מודל פיתוח מקצועי
לעובד הוראה (עו"ה)
ההופך פער לרווח.
מודל "דע את
הרווח"/ "Mind the Gap"
הוא מודל ייעודי לפיתוח מקצועי אישי של עובד הוראה (עו"ה).
המודל הופך את הפיתוח
המקצועי של עו"ה לשגרה/ לדרך, לתהליך פיתוח מקצועי אינסופי: Long Learning Life.
רקע:
הביטוי "Mind the Gap", בתרגום חופשי: שים לב לרווח, זו הודעת
אזהרה לנוסעי הרכבת לשים לב לרווח בין רציף התחנה לדלתות הרכבת. האנלוגיה לפיתוח
המקצועי היא, כי תמיד יהיה פער מקצועי אשר על עו"ה לשאוף למלאו ולהפוך אותו
לרווח מקצועי.
"למידה אמיתית
היא הלב של משמעות היות אדם. באמצעות הלמידה אנו יוצרים מחדש את עצמנו. דרך הלמידה
אנו מסוגלים לבצע דברים שלא יכולנו לבצעם. באמצעות הלמידה אנו תופסים באופן חדש את
העולם ואת יחסינו אליו. באמצעות הלמידה אנו מרחיבים את יכולתנו ליצור, להיות חלק
מתהליך החיים של דורנו."
Peter M. Senge, The Fifth Discipline
עו"ה אשר תחום
עיסוקו המקצועי הוא הובלת תהליך למידה, חייב ליישם תפישה זו קודם כל בעצמו, כמודל
לחיקוי ודוגמה אישית.
תהליך הפיתוח המקצועי
חייב להיות שקוף גם לתלמידים אותם מלמד עו"ה. הם אמורים להיות
שותפים לתהליך בשלביו השונים ולהוות לעו"ה מראה להתפתחותו
המקצועית. שיתוף התלמידים ושקיפות התהליך, יעודדו אותם ללמידה איכותית ומשמעותית
יותר לאורך זמן. כמו עו"ה שלומד כל הזמן בעצמו.
שלבי המודל "דע
את הרווח" "Mind the Gap":
1. זהה את הפער/
הצורך/ האזור ולמד אותו.
2. חפש את ההתנהגות:
כלי או מודל רלוונטי והפעל אותו, בצע רפלקציה על אופן הביצוע (מדדים כמותיים
ואיכותיים).
3. הפוך את ההתנהגות
לנורמה- בסס מקורות אקדמיים נוספים להתנהגות המקצועית הנלמדת. אקדמיזציה של
ההתנהגות לנורמה מקצועית.
4. מצא את הערך: הקוד
האתי המקצועי העומד מאחורי הנורמה.
5. מקם את הערך בסולם
הערכים המקצועי שלך, עצב מחדש את הזהות המקצועית שלך.
6. למד את האחר: תעד
את תהליך הלמידה המקצועי שעברת ואת תוצריו במאמר או הכשרת עמיתים.
המודל מבוסס על הגישה
האנתרופוגוגית: מיישם את העקרונות- ונותן משמעות לאדם.
ניר גולן, מומחה
לחנוך ומנהיגות, פיתח את המודל האנתרופוגוגי (אנתרופוגוגיה: Anthropogogia
/Anthropogogy: מיוונית- Antropos άνθρωπος פירושו אדם ו-άγω Agoge פירושו מוביל (הובלה)- תורת לימוד האדם: הובלת
האדם ללמידה),
4 העקרונות של הלמידה
האנתרופוגוגית המיושמים במודל במלואם:
1.
עו"ה כלומד
עצמאי: תפיסת עו"ה את עצמו כישות עצמאית. הוא רואה עצמו כמי שמכוון את עצמו
מבחינה עצמית, בוחר מה ללמוד, כמה ואיך. עו"ה, כאיש הוראה ומומחה ללמידה, מגלה
בעצמו את השאלות החשובות ואת התשובות.
2.
הלמידה כמותאמת
לצורכי עו"ה: עו"ה מוכן ללמידה כאשר הוא זקוק לה, היא קשורה למשימותיו
ולתפקודו היומיומי והחברתי. הוא רואה בלמידה כמשרתת מטרות בתהליך התפתחותו האישית.
עם הניסיון מתחדדים צרכים אישיים של עו"ה. לכל עו"ה מאפיינים וצרכים
משלו. לכן, הדרך המתאימה ביותר ללמידה היא למידה המותאמת לצרכי ולמאפייני עו"ה:
בירור וניתוח צרכיו המקצועיים תוך התייחסות למרכיבים רגשיים ונפשיים ולא רק
קוגניטיביים והתנהגותיים.
3.
הלמידה כמחדשת: בעידן
הדיגיטאלי בו קיימת זמינות כמעט מלאה של המידע ברשת, על הלמידה לחדש לעו"ה.
הוא מגיע עם מטען של ניסיון חיים שהופך למקור משמעותי ללמידה, עליו לחבר את הלמידה
הנוכחית לידע ולניסיון הקודם שלו, לקחת את הידע המוקדם והניסיון הקודם שלו ולחבר
את הלמידה לניסיונו ולא ללמוד דברים שהוא כבר יודע. בעידן הדיגיטאלי בו קיימת
זמינות כמעט מלאה של המידע ברשת, על הלומד לחדש כל הזמן לעצמו.
4.
הלמידה כנותנת מענה
מעשי: המניע העיקרי ללמידת עו"ה הוא פתרון בעיות וסקרנות. לעו"ה יש צורך
ביישום מיידי של החומר, ולכן הלמידה תהיה יותר ממוקדת אם תיתן מענה לבעיה הדורשת
פתרון בנושא מקצועי מסוים (PBL).
למידה אשר אינה ניתנת ליישום מיידי נתפסת כבזבוז זמן.
על עו"ה לזהות
את הפער המקצועי אותו הוא רוצה לשפר דרך זיהוי המקום בו ביצועיו נמוכים או זיהוי
האזור המקצועי אשר הזניח או לא נגע בו. את הפער המזוהה הוא יהפוך לרווח בעזרת המודל.
לאורך כל התהליך
קיימים לרשותו 4 מקורות כוח מניעים:
· מודעות מקצועית עצמית
· תלמידים
· עמיתים
· מנהלים
עליו להתאים את
השימוש במקורות הכוח הללו לשלבים השונים של המודל על פי הרלוונטיות והזמינות שלהם.
סיכום:
נושא הפיתוח המקצועי
של עו"ה הפך להיות צורך השעה בעקבות הטמעת נושא הגמישות הפדגוגית. המודל ״דע
את הרווח״ נותן מענה מושלם:
הוא מעביר את האחריות
על הפיתוח המקצועי של עו"ה מגורם חיצוני (משרד החינוך, מנהל ביה"ס ומרכז
בפסג״ה), לאחריותו האישית של עו"ה. יישומו של התוכן הנלמד הוא מיידי ומבוצע
תוך כדי תהליך הפיתוח המקצועי.
בדרך זו מותאם הפיתוח
המקצועי בצורה אישית ומדויקת לעו"ה.
שני יתרונות בולטים
לשימוש במודל:
התאמה אישית למאפייני
עו"ה בתוכן, בשיטה ובקצב הלמידה.
יצירת שגרת למידה
לאורך זמן: המודל הופך להיות אורח חיים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה