Digital Consciousness תודעה דיגיטאלית

Digital Consciousness תודעה דיגיטאלית, היא תודעה שבה האינטרנט החליף את התודעה האנושית. התודעה האנושית מוגדרת כזרם מחשבות ורגשות הקשור באופן בלתי ניתן לניתוק בתחושות גופניות. החוויה של כל רגע ורגע תמיד כוללת תחושה כלשהי (כאב, עקצוץ, עונג, גירוד...) ותגובה מיידית על התחושה הזו (להפסיק תחושות שאינן נעימות, ולהעצים תחושות נעימות). תגובה למעשי אדם אחר, צפייה בתכנית טלוויזיה, זיכרונות העבר, היא תמיד תגובה לתחושות גופניות המתרחשות כאן ועכשיו. תחושות אלו הן מידע הנקלט על ידי החושים, תחושות אלו מתורגמות למחשבות או רגשות וכך הן מקבלות משמעות.

בעידן הדיגיטאלי משמעות החיים הופכת לעצם החיבור לרשת. אדם בעידן הדיגיטאלי משתדל שכל תחושה שהוא חווה תחובר לרשת, ובכך הוא מחליף את התודעה האנושית בתודעה דיגיטאלית. הוא עסוק בלצלם, להקליט, לתעד את עצמו ואת סביבתו ללא הכרה, ללא מסננת. הוא מעלה כל חוויה ישירות לאינטרנט בלי הפסקה. התהליך הפך להיות אוטומט, התניה אוטומטית.

המשמעות הדיגיטאלית קיימת רק אם התחושה או החוויה הפכה למידע הנאגר ברשת ונצרך על-ידי אחרים. המשמעות הקיומית כתפישה ״אני קיים רק ברשת״.

מתודעה אנושית המתייחסת לחוויה המתרחשת בתוך הגוף, במוח, לתודעה דיגיטאלית שבה אין ערך יותר לחוויה התוך גופנית. אין ערך לחוויה אם היא לא נעשית מידע שחולקים עם אחרים, ובעיקר נצרך על-ידי אחרים ומקבל Like.

ברגע שלאדם קורה משהו, הוא לא עסוק במה קורה לו, בזרם התודעה האנושית. אלא בלתעד את מה קורה לו- יצירת תודעה דיגיטאלית. נמנע תהליך התודעה התוך גופני, האנושי, ונשאר תהליך התיעוד בלבד, הדיגיטאלי. תהליך עיבוד החוויה למשמעות אנושית נקטע ונשאר רק התיעוד הדיגיטאלי שלה.

נוצר דור שלם חסר משמעות ומשופע בחוויות מתועדות כמאגר מידע ברשת. החוויה המתועדת ברשת אינה מעובדת למשמעות, היא מעובדת לאפס או אחד: אהבתי או לא.

אדם יושב ואוכל גלידה, הוא לא עסוק בלחוש את הטעם, הריח, הטמפרטורה או המרקם, הוא לא עסוק במה שקורה לו, אלא בלתעד את מה שקורה לו. הוא מכוון את הסמארטפון, שבכל מקרה כבר בידיו, מצלם את מנת הגלידה, ומעלה את התמונה לרשת: חוויתי, תיעדתי, העליתי לרשת, הפכתי למאגר מידע לכולם.

רק לאחר שצילם הוא טועם את הגלידה, כאשר תוך כדי הוא מעלה את התמונה לרשת ומתחיל לקבל על התמונה תגובות ומשיב להן. למעשה הוא לא חווה את אכילת הגלידה. הקשב והריכוז מופנים לתהליך קליטת המידע ועיבודו ברשת. הוא אכל גלידה אך לא חווה אותה, הוא לא תרגם את תחושותיו למחשבות או רגשות ולעיבוד החוויה למשמעות.

באותה צורה חווה האדם כיום את עולמו, ללא עיבוד למחשבות ורגשות, ללא משמעות. נוצר נתק תודעתי במוחו של האדם בין היקום לבין עצמו.