אנטי שביר ולמידה אנתרופוגוגית

אנטי שביר מוגדר כ"דבר שניעור ומגיב ונוקט פיצוי יתר לנוכח גורמי לחץ ונזק" ("אנטי שביר", טאלב, 2014, ע' 74).

לא תתכן הגבה ונקיטת פיצוי לנוכח גורמי לחץ ונזק ללא למידה. האנטי-שביר אוהב אקראיות וחוסר ודאות, אוהב טעויות, מסוג מסוים, מהותו היא למידה, לכן מפתיע שאין הנושא מטופל בספר. 

האנטי-שבירות היא תכונה ייחודית המאפשרת להתמודד עם הבלתי נודע, לעשות דברים בלי להבין אותם- ולעשות אותם היטב. לא ניתן לקיים תכונה זו בלי זהות ייחודית ומגובשת.

האנטי-שבירות היא גישה שיטתית וכללית לקבלת החלטות לא-ניבוייות, בתנאים של חוסר ודאות-בכל מקום שהבלתי נודע מושל בו, בכל מצב יש בו אקראיות, הפתעה, חוסר שקיפות או הבנה חלקית של הדברים. קבלת ההחלטות חייבת להיות מבוססת ערכים ושיקול דעת.

נקיטת פיצוי לנוכח גורמי לחץ ונזק, קבלת ההחלטות חייבת להיות מבוססת ערכים ושיקול דעת וזהות ייחודית ומגובשת, הם תוצרי הלמידה האנתרופוגוגית.

אנתרופוגוגיה: למידת האדם. למידה השמה את פיתוחו המקיף של האדם במרכז, ללא תלות בגילו הביולוגי. האבחנה בין למידת ילדים ללמידת מבוגרים אינה רלוונטית יותר, כי ההבדלים בין המבוגרים לילדים הולכים ונעלמים. יש להתייחס אל הילד הלומד כמו אל מבוגר ולשניהם כאל אדם.

אנתרופוגוגיה: Anthropogogia /Anthropogogy: 

מיוונית- Antropos άνθρωπος  פירושו אדם ו-άγω  Agoge פירושו מוביל (הובלה).

תורת לימוד האדם: הובלת האדם ללמידה. 

ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, מציע הגדרה חדשה לאנתרופוגוגיה: "הובלת האדם ללמידה משמעותית הניתנת ליישום מיידי בהתנהגותו" (2014). למידה אנתרופוגוגית מייצרת פיצוי יתר לשינוי דרך הפיכת הלמידה למשמעותית ללומד- בעלת חשיבות מעבר לשינוי, לצורך הספציפי.

למודל האנתרופוגוגי ללמידה משמעותית שישה שלבים, המונחים על ידי דיאלוג אותו מוביל המלמד.

שלבי המודל האנתרופוגוגי ללמידה משמעותית:

1.    Action ביצוע פעולה

2.    Behavior המשגת ההתנהגות

3.    Norm הצגת הנורמה

4.    Value הגדרת הערך הנוסף

5.    Specific Identity גיבוש זהות ייחודית

6.    Teaching לימוד האחר

1.    Action ביצוע פעולה כמענה לצורך פנימי או חיצוני בפעם הראשונה:

זיהוי ושיקוף הצורך ללומד, בכדי לגרום לו לבצע פעולה אשר לא ביצע בעבר. הלומד מבצע את הפעולה בפעם הראשונה בעזרת הנחייה (חניכה) מגורם מקצועי. הלומד חווה את תוצאות הפעולה כמענה לצורך.

·       תוצאת השלב: הסכמה על הצורך לקראת ביצוע הפעולה וביצועה בפעם הראשונה.

2.    Behavior חזרה על ביצוע הפעולה תוך ידיעת התוצאה והמשגת הפעולה להתנהגות:

ביצוע חוזר של הפעולה תוך ציפייה ברורה למדדים כמותיים ואיכותיים, על סמך הניסיון הקודם. תיאור הפעולה החוזרת והמשגתה להתנהגות הניתנת לשחזור או לשיפור.

·       תוצאת השלב: התנהגות מומשגת ומבוצעת כמצופה.

3.    Norm הצגת הנורמה -הפיכת ההתנהגות לנורמה:

הצגת דפוס ההתנהגות החוזר על עצמו כנורמה. הנורמה מוגדרת כצפייה להתנהגות עתידית על ידי הלומד או על ידי החברה. נורמה זו מביאה תועלת ללומד ולסובבים אותו. הנורמה הופכת לדרישה.

·       תוצאת השלב: הבנת הלומד את התועלת והסכמתו לביצוע הנורמה כמצופה.

4.    Value הגדרת הערך העומד מאחורי הנורמה:

הגדרת המשמעות ללומד, ההיגיון מאחורי הנורמה, התרומה או ההשפעה של הנורמה על הלומד והסביבה. הערך הופך לעקרון מנחה בהפעלת שיקול דעת בזמן קבלת החלטות. ככל שהערך בעל השפעה רחבה יותר ולטווח הארוך יותר, הוא הופך להיות משמעותי יותר.

·       תוצאת השלב: הגדרת הערך המנחה את התנהגויות הלומד.

5.    Specific Identity גיבוש זהות אישית ייחודית:

הטמעת הערך במכלול הערכים אשר מגדיר את זהותו הייחודית של הלומד. הערכים באים לידי ביטוי בהתנהגות הלומד ומייצרים זהות אישית ייחודית. הלומד יודע לתאר את הערך ואופן תרומתו לזהותו ולסובבים אותו.

·       תוצאת השלב: מגובשת זהות ייחודית ללומד

6.    Teaching לימוד האחר דרך המודל האנתרופוגוגי:

לימוד וחניכת האחר על-ידי הלומד. הלומד הופך למלמד. הלומד משתמש בניסיונו האישי כמודל לחיקוי ומימוש זהותו הייחודית כמלמד. הוא מיישם את המודל האנתרופוגוגי ללמידה משמעותית על לומד חדש. 

·       תוצאת השלב: המשכיות תהליך לימוד המודל האנתרופוגוגי ללמידה משמעותית.

טאלב מביא לדוגמה את ההידרה המיתולוגית, שבכל פעם שהיו כורתים אחד מראשיה, שניים אחרים צמחו במקומו, ועל כן, היא אהבה להינזק. דוגמה אחרת שמביא טאלב היא האופן שבו חיידקים פיתחו חיסון לאנטיביוטיקה, וכך יצאו מהמשבר חזקים הרבה יותר מאשר קודם לכן, על כן, מערכת זקוקה לכשלים, כיוון שההתמודדות עימם תורמת לשיפורה ולשימורה (שם, ע' 106). היעדר טלטלות פוליטיות ואפילו מלחמות, מאפשר לחומרים נפיצים ולנטיות נפיצות להצטבר מתחת לפני השטח, וכשמתרחשת תוצאה בלתי צפויה, ממדיה ונזקה גדולים לאין שעור. דוגמה כזו היא למשל מלחמת העולם הראשונה, שארעה לאחר קרוב למאה שנה של שלום יחסי באירופה (שם, ע' 140).

הלמידה האנתרופוגוגית היא המנגנון אשר תומך בתהליך האנטי-שבירות ומייצר אותו

לא תתכן אנטי-שבירות ללא למידה!!! 

מושג הלמידה היה אמור לבוא לידי ביטוי באמירה "מה שלא הורג מחשל". לפיכך, לחצים (במידה) הם גורם חיובי למערכת מורכבת. שכן, מערכות מורכבות נחלשות ואפילו מתות כששוללים מהן גורמי לחץ (טאלב, 2014, ע' 27). לא תתקיים למידה אנתרופוגוגית ללא הגדרת צורך ברור ומוגדר ללומד. גורם לחץ הוא אחד הגורמים העוצמתיים היותר לתהליך הלמידה.

טאלב (ע' 122) מדגיש כי מערכות קטנות הן "אנטי שבירות" בהרבה ממערכות גדולות, ולמעשה, הגדול נועד להישבר! תכונה זו תקפה לגבי תאגידים גדולים, יונקים גדולים מאוד וממשלים גדולים. בשלב השלישי במודל האנתרופוגוגי ללמידה משמעותית, מוצגת ללומד הנורמה אשר ממשיגה בצורה חברתית את התנהגות הלומד מהשלב השני. הנורמה מייצרת את שייכות הלומד למערכת גדולה יותר- חברתית. אך מיד בשלב הרביעי והחמישי במודל יש עיסוק בערך ובגיבוש זהותו הייחודית של הלומד- הפיכתו למערכת קטנה ו"אנטי-שבירה" יותר מאותה מערכת חברתית גדולה לה השתייך בשלב השלישי.

טאלב מדגיש כי אנטי שבירות איננה הסתגלות. הסתגלות משמעה התאמה למציאות משתנה בעוד אנטי שבירות יוצרת פיצוי יתר לשינוי. כיום ידוע שהתרבות משתנה במהירות, לכן בימינו על החינוך להיות תהליך שנמשך כל החיים ובמהלכו יש לגלות את הבלתי ידוע ולא להקנות את הידוע.

השינוי הוא הצורך העיקרי ללמידה והוא מהותה:

טאלב קובע שכל דבר שיש בו רוח חיים ניחן באנטי שבירות מסוימת. גוף האדם יכול ליהנות מגורמי לחץ ולהתחזק עד לרמה מסוימת, אבל, חומר שאיננו חי נוטה להישבר או לסבול מעייפות החומר. לעתים, קיימת סתירה בין אנטי שבירות של המערכת לבין אנטי שבירות של הפרטים בתוכה, ולעולם ישרור מתח בין האינטרסים של היחיד לאלה של המכלול. סתירה זו מהווה את מהות במעבר משלב הערך לשלב גיבוש הזהות הייחודית. הלומד היחיד לוקח את הערך העומד מאחורי הנורמה ומקובל על המערכת והופך אותו למרכיב בזהות הייחודית שלו, סולם ערכים ייחודי, זהות ייחודית, מצפון.

פעמים רבות מתקיימת אנטי השבירות של המערכת על חשבון יחידים. מערכות מקריבות חלקים שבירים בתוכן למען חיזוק האנטי שבירות שלהן. הם משלמים את המחיר ובזכותם המערכת משתפרת ומתחזקת (שם, ע' 107-106). ככל שהלומד יתחזק בתהליך הלמידה האנתרופוגוגי, הוא יהפוך מקורבן של המערכת למוביל, מנהיג של המערכת.

הבעיה עם ה"אנטי שבירות" היא שבני האדם אינם אוהבים טעויות. אנו נתונים להטיה שכלית הסולדת מאנטי שבירות. כתוצאה מכך,הימנעות מטעויות קטנות הופכת את הגדולות לחמורות יותר! (טאלב, 2014, ע' 117). קושי זה נפתר במודל בעזרת העיקרון המנחה ללמידה אנתרופוגוגית: לגיטימציה לטעויות: המלמד מעודד את הלמידה מהטעויות שקורות בתהליך. טעות מזוהה כהזדמנות מעולה ללמידה, תוך ניתוח הגורמים והמשגתם למדדים כמותיים ואיכותיים ולמניעת הטעות בפעם הבאה. הן "שבירות" והן "אנטי שבירות" ניתנים למדידה מספרית כמותית בעזרת ניתוח רשתי של מערכת. טאלב (2014, ע' 31) מדגיש כי בעוד שסיכון לא ניתן למדידה, בייחוד לא סיכון הקשור לאירועים נדירים, הרי ש"שבירות" (ולכן גם "אנטי שבירות") היא דבר שניתן למדוד היטב. הסבר זה מעצים את חשיבות הגדרת המדדים הכמותיים והאיכותיים לשיפור מתמיד ביכולת הביצוע בשלב השני של המודל.

לסיכום:

בשלבים 1-4 מתקיים תהליך שיפור יכולת הביצוע- תהליך קבלת החלטות משופר בעקבות: הבנת הצורך או השינוי, ביצוע ראשון, הפיכתו להתנהגות מדידה, הבנת הנורמה, זיהוי הערך ואופן השפעתו הייחודית על קבלת ההחלטות, הבחירה. בשלבים 4-5 מתבצע תהליך יצירת עצמנו מחדש- הגדרת זהות ייחודית כל פעם מחדש לאור למידת ערך חדש והטמעתו כחלק מזהותנו הייחודית. בשלב החמישי מגובשת תפיסת העולם מחדש- הרחבת יכולת ההשפעה ולקיחת אחריות של הלומד על עצמו ועל הסובבים אותו. בשלב השישי והאחרון הלומד הופך להיות משמעותי- דרך לימוד האחר. בשלב זה ממצה הלומד את כל כישוריו ומהווה דוגמא אישית ללומד שבא אחריו. התהליך הנ"ל הוא ביטוי קונקרטי ומעשי למודל האנטי-שבירות ותוצריו מהווים תשתית מוחשית למושג.

מקורות

טאלב ניקולס נסים (2014), אנטי שביר, איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים, אור יהודה: דביר.

אנתרופוגוגיה Anthropogogy והלמידה הבית מדרשית

מבוא

הגישה האנתרופוגוגית היא גישה חינוכית חדשה, ולעומתה בית המדרש פותח על ידי חכמי ישראל במאות הראשונה והשנייה לספירה. הגישה האנתרופוגוגית טוענת להובלת האדם (ללא תלות בגילו) ללמידה משמעותית ויישומה המידי, לאורך כל חייו (ניר גולן 2014) וגם בית המדרש נוצר כדי ללמוד בו דבר תורה וניתן להתבונן בו כסביבה ללמידה של כל תוכן. השינוי בנגישות הידע גורם כבר היום שתפקידים רבים שהיו מוטלים בעבר על המורה, אין בהם עוד צורך. מאגרי המידע, שיעורים ממוחשבים ועוד כלים דיגיטליים שונים, עומדים לרשותו של הלומד, והם מכשירים טובים יותר מההוראה של מורה.למרות פער הזמן בין הגישה האנתרופוגוגית החדשה ובין בית המדרש המקורי, ההתבוננות בשניהם עשויה לחזק את החשיבה האנתרופוגוגית החינוכית העכשווית, ולמצוא את ההדהוד בין שניהם ובכך להעצימה, שהרי נאמר: "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" (קוהלת א' 9). 

 שלבי המודל האנתרופוגוגי ללמידה משמעותית:

1.    Action ביצוע פעולה
2.    Behavior המשגת ההתנהגות
3.    Norm הצגת הנורמה
4.    Value הגדרת הערך הנוסף
5.    Specific Identity גיבוש זהות ייחודית
6.    Teaching לימוד האחר

נבחן כמה הנחות יסוד ונעזר בהן לדיון:

1.    העיקרון השלישי ללמידה אנתרופוגוגית הוא חדשנות/ "אין בית מדרש ללא חידוש"
הלמידה כמחדשת:

בעידן הדיגיטאלי בו קיימת זמינות כמעט מלאה של המידע ברשת, על הלמידה לחדש לאדם. האדם מגיע עם מטען של ניסיון חיים שהופך למקור משמעותי ללמידה, ויש צורך לחבר את הלמידה הנוכחית לידע ולניסיון הקודם שלו. יש לברר את הידע המוקדם של האדם והניסיון הקודם שלו על מנת לחבר את הלמידה לניסיונו ולא ללמדו דברים שהוא כבר יודע. בעידן הדיגיטאלי בו קיימת זמינות כמעט מלאה של המידע ברשת, על המלמד לחדש לאדם. מטרת הלימוד בבית המדרש אף היא חידוש – המצאת רעיונות שטרם נהגו. החכמים הכירו בכך שאין חידוש ללא ידע הקיים, ואף פיתחו דרכים לשמרו ולעשותו זמין לתודעה. "עשה לבך חדרים חדרים" הורו, כלומר צור ארמון רב חדרים בתודעתך. ובחדרים אחסן ידע על פי נושאים, חדר חדר ונושאו המיוחד. התודעה תשוטט בארמונה ותמצא את הידע הדרוש לה בכל עת ומקום. אך למרות ההשקעה הרבה בגיבוש ידע נתון ובמסירתו, תודעתם של החכמים מכוונת בראש ובראשונה אל החידוש. אין שיעור שאין בו חידוש, משמע – המצאת רעיון שהלומדים והמלמדים לא ידעו קודם. 

המורה מכוון את עצמו לא להעברת ידע, אלא לשותפות עם הלומדים ביצירה של ידע חדש. דברי רבי נאמרים במלוא חומרתם: "הרבה תורה למדתי מרבותי, ומחבירי יותר מהם, ומתלמידי יותר מכולן". מקופלת כאן מהפכה בתפיסת המורה את עצמו, ונפתח מרחב לאמון בתלמידיו.

2.    הגדרת הערך הנוסף העומד מאחורי הנורמה הנלמדת/ "אלו ואלו דברי אלוהים חיים"

המטרה של הלימוד בבית המדרש היא מחלוקת המעוררת לחשיבה. הגדרת המשמעות ללומד, ההיגיון מאחורי הנורמה, התרומה או ההשפעה של הנורמה על הלומד והסביבה. הערך הנוסף הופך לעקרון מנחה בהפעלת שיקול דעת בזמן קבלת החלטות. ככל שהערך בעל השפעה רחבה יותר ולטווח הארוך יותר, הוא הופך להיות משמעותי יותר. לכל עמדה יש ערך אמת המסומן בשפה הדתית כ"דברי אלוהים חיים". הטענה ש"אלו ואלו דברי אלוהים חיים" מערערת את מושג האמת, ולפיו רק אחד מ"שני קצוות הסותר" (כביטויו של רבי חסדאי קרשקש, פילוסוף יהודי חשוב בן המאה השתים עשרה) הוא בעל ערך אמת. זו עמדה ייחודית המקנה ערך מוחלט לכל אחת מהעמדות השונות, ולעתים הסותרות. בשני סוגי הלמידה קיים אמון עמוק בחופש הדעות ובהכרעת הלומד, שאין הכרח כי תעלה בקנה אחד עם עמדת המורה.

3.    השלב החמישי במודל: גיבוש זהות אישית ייחודית/ "זכה – נעשית לו סם חיים"

גיבוש הזהות האישית של הלומד היא הטמעת הערך במכלול הערכים אשר מגדיר את זהותו הייחודית של הלומד. הערכים באים לידי ביטוי בהתנהגות הלומד ומייצרים זהות אישית ייחודית. הלומד יודע לתאר את הערך ואופן תרומתו לזהותו ולסובבים אותו. תוצאת השלב החמישי: מגובשת זהות ייחודית ללומד. הלימוד בבית המדרש נעשה בשני אופנים: האחד – פענוח החומר כשהוא לעצמו, והשני – חיפוש משמעות קיומית של החומר הנלמד עבור הלומד. חכמים ערים לכך שחיפוש משמעות יכול להוביל לדרכים שונות והפוכות זו מזו; הכלל שלהם מכיל שתי זרועות: "זכה – נעשית לו סם חיים; לא זכה – נעשית לו סם מיתה". מאחר ששתי האפשרויות קיימות, מוטלת אחריות על הלומד לבחור בחיים. השילוב שבין פיצול הידע למחלוקת, לסם חיים ולסם המוות ובין הבחירה והאחריות הוא הליבה החיה והפועמת של זהותו הייחודית של הלומד.

4.    הלמידה כמותאמת לצורכי האדם/ "אין אדם למד אלא במקום שלבו חפץ"

האדם מוכן ללמידה כאשר הוא זקוק לה, היא קשורה למשימותיו ולתפקודו היומיומי והחברתי. הוא רואה בלמידה כמשרתת מטרות בתהליך התפתחותו האישית. עם הגיל מתחדדים צרכים אישיים של האדם. לכל אדם מאפיינים וצרכים משלו. לכן, הדרך המתאימה ביותר ללמידה היא למידה המותאמת לצרכי ולמאפייני האדם: בירור וניתוח צרכיו של האדם תוך התייחסות למרכיבים רגשיים ונפשיים ולא רק קוגניטיביים והתנהגותיים. חכמים טבעו את הכלל הזה והתייחסו אליו ברצינות, עד הקצה. אין מקום לכפייה בלמידה. אם אין לאדם מוטיבציה פנימית, הוא לא ילמד. ההוראה כיום בנויה על הנחה הפוכה: על המורה מוטלת המשימה לעורר ולהניע את הלומד ללמוד. חכמים בנו עולם שבו תפקיד זה מוטל על הלומד. אחת התוצאות הייתה שמי שלא רצה ללמוד לא למד. תוצאה אחרת הייתה התפרצות של תשוקה עזה ללמידה.

5.    השלב הראשון במודל: ביצוע פעולה כמענה לצורך פנימי או חיצוני בפעם הראשונה/ "תורה היא וללמוד אני צריך..."

זיהוי ושיקוף הצורך ללומד, בכדי לגרום ללומד לבצע פעולה אשר לא ביצע בעבר. הלומד מבצע את הפעולה בפעם הראשונה בעזרת הנחייה (חניכה) מגורם מקצועי. הלומד חווה את תוצאות הפעולה כמענה לצורך.תוצאת השלב הראשון: הסכמה על הצורך לקראת ביצוע הפעולה וביצועה בפעם הראשונה. האחריות מוטלת על הלומד; הוא מגדיר לעצמו את שדה הלמידה המשמעותי לו. שנית, מאחר שאין בחינה ואין כימות לידע, הוא פורץ אל מעבר לחומר הלמידה אל האישיות היודעת. הלומד מחפש את האופן שבו הידע והאישיות מתלכדים זה עם זה, ואותם הוא מנסה ללמוד על ידי התבוננות.

סיכום:

הלמידה על פי הגישה האנתרופוגוגית וזו שבבית המדרש שונה מאוד מהלמידה המקובלת כיום. הדגש שבה הוא על החידוש. האחריות ללמידה מוטלת על הלומד ולא על המלמד; הוא המגדיר את יעדי הלמידה ואת גבולותיה. ליבת הלמידה היא החדשנות, לא העברת הידע הנתון. המלמד מנחה את הלמידה המשמעותית, תוך כדי ויתור על מוקדי כוח שהלמידה הפדגוגית מעניקה לו. כאן נדרשת ממנו אמנות מיוחדת – אמנות ההנחיה כמו בבית המדרש. היא כוללת שליטה במרחבי ידע ויכולת למצוא את המשמעות הקיומית שבידע עבור הלומד. נוסף על כך שינויים עמוקים חלו בתפיסה העצמית של אנשים בכלל ואנשים צעירים בפרט.

מקורות:

משה מאיר. "במקום שלבו חפץ": על הלמידה הבית מדרשית, הד החינוך, אפריל 2014, כרך פ"ח, גיליון מס' 04, עמודים 58-60

To lead an Anthropogogic change/ part 2

This article is based on Michael Fullan/ Six Secrets of Change (2008)

1.    Love your employees

2.    Connect peers with purpose

3.    Capacity building prevails

4.    Learning is the work

5.    Transparency rules

6.    System learn

3.    Capacity building prevails

Capacity building concerns competencies, resources, and motivation. Anthropogogical leaders must continue to develop capacity in all stakeholders while always anticipating the next course of action. Anthropogogical leaders successful in sustaining school improvement build capacity for leadership within the organization. According to Golan, Anthropogogy has four basic principles:

The independent learner: the perception of oneself as an independent entity. A person sees him/herself as someone who is self-directed; choosing what to learn, how much and how to learn it.

Adapting learning to that person's needs: the person is ready to learn when he/she needs that specific learning process, and it is incorporated into daily tasks and social functioning. He/she sees that the learning process serves his/her personal development.

Renovating learning: People approach learning in possession of their life experiences. For learning to be more significant, the learner needs to connect the current learning knowledge with his/her prior knowledge. Thus the person who teaches should renovate learning.

Immediate and practical learning: The main motive for human learning is for problem solving. The learner has a need for the immediate application of the learned material, so learning has to be more focused in giving solutions to the particular problem.  Learning which cannot be implemented immediately is perceived as a waste of time. The effectiveness of distributed leadership resides in the human potential available to be released within an organization, an emergent property of a group or network of individuals in which group members pool their expertise.

4.    Learning is the work

Successful growth itself is accomplished when the culture of the school supports the day-to-day learning of teachers engaged in improving what they do in the classroom and school. Leaders must not only be creative in finding time for teachers to engage in Professional development during the day, but they also must consistently model lifelong learning themselves. The Anthropogogical leader helps the people discover the unknown without repeating information about the known as a lifelong process. Digital leadership dictates that learning is first and foremost.

5.    Transparency environment

Clarity and Transparency environment allow lifelong process. Ongoing data, access to seeing effective practices, sharing innovation for others to learn from, and embracing significant learning model are necessary for success. Anthropogogical leaders have the means to continuously tell their story to key stakeholders. Sharing more information will increase engagement in the change process. Peer's observation is equally important when it comes to leaders sharing and seeing the work of their peers.

6.    System learn

Continuous learning depends on developing many leaders in the school in order to enhance continuity. Step 6 in the significant learning model is Teaching- Using the Anthropogogy model to teach the other. The learner becomes the leader ("new Anthropogogical leader"). The learner uses his/her personal experience as a role model and teaches the other using his/her own unique identity. He/ She applies the Anthropogogy model to lead a new learner to significant learning. The result of Step 6: continuity of the learning process according to the Anthropogogy model to achieve significant learning for the learner and for the leader. It also depends on schools being confident in the face of complexity and open to new ideas. An idea that has been tested successfully elsewhere is adapted to meet the unique characteristics of one's own school or district.

To lead an Anthropogogic change/ part 1

"An Anthropogogical leader must be the change that he wishes to lead." (Nir Golan 2014)

Any change process needs a leader and a starting point. Leader needs to have 5 critical bases:

·       Vision

·       Plan

·       Proactively

·       Courage

·       Personal relationships

The 3 keys to sustainable change

1.    Identifying the need/ problem

2.    Developing implementation plan to improve the organization culture

3.    Anticipating future changes.

Before moving ahead with change, Anthropogogical leader should possesses the appropriate knowledge to guide the process.

This article is based on Michael Fullan/ Six Secrets of Change (2008)

1.    Love your employees

2.    Connect peers with purpose

3.    Capacity building prevails

4.    Learning is the work

5.    Transparency rules

6.    System learn

1.    Love your people

Explore the importance of building the school by focusing on the people: teachers and staff, and the community. The key is enabling people to learn continuously while giving them a certain amount of autonomy to take risks and be innovative. Using the significant learning model provides tools for the leader to assimilate the Anthropogogy approach in six steps, throughout which the leader uses dialogue in order to guide the learner. Loving your people is about helping them all find meaning (step 5 in the model), increase skill development, and personal satisfaction by making contributions that simultaneously fulfill their own goals and the goals of the organization. The best way to love your people in order to initiate sustainable change is to trust and support them unconditionally. In today's reality, culture is changing rapidly, so education has to be a lifelong process: where the leader helps the people discover the unknown without repeating information about the known.

2.    Create your own learning community

Purposeful peer interaction in a learning community within and beyond the school is crucial. People learning and achievement increase substantially when they work in learning communities supported by Anthropogogical leaders who focus on improvement. It is also essential to develop relatable goals and associated outcomes with every change initiative. The "reason why" and the way need to be active participants in the change process. Purposeful peer interaction in a learning community allows people to have a voice in the decision-making process and to craft how policies and mandates will be implemented.

(continue in the next post)

10 Leadership guidelines to assist school leaders to assimilate Anthropogogy in their schools

Anthropogogy is a new approach that will replace pedagogy. Nir Golan offers a new definition of Anthropogogy as: "Leading a person (regardless of age) throughout significant learning towards behavioral change that can be implemented immediately" (Golan, 2014). In order to assimilate this new approach educational leaders are needed.

There are ten guidelines to assimilate Anthropogogy in schools:

1.    Educational leaders must effectively and consistently model the use of the "significant learning model" they expect teacher to use in their classrooms with the students.

The significant learning model

·       Action- needs identification and learner performance

·       Behavior- conceptualization of the action

·       Norm- transformation of the behavior to a norm

·       Value- defining the value in the behavior

·       Identity redefined- redefinition of my unique identity

·       Teaching- Using the Anthropogogy model to teach the other

2.    Educational leaders must be consistent in their decisions and expectations about the Anthropogogy approach in the school.

3.    The educational leader's communication about the pace and process of assimilating the "significant learning model" needs to be clear and reasonable.

4.    The educational leader must provide appropriate professional development plan: time and resources to support effective classroom assimilation of the model.

5.    The educational leader must support early adopters and risk takers.

6.    The educational leader must do whatever it takes to ensure that all staff has early preparation to the Anthropogogy approach that the student will be using in their classrooms.

7.    The educational leader must take it clear that all decisions relating to Anthropogogy will be made by him with impute from the other experts, not the other way around.

8.    The educational leader must set and support the expectation that student work will be done by using the model.

9.    Educational leader must ensure that families and the public are kept informed about school's Anthropogogy approach and progress relating to its use of the model as a learning method.

10. The Educational leader must be an active and public champion for all students, staff members, and the school of assimilating a vision of fully Anthropogogy approach for the second decade of twenty-first century.

·       Based on: The National Association of Secondary Schools Principals (NASSP) ten guidelines to assist school leaders in integrating technology in their schools and leadership practices (Demsky, 2012).