1. פורמלית:
הגדרת תפקידו של המנהל כאחראי על העובד והצוות
מעניקה לו את הסמכות הנובעת ממקומו בהיררכיה הארגונית. הוא נדרש להציב דרישות
לעובד ולאכוף אותן בהתאם לכללי הארגון. קיימת יראה של העובד אל המנהל.
2.
מקצועית:
נובעת מהיתרון המקצועי של המנהל על פני העובד
ומידת השליטה של המנהל באספקטים המקצועיים של תפקידו. היתרון המקצועי היחסי הוא
כתוצאה מניסיונו האישי או הכשרתו המקצועית של העובד.
3.
בינאישית:
מקורה במערכת היחסים הבין-אישית והלא פורמלית
בין המנהל לבין העובד. מתבססת על יחסי אנוש (כישורים בין אישיים: הקשבה, אכפתיות,
אינטליגנציה רגשית). המנהל נותן יחס אישי לעובד. מערכת יחסים זו מביאה את העובד
לפעול על פי הוראות המנהל בגלל הערכה, כבוד, ואפילו אהבה כלפיו.
4.
ערכית:
יכולת המנהל להפעיל את עובדיו בתוקף קבלתם
והכרתם את מטרות הארגון וערכיו- ה"אני מאמין" האישי של המנהל. המנהל
יכול לקיים שיח ערכי: דיבור על ערכים והתייחסות ערכית לעובד. המנהל מייצר תחושת
שייכות לארגון ומפתח "גאוות קבוצה" תוך הדגשת הייחודיות שלה.
5.
הזדהות:
סמכות הנובעת מרצונו של העובד להדמות למנהל.
המנהל נתפס כמודל לחיקוי (התפתחות אישית למשל). פעילות משותפת עם המנהל (פורמלית
או א-פורמלית) נחשבת כחוויה משמעותית מתוך הערכה והערצה לדמות המנהל. הכלים
ליצירת הזדהות הם: דוגמא אישית, הפגנת יוזמה, יצירת אמון, עקביות ואותנטיות.
6.
השפעה ללא סמכות:
Clarify your goals and priorities
Diagnose the world of the other person
Identify relevant "currencies"; theirs, and yours
Deal with relationships
Influence through give and take
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה