יום שלישי, 14 באוקטובר 2014

המוטיבציה ללמידה משמעותית על פי הרמב"ם


הרמב"ם עסק רבות בנושא הלמידה: "העובד מאהבה עוסק בתורה ובמצות והולך בנתיבות החכמה ..." (הרמב"ם/ הלכות תשובה י, ב), וקישר אותה לעיסוק בתורה, שמירת מצוות וחיפוש המשמעות בדרכי החכמה. על פי הגישה האנתרופוגוגית Anthropogogy ועל פי הרמב"ם, המוטיבציה שעמה נכנס הלומד למסע האינטלקטואלי היא תמיד אגוצנטרית:
הלומד מכוון עצמו, מחפש מענה לצרכיו, רוצה חדשנות בלמידה ויישומה המיידי. אין ללומד כמעט בכלל דחיית סיפוקים, והוא שם את עצמו במרכז תהליך הלמידה. על פי המודל האנתרופוגוגי ללמידה משמעותית, הלימוד עצמו מחולל בלומד שינוי ומפנה אותו מאותה המוטיבציה שעוררה אותו מלכתחילה, ללמידה משמעותית:
1.    Action ביצוע פעולה
2.    Behavior המשגת ההתנהגות
3.    Norm הצגת הנורמה
4.    Value הגדרת הערך הנוסף
5.    Specific Identity גיבוש זהות ייחודית
6.    Teaching לימוד האחר
הלימוד מתחיל בשלב הראשון ונותן מענה מיידי לצרכיו של הלומד, בשלב השלישי מתורגמת ההתנהגות לנורמה ומתחיל תהליך שחרור הלומד מעצמו. בשלב הרביעי, שלב הערך, מזיז הלומד את האגו שלו לשוליים ומציב תחתיו את האמת. בשלב זה מתחיל מהפך, המניע ללימוד מועתק מן הלומד אל הנלמד:
"העובד מאהבה עוסק בתורה ובמצות והולך בנתיבות החכמה לא מפני דבר בעולם ולא מפני יראת הרעה ולא כדי לירש הטובה אלא עושה האמת מפני שהוא אמת וסוף הטובה לבא בגללה ומעלה זו היא מעלה גדולה מאד ואין כל חכם זוכה לה והיא מעלת אברהם אבינו שקראו הקב"ה אוהבו לפי שלא עבד אלא מאהבה והיא המעלה שצונו בה הקדוש ברוך הוא על ידי משה שנאמר ואהבת את ה' אלהיך ובזמן שיאהוב אדם את ה' אהבה הראויה מיד יעשה כל המצות מאהבה.." (הרמב"ם/ הלכות תשובה י, ב).
בשלב הרביעי הלומד בודק את משמעות הערך, מה ההיגיון העומד מאחוריו, ובשלב החמישי הופך אותו לחלק מזהותו. הוא ממקם את הערך בסולם ערכיו האישי, ומגבש דרך להתנהגות ייחודית המונעת ממצפונו. נוצר מעבר מצורך פנימי, גשמי לצורך רוחני ומשמעותי בעל השפעה על הסביבה. 
תהליך הלמידה שלו הופך להיות ממוקד בארגון מחדש של הזהות הייחודית שלו ובהפניה נכונה של התשוקה ללמידה, ממוטיבציה אגוצנטרית למוטיבציה של לימוד וידיעה: מיקוד באמת.
בשלב זה אף מוסטת המוטיבציה ללמידה של הלומד ליצירת עצמאות וביטול התלות הרגשית שלו בחברה בעולם. בשלב השישי האחרון של המודל הוא הופך למלמד: כאן הוסטה המוטיבציה שלו ללמידה ונוצרה תלות רגשית במעלתה של החברה ובתיקונה. הלומד הפך למלמד העוסק בעיצוב ובשינוי העולם על פי השקפתו, הוא הופך להיות משפיע ומשמעותי בעייני האחר: "...אלא עושה האמת מפני שהוא אמת וסוף הטובה לבא בגללה..." (הרמב"ם/ הלכות תשובה י, ב).


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה