מעורבות ריגשית במהלך ניתוח אירוע סינכרוני
ניתוח אירוע סינכרוני הוא מופע מנהיגותי ולמידתי
ממדרגה ראשונה: מוביל האירוע עוצר ומקיים בעזרת הקבוצה תהליך למידה משמעותי
אונליין/ מסונכרן, אשר בעקבותיו ימשיך להוביל את האירוע בהצלחה. העצירה למטרת
למידה והפקת לקחים קריטית למעבר מנהיג מגיב- מקום בו האירוע מתנהל מעצמו (״כיבוי
שריפות״), למנהיג יוזם- הובלת האירוע.
מטרות הניתוח:
מתן כלים להובלת האירוע הנוכחי (מנהיגות
סינכרונית)
תהליך למידה והפקת לקחים של כל המשתתפים
לאירועים הבאים.
שלבים:
1. הצגת הכללים
2. פירוט האירוע
3. סבב שאלות
4. סבב פתרונות
5. בחירת הפתרון
6. סיכום משמעותי
המילה Compassion מורכבת משתי מילים;
עם מישהו- מקורה בלטינית com או cum.
לסבול- פאסכיון páschein ביוונית.
עם הזמן המילה passion קיבלה משמעות כוללת יותר
של רגש, תשוקה.
ניתן לומר כי חמלה היא היכולת להרגיש יחד עם
מישהו את רגשותיו, להרגיש יחד עם משהו אחר. התגובה היא ספונטנית ועמוקה ולכן היא
מעבר למחשבה הרציונאלית, לדעות קדומות ולחשיבה אגוצנטרית המנתחת מערכות יחסים
למטרת תועלת מסוימת.
אין בחמלה שום היגיון או בחירה. זהו רגש ספונטני
של התאחדות עם רגש האחר בכדי לעזור, לעשות משהו אקטיבי.
Sympathy focuses on awareness
Empathy focuses on experience
Compassion focuses on action
סימפטיה שמה במרכז את המודעות לרגשות האחר,
אמפטיה שמה במרכז את חווית רגשות האחר,
חמלה שמה במרכז את העשייה בעקבות רגשות האחר.
לאחר שאני מודע לרגשות האחר, ואולי אף מזדהה
עימם אני מייצר התנהגות או פתרון כדי להוציא אותו ממצוקתו.
במקרה של צורך, זו היכולת לזהות ולדייק אותו
ולתת לו מענה.
ניתוח אירוע סינכרוני שם במרכז את פתרון הבעיות,
את זיהוי הצורך ומתן המענה.
הכלי מכיל בתוכו את המודעות לרגשות האחר בשלב
תיאור האירוע אך אינו נשאר שם.
כדי להיות שותף פעיל בניתוח אירוע סינכרוני יש
צורך קודם כל במודעות עצמית גבוהה, ביכולת הקשבה והכלה, ביכולת ניתוח וזיהוי
וביכולת המשגה. יכולות אלו באות לידי ביטוי בעיקר בשלב שאילת השאלות על-ידי
המשתתפים (3. סבב שאלות). היכולת להבין מה האחר מרגיש ומה הפתרון שיתאים לו, היכולת
לדמיין אותו בסיטואציה עתידית אשר תיתן לו מענה לצורך או מצוקה, באה לידי ביטוי
בשלב בנק הפתרונות (4. סבב פתרונות).
האם חמלה היא תנאי הכרחי להצלחת ניתוח אירוע
סינכרוני?
כאשר יש מודעות לרגשות האחר, ישנה תחושה של חמלה
לאדם האחר, אך לא בהכרח הזדהות עם רגשותיו. לדוגמא אם התגובה לאדם במצוקה מוגבלת
לסימפטיה, מודעות לרגש של האחר, תתכן תחושה של צער לקושי שחווה אותו אדם אבל ללא
הרגשת הרגש שמרגיש אותו אדם כאילו היו של האדם החש סימפטיה. סימפטיה אינה מוגבלת
להרגשת רגש האחר כמו באמפטיה, היא יכולה גם להיות סיבה או הדהוד של אותו רגש באדם
אחר.
מומלץ לנתח את האירוע הספציפי אך להעלות אותו
לרמה עקרונית של דילמה (שתי הנחות לפחות המתנגשות זו בזו), לייצר בנק פתרונות עשיר
ועקרוני גם למצבים דומים, לאפשר לכל המשתתפים להביע את דעתם ולשקף את תהליך הלמידה
שחוו מניתוח האירוע או מתהליך הלמידה הקבוצתי.
מידת הביטחון בקבוצה תשפיע באופן ישיר על איכות
התוצרים. ככל שהאווירה בקבוצה אינטימית ופתוחה גם המנהל המציג את האירוע וגם
השותפים בקבוצה יחוו תהליך עמוק יותר ומשמעותי (6. סיכום משמעותי).
בחמלה שמים את האדם האחר ורגשותיו לפני צרכיו של
האדם האמפאטי או הסימפטי. יותר קל להרגיש חמלה ממקום של סימפטיה, כי אז אין
מעורבות ריגשית, ויותר קל להפעיל את הבחירה לשים את אותו אדם ורגשותיו במרכז.
כאשר חשים אמפטיה, יש להתגבר על הרגש שחשים כלפי
אותו אדם כדי לעזור לו.
בשונה מניתוח אירוע שהסתיים כמו בתחקיר אירוע,
המטרה היא למידה והפקת לקחים לפעם הבאה. בניתוח אירוע סינכרוני מוצגת, דילמה
מנהיגותית אמיתית, המתרחשת בזמן אמת. המנהיג מפעיל שיקול דעת בבחירת הפתרונות
ומדווח לקבוצה על המשמעויות. הלמידה היא מיידית, אמיתית, מחוברת לשטח ואינה דורשת
סימולציה. היישום המיידי בשטח מייצר למידה משמעותית: רלוונטית, מעורבת ובעלת ערך
ללומד ולקבוצה.
ניתוח אירוע סינכרוני דורש מיומנויות הנחייה
גבוהות מכיוון שלמנחה אין שליטה על נתוני האירוע (הוא יכול להשפיע על הבחירה במידה
וישנם מגוון אירועים במקביל), ואינו שולט על התוצאות.
למידה זו אותנטית ונקייה ממניפולציות. האתגר הוא
לייצר מעורבות של כל העמיתים בקבוצה, דרך אירוע אשר אינו תמיד רלוונטי עבורם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה