מנהיגות חינוכית על פי הרמב"ם

נושא המנהיגות נדון לעומקו בסיפרו של הרמב"ם "מורה הנבוכים". על פי הרמב"ם הטבע נראה בעל כוונות אמוציונליות: זעם בעת סופה, חסד בגשמי ברכה, אך עובדתית הוא מרוקן מהם: אין לטבע רגשות אלא הוא מקבל ייחוס אמוציונלי על-ידי האדם. איכות זו מבקש הרמב"ם לאמץ בגישתו לנושא המנהיגות ואנו ננסה לאמצו גם לנושא המנהיגות החינוכית.

על פי הרמב"ם פעולותיו של מנהיג יכולות להיראות כאילו הן תוצאה של רגשות, אך מאחורי המסכה הזו על המנהיג לגלות מנהיגות ללא רגשות. במנהיגות חינוכית הכוונה להוביל את הלומד בתהליך הלמידה תוך שימוש ברגשות המעודדים ורלוונטיים לתהליך כביטוי חיצוני, בעוד המנהיג החינוכי עצמו משוחרר מהם.

מנהיגות של חיקוי הטבע, על פי הרמב"ם, פירושה הוצאה לפועל של המדיניות על פי עקרונות החכמה, גם כאשר בעיני מונהגיה היא מתפרשת כביטוי להתפרצויות רגשיות כדוגמת חסד או זעם:

״וראוי למנהיג המדינה אם הוא נביא, להידמות בתארים אלה, ושמעשים אלה יבואו מצדו מתוך חישוב ובהתאם למה שראויים לו. לא מתוך היגררות גרידא אחרי ההיפעלות, ולא ישלח רסן הכעס, ולא ייתן להיפעלות מקום אצלו, שהרי כל היפעלות רעה. אלא עליו להישמר מפניהן ככל שאדם יכול. ואז הוא יהיה לפעמים רחום וחנון כלפי אנשים מסוימים לא מתוך רוך וחמלה גרידא אלא בהתאם למה שמתחייב. הוא יהיה לעיתים נוטר ונוקם ובעל חמה כלפי אנשים מסוימים בהתאם למה שראויים לו, ולא מתוך כעס גרידא באופן שיצווה לשרוף אדם, מבלי שיהיה רוגז או כועס עליו או שונא אותו, אלא על פי מה שייראה לו ראוי, ויתחשב בתועלת הגדולה שתצמח לאנשים רבים מביצוע מעשה זה" (מורה הנבוכים א, נד).

בעולם החינוך, המנהיגות על פי הרמב"ם מקבלת משנה חשיבות בגלל משמעותה ללומד. על-פי הגישה האנתרופוגוגית Anthropogogy, המלמד מוביל את הלומד לאורך כל תהליך הלמידה: "הובלת האדם (ללא תלות בגילו) ללמידה משמעותית ויישומה המיידי, לאורך כל חייו" (ניר גולן 2014).

מנהיגות חינוכית אידאלית דומה לטבע- היא תוצאה של החכמה, אך היא יכולה להיתפס על-ידי הלומד כתוצאה של הרגש.

·       "לא מתוך היגררות גרידא אחרי ההיפעלות, ולא ישלח רסן הכעס, ולא ייתן להיפעלות מקום אצלו, שהרי כל היפעלות רעה. אלא עליו להישמר מפניהן ככל שאדם יכול". היפעלות תמיד נגרמת על-ידי מושא חיצוני לסובייקט ומתעוררת בעקבות גירוי חיצוני. רגש, לעומת זאת, הוא אירוע פנימי המתרחש בתוך הנפש, בתוך הסובייקט. לכן, הרגש מיוצר על ידי הסובייקט בעצמו, בעוד שההיפעלות נסבלת על ידו. לכן על כל אדם ומנהיג בפרט, לא להיות מובל ומונחה על-ידי רגשות אלה אלא על-ידי אירוע פנימי המתרחש בנפשו.

·       "ואז הוא יהיה לפעמים רחום וחנון כלפי אנשים מסוימים לא מתוך רוך וחמלה גרידא אלא בהתאם למה שמתחייב." מה שמתחייב הוא מה שנכון וחכם לסיטואציה ולא מונע על-ידי רגשות שאינם רלוונטיים למקרה.

·       "הוא יהיה לעיתים נוטר ונוקם ובעל חמה כלפי אנשים מסוימים בהתאם למה שראויים לו, ולא מתוך כעס גרידא באופן שיצווה לשרוף אדם, מבלי שיהיה רוגז או כועס עליו או שונא אותו, אלא על פי מה שייראה לו ראוי, ויתחשב בתועלת הגדולה שתצמח לאנשים רבים מביצוע מעשה זה". מנהיג אמיתי שם במרכז את טובת המונהגים, התועלת או הרווח אשר יקרו כתוצאה מהנהגתו. המנהיג החינוכי ישים במרכז את תהליך הלמידה המשמעותי ללומד.

מנהיגות חינוכית של חיקוי הטבע פירושה הימנעות מהיגררות אחר היפעלות: הובלה. מנהיג חינוכי הפועל מתוך כעס או מתוך חמלה הוא מנהיג מופעל (מגיב ומובל), שכן אירוע המתרחש במציאות מפעיל אצלו רגשות, ואלו מביאים אותו לידי פעולות. לעומתו, המנהיג החינוכי האידאלי הוא מנהיג מפעיל (יוזם ומוביל) אשר מעצב את ביטוי רגשותיו כחלק מהדיאלוג ללמידה משמעותית ואיננו מופעל על ידי הלומד.