יום שלישי, 16 בספטמבר 2014

Digital learning: The end of pedagogy and the beginning of anthropogogy

Students today are immersed in a world that is rich in digital media and tools. Their lives are influenced by the digital media. The influence begins at a young and innocent age.
Students can learn by themselves in their digital world. Learning has become a much more active process due to that ease of accessing information on the Internet and all the digital tools.
Students construct meaning through these tools in a way that is relevant, meaningful and fun.

Ian Jukes, Ted McCain and Lee Crockett (2010) provide the following characteristics of digital learners:
1.    Digital learners (DL) prefer to access information quickly from multiple-media source, but pedagogic educators (PE) prefer slow and controlled release of information from limited sources.
2.    DLs prefer parallel processing and multitasking, but PEs prefer linear processing and single tasks or limited multitasking.
3.    DLs prefer random access to hyper-linked multimedia information, but PEs prefer to provide information linearly, logically and sequentially.
4.    DLs prefer to learn "just in time", but PEs prefer to teach "just in case".
5.    DLs prefer instant gratification and immediate rewards, but PEs prefer deferred gratification and delayed rewards.
6.    DLs prefer to network simultaneously with others, but many PEs prefer students to work independently before they network and interact.
7.    DLs prefer processing pictures, sounds, colors and video before text, PEs prefer to provide text before picture, sound and video.
8.    DLs prefer learning that is relevant, active, and instantly useful and fun, but many PEs feel compelled to teach memorization of content in the curriculum guide.

Because these are the characteristics of digital learners, it's the end of pedagogy and the beginning of anthropogoy:
Anthropogogy: The study of human learning
(Greek) – Anthrop (άνθρωπ) means people and Agy (άγω) means to conduct / lead.
Nir Golan, an educational and leadership expert, suggests combining the terms Pedagogy (child learning) and Androgogy (male / adult learning), into one term, Anthropogogy: to mean human learning. Teaching should be carried out alongside the comprehensive development of the human being regardless of his/her biological age. The distinction between a child's learning and an adult's learning is not relevant because the differences between adults and children are disappearing. Therefore, the child learner should be treated like an adult learner.
Felix Adam first defined the term Anthropogogy in 1977 as: "The science and the art of permanently teaching and educating a person throughout any period of his/her psycho-biological development and in the functioning of his/her natural, ergo logical and social life."
In 1981, K.D Benne described the term as: "The guideline of learning and education of people of all ages, as the basis for human survival, highlighting the importance of controlling the processes of critical thinking and innovation, ability to listen and communicate with others whose views are contradictory. Provide the ability to learn how to learn again."
Nir Golan offers a new definition of Anthropogogy as: "Leading a person (regardless of age) throughout significant learning towards behavioral change that can be implemented immediately." (Golan, 2014)
In today's reality, culture is changing rapidly, so education has to be a lifelong process: where the teacher helps the learner discover the unknown without repeating information about the known.
According to Golan, Anthropogogy has four basic principles:
1.    The independent learner: the perception of oneself as an independent entity. A person sees him/herself as someone who is self-directed; choosing what to learn, how much and how to learn it. The role of the teacher is not to give ready answers to predetermined questions, but to help the learner find out for him/herself what the important questions are and how to answer them. Digital learners (DL) prefer to access information quickly from multiple-media source: prefer processing pictures, sounds, colors and video before text.

2.    Adapting learning to that person's needs: the person is ready to learn when he/she needs that specific learning process, and it is incorporated into daily tasks and social functioning. He/she sees that the learning process serves his/her personal development.
Since every person has their own characteristics and needs, therefore, the most effective way of learning is to adapt learning to the needs and characteristics of that individual person with reference to their emotional and mental components, and not only to cognitive and behavioral aspects. DLs prefer parallel processing and multitasking and to learn "just in time".
3.    Renovating learning: In the digital age where there is widespread availability of network information, learning should give news and added value to the learner.
People approach learning in possession of their life experiences. For learning to be more significant, the learner needs to connect the current learning knowledge with his/her prior knowledge. As such, educators have to find out the prior knowledge of the person and his/her previous experiences in order to connect it to the learning experience and not teach him/her things they already know. Thus the person who teaches should renovate learning. DLs prefer to network simultaneously with others and random access to hyper-linked multimedia information
4.    Immediate and practical learning: The main motive for human learning is for problem solving. The learner has a need for the immediate application of the learned material, so learning has to be more focused in giving solutions to the particular problem. Learning which cannot be implemented immediately is perceived as a waste of time. DLs prefer instant gratification and immediate rewards.

·       Anthropogogy helps DLs to learn what is relevant, in an active, instantly useful and fun way.

יום שני, 15 בספטמבר 2014

5 סוגי Networking: רשת קשרים עסקיים: רישות עסקי.



אינספור מאמרים נכתבו על נושא Networking וחשיבותו. יש הטוענים כי כדי להיות מנהל מצליח צריך 10% כשרון ו90% Networking.
במאמר זה ננסה לזהות 5 סוגי Networking. אבחנה זו תעזור בדיוק ובהתאמת הסוג למשימה.
 5 סוגי Networking:
1.   רשת קשרים פורמלית:
רשת קשרים הנובעת ממיקומם של בעלי התפקיד השונים בהיררכיה הארגונית. הרשת נבנית בהתאם למבנה הארגון. קיימת רשת של בעלי התפקידים השונים לפי המנהל או המנהלים אליהם הם כפופים, יחסי מנהל ומנוהל מכתיבים את מבנה הרישות.
·      תרומת רשת הקשרים הפורמלית הצגת והצבת נורמות התנהגות המאפשרות יחסי עבודה על פי הנהלים. במידה וזוהה פער באופן ההתנהלות ניתן לבצע אסקלציה לדרג ניהולי גבוה יותר אשר יפתור את הבעיה.
2.   רשת קשרים מקצועית:
נובעת מהיתרון המקצועי המשותף של בעלי תפקיד מסוים על פני עובדים אחרים, ומידת השליטה שלהם באספקטים המקצועיים של תפקידם. היתרון המקצועי היחסי הוא כתוצאה מניסיונם האישי או הכשרתם המקצועית שלעתים היא משותפת. שותפות זו יוצרת אחווה מקצועית המתבססת על חוויות עבר משותפות. נוצרת מחויבות מקצועית בין חברי הרשת.
·      תרומת רשת הקשרים המקצועית: הצבת רף מדדים להצלחה ולשיפור ביצועים למצוינות. נוצרת תחרות פנימית בין השותפים, ״קנאת סופרים״, המאתגרת מקצועית את השותפים לתחרות גלויה או סמויה.
3.   רשת קשרים בינאישית:
מקורה במערכת היחסים הבין-אישית והלא פורמלית בין השותפים ברשת. מתבססת על יחסי אנוש (כישורים בין אישיים: הקשבה, אכפתיות, אינטליגנציה רגשית). הרשת מתבססת על יחס אישי לכל שותף. מערכת יחסים זו מביאה את השותפים לפעול ביחד בגלל הערכה, כבוד, ואפילו אהבה אחד כלפי השני.
·      תרומת רשת הקשרים החברתית: תחושת שייכות אישית הדדית לכל שותף. ערך הרעות והחברות, אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד. רשת הקשרים החברתית נותנת ביטחון בין-אישי.
4.   רשת קשרים ערכית:
קבלתם והכרתם המשותפת של השותפים לרישות את מטרות הארגון וערכיו- ה"אני מאמין" הארגוני. נוצר שיח ודיבור על ערכים והתייחסות ערכית. מתפתחת "גאוות קבוצה" תוך הדגשת הייחודיות הערכית שלה.
·      תרומת רשת הקשרים הערכית: הבנת הערך על ידי הפרט והשותפים והטמעת הערך כנורמת התנהגות משותפת.
5.   רשת קשרים הנובעת מהזדהות:
רשת זו נובעת מרצונם של השותפים להדמות למנהלם. המנהל נתפס כמודל לחיקוי (התפתחותו האישית למשל). פעילות משותפת עם המנהל נחשבת כחוויה משמעותית מתוך הערכה לדמות המנהל. הכלים ליצירת הזדהות הם: דוגמא אישית, הפגנת יוזמה, יצירת אמון, עקביות ואותנטיות. תתכן הערצת העובדים את המנהל.
·      תרומת רשת הקשרים הנובעת מהזדהות: מודל הזדהות אחד לכל השותפים. לרוב ינועו העובדים ברשת עם אותו מנהל מתפקיד לתפקיד ומארגון לארגון.

מומלץ להפעיל בכל מצב תמהיל/שילוב של מספר סוגי רישות בכדי להשיג את היעדים. כאשר התנהגות אותה רוצים להשיג פשוטה, יידרש בדרך כלל סוג רישות אחד, אך ככל שההתנהגות מורכבת יותר יש לשלב  מספר סוגי רישות במקביל. טווח ההשפעה (מיידי, קצר, ארוך) ישפיע על סוג הרישות - ככל שהתהליך המונע אורך ותוצאותיו המצופות הן לטווח ארוך יותר, יש לשלב יותר סוגי רישות, כדי להניע את השותפים לאורך זמן.


יום ראשון, 14 בספטמבר 2014

שימור עובדים: הזמנה לשיחה אישית



שיחה אישית בין מנהל למנוהל היא מופע ניהולי משמעותי לשניהם. במהלך השיחה מתחזק הקשר הבינאישי עם המנהל וניתן מענה לצרכיו האישיים של העובד. שיחה זו הינה חלק מרצף שיחות אישיות אשר מקיים המנהל מול אנשיו, בניהול הפרט:
שיחת ראיון, שיחת הכרות והצבת דרישות, משוב online, משוב offline, שיחת קידום (תנאים, שכר, תפקיד), שיחת הבהרה, שיחת אזהרה/ שימור, שיחת שימוע ושיחת פיטורים.
שיחה אישית, בשונה משאר השיחות, יכולה לבוא בהקשר לכל אחת מהשיחות, ועומדת גם כמופע ניהולי בפני עצמו ללא קשר לשיחות האחרות. 

מטרת השיחה:
חיזוק הקשר הבינאישי בין המנהל למנוהל ומתן מענה לקשיים של המנוהל, במישור האישי.
המנוהל מקבל יחס אישי ומענה לצרכים שאינם מקצועיים.
המנהל ממצב את עצמו כמנהל שדואג לאנשיו ומחזק את הסמכות הבינאישית שלו.

משך השיחה:
60-30 דקות.

מיקום:
שקט ואינטימי (ללא הפרעות).

·      חובה לתעד את השיחה כמו כל אחת מהשיחות האחרות.
·      שיחה שאינה מתועדת נחשבת כאילו לא בוצעה.

עקרונות בהובלת השיחה:
אמון- Trust
תמיכה- Support
יישור קו- Alignment
שקיפות- Clarity
מכיוון שמדובר על שיחה ברובד האישי, יש לייצר אמון אמיתי וכן לכל אורך התהליך.
אמון זה הוא הנחת ייסוד לשיחה אמיתית ואותנטית, ולכן פגיעה באמון היא בלתי הפיכה ויש למנוע אותה. האמון יעזור לעובד להיפתח ולשתף בצורה מלאה.
האמון חייב להיות מלווה בתמיכה מלאה בעובד, לאורך כל התהליך כולל הצבת גבולות ברורים. יישור הקו קריטי במיוחד בסוג כזה של שיחה. מדובר על נושאים רגישים ו״רכים״ ולכן ככל שיהיה דיוק בפרטים, בעובדות ובלוחות הזמנים תקטן העמימות והמעורבות הרגשית הלא רלוונטית, בשיחה. שקיפות מלאה לאורך כל התהליך תמנע פגיעה באמון ואכזבה מהתהליך ומתוצאותיו.

מבנה השיחה:
מבנה יהלום- נפתח ומתכנס בחזרה כמו צורת מעוין.

פירוט שלבי שיחה אישית:
1.   השלב הצר הפותח: יצירת אוירה תומכת ויצירת אמון. הצגת נושא השיחה, הצגת מטרותיה ותיאום ציפיות להמשך השיחה.
2.   השלב המברר הפותח ומרחיב: העובד משתף במצבו האישי או בקשייו האישיים. התיאור מומלץ שיהיה עובדתי. על המנהל בשלב זה להקפיד על הקשבה פעילה והובלה ע״י שאלות למקומות הרלוונטיים.
·      לעיתים בשלב זה תסתיים השיחה, אם מטרת העובד הייתה שיתוף בלבד ומטרת המנהל יצירת קשר אישי עמוק יותר.
3.   שלב הפתרון המתכנס: המנהל מציג 3 חלופות:
·      פתרון בתחום אחריותו לטווח קצר/ארוך.
·      המשך בירור וטיפול מול גורם מקצועי רלוונטי בכיר/ אחר.
·      אין להתחייב על פתרון אשר אינו בתחום אחריות המנהל או שהוא לטווח ארוך ללא בדיקה מקדימה.
4.   השלב הסוגר: חזרה על עיקרי ההחלטות והסכמה על לוחות זמנים.

לעיתים תעלה במהלך השיחה דילמת האמון או שמירה על צנעת הפרט: במידה והעובד הסכים לשתף את מנהלו, בתנאי שישמור על דיסקרטיות מלאה, והמידע אותו חשף העובד מחייב דיווח לגורם רלוונטי אחר (למשל הטרדה מינית, פגיעה בתנאי העסקה), יש לבקש את אישור העובד לעדכן את הגורם הרלוונטי בצורה אנונימית או ספציפית.
ניתן לבקש מהעובד כי יפנה מיוזמתו לאותו גורם, ניתן לבקש מאותו גורם ליזום שיחה עם אותו עובד. מחויבות המנהל לארגון ולמקום העבודה יכולה לעמוד בסתירה לאמון שבנה המנהל מול העובד. יש להבין את המשמעויות לא רק ברובד האישי מול העובד אלא גם ברובד הצוות והארגון.

דוגמה לשיחה:
עובד כבר כמה ימים מגיע לעבודה ללא חיוך ואנרגיות, הוא ממעט לדבר וישנה ירידה בביצועיו.
יש לזמנו מראש בסוף היום לשיחה במשרד או בפינה שקטה אחרת על כוס קפה.
1. הצגת מטרת השיחה והצגתה כשיחה אישית לא פורמלית (יש לעדכן את העובד כי כמו כל שיחה, היא תתועד לצורכי מעקב אישי בלבד ומובטחת דיסקרטיות).
2. העובד משתף כי נמצא בתקופת לחץ בבית, צצה בעיה אישית. מתבצע בירור סוג הבעיה (זוגיות, רפואית, משפחתית וכו'), וטווחה (ימים, חודש, רבעון).
3. מתן מענה לשבוע הקרוב, דרך אישור חופשה חריג או יציאה בשעה מוקדמת הביתה. במקביל הבטחה לבירור מול משאבי אנוש, לפתרון לטווח הארוך.
4. קביעת שיחה נוספת בתחילת השבוע הבא לעדכון העובד במצבו ומתן מידע נוסף לאחר בירור במשאבי אנוש.

·      יש להימנע מיצירת בלבול אצל העובד כי נוצר קשר חברי בין העובד למנהל. קשר זה אינו מומלץ בסיטואציה זו, כי יתכן והעובד ינצל את הקשר לתועלתו (שיחות ארוכות, ״סחיטה רגשית").
·      במיוחד במצב מורכב זה, העובד צריך גורם יציב ומקצועי אשר ייתן מענה לצרכיו.

ניהול והובלת שיחה אישית היא אומנות הניהול לשמה. שיחה זו ממצבת את המנהל והופכת אותו למושא הערכה והערצה לא רק ע״י העובד, אלא גם ע"י שאר הצוות והעובדים בארגון. שמו של המנהל כ״רואה אנשים ולא רק יעדים״ יהפוך אותו לסוג של מותג. אנשים ילכו אחריו לכל מקום וימלאו כמעט את כל בקשותיו. המתח בין אהבה ליראה למנהל יגדל ויעצים את דמותו כמנהל. העובד יחשוב כי המנהל ״רואה אותו״ ולכן שביעות רצונו תעלה והוא יישאר בארגון לאורך זמן. 


יום שבת, 13 בספטמבר 2014

"למידה משמעותית אינה ללמוד על עצמך. למידה משמעותית היא ליצור את הזהות הייחודית שלך." ניר גולן (2014)

 "למידה משמעותית אינה ללמוד על עצמך.
למידה משמעותית היא ליצור את הזהות הייחודית שלך."

לימוד משמעותי הוא הובלת האחר למציאת הזהות הייחודית שלו."

אנתרופוגוגיה ((Anthropogogy:
"הובלת האדם ללמידה משמעותית הניתנת ליישום מיידי בהתנהגותו."

ניר גולן (2014) 



ננסה להגדיר למידה משמעותית בעזרתו של הלל:
״אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?" (אבות,פרק א' משנה י"ג) 
·      מן השאלה הראשונה משתמע שלכל אדם אין תחליף, כל אחד ייחודי- לכל אדם יש את ייחודו ועליו לחפשו.
·      מן השאלה השנייה למדים אנו שאם אדם פועל רק לטובתו האישית, בוגד הוא באופיו האנושי- תרומתו הייחודית לאנושות. 
·      מן השאלה האחרונה משתמע שכל רגע הנו ייחודי, ואי אפשר לשחזר אותו, ולכן יש למצות את הלמידה המשמעותית הרלוונטית באותו הרגע.
·       
פירוט המודל:
למודל ללמידה משמעותית שישה שלבים, המונחים על ידי דיאלוג אותו מוביל המלמד.
שלבי המודל ללמידה משמעותית:
1.      -Action ביצוע פעולה
2.      -Behavior המשגת ההתנהגות
3.      -Norm הצגת הנורמה
4.      Added Value- הגדרת הערך
5.      -Specific Identity גיבוש זהות ייחודית
6.      -Teaching לימוד האחר

טבלת שלבי הדיאלוג ליצירת למידה משמעותית:
תוצאת השלב
שאלת הדיאלוג של המלמד
תוצר הלמידה המשמעותית
1.   -Action ביצוע פעולה
מהו צורך הלומד?
החלטה משותפת על ביצוע הפעולה בפעם הראשונה (כמענה לצורך פנימי או חיצוני) וגילוי התוצאה
2.   -Behavior  המשגת ההתנהגות
האם ביצוע הפעולה נתן מענה לצורך וניתן לשחזרו או לשפרו?
ביצוע חוזר של הפעולה תוך ידיעת התוצאות הצפויות= המשגת הפעולה החוזרת להתנהגות
3.   -Norm  הצגת הנורמה

מה יתרונה של הנורמה?
הבנת חשיבות ויתרונות ההתנהגות כנורמה= התחייבות לביצועה שמוסכם בחברה
4.   Added Value - הגדרת הערך
מה החשיבות והשפעת הנורמה על הלומד והסובבים אותו?
הסכמה משותפת על המשמעות והתועלת של הנורמה והגדרתה כערך= הבנת החשיבות לפרט ולחברה
5.   - Specific Identity גיבוש זהות ייחודית
כיצד הערך משפיע על התנהגות הלומד ומה ייחודו של הלומד?
הפנמת הערך כחלק מזהות הלומד וגיבוש זהות ייחודית של הלומד
6.   -Teaching  לימוד האחר
כיצד ניתן ללמד ולהשפיע על לומד אחר?
לימוד האחר את תהליך הלמידה המשמעותית
  
פירוט 6 שלבי המודל ללמידה משמעותית כדיאלוג בין הלומד למלמד:
1.   מהו צורך הלומד?
בירור משותף עם הלומד לגבי הצורך שלו, בעקבותיו יחל תהליך הלמידה. לעיתים הצורך גלוי וברור, לעיתים הוא עמום ויש להבהירו, ולעתים הוא סמוי ויש צורך לעוררו. לא יתכן תהליך למידה משמעותי ללא הגדרת הצורך או הכיוון.
·      תוצאת השלב: הסכמה על הצורך לקראת ביצוע הפעולה וביצועה בפעם הראשונה.
2.   האם ביצוע הפעולה נתן מענה לצורך וניתן לשחזרו או לשפרו?
ניתוח משותף של ביצוע הפעולה על ידי הלומד: הביצוע המוטורי או הקוגניטיבי מנותח למטרת משוב ולמידה. נבדקת איכות הביצוע ומידת השגת המטרה כמענה לצורך. מתבצעת חשיבה כהכנה לקראת ביצוע חוזר של הפעולה: במידה והלומד חושב כי פעולה זו אינה משיגה את מטרתה ואינה נותנת מענה לצורך ניתן לעצור את תהליך הלמידה המשמעותי בשלב זה ולחפש פעולה אחרת אשר תיתן מענה לצורך. ניתן אף לחזור לשלב הגדרת הצורך ולראות האם ניתן להבהירו ולנסחו מחדש.
מטרת שלב זה היא קבלת החלטה על ביצוע חוזר של הפעולה תוך הגדרה ברורה של המדדים הכמותיים והאיכותיים המצופים.
הכרזת הפעולה כהתנהגות: ביצוע חוזר של הפעולה, תוך ציפייה ברורה למדדים כמותיים ואיכותיים, למטרת שיפור מתמיד ושאיפה למצוינות.
·      תוצאת השלב: התנהגות מומשגת ומבוצעת כמצופה.
3.   מה יתרונה של הנורמה- התנהגות החוזרת?
גילוי וניסוח משותף של היתרונות בהתנהגות החוזרת ללומד ולסובבים אותו, והגדרתה כנורמה ללומד. החשיבות בשלב זה היא ביצירת הסכמה והבנה אצל הלומד, לגבי היתרונות והתועלות בקיום הנורמה ללומד עצמו ולסובבים אותו. הנורמה מוצגת כדרישה ללומד, תוך תיאום ציפיות לגבי המשך ההתנהגות כדפוס נורמטיבי חברתי. הלומד מתחייב ולוקח אחריות על ביצוע הנורמה לאורך זמן.
·      תוצאת השלב: הבנת הלומד והסכמתו לביצוע הנורמה.
4.   מה החשיבות והשפעת הנורמה על הלומד והסובבים אותו?
דיון משותף על הערך ללומד בעקבות ביצוע הנורמה. ניתוח אופן השפעת הנורמה על צורת החשיבה של הלומד, הגדרת המשמעות ללומד, ההיגיון מאחורי הנורמה עבור הלומד, התרומה או ההשפעה של הנורמה על הלומד והסביבה. הערך הופך לעקרון מנחה בהפעלת שיקול דעת בזמן קבלת החלטות. ככל שהערך בעל השפעה רחבה יותר ולטווח הארוך יותר הוא הופך להיות משמעותי יותר.
ניתן לשפר את כושר ההחלטה על ידי לימוד הערך דרך  נושאים שנויים במחלוקת, ותרגולו דרך דילמות אשר אין להן פתרון אחד. המטרה לייצר חשיבה ערכית עצמאית אצל הלומד.
·      תוצאת השלב: הגדרת הערך המנחה את התנהגויות הלומד.
5.   כיצד הערך משפיע על התנהגות הלומד ומה ייחודו של הלומד?
אופן ביטויו הייחודי של הערך הנלמד על זהותו והתנהגותו של הלומד: זיהוי מכלול הערכים אשר צירופם מגדיר את זהותו הייחודית של הלומד. צירוף הערכים ואופן ביטויים בהתנהגות הלומד מייצר דפוס התנהגות המייחד ומאפיין אותו. הוא יודע לתארו ולהסבירו. הוא מבין מהי תרומתו הייחודית לסובבים אותו.
על אף שערכים כלליים עוזרים ללומד, עדיין מצופה מהלומד להחליט על דירוגם של הערכים. עליו לזהות היכן הם מתנגשים, או כביכול מתנגשים. לעיתים עליו להחליט אם להתנגד לערך שמקובל בחברה אך סותר את מצפונו. עליו למצוא את ייחודו תוך כדי מאמץ אישי. חשוב לדעת שקיימות היררכיות שונות של ערכים, ועל כל אחד מהלומדים למצוא את שלו.
·      תוצאת השלב: מגובשת זהות ייחודית ללומד.
6.   כיצד ניתן ללמד ולהשפיע על לומד אחר?
הלומד הופך למלמד תוך שימוש בניסיונו האישי ומימוש זהותו הייחודית כמלמד.
הלומד שהופך למלמד, מייצר דיאלוג ללמידה משמעותית אצל לומד אחר, על-ידי יישום המודל על כל שלביו כמלמד. הלומד חוזר לשלב הראשון של המודל אך הפעם כמלמד: בעזרת התוצרים והכלים שרכש בעצמו כלומד, הוא מייצר למידה משמעותית אצל אחר. בדרך זו, הלומד המלמד, ממש את תרומתו הייחודית לסובבים אותו.
·      תוצאת השלב: המשכיות תהליך לימוד האחר את המודל ללמידה משמעותית.
לאורך כל תהליך הלמידה המשמעותית, ישנה חשיבות רבה בהצגת שלבי המודל ללומד ובשיקוף מיקום הלומד בשלביו השונים: כדי להפוך את המודל לכלי ללמידה משמעותית, יש לקרוא לשלב בשמו, להגדיר את תוצריו ולציין את המעבר לשלב הבא. התהליך יושלם כאשר הלומד יהפוך ללומד עצמאי ויוכל לבצע את המודל בכוחות עצמו ללא עזרה חיצונית.

נחזור שוב להגדרתו של הלל:
״אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?"
(אבות,פרק א' משנה י"ג) 
·      אם אין אני לי, מי לי?
בעזרת המודל- מגלה כל אדם את ייחודו ומגבש זהות ייחודית.
·      וכשאני לעצמי, מה אני?
לכל לומד תרומה ייחודית לאנושות, עליו לזהותה, לממשה וללמדה את האחר לזהות את ייחודו.
·      ואם לא עכשיו, אימתי?
תהליך הלמידה המשמעותית הוא ייחודי, ואי אפשר לשחזר אותו, ולכן על הלומד למצות את הלמידה המשמעותית הרלוונטית, בכל רגע נתון בו הדבר מתאפשר.
המודל ללמידה משמעותית, מלמד את הלומד להחליט בעצמו. מטרת החינוך היא פיתוח יכולותיו, ערכיו ומצפונו של היחיד, ולא רק הכנה לקראת קריירה מקובלת בחברה.
מתפקידו של המלמד להחדיר למודעות הלומד, שחופשי הוא לענות כמיטב יכולתו. אסור בתכלית, שימצא המלמד את התשובות למען הלומד. אל לו להסיר מן הלומד את האחריות המוטלת עליו, אלא לעזור לכל לומד ולומד למצוא את תשובתו האישית, בעזרת המודל ללמידה משמעותית.