חינוך בעידן הדיגיטאלי מכוון לכך שהלומדים ילמדו
כיצד המדיה הדיגיטלית עוזרת ללמידה משמעותית ומה המדיה מונעת מהם לעשות. במקביל תפקידו
של החינוך להסביר ללומד כיצד הטכנולוגיה משתמשת בלומדים לטוב או לרע, כיצד היא
יוצרת עולמות חדשים.
בעידן הדיגיטלי המדיה היא המסר: המדיה מייצרת
למידה אחרת, למידה דיגיטלית. הלמידה המשמעותית מושפעת מהמדיה הדיגיטלית המייצרת
משמעות מסוג אחר.
בכדי לפצח את הלמידה המשמעותית בעידן הדיגיטאלי,
יש לחקור עשר נקודות לבדיקת מידת ההתאמה ומשמעויות הלמידה
הדיגיטלית.
עשר הנקודות ללמידה משמעותית במדיה הדיגיטלית:
1. כל חידוש או שינוי דיגיטלי הוא עסקה עם
מפיסטו/ השטן: על כל יתרון של המדיה החדשה, יש תמיד חיסרון תואם. לכל מדיה יש
מחיר, יש נשמה אחרת אשר צריך למכור אותה לשטן בעבור השימוש בה.
2. היתרונות והחסרונות של כל מדיה דיגיטלית
חדשה אינם מתחלקים לעולם שווה בשווה בקרב האוכלוסייה. היא מוטמעת בצורה
דיפרנציאלית ולכן מועילה לאחדים ופוגעת באחרים. המחיר עבור השימוש במדיה מסוימת
יתכן ויגבה מחיר גבוה יותר מאוכלוסיה אחרת.
3. כל מדיה דיגיטלית חדשה מקפלת בתוכה רעיון רב
עוצמה, ולפעמים יותר. כל מדיה מייצרת או מחדשת את השפה הדיגיטלית ולכן מטה אותנו
מראש להעדיף ולהעריך נקודות ראות או השקפות מסוימות והתנהגויות מסוימות ולהכפיף
אחרות. לכל מדיה יש טכנולוגיה ופילוסופיה אשר דרכה ניתן ביטוי לדרך שבה המדיה
גורמת לאנשים להשתמש במוחם. הדרכים לקידוד העולם משתנות, ההתנהגויות הגופניות
משתנות, חושים מסוימים מועצמים במיוחד וגורמת לנטיות רגשיות ואינטלקטואליות אחרות
להיעלם. כל מדיה דיגיטלית מייצרת תעדוף אחר של סולם הערכים ללומד. תיווצר שונות
ערכית בין לומדים שונים במדיות שונות.
4. המדיה החדשה מתחרה במדיה הקודמת על זמן,
תשומת לב, על כסף, על יוקרה ועל ״שליטה גלובלית״. התחרות לעיתים היא חסרת סיכוי
למדיה הקודמת ולכן היא מוכחדת. הכחדתה הוא טוטלי ומשך המאבק מתקצר ככל
שהטכנולוגיה מתקדמת- עליה וקוץ בה: ככל שהטכנולוגיה מתקדמת יותר היא משמידה יותר
מהר את קודמתה ובכך מקצרת את חייה.
5. שינוי דיגיטלי אינו מצטבר; הוא אקולוגי,
הטכנולוגיה החדשה לא מוסיפה אלא משנה את הכול, יוצרת מציאות חדשה. המציאות החדשה
היא המדיה: המדיה היא המסר/ היא המציאות החדשה. תכיפות השינויים הטכנולוגיים
מייצרת מצב של שינוי מתמיד: הסתגלות אינסופית לשינוי כדרך השגרה.
6. בעקבות האופן בו המדיה הדיגיטלית החדשה
מקדדת את המידע שלה, הסמלים הגרפיים, נוצרת הטיה אינטלקטואלית ורגשית שונה מהמדיה
הקודמת. כל מדיה שמה דגש ומעצימה יכולות אינטלקטואלית ורגשיות אחרות ובכך מייצרת
תמונת מציאות שונה.
7. עקב הנגישות הגלובלית השונה של כל מדיה,
נוצרת הטיה פוליטית, שונה מהקודמת. תתכן יצירת מציאות פוליטית חדשה ומעוותת.
בעקבות הזמינות הגלובלית של המדיה תתכן השפעה פוליטית נרחבת ולעתים קיצונית,
בעיקר על שכבות חלשות בחברה.
8. המדיה הדיגיטלית מייצרת הטיה חושית חדשה
בעקבות הביטוי הפיסי שלה. כל מדיה מייצרת שפה גרפית חדשה, מעוררת ויזואלית וחושית
בצורה שונה ולכן מייצרת מציאות חדשה. מציאות החדשה מתחלפת בתדירות גבוהה המקשה את
ההסתגלות אליה.
9. המדיה הדיגיטלית אינה מוטמעת בצורה אחידה
ולכן מייצרת הטיות חברתיות שונות. ההטיות הללו מייצרות תפיסת מציאות חברתית שונה
אצל האוכלוסיות השונות הנחשפות למדיה בדרגות שונות ויכולה לייצר גם פערים חברתיים
מקומיים וגלובליים. בעקבות הטיות אלו, גדלים הפערים והרדיקליזם מתגבר.
10. בגלל המבנה הדיגיטאלי והכלכלי השונה של כל
טכנולוגיה או מדיה נוצרות הטיות תכניות, קונספטואליות. כל מדיה מייצרת קונספט
מציאות אחר, המשתנה בין טכנולוגיה אחת לשנייה. השינוי התכני מקצין את התופעה בה המדיה
היא המסר: המדיה מייצרת למידה אחרת, למידה דיגיטלית. הלמידה המשמעותית מושפעת מהמדיה
הדיגיטלית המייצרת משמעות מסוג אחר.
סיכום:
לפני השימוש במדיה דיגיטלית קיימת או חדשה
מומלץ לזהות קודם כל את היתרונות האינטלקטואלים, החברתיים, הפוליטיים והכלכליים
העיקריים של כל מדיה, על פי עשר הנקודות. לאחר מכן יש לבחון מה החסרונות
האינטלקטואלים, החברתיים, הפוליטיים והכלכליים העיקריים של כל מדיה ומדוע. רק לאחר
הניתוח המעמיק יש לעבור לשלב השני: זיהוי היתרונות והחסרונות הטכנולוגיים העיקריים.
ניתוח זה מגיע רק בשלב השני בכדי להקטין את ההטיה התפיסתית אותה המדיה יוצרת.
דרך שיטת הערכה זו נוכל לנסות להבין איך העולם
נוצר, כיצד הוא מתחדש, ויתכן שיצוצו כמה רעיונות חדשים על האופן שבו ראוי שהוא
יתחדש.
אוריינות חזותית היא הביקורתיות עליה דיבר ניל פוסטמן ב׳אובדן הילדות׳ , מקלוהן שטבע את המונח ׳המדיום הוא המסר׳ ועוד. אכן, החינוך נשען על המילה ולא אימץ את תורתם הביקורתית על החזותי למעט איים של תוכן כמו תחום תקשורת, אמנות וכדומה.
השבמחק