Digital Assertive Morality in 21st century Essential Skills Model

מוסריות ואסרטיביות דיגיטאלית במודל משתתפי״ם למיומנויות המאה ה21

מודל משתתפי"ם פותח על-ידי ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, כמענה לצורך מערכת החינוך, במודל מארגן למיומנויות המאה ה21 של הלומד. 

מודל משתתפי"ם: 

מיומנות טכנולוגית- שליטה בכל המערכות הדיגיטאליות, והפלטפורמות השונות.

שיתוף פעולה- מיומנויות עבודת צוות, הדדיות, השפעה והנעת אנשים בצוות. 

תקשורת- מיומנויות ניסוח מסר, תקשורת בינאישית, גישור והתמודדות עם קונפליקטים.

תודעה גלובלית- ראיה של תהליכים חוצים עולם ליצירת מוצר אינטגרטיבי איכותי יותר.

פתרון בעיות- מיומנויות חקירה וזיהוי בעיה כמקור לחשיבה יוזמת ויצירתית.

יצירתיות- חשיבה מקורית ודמיונית המצליחה לייצר מציאות חדשה.

מחשבה ביקורתית- הטלת ספק בכל נתון או דעה למטרת למידה והתחדשות.

כתוצאה מהכרות עם המודל של גיליגן Gilligan, הוחלפה המיומנות הראשונה למוסריות דיגיטאלית.  

מוסריות דיגיטאלית: שלמות המידות ברשת.

·      האדם המוסרי דיגיטאלית, איננו רק אדם שעושה פעולות טובות, אלא בעיקר אדם שיש לו תכונות טובות. תכונות אלו באות לידי ביטוי בעולם הדיגיטאלי אותו הוא יוצר ואליו הוא שותף.

·      אדם שזכה לשלמות המידות ברשת הוא אדם שהצליח להביא את אישיותו לידי איזון מוחלט, כלומר מידותיו מכוננות אינטראקציה הרמונית בינו לבין המציאות הדיגיטאלית.

·      אדם זה עיצב את הקיימות העצמית שלו דרך מיומנויות התקשורת הבינאישית ברשת. אדם זה יודע להגדיר לאור השלמויות הקודמות את ייחודו, והוא מתקשר אותו לסביבה כמו שמתקשרים ומשווקים מותג. תהליך המיתוג אצלו הוא קריטי ומשלים את תהליך הרישות החברתי שהוא מייצר.

·      מומחיותו במציאת הייחוד והיכולת להציגו ברשת, תוך שמירה על תקשורת בינאישית של הכלה והקשבה. אדם זה מתמחה בעבודת צוות ברשת החברתית: הוא משפיע על הסובבים אותו דרך שיתוף ומתן וקבלת משוב.

·      הוא לוקח אחריות על הסובבים אותו ומנסה לייצר קהילה דיגיטאלית לומדת סביבו. הוא יוביל בלוג מקצועי, יתגייס לפרויקטים חברתיים ברשת, יוביל תקשורת הוגנת וישמור על כללי המוגנות ברשת.

גיליגן ניסחה שלוש רמות מוסר של התפתחות המוסריות והדאגה לאחר. השלבים המתוארים הותאמו לעולם הדיגיטאלי. 

השלבים לפי התיאוריה של גיליגן:

רמה 1- אוריינטציה של אינטרס אישי: דגש על הצרכים הדיגיטאליים של העצמי וההישרדות בעולם הדיגיטאלי.

האדם תופש את עצמו מיוצג כישות וירטואלית ברשת, ועליו להתמודד עם החוקים הנכפים על ידי הרשת החברתית. בשלב זה, שיקולים מוסריים יופעלו רק אם שני צרכים עצמיים יעמדו בקונפליקט ביניהם. ההחלטה תהיה מבוססת על מה שטוב לעצמי, בהתחשב בנסיבות, מבלי להתחשב באחר.

המעבר הראשון – מעבר מאנוכיות לאחריות: תקופת מעבר בה האדם מתחיל להיות מודע להבדל בין מה שהוא רוצה (אנוכיות): מספר לייקים או מספר צפיות רב ביותר, לבין מה שעליו לעשות (אחריות): לא להשמיץ אדם אחר או לא להגיב בצורה בוטה ופוגענית בכדי להשיג רייטינג גבוה לעצמו.

במעבר זה מתחיל האדם הדיגיטאלי להבין שלפעמים מוסריות (כבוד האדם האחר וחירותו) בא לפני מה שהוא רוצה.

רמה 2 – "טוב" משמעו אחריות כלפי אחרים: דגש על דאגה לאחרים ותחושת אחריות כלפיהם: דיווח על פוסט פוגעני, תגובת קונטרה לאמירה שיקרית על חשבון הפופולאריות הרשתית שלו עצמו. האדם תופס עצמו כ"טוב", אם הוא מוכן להקרבה עצמית ומגן על האחר. הדאגה לעצמי נדחקת לטובת הרצון להגן על האחרים, גם במחיר של התעלמות מהקול הפנימי. 

המעבר השני – מעבר מקונפורמיות רשתית לשיפוט פנימי מחודש: תקופת מעבר בה האדם מתחיל לתהות האם שיקוליו המוסריים הם אנוכיים או שאחריות משמעה גם התחשבות בערכים ובצרכים של האחר. האם אפשר להימנע מפגיעה באחר ובאותו זמן להיות נאמן לעצמך. עם זאת, בשל חוסר ביטחון מספיק בערך הדימוי העצמי ברשת, האדם עדיין לא פועל לשוויון מלא בין צרכי העצמי והאחר. 

רמה 3 – התמקדות בדינאמיקה בין העצמי לאחר: האדם עומד על זכויותיו ברשת ובמקביל נותן מקום בשיקוליו לאחריותו כלפי האחרים. האדם מעוניין להיות רגיש לאחר ולא להכאיב לו, אך גם לא לפגוע בעצמו. הוא כבר לא רואה את עצמו כחסר כוח ברשת, ומעוניין להפחית את הנזק לאחרים ולעצמו. האדם בשלב זה למד לאמת את יכולת השיפוט שלו ואת הלגיטימציה לדעה העצמית ללא התחשבות ברייטינג הדיגיטאלי.

בשלב זה נוצרת האסרטיביות הדיגיטאלית: היכולת של אדם לדרוש ולעמוד על הזכויות מבלי לפגוע באחר, נקודת האיזון בין פאסיביות לאגרסיביות. מציאת נקודת איזון דיגיטאלית בה הוא שומר על הישות הדיגיטאלית שלו: זכויות, דעות, חופש בחירה, ללא פגיעה באחר.

במודל משתתפי״ם בגרסה המעודכנת הוחלפה המ' המקורית: מיומנויות טכנולוגית, במוסריות ואסרטיביות דיגיטאלית.