Flexibility Learning in Hub Ramat Gan

גמישות פדגוגית בHub החינוכי פסג"ה רמת- גן

מטרת הHub החינוכי היא להפוך חזון חינוכי למציאות. מקור ההשראה לרעיון מגיע מהכרות של ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, עם Hub הקיים בארגוני היי-טק. הHub מלווה תהליך הטמעת מערכות טכנולוגיות מתקדמות באתר לקוח. הHub מספק שירותי תמיכה ללקוח בסביבת ההטמעה שלו. בהקבלה הוקם הHub החינוכי בפסג"ה רמת-גן: הוא מסייע לבתי-הספר ליזום ולייצר שגרת חדשנות ותומך בתהליך לכל אורכו בעזרת מידען וצוות מומחים, תשתית טכנולוגית מתקדמת, למידה Online, וקהילת עמיתים מקצועית לומדת.

מודל "מה תלמד" פותח על-ידי ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, בעקבות הנחייה של משרד החינוך לקיים למידה משמעותית בגמישות פדגוגית. המודל מארגן ומציע מגוון של שישה מרחבים בעלי גמישות מרובה. למידה מגוונת מתוכננת לפי ששת הממדים, תוך שימוש בכולם בו זמנית בכל מופע למידה. בזכות התכולה המגוונת של כל מימד כל צירוף ייצר למידה חדשה, מעניינת ומסקרת ללומד ותורם ללמידה המשמעותית. מודל "מה תלמד" מאגד את ששת מרחבי גמישות ללמידה משמעותית:

משך- ארגון הזמן/ משך 

הערכה מגוונת- גיוון בדרכי הערכה  

תכנית לימודים- ארגון התכנים בתכנית הלימודים במבנים שונים  

לומדים- ארגון הלומדים  

מרחבי למידה- ארגון מרחבי הלמידה  

דרכי הוראה- גיוון בדרכי הוראה-למידה

ששת מרחבי גמישות ללמידה משמעותית ואופן ביטויים בHub החינוכי בפסג"ה רמת-גן:

משך: ארגון הזמן

קצב התנועה בתהליך הלמידה בHub מוכתב על-ידי הצוות המוביל בעצמו. הוא קובע את תדירות ומשך המפגשים עם מומחה התוכן המלווה, המידען, מפגשי הצוות עם עצמו ועם חדר המורים לקידום המיזם.     

הערכה מגוונת: גיוון בדרכי הערכה

כל צוות מתעד את תהליך הפיתוח בספר מיזם. במקביל קיים תיעוד והערכה אישית בעזרת המנחה המלווה, שיתוף במשוב את הצוות והערכה דרך המערכת הטכנולוגית התומכת. קיים מנגנון של משוב והערכת עמיתים, תיעוד והערכת תוצרים במערכת הטכנולוגית תומכת הלמידה בHub.     

תכנית לימודים: ארגון התכנים במבנים שונים

כל התכנים המקצועיים מאורגנים כתהליך ולא כהשתלמות או קורס. את תהליך הלמידה בHub מלווה סילבוס מקצועי של תכנים רלוונטיים בהקשר לשלב או לביצוע הנדרש מהצוותים המובילים בבתי-הספר. התכנים מלווים את התהליך ולכן הסילבוס גמיש בהתאם לשלב בו נמצאת הקהילה והשלב הספציפי בו נמצא כל צוות מוביל.

לומדים: ארגון לומדים

הלומדים מאורגנים במעגלים שונים לפי בחירתם:

·      מליאת הקהילה השלמה המורכבת ממנהלים, סגנים, רכזים, מחנכים ובעלי תפקיד רלוונטיים

·      צוות מוביל בית-ספרי

·      חדר מורים הרלוונטי לשלב בתהליך

·      מסגרת המפקח ומנהליו

·      מסגרת השתלמות מוסדית תוך בית-ספרית   

מרחבי למידה: אופן ארגון מרחבי הלמידה

הלמידה מתקיימת בחדר המנהל, בחדר המורים בבית-הספר, בפסג"ה, בסיורי חוץ, בבית מלון ובמחלקת החינוך בעירייה.   

דרכי הוראה: גיוון בדרכי הוראה-למידה

התהליך מובל במגוון מתודות: סיור סינגולרי, האקתון, למידה Online, שיעור סינכרוני, סדנאות, הדרכה פרונטלית, מעגלי שיח, משובי עמיתים, יעוץ אישי, ייעוץ צוותי, הדרכות וסדנאות בחדר מורים, ליווי בשטח, התייעצות Online וOffline עם מידען ומומחה תוכן, מפגשי מליאת עמיתים בקהילה מקצועית לומדת וניהול בעזרת טכנולוגיה מתקדמת.    

בHub חינוכי בפסג"ה רמת-גן הצליחו ליישם את כל השישה. בסוף תהליך הלמידה משמש המודל לתחקור הצלחות ולשחזורן: צירוף ממדים מוצלח, או שינוי מוצלח בהרכב הממדים, יתועד ויהפוך לתורת הוראה בהמשך. מודל זה משמש בסיס לקהילה מקצועית לומדת בנושא ממדי הגמישות הפדגוגית. 

Flexibility in teaching

מה תלמד? מודל מארגן לגמישות פדגוגית 

מודל "מה תלמד" פותח על-ידי ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, בעקבות הנחייה של משרד החינוך לקיים למידה משמעותית בגמישות פדגוגית. המודל מארגן ומציע מגוון של שישה מרחבים המאפשרים גמישות.

למידה מגוונת, מתוכננת לפי ששת הממדים, תוך שימוש בכולם בו זמנית בכל מופע למידה. בזכות התכולה המגוונת של כל ממד, כל צירוף יוצר למידה חדשה, מעניינת ומסקרת ללומד ותורם ללמידה המשמעותית. כלי זה רלוונטי לתכנון הלמידה אך גם במהלכה, ומשמש ככלי למענה לפער במידת השגת המטרות בזמן ההוראה עצמה. במידה ומזהה המורה, אי התאמה באחד הממדים (בין מה שתוכנן לבין תהליך הלמידה המבוצע בפועל), עליו לשנות ולהתאים תוך כדי את הגורם הרלוונטי מאותו ממד (מודל RTG). לעתים צירוף הממדים גורם למורכבות הפוגעת בתהליך הלמידה.

מודל "מה תלמד" מאגד את ששת מרחבי גמישות ללמידה משמעותית:

משך- ארגון הזמן/ משך 

הערכה מגוונת- גיוון בדרכי הערכה  

תכנית לימודים- ארגון התכנים בתכנית הלימודים במבנים שונים  

לומדים- ארגון הלומדים  

מרחבי למידה- ארגון מרחבי הלמידה  

דרכי הוראה- גיוון בדרכי הוראה-למידה

משך:

גיוון במשך הלמידה, שבירת משך השיעור הקלאסי של 45 דקות, ביטול הצלצול בכיתה, יצירת גמישות במשך לפי התוכן והתהליך או הצרכים האישיים של כל לומד, פריסת הלמידה לאורך שבוע, חודש, מחצית. אפשרות לקיים למידה גם בשעות אחה"צ והערב.

הדגש הוא על משך ולא על זמן: משך מציין תהליך וזמן מדד כמותי. יש להקפיד על תכנון יעיל וממוקד של המשך, לאפשר גמישות המאפשרת בחירה וניהול למידה מותאם צורכי לומד.

הערכה מגוונת:

ככל שיהיה גיוון רב יותר בשיטות ובכלי הערכה, תהליך הלמידה יהיה מותאם יותר ללומד. לכל לומד מאפייני למידה שונים, והערכת למידה המותאמת למאפייניו, מייצרת תהליך למידה איכותי יותר. הערכה מגוונת מייצרת ערך נוסף ללומד, גורמת למעורבותו בתהליך הערכה והופכת להיות יותר רלוונטית. הערכה מעצבת, דינמית, גמישה ומתמשכת אפקטיבית יותר. עליה להיות מתועדת, מבוססת נתונים, ומשלבת מגוון כלי הערכה בו-זמנית. ניתן להשתמש בתלקיט, בוחן/ דפי עבודה, משוב מאתגר, פורטפוליו, יצירת דגם או פסל, חידון, משחק, לומדה, קהוט וסרטון המציג את תוצרי הלמידה. 

תכנית לימודים מגוונת:

מאפשרת בחירה דרך מעגלי הרחבה והעמקה. היא יכולה לשלב תחומי דעת שונים, אשכולות ממגוון מקצועות, לייצר מבנה בין תחומי, להבנות סביב יסודות מארגנים שונים אך בעיקר להיות גמישה ומבוססת "סילבוס מקשיב": מותאם למאפייני ולצורכי הלומד.

לומדים:

המטרה לארגן את הלומדים בהתאם למטרות הלמידה. ניתן לארגן את הלומדים במגוון תצורות החל מזוג, שלשה, ג'יקסו, חברותא, למידה וירטואלית רבת משתתפים מקומית וגלובלית. המגוון בא לידי ביטוי בקבוצות הגיל: דו או רב-גילית, קבוצות על-פי תחומי עניין, שילוב כיתות למרחב לומדים אחד. 

מרחבים:

כיום בעזרת עזרי למידה דיגיטליים ניידים, ניתן ללמוד כמעט בכל מקום ללא הגבלה טכנולוגית. כל מקום בבית הספר כולל החצר והגינה, ברשת למידה כיתתית, בית-ספרית, משולבת אקדמיה וגלובלית. למידה מחוץ לביה"ס, בכל מרחב למידה אפשרי, הרלוונטי לתחום הדעת או לתפקודי הלומד, מזמן התנסות מגוונת ומאתגרת המאפשרת בחירה, חקר וגילוי.  

דרכי הוראה:

גיוון בדרכי ההוראה מייצר עניין, מעורבות וסקרנות ללומד: חקר, חברותא, חידון, סרטון, מצגת, הצגה/ מחזה, דגם או פסל, שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות.

השימוש במודל "מה תלמד" מאפשר בו זמנית, בכל מופע למידה, ליצר גמישות פדגוגית, בזכות התכולה הרבה של כל מימד. כל צירוף יוצר למידה חדשה, מעניינת ומסקרת ללומד ויתרום ללמידה המשמעותית. כלי זה רלוונטי גם במהלך תהליך הלמידה ומשמש ככלי למענה לפער במידת השגת המטרות בזמן ההוראה עצמה. במידה ומגלה המורה אי התאמה באחד הממדים בין מה שתוכנן לבין תהליך הלמידה המבוצע בפועל, עליו לשנות ולהתאים תוך בחירה מחדש את הגורם הרלוונטי מאותו מימד. בסוף תהליך הלמידה משמש המודל לתחקור הצלחות ולשחזורן: צירוף ממדים מוצלח, או שינוי מוצלח בהרכב הממדים, יתועד ויהפוך לתורת הוראה בהמשך. מודל זה משמש בסיס לקהילה מקצועית לומדת בנושא ממדי הגמישות הפדגוגית. 

Learning community in Hub Ramat Gan

מודל לקהילה מקצועית לומדת בHub החינוכי פסג"ה רמת-גן

תהליך הפיתוח המקצועי של השותפים לHub החינוכי במרכז הפסג"ה ברמת-גן, עבר משלב ההקמה לשלב הקמת קהילה מקצועית לומדת. שלושה עקרונות למידה מקצועית מנחים את התהליך: אוטונומיה, מומחיות ותכלית.

בשלב הראשון גויסו בתי-הספר השותפים לתהליך, נמצאו כיווני השראה במהלך הסיור הסינגולרי, והוגדר הצורך דרך מתודולוגית האקתון, לכל בית-ספר.

בהתאם לצורך שהוגדר הותאם מומחה תוכן ותהליך לכל אחד מהצוותים המובילים. 

לדוגמה:

לצוות המוביל הטמעה של תפישת האימון כשגרת חינוך, הותאם מומחה מתחום האימון החינוכי. המטרה להפוך את האימון לשגרה חינוכית בחדר המורים ובכיתה, תוך יצירת שפת אימון אחידה בית-ספרית.

לצוות המוביל את נושא כישורי ומיומנויות הפרזנטציה, כבסיס לתקשורת בין ותוך אישית, הוצמד מומחה לתפקודי הלומד הרלוונטיים. המטרה לייצר שגרות למידה קצרות טווח, כמו סמינר בנושא, בכדי לחשוף את התלמידים למגוון הפלטפורמות והטכניקות לפרזנטציה אפקטיבית, תוך קישור לעולם התוכן הרלוונטי. מיומנויות אלו תהפוכנה לשגרה של גיוון בשיטות הערכת הישגי הלומד.

לצוות המוביל את נושא מעגלי השיח כתפישה חינוכית, והזקוק לניהול מעגלי השיח כתהליך בית ספרי, נמצא מומחה לנושא ולניהול תהליכים מקצה לקצה. המטרה לפתח מנגנון ניהולי, אשר יבצע אינטגרציה של תוצרי מעגלי השיח השונים, המתקיימים בבית-הספר, תוך שיפור המיומנויות השונות, לפי תפקודי לומד.

לצוות המוביל את תפישת המורה העתידית, בהקשר למיומנויות המאה ה-21, הותאם מומחה לחדשנות בשיטות ההוראה הרלוונטיות. הצוות שוקד על פיתוח תפישת המורה העתידית במאה ה-21 בהקשר לשיפור וחדשנות בדרכי ההוראה. 

לצוות העוסק בלמידה בקהילה, זוהה מומחה לPBL מתוך בית-הספר בשילוב מומחה חיצוני ללמידה אורבנית. הצוות זיהה עסקים קטנים בשטח הקהילה והם מהווים מצע ללמידת PBL, תוך חיזוק הקשר עם הקהילה. יום השיא יהיה בפנל תוצרים, אשר יהיו שותפים לו בעלי העסקים הקטנים, תושבי הקהילה והתלמידים. בהמשך יזוהו אתרי למידה נוספים בקהילה ותהליך הלמידה החוץ בית-ספרי יורחב ויהפוך לשגרה. ביוזמה זו המטרה לחזק את תחושת השייכות והמעורבות של הלומד בקהילה.

כל צוות בליווי המומחה המקצועי מהHub החינוכי בפסג"ה, עבר סדנה בנושא חדשנות וחשיבה "האבית" בחדר המורים שלו. כתוצאה, גויס כל חדר המורים לתהליך. במקביל הוגדר הצורך ודויק.

קהילה מקצועית לומדת נוצרת בכדי לשרת את הלומד. הפרט השותף בקהילה המקצועית הלומדת חווה תחושת שייכות, מרחב בטוח להצגת רעיונותיו המקצועיים ותמיכת עמיתים.

במפגש הראשון של הקהילה הלומדת ישבו נציגי הצוות המוביל בשולחנות עגולים, הציגו את המיזם שלהם וקיבלו משוב עמיתים לגבי אופן ההצגה, מה אהבו העמיתים במיזם, מה לדעתם מיותר והצעות לכיוונים נוספים.

כל עמית מילא טופס משוב על פי קטגוריות אלו, הביע את דעתו בשיח עמיתים והגיש אותו למציג המיזם בסוף המפגש. התהליך מבוצע כחלק ממסגרת הפיתוח המקצועי בפסג"ה.

כתוצאה מהלמידה בקבוצות העמיתים דוייק הצורך, נבדקו כיווני האבטיפוס השונים והועלו סיכונים.

פירוט שלושת עקרונות הלמידה המקצועית כפי שבאו לידי ביטוי בקהילה:

1. אוטונומיה (Autonomy) השליטה בנושא הפיתוח המקצועי על-ידי בחירת נושא המיזם. 

בחירת הצוות: הלומד בוחר ללמוד לבד, זוג או בקבוצה גדולה יותר.

2. מומחיות (Mastery) תהליך הלמידה מלווה על-ידי מומחה מעולם התוכן הרלוונטי, תוך כדי הטמעת התהליך הופך הלומד למומחה תוכן בעצמו.  

3. תכלית (Purpose) זוהי השאיפה לעשות את מה שאנחנו עושים במסגרת משהו גדול יותר מעצמנו. השייכות לקבוצה מקצועית לומדת, השייכות לHub החינוכי פסג"ה רמת-גן, אשר ישפיע כל הקהילה החינוכית בעיר.

המשוב העיקרי מהתהליך הייתה תחושת המסוגלות של המשתתפים להעריך את תוצרי הביניים של עמיתיהם. הם חשו כי הפכו למומחים בתהליך משום שחוו את אותו תהליך בעצמם. נוצרה קהילה מקצועית לומדת כחלק מהפיתוח המקצועי של המשתתפים, בה הם בעצמם מציגים את הנושא, נותנים משוב כמומחים, ומייצרים תובנה תכליתית להמשך התהליך.

Perception change by allegory

מודל "שנה דעת" במשל "כבשת הרש"

האתגר העיקרי בתהליך למידה, הוא שינוי דעתו או תפישתו של הלומד, דרך טיפול בהתנגדויות או הפעלת טכניקות שכנוע. ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, פיתח מודל זה להובלת התהליך בצורה מקצועית ומושכלת. המודל שימושי בעיקר במהלך משוב או הנעת אנשים לשינוי התנהגותי לעמידה ביעדים. הביטוי "כבשת הרש" בלשון ימינו משמש לציון דבר יקר ויחיד, רכוש דל אך נחשב בעיני בעליו, שמנסים לגזול ממנו בכוח. משל כבשת הרש משמש כלי לשיקוף עוולות חברתיות. 

דֵּעַת היא דֵּעָה, השקפה, עמדה. דעת מובילה לחכמה והיא מתבטאת בפעולה עקבית של למידה. מודל "שנה דעת" משפיע על ראיית במציאות, התבוננות והבנת ההקשרים הקיימים. שינוי הדעת מוביל לבחירת מסלול מיטבי; היכולת לנצל ידע וניסיון שנצברו כדי לחזות אירועים עתידיים אפשריים, ולפעול באופן המתחשב בסיכוי להתממשותם.  

מודל "שנה דעת" משתמש בשש טכניקות שכנוע בכדי לשנות את דעתו של אדם לרכישת החכמה. כבשת הרש הוא המשל שהציג נתן הנביא לדוד המלך בעקבות פרשת דוד ובת שבע ואוריה החתי. בהוראת ה' בא הנביא לדוד ובפיו סיפור המשל.

6 טכניקות שכנוע במודל "שנה דעת"

שיקוף ההתנגדות

ניסיוני האישי

הצגת אנלוגיה

דוגמאות ותוצאות

עקרונות והיגיון

תרחיש עתידי

תמצית המשל: בעיר אחת היו שני אנשים - אחד עשיר ואחד רש, עני. לעשיר היה הרבה מאוד צאן ובקר, ואילו לרש - רק כבשה אחת קטנה, שבה טיפל במסירות ואותה אהב. יום אחד בא אורח לביתו של העשיר. העשיר רצה לכבד את אורחו בסעודה משובחת, אך מכיוון שחמל על צאנו שלו, לקח את כבשתו היחידה של העני, כבשת הרש, ושחט אותה. מטרת הצגת המשל הוא שיקוף המציאות לדוד תוך שימוש בטכניקות שכנוע. 

פירוט הטכניקות על-פי מודל "שנה דעת"

שיקוף ההתנגדות: בתהליך למידה ורכישת חכמה ודעת מופיעה התנגדות הלומד כתגובה לשינוי ההתנהגותי המצופה לו. שיקוף ההתנגדות ללומד הוא השלב הראשון בתהליך בכדי להעלות את המודעות שלו לשלב בו הוא נמצא בתהליך. שיקוף ההתנגדות מבוצע בצורת Reflection, בצורה עובדתית, לא שיפוטית ותומכת. יש לבצע את שיקוף ההתנגדות או אי ההסכמה בצורה מכילה ותומכת.  

ניסיוני האישי: הצגת דוגמה לתהליך שעבר המלמד בעברו ליצירת שותפות ורלוונטיות. המלמד משתף את הלומד בניסיונו האישי הרלוונטי לתהליך הלמידה או הדעת. שיתוף זה מייצר תחושת אחווה ואחריות על התהליך ובכך מקל על הלומד.

הצגת אנלוגיה: אנלוגיה היא דוגמה מעולם תוכן אחר אשר מדמה את הדעת אשר הלמוד מתנגד אליה. האנלוגיה מקרבת את הלומד אל הדעת במיוחד אם עולם התוכן מוכר ומקובל על הלומד. ברגע שהלומד מסכים על הדוגמה מעולם תוכן אחר, הוא מקשר אותה לדעת הנוכחית והדבר מקל עליו את קבלת הדעת החדשה. יש לבחור אנלוגיה הקרובה ללבו של הלומד (מוכרת) וניתנת להעברה Transfer בקלות (דומה ומקבילה) לעולם הדעת החדש. עולם התוכן של גידול הצאן מוכר היטב לדוד, כי בעברו היה רועה צאן. הנמשל במשל: האיש העשיר הוא דוד המלך, הרש- אוריה החתי וכבשת הרש היא אשתו היחידה של אוריה, בת שבע. 

דוגמאות ותוצאות: הצגת נתוני התצפית על ביצועי ומחשבות הלומד והתוצאות אשר התרחשו בעקבות התנסותו, בצורה אובייקטיבית ועובדתית. המטרה להציג ללומד את תוצאות התנהגותו הנוכחית ושיפורה לדעת החדשה, תוך למידה והפקת לקחים. לכאורה הסיפור נשמע תמים ורחוק מן המלך ומענייניו, ודוד, בשומעו אותו, מיהר לקבוע בפסקנות, "כִּי בֶן מָוֶת הָאִישׁ הָעֹשֶׂה זֹאת" (שמואל ב, יב 5). דוד בעצמו הכריז על תוצאות פעולתו. 

עקרונות והיגיון: המטרה לצאת מהדוגמה הספציפית ולעלות לרמה העקרונית: תורה, נוהל או תפישה, אשר דרך הצגת ההיגיון העומד מאחוריה, ניתן לשכנע את הלומד לקבל את הדעת החדשה. מתקיים דיון עקרוני שהוא תפישתי. יש להתעקש בנקודה זו על קבלת התפישה החדשה, עקרונותיה וההיגיון העומד מאחוריה, כי היא מהווה בסיס להמשך תהליך הלמידה ולעיצוב התנהגויות הלומד בעתיד. כיוון שלקח דוד אשת איש ושכב אתה, נענש ברעה דומה: "וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ וְשָׁכַב עִם נָשֶׁיךָ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת" (יב 11).

תרחיש עתידי: בתרחיש עתידי מוצגת סיטואציה עתידית הממחישה את נכונותה של הדעת. הסיטואציה העתידית משקפת ללומד את משמעותה וחשיבותה של הדעת החדשה.

נתן הנביא העתיק מיד את הדברים מן הסיפור למציאות, והודיע לדוד את עונשו- מידה כנגד מידה: דוד שלח את אוריה החתי למות במלחמה, בחרב, ולכן: "לֹא תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד עוֹלָם"; 

  

מודל "שנה דעת" הוא כלי יישומי פרקטי לשינוי דעתו של אדם. ניתן להשתמש במספר טכניקות שכנוע בו-זמנית, או בכולן גם יחד, כחלק מתהליך הלמידה ולמניעה או לטיפול בהתנגדויות. המודל מכיל את הלומד, ומוביל אותו לרכישת הדעת החדשה. לסיפור המשל שסיפר הנביא הייתה מטרה ערכית וחינוכית: לא להטיח בחוטא  את חטאו אלא להביא אותו להכרה בחטאו ובחומרתו - וגם בעונש הראוי. 

Perception Change Model

מודל "שנה דעת"

האתגר העיקרי בתהליך למידה הוא שינוי דעתו או תפישתו של הלומד דרך טיפול בהתנגדויות או הפעלת טכניקות שכנוע. ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, פיתח מודל זה כמצפן להובלת התהליך בצורה מקצועית ומושכלת. המודל שימושי בעיקר במהלך משוב או הנעת אנשים לשינוי התנהגותי לעמידה ביעדים.

דֵּעַת היא דֵּעָה, השקפה, עמדה. דעת מובילה לחכמה והיא מתבטאת בפעולה עקבית של למידה. מודל "שנה דעת" משפיע על ראיית במציאות, התבוננות והבנת ההקשרים הקיימים. שינוי הדעת מוביל לבחירת מסלול מיטבי; היכולת לנצל ידע וניסיון שנצברו כדי לחזות אירועים עתידיים אפשריים, ולפעול באופן המתחשב בסיכוי להתממשותם.  

מודל "שנה דעת" משתמש בשש טכניקות שכנוע בכדי לשנות את דעתו של אדם לרכישת החכמה.

6 טכניקות שכנוע במודל "שנה דעת"

שיקוף ההתנגדות

ניסיוני האישי

הצגת אנלוגיה

דוגמאות ותוצאות

עקרונות והיגיון

תרחיש עתידי

שיקוף ההתנגדות: בתהליך למידה ורכישת חכמה ודעת מופיעה התנגדות הלומד כתגובה לשינוי ההתנהגותי המצופה לו. שיקוף ההתנגדות ללומד הוא השלב הראשון בתהליך בכדי להעלות את המודעות שלו לשלב בו הוא נמצא בתהליך. שיקוף ההתנגדות מבוצע בצורת Reflection, בצורה עובדתית, לא שיפוטית ותומכת. יש לבצע את שיקוף ההתנגדות או אי ההסכמה בצורה מכילה ותומכת.  

ניסיוני האישי: הצגת דוגמה לתהליך שעבר המלמד בעברו ליצירת שותפות ורלוונטיות. המלמד משתף את הלומד בניסיונו האישי הרלוונטי לתהליך הלמידה או הדעת. שיתוף זה מייצר תחושת אחווה ואחריות על התהליך ובכך מקל על הלומד.

הצגת אנלוגיה: אנלוגיה היא דוגמה מעולם תוכן אחר אשר מדמה את הדעת אשר הלמוד מתנגד אליה. האנלוגיה מקרבת את הלומד אל הדעת במיוחד אם עולם התוכן מוכר ומקובל על הלומד. ברגע שהלומד מסכים על הדוגמה מעולם תוכן אחר, הוא מקשר אותה לדעת הנוכחית והדבר מקל עליו את קבלת הדעת החדשה. יש לבחור אנלוגיה הקרובה ללבו של הלומד (מוכרת) וניתנת להעברה Transfer בקלות (דומה ומקבילה) לעולם הדעת החדש.

דוגמאות ותוצאות: הצגת נתוני התצפית על ביצועי ומחשבות הלומד והתוצאות אשר התרחשו בעקבות התנסותו, בצורה אובייקטיבית ועובדתית. המטרה להציג ללומד את תוצאות התנהגותו הנוכחית ושיפורה לדעת החדשה, תוך למידה והפקת לקחים.

עקרונות והיגיון: המטרה לצאת מהדוגמה הספציפית ולעלות לרמה העקרונית: תורה, נוהל או תפישה, אשר דרך הצגת ההיגיון העומד מאחוריה, ניתן לשכנע את הלומד לקבל את הדעת החדשה. מתקיים דיון עקרוני שהוא תפישתי. יש להתעקש בנקודה זו על קבלת התפישה החדשה, עקרונותיה וההיגיון העומד מאחוריה, כי היא מהווה בסיס להמשך תהליך הלמידה ולעיצוב התנהגויות הלומד בעתיד.

תרחיש עתידי: בתרחיש עתידי מוצגת סיטואציה עתידית הממחישה את נכונותה של הדעת. הסיטואציה העתידית משקפת ללומד את משמעותה וחשיבותה של הדעת החדשה.

דוגמה לשימוש במודל:

עמדת העובד: "אני לא מאמין שחובה עלי להסיר את כל התכשיטים: כולל שעון לפני כניסה למשמרת, זה אף פעם לא נפל לי וגם יש גלאי מתכות בסוף הקו..."

שיקוף: כרגע יש אי הסכמה על חשיבות נושא הסרת התכשיטים והשעון לפני הכניסה למשמרת בפס ייצור המזון.

ניסיוני האישי: גם אני לא הבנתי זאת עד שנפלה לי טבעת באמצע המשמרת, למזלי נפלה על הרצפה ולא לתוך פס הייצור.

הצגת אנלוגיה: לפני עליה למגרש, השחקנים מסירים כל אביזר שיש עליהם כדי שלא ייפול במהלך המשחק ויגרום להחלקה או מעידה.

דוגמה ותוצאה: אתה בעצמך סיפרת שאתמול השתחרר לך השעון במהלך המשמרת והקשה על תפקודך.

עקרונות והיגיון: אחוז התלונות הגבוה ביותר של לקוחות הוא על גוף זר במזון.

תרחיש: מה יקרה אם גלאי המתכות לא יעבוד וייפול בטעות סוגר עגיל בלי שנשים לב, לפס הייצור.

דוגמה נוספת מעולם המכירות:

עמדת העובד: "אני לא מאמין שזה התפקיד שלי. לא מאמין בלדחוף ללקוח מוצרים, אני לא מציע סתם, רק למי שבאמת צריך..."
שיקוף: אני מבין כי אינך מסכים שתפקידך להציע ללקוח מוצרים כחלק מתפישת השירות במוקד.
ניסיוני אישי: "גם אני כשהייתי בתפקידך חשבתי כך ולא... עד שהבנתי ש..."
הצגת אנלוגיה: "כשאתה מתדלק, תמיד מציעים לך לבדוק מים, שמן..."
דוגמאות ותוצאות: במערכת קיים תיעוד כי אותו לקוח חזר שוב, ועובד אחר מכר לו.
עקרונות והגיון: חזרה על הגדרת תפקיד, מטרות התפקיד, משמעות הנוהל/ההנחיה/הביצוע.
תרחיש: "לקוח שמע מחבר שלו שקיבל הטבה/מבצע/שירות, והוא כועס למה לא הוצע גם לו..."
 
מודל "שנה דעת" הוא כלי יישומי פרקטי לשינוי דעתו של אדם. ניתן להשתמש במספר טכניקות שכנוע בו-זמנית, או בכולן גם יחד, כחלק מתהליך הלמידה ולמניעה או לטיפול בהתנגדויות. המודל מכיל את הלומד, ומוביל אותו לרכישת הדעת החדשה.

GROW for managers

מודל GROW למנהלים

הכנה לשיחה:

G מה הנקודה העיקרית שעלתה מהשיחה הקודמת לשיפור ו/או לשימור

R מה הן הדוגמאות לפער או להצלחה

O מהן האופציות/ בנק הכלים

W מהי האופציה המומלצת

שלבי השיחה:

S.T- שיחת חולין, ציון נקודות מהמשוב הקודם, מהן מטרות השיחה

·      Goal: הגדרת המטרה מה רוצים להשיג ביחס להתנהגות

המטרה מנוסחת: כהתנהגות לא שיפוטית ועל דרך החיוב.

1.   מה הכיוון אליו אתה שואף להתקדם?

2.   איזו מטרה אתה רוצה להשיג?

3.   מה אתה רוצה להשיג דרך מטרה זו?

4.   איך תהפוך מטרה זו עוד יותר משמעותית עבורך?

5.   איזה ערך מסולם הערכים שלך יכול להילקח בחשבון בהקשר למטרה?

6.   מהן התועלות בעקבות השגת המטרה?

·      Reality: ראיית המציאות/ הערכת הביצועים – באיזו מידה הצליח לעמוד במטרה שהוגדרה (פערים או הצלחות)

1.   הכין אתה ממוקם היום ביחס למטרה (הצלחה/ פער/ חלקית)?

2.   מה מנע ממך להגיע למטרה זו בעבר?

3.   מה מונע ממך להגיע למטרה זו בהווה?

4.   האם אתה מכיר מישהו אשר כן השיג את המטרה? מה ניתן ללמוד ממנו?

5.   כמה חשוב/ דחוף להשיג מטרה זו כעת?

יתכן ויתגלה כי קיימים ביצועים שלא בוצעו בכלל יתכן ובוצעו חלקית/ לא במידה נדרשת. 

חובה לבדוק היכן ממוקם הפער ע"י השאלה למה?

הפער	התשובה	אופן טיפול
ידע	לא ידעתי	השלמת ידע
מודעות	לא ראיתי/ שמתי לב	הסבת תשומת לב ע"י העלאת החשיבות/ מתן דוגמאות/ טיפים
תפישה	לא מסכים	הסבר ההיגיון מאחורי + 6 טכניקות שכנוע
יישום	לא יודע איך	טיפים + כלים + תרגול

·      יש להשקיע זמן בשיקוף מבוסס על עובדות על מנת להגיע להסכמה.

·      הדוגמאות צריכות להגיע מהאדם עצמו. אם לא הצלחנו לייצר גישור על הפער בתפיסת המציאות בינינו, אין טעם להמשיך.

לא ניתן לעבור לשלב הבא ללא הסכמה!!!

·      Options: האדם מציע בנק אפשרויות לשיפור הפערים ושימור הצלחות. בנק של כלים פרקטיים ליישום מיידי.

1.   מה יקרה לכשתצליח?

2.   מהם הכלים העומדים לרשותך היום?

3.   על אילו אפשריות עוד לא חשבת?

4.   מה עשו אחרים שיכול לעזור לך?

5.   איך אני יכול לעזור לך להתקדם?

6.   מה אתה יכול לעשות כצעד ראשון?

7.   מה יקרה אם לא תעשה כלום?

8.   מהם המחירים בעקבות אי השגת המטרה?

9.   מה הצליח לעבוד בשבילך בעבר?

10.     מה יכול ללוות ולתמוך בך במהלך?

11.     מה אתה יכול לשנות/ לסלק מסביבתך שמעכב אותך?

·      Way forward: האדם בוחר את האופציה או הכלי הנבחר על ידיו ליישום מיידי.

1.   מה אתה בוחר לעשות דבר ראשון?

2.   איזה צעד חייב לקרות בכדי להשיג את המטרה?

3.   איזו פעילות תעשה לאחר מכן ומתי?

4.   אילו מכשולים אתה מצפה בדרך ואיך תתמודד עימם?

5.   מי האנשים שיכולים לעזור לך בדרך?

6.   לאילו משאבים אתה זקוק?

7.   האם פתרון זה יניב רווחים מעבר למטרה הספציפית?

8.   אילו שני צעדים אתה יכול לעשות מיד והם ייצרו שינוי גדול במצב?

·      חובה לתעד את התכנית ולבצע עליה מעקב והתאמה בעזרת הפורמט הבא:

o     תאריך:

o     המטרה:

o     בנק הכלים:

o     האפשרות הנבחרת:

o     מדדי ההצלחה:

o     תאריך למעקב: