

ולרגע שהוא נגמר.

להקשיב לאלוהים

מברך בליבו את כולם,

ולדמעות שלו, נופלות,

כשרע בעולם.

לעצום עיניים ורק להקשיב,

איך פתאום נהיה שקט

ונגמר העולם מסביב."

ניתן לומר כי חמלה היא היכולת להרגיש יחד עם מישהו את רגשותיו, להרגיש יחד עם משהו אחר. התגובה היא ספונטנית ועמוקה ולכן היא מעבר למחשבה הרציונאלית, לדעות קדומות ולחשיבה אגוצנטרית המנתחת מערכות יחסים למטרת תועלת מסוימת. החמלה מתגברת על שנאת הזר והשונה ובכך מונעת כל גילויי אלימות על בסיס שונות.

אין בחמלה שום היגיון או בחירה. זהו רגש ספונטני של התאחדות עם רגש האחר בכדי לעזור, לעשות משהו אקטיבי. לכשתהפוך תרבות החמלה להרגל נוכל להגיד כי הגשמנו חזון מוסריותנו.

סימפטיה שמה במרכז את המודעות לרגשות האחר,

אמפטיה שמה במרכז את חווית רגשות האחר,

חמלה שמה במרכז את העשייה בעקבות הקשבה לרגשות האחר.

Holland test in Design Thinking methodology

חוקר בשם הולנד (Holland) הציע לחלק את טיפוסי העובדים לשישה:

·      ביצועי (Realistic)

·      חקרני (Investigator)

·      אומנותי (Artistic)

·      חברתי (Social)

·      יזמי (Entrepreneur)

·      מנהלי  (Conventional)

מתודולוגית הDT משמשת לפיתוח מוצרים בעיקר בעולם העיצוב התעשייתי. ניתן ליישם אותה גם בתחומים אחרים וכך להשיג פתרונות ייחודיים. מתודולוגית הDT משמשת כיום לעיצוב של מערכות, תהליכים, אסטרטגיות ופיתוח הנדסי. בשנים האחרונות גוברת, בארץ ובעולם, המודעות לתחום חשיבה זה. מדובר במתודולוגיה לפתרון בעיות, שניתן ליישמה בכל עסק ובכל מקצוע ולהשיג באמצעותה תוצאות מצוינות אחרות מהמקובל, ולכן נתפשת כמתודולוגיה מעודדת חדשנות. בצוות המורכב מטיפוסים שונים השילוב של המתודולוגיה עם 6 טיפוסי האישיות של הולנד מייצר משמעות חדשה למודל: הוא עוזר לאבחן ולהעצים את הטיפוס הרלוונטי ביותר לשלב. במידה ואין צוות רב טיפוסים הוא עוזר לדייק מהם הכישורים הייחודים לכל שלב.

תהליך Design Thinking מורכב משישה שלבים עיקריים:

1.   זיהוי צרכים:

תצפית אמפאטית לזיהוי הצורך

איסוף נתונים על התנהגות ואתגרים של קהל היעד, לאור הנושא או עולם התוכן שהוגדר. הטיפוס היזמי (E) קריטי לשלב זיהוי הצרכים.

לרוב נזהה אותו כמי שמחפש להוביל ולקבל החלטות הקשורות לעתיד. מכך, הטיפוס היזמי בעולם התעסוקתי יהיה זה שבוחר מטרות, תפקידים וערכים אשר בהם הוא יכול לבטא את יצר ההרפתקנות שבו ואת האנרגיה, ההתלהבות והאימפולסיביות שלו. הוא יוזם, לוקח סיכונים, מוחצן, בעל כושר ביטוי טוב ואף אינו מהסס לומר את אשר יש לו להגיד. 

2.   הגדרת הבעיה:

הגדרה חדשה או מחודשת של הבעיה

בשונה ממתודולוגיות אחרות הבעיה אינה מוגדרת מראש; ואפילו אם היא כבר הוגדרה, חשוב לפקפק בהגדרתה. הטיפוס החקרני (I) רלוונטי בעיקר לשלב הגדרת הבעיה. הוא המדען, המקצוען בעבודה עם נתונים, מדע ו/או עם חומרים ומכשירים, עיסוק במחקר ופיתוח רעיונות, סביבת העבודה – משרד או מעבדה. הטיפוס החקרני לא לוקח דברים כמובנים מאליהם ושואף להעמיק את הידע ולחקור כיצד ומדוע פועל העולם כפי שהוא. הטיפוס החקרני לרוב בעל חשיבה מופשטת, פותר בעיות בסביבה על ידי שימוש ברעיונות, במילים ובסמלים יותר מאשר על-ידי פעילות פיזית וחברתית. הוא אדם סקרן, מעריך ידע ואף משיג שליטה ועוצמה בסביבה על ידי הישגים אינטלקטואליים.

3.   מציאת החלופות:

תוך שימוש בשיטת סיעור מוחות

על פי מתודולוגית הDT אין פתרון אחד ויחיד לכל בעיה. לאחר הגדרת האתגר יש לגבש חלופות. שלב זה חיוני להשגת תוצאות מיטביות גם אם הפתרון נראה פשוט, או שכבר נוסה בעבר. הטיפוס האומנותי (A) תורם בעיקר לשלב מציאת החלופות. הוא האומן היצירתי שנהנה לעבוד עם חומרים, פיתוח רעיונות, התמקדות בתחומים אסתטיים. הטיפוס האומנותי מאופיין בעצמאות בשיפוט ומעדיף שלא להיות כבול על ידי ערכים חברתיים. הוא פועל לרוב בעולם פתוח, ללא גבולות, של יצירה והשארת חותם אישי. הטיפוס האומנותי משתמש ברגשותיו ובהרגשותיו, באינטואיציה שלו ובדמיון ליצור צורות ותוצרים אומנותיים. הוא פותר בעיות באמצעות הבעת הדמיון והטעם שלו בדרך המשגה וביטוי אומנותי.

4.   בניית אבטיפוס:

תכנון ובנייה על פי הפתרון הנבחר

מתוך החלופות שהוצעו, נבחר הפתרון המתאים ביותר. זהו שלב הסינון מתוך החלופות והרעיונות הרבים שהועלו. החלופות שנבחרו עוברות ליטוש, איחוד ובחינה. המיוחד בתהליך זה הוא שהוא אינו ליניארי וגם לא רציונאלי- התהליך היוריסטי (Heuristic). במהלך התכנון נעים המתכננים שוב ושוב בין המיקרו למקרו ובין הקונספט לפרטים, תוך בחינה מחודשת של כל שלב ושלב. בסוף השלב מוכן הפתרון להתנסות הראשונה של הלקוח. הטיפוס הביצועי (R) מתאים במיוחד לשלב בניית אבטיפוס. טיפוס זה 

מתמחה בעבודה טכנולוגית עם אובייקטים מוחשיים (מכונות, מכשירים, חומרים), תכנון ופיתוח, בחלק מהעיסוקים – עבודה פיזית ו/או הפעלת הגוף. 

הטיפוס הביצועי, הוא אדם מעשי הנהנה מפעילויות ומקצועות הקשורים בשימוש במכונות, כלים וחפצים. הוא אדם מעשי, בעל גישה ברורה ועניינית לדברים בסביבה. הוא אינו אוהב להיות במרכז תשומת הלב, רואה עצמו כפרקטי, עקשן ועם זאת צייתן ומוכן לקבל הוראות. לרוב, מתייעץ באחרים בקשר להחלטות שצריך לקבל. הכושר המתמטי שלו טוב יותר מכושר ההבעה והדיבור.

5.   בחינת המוצר:

פיילוט של הפתרון בסביבתו האמיתית

קבוצת המשתמשים המקורית, אשר עליה בוצעה התצפית, מתנסה בפתרון תוך שימוש במחוון להערכת התוצר. תהליך זה מלווה בתצפית אמפאטית כמו בשלב הראשון ויכול להיות גם מלווה בראיונות אישיים עם המשתמשים. מומלץ לתעד את התצפית בוידיאו או בכל מדיה אחרת רלוונטית לניתוח התוצאות בהמשך. הטיפוס החברתי (S) תרומתו הרבה בעיקר בשלב בחינת המוצר, כאיש חינוך המטפל מתעסק בנושאים חברתיים, תרבותיים והומניסטיים, עבודה הכרוכה בקשר קרוב עם אנשים. הוא בעל יכולת ליצור קשרים בינאישיים ולרוב, פועל לפי אינטואיציה ורגשות במצבים בהם נתקל. הטיפוס החברותי רואה עצמו כחברותי, בעל הבנה פסיכולוגית, רגישות, אמפתיה ומודעות עצמית גבוהה.

6.   הערכת התוצר:

בדיקת מידת המענה לצורך והערך המוסף ללקוח. הטיפוס החשוב ביותר לשלב הערכת המוצר הוא הטיפוס המנהלי (C). הטיפוס המנהלי הוא מאופק, שמרני, יציב ובעל מצפון. הוא עושה רושם טוב על סביבתו ומציית להוראות. מקבל את המטרות, הערכים והתפקידים המקובלים בחברה ואף זקוק להם בכדי לפעול במרחב התעסוקתי בביטחון. הוא מעדיף לעבוד לפי הוראות ברורות ומוגדרות היטב. חשוב שיכיר ויבין את הציפיות ממנו ואף חושב שרצוי להתייעץ עם אחרים לפני קבלת החלטות. הוא מעריך אנשים ואף הינו טיפוס חברותי, אם כי מעדיף ליצור קשרים רק עם אנשים המוכרים היטב. אינו "מחטט" מדי ברגשותיו ורגשותיהם של אחרים, מאופיין בחשיבה פרקטית וקונבנציונאלית הקריטית לשלב זה. מעדיף עבודה עם נתונים ו/או חישובים, איסוף ועיבוד של נתונים לפי כללים קבועים.

Design Thinking methodology in Management perception

 מתודולוגית החשיבה העיצובית ככלי מרכזי במודל אמ״י

מודל אמ״י פותח ע״י ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, כמענה לצורך אמיתי בהכשרת מנהלים בסביבת הארגון העסקי בעולם הדיגיטאלי, המאופיינת בהתפתחות גלובלית מואצת של תקשורת, טכנולוגיות וניידות. 

מודל אמ״י בנוי משלושה מרכיבי תפקיד בניהול המקצועי:

אינטגרטור: מבצע אינטגרציה מקצועית בראייה אנליטית

מחדש: מביא ערך מוסף מקצועי חדשני

יועץ: מייעץ כמומחה המטפל באתגרים מקצועיים

מודל אמ״י הפך לשפה ניהולית שגורה בארגונים בהם הוטמע.

המודל הוא תהליכי: ברגע שהמנהל מבצע אינטגרציה מקצועית (בראייה אנליטית מדויקת של פתרון בעיות או שיפור מתמיד), הוא מייצר חדשנות מקצועית וכתוצאה מכך נתפש כמומחה והופך להיות יועץ לגורמים הרלוונטיים השונים. מתודולוגית הDesign Thinking החשיבה העיצובית היא כלי מרכזי לניהול מוצלח על פי מודל אמ״י.

תהליך Design Thinking מורכב משישה שלבים עיקריים:

1.   זיהוי צרכים:

תצפית אמפאטית לזיהוי הצורך

איסוף נתונים על התנהגות ואתגרים של קהל היעד, לאור הנושא או עולם התוכן שהוגדר. בשלב זה מופעלים בעיקר כישורים אינטגרטיביים לזיהוי הצורך או צרכים משותפים, במיוחד בסביבה מרובת לקוחות.

2.   הגדרת הבעיה:

הגדרה חדשה או מחודשת של הבעיה

בשונה ממתודולוגיות אחרות הבעיה אינה מוגדרת מראש; ואפילו אם היא כבר הוגדרה, חשוב לפקפק בהגדרתה. יש לשאול שאלות, לבחון אותה שוב ולכפור בהנחות היסוד עד לכדי דיוק שיוביל ללב האתגר. הכישורים האינטגרטיביים נדרשים כעת בשילוב היכולת לחדש ולראות מעבר להווה, בכדי להגדיר מחדש או לחדש בכיוון או בצורך בתהליך. 

3.   מציאת החלופות:

תוך שימוש בשיטת סיעור מוחות

בשלב זה רכיב המחדש מגיע לשיא עוצמתו: מחדש- מביא ערך מוסף מקצועי חדשני. על פי מתודולוגית הDT אין פתרון אחד ויחיד לכל בעיה. לאחר הגדרת האתגר יש לגבש חלופות. שלב זה חיוני להשגת תוצאות מיטביות גם אם הפתרון נראה פשוט, או שכבר נוסה בעבר. 

4.   בניית אבטיפוס:

תכנון ובנייה על פי הפתרון הנבחר

מתוך החלופות שהוצעו, נבחר הפתרון המתאים ביותר. זהו שלב הסינון מתוך החלופות והרעיונות הרבים שהועלו. התפקוד כיועץ: מייעץ כמומחה המטפל באתגרים מקצועיים. הצורך בהיותו יועץ מומחה מגיעה לידי ביטוי בשלב זה. החלופות שנבחרו עוברות ליטוש, איחוד ובחינה. המיוחד בתהליך זה הוא שהוא אינו ליניארי וגם לא רציונאלי- התהליך היוריסטי (Heuristic). כישור זה מאפיין יועץ מומחה. במהלך התכנון נעים המתכננים שוב ושוב בין המיקרו למקרו ובין הקונספט לפרטים, תוך בחינה מחודשת של כל שלב ושלב. בסוף השלב מוכן הפתרון להתנסות הראשונה של הלקוח.

בשני השלבים הבאים קיים שילוב מלא של מודל אמ״י. על המנהל, המוביל את הפיתוח על פי המתודולוגיה לשלב את רכיב האינטגרטור, המחדש והיועץ. רק שילוב זה ייצר תהליך קבלת החלטות מקצועי ומדויק בשני השלבים הבאים.

5.   בחינת המוצר:

פיילוט של הפתרון בסביבתו האמיתית

קבוצת המשתמשים המקורית, אשר עליה בוצעה התצפית, מתנסה בפתרון תוך שימוש במחוון להערכת התוצר. תהליך זה מלווה בתצפית אמפאטית כמו בשלב הראשון ויכול להיות גם מלווה בראיונות אישיים עם המשתמשים. מומלץ לתעד את התצפית בוידיאו או בכל מדיה אחרת רלוונטית לניתוח התוצאות בהמשך.

6.   הערכת התוצר:

בדיקת מידת המענה לצורך והערך המוסף ללקוח

כל הפרמטרים הבאים נבדקים בשלב השישי לפני המעבר ליצור סדרתי או הפצתו של הפתרון:

·      אופן השימוש: הנדסת אנוש- ארגונומיה. עד כמה היה הפתרון נוח וידידותי למשתמש. עד כמה הוא מזמין ומחצין את אופן השימוש בו.

·      תרבות: משמעות הפתרון במובן החברתי הרחב. האם מסמל סטאטוס, אמירה חברתית אופנתית. 

·      מקום: מידת ההתאמה לסביבה. עד כמה מותאם למקום ולתנאים השוררים בו.

·      זמן: תדירות ומשך השימוש בו. איך הוא מגיב או משתנה לאורך זמן. מהו תהליך הבליה המתרחש תוך כדי השימוש בו.

·      ערך: מהו הערך המוסף של המוצר מעבר לערכו הפונקציונאלי. האם נותן למשתמש תחושה או ערך נוסף מעבר למענה על הצורך הפונקציונאלי. האם טומן בחובו מסר חברתי, גלובאלי, או מוסרי.

מודל אמ״י מבוסס מתודולוגית החשיבה העיצובית, מייצר התהליך מעגלי רב פעמי: הסיטואציה המקצועית כל הזמן משתנה, בעקבותיה נוצרת שגרת למידה אינטגרטיבית בראייה אנליטית, המייצרת תרבות של שגרת חדשנות מקצועית. המנהל המקצועי מתמחה בעולם התוכן שלו או מגדיל את תחום התמחותו על ידי לקיחת אחריות על תהליכים מקצועיים נוספים בתחום אחריותו, הובלתם אינטגרטיבית מקצה לקצה תוך שיפור מתמיד למצוינות. 

Educational Hackathon Hub Ramat Gan

סיור לימודי והאקתון בHub החינוכי מרכז פסג"ה רמת-גן (אוקטובר 2015)

תהליך הקמת הHub החינוכי במרכז הפסג"ה ברמת גן, נפתח בסיור הסינגולארי: סיור לימודי בשילוב האקתון חינוכי. הHub החינוכי משמש מרכז לפיתוח מקצועי של עו"ה (עובדי הוראה). הוא מרחב לניהול והובלה בטכנולוגיה מתקדמת, של תהליכי החדשנות החינוכית בעיר רמת-גן.  
הHub החינוכי הוא מרחב ליצירת תרבות המורכבת מ:

·      קהילה לומדת

·      למידה online

·      שגרת חדשנות

תהליך הקמת הHub נפתח בסיור הסינגולארי: סיור לימודי משולב בהאקתון חינוכי.‏ בסיור הסינגולארי עוברים הלומדים שלושה שלבים כמו באוניברסיטה הסינגולארית:

1.   ביקורי שטח בארגונים מעוררים השראה

2.   האקתון: סיעור מוחות

3.   בחירת רעיון לתהליך לשגרת חדשנות

מטרת הסיור לרכוש בנק כלים מתקדם מותאם מהצלחות וחדשנות בעולם העסקים. במהלך הסיור מוקמת קהילה לומדת ליצירת שפה חדשה סינגולארית חינוכית. הלימוד מושרה בעזרת ניתוח אירוע של הצלחה וחדשנות עסקית.

התהליכים הלימודיים על פי המודל של האוניברסיטה הסינגולארית:

למידה- סיורים, ביקורים, case study, בניית מושגי יסוד בין העולם העסקי לעולם החינוך- רכישת כלים.

סיעור מוחות- רפלקציה: איתור חוסרים וצרכים כהכנה לפרויקטים ובנק פתרונות  

בחירת הפתרון. 

פתרון: תכנית- עבודה באשכולות לתכנון והטמעה: שינוי שהפך להרגל: הפיכת חזון חינוכי לשגרת התנהגות.

פירוט השלבים:

1.   ביקורי שטח בארגונים מעוררים השראה

ביקורי שטח במפעלים וארגונים עסקיים או חינוכיים אשר חרטו על דגלם את נושא החדשנות: בארגון, במוצר ובחינוך. 

המפגש עם הצלחה של מנהיגות החותרת לשגרת חדשנות מהווה מקור השראה למשתתפים בסיור. הסיור מבוצע כשיח בין המשתתפים למקור ההשראה. המטרה להביא דוגמאות לחדשנות תוך ניסיון להתחקות אחר תהליך החשיבה וההטמעה של המנהיג. החשיפה לעולמות תוכן שונים מגרה את החשיבה היצירתית אצל המשתתפים. השימוש בדוגמא אישית מחזק את תחושת המסוגלות של הלומדים.

הסיור התקיים באוקטובר 2015 באזור המרכז וירושלים. אוכלוסיית היעד היא רב גילאית: הגיל הרך, יסודי ועל-יסודי.

בסיור לקחו חלק 9 צוותים המורכבים ממנהלי בתי-ספר יסודי והצוות המוביל שלהם מהעיר רמת-גן, צוות אחד של מדריכות וגננות מובילות אשכול גיאוגרפי מהעיר, וליווי נציגות של החינוך העל-יסודי בעיר במהלך כל הסיור. 

הסיור התחיל בביקור בבזק, עזריאלי, תל אביב ולווה בהרצאה של רן גוארון, סמנכ"ל שיווק. הסיור המשיך בהרצאה באקסלרטור של מיקרוסופט בהרצליה, סיור במעבדות novellusdx והרצאה בהדסית במתחם בית חולים הדסה, בעין-כרם.

תובנות המשתתפים מהסיור של על פי התחנות השונות:

·      בזק:

להמציא את עצמנו מחדש בעולם תחרותי 

אבולוציה ולא רבולוציה

העצמת הרלוונטיות והערך ללקוח

גיוס והנעת עובדים ליצירת מחויבות לארגון

·      מיקרוסופט אקסלרטור:

להתאהב בבעיה

משוב מיידי וענווה בתהליך גלובאלי

מדידת הערך החברתי לקהילה

·      הדסית:

שבירת הבעיה לבעיות קטנות ואינטגרציה של הפתרונות

נהר המוות במעבר מהתיאוריה לפרקטיקה

קניין רוחני למוצר או תהליך

What do we need for innovation?

The Need

Simple idea (not always)

Multidisciplinary 

Global

Endurance & planning  

2.   האקתון: סיעור מוחות

לקראת ערב התחיל השלב הבא בתהליך. כל המשתתפים התכנסו להאקתון של 12 שעות בבית מלון.

האקתון (חיבור של Hack ומרתון Marathon) הוא אירוע יזמות של כמה שעות (בדרך כלל בין 24-72 שעות), שמטרתו לבצע תהליך של חדשנות ויזמות ולהמציא מוצר או שירות חדשני.

אירוע מרתון מוצלח במיוחד ביכולת להאיץ את הרעיון באופן אקספוננציאלי. האירוע יכול להיות פתוח לחלוטין או לקבץ מתמחים בתחום ספציפי. המטרה היא לבנות פלטפורמה מסוימת או לפתח פתרון חדשני, ואף לפתח תהליך או מוצר מיוחד.

מטרת ההאקתון בסיור היא לעודד פיתוח של מוצרים אמיתיים ופתרונות חיוניים, תוך כדי למידה מכמה מהמוחות המבריקים ביותר.

ההאקתון נפתח ב20:00 בהצגת כללי ההאקתון: PiNG, קריאת כיוון, "קוויקי", אבטיפוס, 5 דקות בגן עדן.

כל משתתף קיבל מחברת המכילה ערכת מדבקות מלוות תהליך למידה ומשוב במהלך ההאקתון.

בהתאם לשלבים השונים קיבלו הנחייה להדביק את המדבקה הרלוונטית ולפעול על פי ההנחיות שכתובות עליה.

בשלב הראשון גובש רעיון לפי שאלות איתור צורך.

לאחר מכן בוצע PiNG ראשון לזיהוי הכיוון, הצורך והתהליך. לרשות כל קבוצה דקה להצגה ודקה למשוב.

ה"קוויקי" הבא הציג ארבעה כלים טכנולוגיים חדשנים לפרזנטציה.

כל צוות בחר שגריר אשר ביקר בקבוצה עמיתה וביצע דיון על הרעיון בעזרת היבטים מונחים מראש, ומשוב על פי כללים ברורים. כל המשתתפים ציינו שלב זה כמשמעותי וחשוב לדיוק הרעיון או מציאת כיוון חדש.

כל קבוצה קיבלה בשלב הבא 2-3 קלפי חדשנות אשר עזרו לה להמשיך לפתח את הרעיון.

בוצעה קריאת כיוון בנושא חדשנות בעזרת הרצאה מלווה בדוגמאות מעולמות תוכן שונים ועקרונות ליישום חדשנות בארגון. במקביל נפתחו שתי פינות למטרת הפוגה אקטיבית.

בשלב הפרזנטציה הציגה כל קבוצה את הרעיון שלה במשך 3 דקות וקיבלה משוב בהתאם.

לאחר ארוחת הבוקר נארזו הרעיונות והוצג הכיוון או התהליך המתוכנן, נבחנו המרכיבים והסיכונים. 

3.   שלב בחירת רעיון לתהליך לשגרת חדשנות

חשיבות ההאקתון היא בשיתוף הפעולה של מוחות טכנולוגיים, מבריקים יחד, היא דרך מצוינת להגות ולפתח מוצר חדשני.

הצוותים מכילים ידע מאנשים שונים המתאגדים יחד לצורך פיתוח הרעיון, הרעיונות המובילים שנבחרו, הם אלו שבסופו של דבר יישומו. הרעיונות הם לתהליכי חדשנות בחינוך, בבתי הספר השונים על-פי צורכיהם. כל מנהל בית ספר והצוות המוביל שלו הציגו את הרעיון שלהם במליאה לקבלת משוב מהמשתתפים.

הסיור הסתיים במשרדי סיסקו ישראל בנתניה, הגב׳ זיקה אבזוק הציגה את תהליך הדיגיטציה במדינות שונות כמעצב תרבות. בוצע סשן וירטואלי בווידיאו קונפרנס עם מנהל באוקלהומה ארה"ב.  

כתוצאה מהסיור הסינגולארי נוצרה קהילה מקצועית לומדת של עו"ה שהשתתפו בהקאתון; 

קבוצת עמיתים מקצועית שלומדת ומשתפת בידע, מייצרת יחד מודלים ושפה משותפת ליצירת תרבות ושייכות מקצועית. נושא השיתוף המקצועי והשייכות לקהילה קריטי בהובלת והטמעת תהליכי שינוי בחינוך. המנהל והצוות מרגישים שהם לא לבד, מלווים תמיד בצוות מומחים ובקהילה לומדת. במרכז הפסג"ה רמת-גן מבוצעת אינטגרציה בין תהליכי החדשנות בחינוך בעיר. צוות הפסג"ה מנהל את התהליך כמו בHub של חברת היי-טק, בראייה מערכתית המתכללת את התהליכים, התוצרים והמשאבים. נוצרת שפה מקצועית משותפת, מתועדים תהליכי הלמידה ומפותחים מוצרים מתקדמים משותפים.

קהילה לומדת עיקרה הוא פעילויות לימודיות. קהילה לומדת מורכבת מקבוצה של אנשים בעלי נושא או תחום עניין משותף, העוסקים בהחלפת ידע ועיבוד מידע. מכיוון שמדובר על חדשנות ישנה חשיבות לקבוצת התמיכה של העמיתים. קבוצה זו מהווה תשתית לHub החינוכי שמוקם.