“To exist is to
change, to change is to mature, to mature is to go on creating oneself
endlessly.” Henri Bergson
"להתקיים (להיות קיים) זה להשתנות, להשתנות זה להתבגר, להתבגר
זה להמשיך ליצור את עצמי בצורה אינסופית."
· אחד האתגרים המורכבים והשכיחים ביותר למנהלים כיום, הוא נושא
"ניהול הזמן".
· הזמן נחשב למשאב החשוב והיקר ביותר לאדם בכלל ולמנהל בפרט.
· במציאות המשתנה היום, כמות המשימות הנכנסות במהלך היום היא כמעט
אינסופית.
· כמות המשימות המוטלת על המנהל היא הרבה מעבר לתכולת יום עבודתו והוא
מוצא את עצמם בתחושת עומס ו"כיבוי שריפות" תמידית, ולכן הוא מסיים את
יום עבודתו מותש ומתוסכל.
· מודלים וכלים רבים פותחו בכדי לתת מענה למצוקה זו, אך אף אחד מהם לא
פתר את האתגר הניהולי במלואו או לאורך זמן.
ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, מציע פתרון
מכיוון אחר: לשנות את תפיסת הזמן.
הזמן
האובייקטיבי, שהוא אמנם מדויק, מציין באופן אוטומטי את המרחקים בין נקודות
שרירותיות שבמרחב.
תפיסת הזמן החדשה
שברגסון מציג היא תפיסת ה"משך" (duree).
ברגסון טוען כי הזמן
הוא יסוד דינאמי של החיים: הוא זרם, הוא "משך". גולן מציע לא לנסות לנהל
את הזמן אלא לנתב אותו.
ברגסון מסביר כי בטבע
יש מעשה יצירה או התפתחות וחידוש בלתי פוסקים. ההתפתחות בטבע היא אינה הוצאת דברים
מן הכוח אל הפועל או מימוש פוטנציאל, אלא חידוש בלתי צפוי. לכן על כל אדם אשר רוצה
לחיות, להשתנות ולחדש כל הזמן בצורה בלתי צפויה, מפתיעה. "להתקיים (להיות קיים) זה להשתנות, להשתנות זה להתבגר, להתבגר זה
להמשיך ליצור את עצמי בצורה אינסופית."
ברגסון מציג תפיסה חדשה אינטואיטיבית לגבי הזמן
וגולן מתרגם את התפיסה לכלים ניהולים:
· הזמן הוא השתנות מתמדת שאינה ניתנת לחלוקה! לכן לא ניתן לנהל אותו לפי
משימות אלא להתייחס אליו כאל תהליך, משך או רצף.
·
הזמן
הוא ממשות איכותית ולא כמותית. רגעי הזמן אינם ערוכים זה לצד זה, אלא יוצאים זה
מתוך זה. לא ניתן לנהל את הזמן כמותית, ניהול כמותי של הזמן נוגד את תפיסתו של
ברגסון. אל הזמן יש להתייחס רק כאל מדד איכותי.
·
בזמן
מתרחשת חדירה הדדית של רגעים, יש בהם דריכות לעתיד וכל התרחשות בזמן היא יצירה של דבר
חדש. תפיסת הזמן אצל המנהל צריכה להיות דינמית עם ציפייה לעתיד, תוך ראיית כל
משימה או אירוע חדש לא כעומס או "כיבוי שריפות", אלא כהזדמנות ליצירת
דבר חדש.
·
עצם
מהותו של הזמן היא היצירתיות הטבועה בו. על המנהל לזהות את רכיב היצירתיות בזמן
ולממשו עד תום.
·
הזמן
אינו זרימה פסיבית אלא זרימה אקטיבית המחדשת ויוצרת. המנהל אמור להוביל בצורה
אקטיבית את זרימת הזמן ולא לקטוע אותו או להאט את זרימתו.
לזמן קורא ברגסון "משך"! הזמן האובייקטיבי, שהוא אמנם מדויק, אינו
"זורם" למעשה מהעבר אל העתיד, אלא רק מציין באופן אוטומטי את המרחקים
בין נקודות שרירותיות שבמרחב. ל"משך" אין שום חוקיות והגבלות, והוא
למעשה התפרצות בלתי פוסקת של החדש, האופיינית להווי החיים. לדעתו של ברגסון אנו
חווים את ההווה לא כנקודות זמן מנותקות זו מזו, אלא כמכלול אחד של כל מה שחווינו
עד עתה וכל מה שאנו חווים כרגע.
5 עקרונות
ב"ניהול" ה"משך":
1.
ההתייחסות אל הזמן
היא כאל תהליך, משך או רצף
2.
את
הזמן יש למדוד רק בצורה איכותית
3.
ראיית
כל משימה או אירוע בזמן כהזדמנות ליצירת דבר חדש
4.
זיהוי
רכיב היצירתיות בזמן ומימושו עד תום
5.
הובלה
בצורה אקטיבית של זרימת הזמן (לא לקטוע אותו או להאט את זרימתו)
פירוט:
הזמן הזורם, מהווה את היסוד
הדינאמי של החיים ונובע מהינף החיות (élan vital), שהוא האנרגיה הפנימית העומדת בבסיסו של העולם. הזרימה של ה"משך"
מורגשת רק בחיינו הפנימיים. מנהל טוב, מזהה את הזרימה של ה"משך"
ומכוון אותה לבניית ויישום החזון שלו. אין הוא מתעסק במשימות אלא במגמות, בכיוונים
אליהם הוא רוצה להוביל את הארגון.
· טיפ: זהה כיצד כל משימה או אירוע מקדמים לקראת מימוש
החזון והפיכתו להרגל!
אין בהכרח קשר בין ה"משך"
לבין הזמן הפיסיקאלי (הנמדד ע"י שעון). ה"משך" אינו ניתן למדידה,
הוא מורכב מהרבה חוויות נפשית, מהצפייה ומהשתוקקות לרגע הבא. ההשתוקקות לרגע הבא מעוררת
חיות ויוזמה אצל אותו מנהל והוא מחכה לחוויה הבאה.
·
טיפ: ראה כל משימה
כמעוררת. אם אינה כזו, השקע בה מינימום אנרגיה או התעלם!
ברגסון
מתמצת רעיון זה במשפט "יצירת עולם היא ממשות שנבנית דרך ממשות המבטלת את עצמה".
משימות אשר לא בוצעו מתוך ראיית העתיד תעלמנה, ואילו המשימות הממשיות יקדמו את המנהל
לעבר יישום חזונו.
ברגסון
משווה את החיים לכדור שלג, שבנפילתו במדרון שומר בכל רגע נתון כל מה שנדבק לו. כך
לכל אחד מאתנו ישות מקורית מורכבת מחוויותנו הייחודיות שספגנו בעבר. זיכרוננו מראה
לנו, באופן פרדוקסאלי, שהעבר שכבר איננו, עוד לא הפסיק להתקיים.
מנהל אשר רואה לטווח
הארוך ישתמש במודל כדור השלג בצורה מושכלת: הוא ינסה ללכת כמה שיותר אחורה בזמן
כדי להעשיר את עברו ולהגדיל את קוטר כדור השלג, הוא ישתמש בחוויות העבר בתהליך
קבלת ההחלטות בהווה, וינווט את כדור השלג לכיוון יישום החזון.
·
טיפ: השקע אנרגיה
בלימוד העבר הרלוונטי והסתכל על אירועי ההווה כבסיס לעתיד!
בהסתמך על התיאוריה
של ברגסון לא ניתן ״לנהל את הזמן״, יש להוביל ולנווט את ה"משך". מנהל
אשר רוצה להוביל, צריך לדעת כיצד לנתב את ה"משך" לכיוונים אליהם הוא
שואף ולא והתעסק בניהול משימות או זמן.
עליו למצוא את הכיוון
אשר לשם יגלגל את כדור השלג, ולנווט אותו ליישום
חזונו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה