Learn How to Learn

משתתפי"ם ברצפים: למידת מיומנויות המאה ה-21 מהגיל הרך ואילך

בחינוך בגיל הרך מוביל היום המודל החינוכי "הגן הזה הוא אני". הוא מתבסס על הגישה הלקוחה משמה של העיר – רגיו אמיליה 1963, השוכנת בצפון איטליה. מהות שיטת רג'יו אמיליה היא איך ללמד ולא מה ללמד Learn How to Learn. גישה זו מטפחת את סקרנות הטבעית של הילדים ומפתחת בהם יכולות ליוזמה ולחקירה באמצעות פרויקטים. תחילתה של הדרך החינוכית הזו באיטליה של אחרי מלחמת העולם השנייה, אז הקים איש החינוך מוריס מלגוצי בעיר, מסגרות מיוחדות לגיל הרך. מהות ההוראה, על פי הגישה, היא לאפשר לילדים להעלות סוגיות ולפתור בעצמם בעיות, ולא להמעיט בערכם ולשעמם אותם בתהליכי למידה אטיים שאינם מכוונים לבניית משמעות. מודל משתתפי"ם פותח על-ידי ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, למיומנויות ההכרחיות ללומד במאה ה-21.

מודל משתתפי"ם: מיומנויות המאה ה-21

מיומנות טכנולוגית- שליטה בכל המערכות הדיגיטאליות, הרשתות החברתיות והפלטפורמות השונות, כדי להשיג ידע, לתקשר וליצור מערכות יחסים וכדי להיות מעודכנים כל הזמן במציאות המשתנה.

שיתוף פעולה- מיומנויות עבודת צוות, תפקידים בצוות, , הדדיות, השפעה והנעת אנשים בצוות, כדי ללמוד ולעבוד כצוות בפיתוח ובהובלה של תהליכים מורכבים ורב ממדיים.  

תקשורת- תקשורת בינאישית ותוך אישית, מיומנויות ניסוח מסר, טכניקות שכנוע, טיפול בהתנגדויות, גישור והתמודדות עם קונפליקטים. העיסוק העיקרי הוא הקשבה פנימית וחיצונית והשפעה ללא סמכות על האחר כדי לגייסו לתהליך הלמידה והעבודה.

תודעה גלובלית- ראיה של תהליכים חוצים עולם, זיהוי מגמות גלובליות, הבנת המורכבות הבינתרבותית, יכולת עבודה בסביבה גלובלית (פערי זמן, ניהול מרחוק, תפיסות עולם שונות תרבותית: סבלנות וסובלנות). הבנת השונות התרבותית כיתרון ליצירת למידה ופתרון אינטגרטיבי איכותי יותר.

פתרון בעיות- פתרון בעיות הוא תהליך שכיח ומשמעותי בהובלה של שגרה, שינוי, וזיהוי הבעיה כמקור לחשיבה יצירתית לעתיד. ניתן להוביל את הפתרון ממקום יוזם, ראייה קדימה לטווח הארוך ומניעת הישנותה. נדרשות מיומנויות תחקיר, הערכה: PDCA, חשיבה מונעת ויוזמת, תפישת פנומנולוגיה.

יצירתיות- חשיבה אינטגרטיבית מקורית ייחודית ללא גבולות. חשיבה מקורית ודמיונית המצליחה לייצר מציאות חדשה. פיתוחם של רעיונות מקוריים בעלי ערך חדש,

מחשבה ביקורתית- הטלת ספק בכל נתון או דעה למטרת למידה והתחדשות. ביצוע הערכה וחשיבה המטילה ספק בכל הנחת יסוד תוך מציאת פתרון חלופי חדש. 

הגישה על-פי רגיו אמיליה מנסה להתמודד באופן רציני עם הלמידה הקונסטרוקטיביסטית. מערכת זו מושפעת מהשיטה החינוכית של לוריס מלגוצי, שטבע את המונח הקונסטרוקטיביסטי "פדגוגיה של הקשבה". הכוונה ב"הקשבה" היא לשימוש בכל החושים, הקשבה לאלפי הסימבולים, השפות, הקודים שאנו נוקטים בהם כדי לתקשר. הכוונה ב"הקשבה" – להיות פתוחים להבדלים אישיים, להבין את הערך הקיים בנקודות מבט שונות, באינטרפרטציות של האחר. הכוונה ב"הקשבה" – היכולת לכבד את הזולת, להעשיר את השומע ואת המשמיע. כאן נדרש שילוב של מיומנויות של שיתוף ותקשורת בין ותוך אישיות של הלומד. המחנכות בגן מפעילות את הילדים בהתאם להתעניינותם ובחירתם, ונותנות משמעות למה שהילד עושה. הבנת השונות הבינאישית כיתרון ליצירת למידה ופתרון אינטגרטיבי איכותי יותר. נקודה נוספת היא סביבה חינוכית – הגורם מגרה למחשבה, לעשייה ולהתפתחות רגשית. "סדנה" – המקום שבו הילדים יוצרים. מקום רב לעשייה ולהבעה היצירתית של הילדים. מיומנות המחשבה ביקורתית- הטלת ספק בכל נתון או דעה למטרת למידה והתחדשות. ביצוע הערכה וחשיבה המטילה ספק בכל הנחת יסוד תוך מציאת פתרון חלופי חדש. הגישה מאמינה בחקירה תמידית של דברים ולשם כך מעניקים לילדים כל הזמן שהם צריכים.

במסגרות החינוכיות לילדים יש להתמקד יותר בלמידה (Learning) מאשר בלימוד (Teaching). יש להתרכז ביכולות הילד, במיומנויות על פי מודל משתתפי"ם ולא בכישורי הוראה. הלימוד 'מלמטה למעלה': הילד הלומד במרכז. המיקוד הוא ביכולות ובבניית זהות האדם. הגישה ביסודה היא הוליסטית, כאשר הילד הוא במרכז. הכוונה לא רק לצורכי הילד וליכולותיו, אלא ביקר לזכויותיו ולפוטנציאל הגולם בו. החזון החינוכי מתבסס על אמונה בכבוד, הקשבה ודיאלוג עם הילד,הוריו ומחנכיו.

ילדי הגן, בשילוב מודל משתתפי"ם על פי רעיונותיהם של מלגוצ'י וחבריו, הם:

·      אמנים ומוזיקאים מוזיקלית – אומנותית: יצירתיות- חשיבה אינטגרטיבית מקורית ייחודית ללא גבולות.

·      חושבים ופותרים בעיות לוגית – מתמטית: פתרון בעיות- פתרון בעיות הוא תהליך שכיח ומשמעותי בהובלה של שגרה, שינוי, וזיהוי הבעיה כמקור לחשיבה יצירתית לעתיד.

·      מגלים וחוקרים נטורליסטית: מחשבה ביקורתית- הטלת ספק בכל נתון או דעה למטרת למידה והתחדשות.

·      נעים ומתנועעים תנועתית: מתבטאים במשחק מרחבית: לשונית:

·      מתקשרים ומתקשרים בין-אישית תוך-אישית: תקשורת- תקשורת בינאישית ותוך אישית, מיומנויות ניסוח מסר, טכניקות שכנוע, טיפול בהתנגדויות, גישור והתמודדות עם קונפליקטים.

יישום עקרונות הגישה של רג'יו אמיליה ומודל משתתפי"ם בבית-הספר היסודי:
1. הנחת יסוד של בית-הספר: כל הילדים בעלי פוטנציאל ומסוגלים לבנות את הלימוד העצמי שלהם תוך הכוונה.
2. יצירת קהילה תומכת: יחסי גומלין בין הילדים, המשפחה, המורים, ההורים והקהילה.
3. פיתוח סביבת למידה: הכיתות, החצר והחדרים כמרחבי למידה שנעים וכיף להיות בהם.
4. שיתוף בין המורים להורים: המורים וההורים עובדים יחדיו וחולקים אינפורמציה בנושאים שונים.
5. יום הלימודים כמשך למידה גמיש ורציף: ביטול החלוקה לשיעורים ולמידה במשכים מותאמים למאפייני הילד, תוך מתן כבוד לקצב של הילדים. המורה מלווה את הילד למשך מספר שנים ומערכת היחסים נשארת יציבה לאורך זמן.
6. תכנית הלימודים משתנה בהתאם לעניין הילד: הילד הוא במרכז והתכנית נבנית בהתאם לתכנים אותם הוא מביא. ישנה חזרה על נושאים שנלמדו במהלך השנה כך שנוצרות תובנות חדשות.
7. חקר הסביבה: מעודד פעילות, מעורבות, גילוי, שימוש באמצעים טכנולוגיים שונים.
8. תיעוד: תצפיות, הקלטות, הצגת תוצרי למידה שמפיק הילד בעקבות הנושא שלמד.

כל העקרונות של מודל משתתפי"ם בגישת רג'יו אמיליה ממשיכים להתקיים בלמידה בבית-הספר היסודי ואילך. הילד ממשיך להיות לומד עצמאי, יחסי גומלין עם הקהילה, עיצוב סביבות למידה, שיתוף בין הצוות להורים, מערכת יחסי הלמידה היא ארוכת טווח, תכנית הלימודים בהתאם לעניין הילד, הלמידה מבוססת על חקר הסביבה ומתועדת.