Learn How to Learn

משתתפי"ם ברצפים: למידת מיומנויות המאה ה-21 מהגיל הרך ואילך

בחינוך בגיל הרך מוביל היום המודל החינוכי "הגן הזה הוא אני". הוא מתבסס על הגישה הלקוחה משמה של העיר – רגיו אמיליה 1963, השוכנת בצפון איטליה. מהות שיטת רג'יו אמיליה היא איך ללמד ולא מה ללמד Learn How to Learn. גישה זו מטפחת את סקרנות הטבעית של הילדים ומפתחת בהם יכולות ליוזמה ולחקירה באמצעות פרויקטים. תחילתה של הדרך החינוכית הזו באיטליה של אחרי מלחמת העולם השנייה, אז הקים איש החינוך מוריס מלגוצי בעיר, מסגרות מיוחדות לגיל הרך. מהות ההוראה, על פי הגישה, היא לאפשר לילדים להעלות סוגיות ולפתור בעצמם בעיות, ולא להמעיט בערכם ולשעמם אותם בתהליכי למידה אטיים שאינם מכוונים לבניית משמעות. מודל משתתפי"ם פותח על-ידי ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, למיומנויות ההכרחיות ללומד במאה ה-21.

מודל משתתפי"ם: מיומנויות המאה ה-21

מיומנות טכנולוגית- שליטה בכל המערכות הדיגיטאליות, הרשתות החברתיות והפלטפורמות השונות, כדי להשיג ידע, לתקשר וליצור מערכות יחסים וכדי להיות מעודכנים כל הזמן במציאות המשתנה.

שיתוף פעולה- מיומנויות עבודת צוות, תפקידים בצוות, , הדדיות, השפעה והנעת אנשים בצוות, כדי ללמוד ולעבוד כצוות בפיתוח ובהובלה של תהליכים מורכבים ורב ממדיים.  

תקשורת- תקשורת בינאישית ותוך אישית, מיומנויות ניסוח מסר, טכניקות שכנוע, טיפול בהתנגדויות, גישור והתמודדות עם קונפליקטים. העיסוק העיקרי הוא הקשבה פנימית וחיצונית והשפעה ללא סמכות על האחר כדי לגייסו לתהליך הלמידה והעבודה.

תודעה גלובלית- ראיה של תהליכים חוצים עולם, זיהוי מגמות גלובליות, הבנת המורכבות הבינתרבותית, יכולת עבודה בסביבה גלובלית (פערי זמן, ניהול מרחוק, תפיסות עולם שונות תרבותית: סבלנות וסובלנות). הבנת השונות התרבותית כיתרון ליצירת למידה ופתרון אינטגרטיבי איכותי יותר.

פתרון בעיות- פתרון בעיות הוא תהליך שכיח ומשמעותי בהובלה של שגרה, שינוי, וזיהוי הבעיה כמקור לחשיבה יצירתית לעתיד. ניתן להוביל את הפתרון ממקום יוזם, ראייה קדימה לטווח הארוך ומניעת הישנותה. נדרשות מיומנויות תחקיר, הערכה: PDCA, חשיבה מונעת ויוזמת, תפישת פנומנולוגיה.

יצירתיות- חשיבה אינטגרטיבית מקורית ייחודית ללא גבולות. חשיבה מקורית ודמיונית המצליחה לייצר מציאות חדשה. פיתוחם של רעיונות מקוריים בעלי ערך חדש,

מחשבה ביקורתית- הטלת ספק בכל נתון או דעה למטרת למידה והתחדשות. ביצוע הערכה וחשיבה המטילה ספק בכל הנחת יסוד תוך מציאת פתרון חלופי חדש. 

הגישה על-פי רגיו אמיליה מנסה להתמודד באופן רציני עם הלמידה הקונסטרוקטיביסטית. מערכת זו מושפעת מהשיטה החינוכית של לוריס מלגוצי, שטבע את המונח הקונסטרוקטיביסטי "פדגוגיה של הקשבה". הכוונה ב"הקשבה" היא לשימוש בכל החושים, הקשבה לאלפי הסימבולים, השפות, הקודים שאנו נוקטים בהם כדי לתקשר. הכוונה ב"הקשבה" – להיות פתוחים להבדלים אישיים, להבין את הערך הקיים בנקודות מבט שונות, באינטרפרטציות של האחר. הכוונה ב"הקשבה" – היכולת לכבד את הזולת, להעשיר את השומע ואת המשמיע. כאן נדרש שילוב של מיומנויות של שיתוף ותקשורת בין ותוך אישיות של הלומד. המחנכות בגן מפעילות את הילדים בהתאם להתעניינותם ובחירתם, ונותנות משמעות למה שהילד עושה. הבנת השונות הבינאישית כיתרון ליצירת למידה ופתרון אינטגרטיבי איכותי יותר. נקודה נוספת היא סביבה חינוכית – הגורם מגרה למחשבה, לעשייה ולהתפתחות רגשית. "סדנה" – המקום שבו הילדים יוצרים. מקום רב לעשייה ולהבעה היצירתית של הילדים. מיומנות המחשבה ביקורתית- הטלת ספק בכל נתון או דעה למטרת למידה והתחדשות. ביצוע הערכה וחשיבה המטילה ספק בכל הנחת יסוד תוך מציאת פתרון חלופי חדש. הגישה מאמינה בחקירה תמידית של דברים ולשם כך מעניקים לילדים כל הזמן שהם צריכים.

במסגרות החינוכיות לילדים יש להתמקד יותר בלמידה (Learning) מאשר בלימוד (Teaching). יש להתרכז ביכולות הילד, במיומנויות על פי מודל משתתפי"ם ולא בכישורי הוראה. הלימוד 'מלמטה למעלה': הילד הלומד במרכז. המיקוד הוא ביכולות ובבניית זהות האדם. הגישה ביסודה היא הוליסטית, כאשר הילד הוא במרכז. הכוונה לא רק לצורכי הילד וליכולותיו, אלא ביקר לזכויותיו ולפוטנציאל הגולם בו. החזון החינוכי מתבסס על אמונה בכבוד, הקשבה ודיאלוג עם הילד,הוריו ומחנכיו.

ילדי הגן, בשילוב מודל משתתפי"ם על פי רעיונותיהם של מלגוצ'י וחבריו, הם:

·      אמנים ומוזיקאים מוזיקלית – אומנותית: יצירתיות- חשיבה אינטגרטיבית מקורית ייחודית ללא גבולות.

·      חושבים ופותרים בעיות לוגית – מתמטית: פתרון בעיות- פתרון בעיות הוא תהליך שכיח ומשמעותי בהובלה של שגרה, שינוי, וזיהוי הבעיה כמקור לחשיבה יצירתית לעתיד.

·      מגלים וחוקרים נטורליסטית: מחשבה ביקורתית- הטלת ספק בכל נתון או דעה למטרת למידה והתחדשות.

·      נעים ומתנועעים תנועתית: מתבטאים במשחק מרחבית: לשונית:

·      מתקשרים ומתקשרים בין-אישית תוך-אישית: תקשורת- תקשורת בינאישית ותוך אישית, מיומנויות ניסוח מסר, טכניקות שכנוע, טיפול בהתנגדויות, גישור והתמודדות עם קונפליקטים.

יישום עקרונות הגישה של רג'יו אמיליה ומודל משתתפי"ם בבית-הספר היסודי:
1. הנחת יסוד של בית-הספר: כל הילדים בעלי פוטנציאל ומסוגלים לבנות את הלימוד העצמי שלהם תוך הכוונה.
2. יצירת קהילה תומכת: יחסי גומלין בין הילדים, המשפחה, המורים, ההורים והקהילה.
3. פיתוח סביבת למידה: הכיתות, החצר והחדרים כמרחבי למידה שנעים וכיף להיות בהם.
4. שיתוף בין המורים להורים: המורים וההורים עובדים יחדיו וחולקים אינפורמציה בנושאים שונים.
5. יום הלימודים כמשך למידה גמיש ורציף: ביטול החלוקה לשיעורים ולמידה במשכים מותאמים למאפייני הילד, תוך מתן כבוד לקצב של הילדים. המורה מלווה את הילד למשך מספר שנים ומערכת היחסים נשארת יציבה לאורך זמן.
6. תכנית הלימודים משתנה בהתאם לעניין הילד: הילד הוא במרכז והתכנית נבנית בהתאם לתכנים אותם הוא מביא. ישנה חזרה על נושאים שנלמדו במהלך השנה כך שנוצרות תובנות חדשות.
7. חקר הסביבה: מעודד פעילות, מעורבות, גילוי, שימוש באמצעים טכנולוגיים שונים.
8. תיעוד: תצפיות, הקלטות, הצגת תוצרי למידה שמפיק הילד בעקבות הנושא שלמד.

כל העקרונות של מודל משתתפי"ם בגישת רג'יו אמיליה ממשיכים להתקיים בלמידה בבית-הספר היסודי ואילך. הילד ממשיך להיות לומד עצמאי, יחסי גומלין עם הקהילה, עיצוב סביבות למידה, שיתוף בין הצוות להורים, מערכת יחסי הלמידה היא ארוכת טווח, תכנית הלימודים בהתאם לעניין הילד, הלמידה מבוססת על חקר הסביבה ומתועדת.

Synchronous Leadership in Educational HUB Ramat-Gan

מנהיגות סינכרונית בHub החינוכי פסג״ה רמת גן

הצורך לגשר בין החינוך של המאה ה-20 למיומנויות של המאה ה-21 הביא לבניית קונספט חדש בפיתוח מקצועי של עובדי הוראה (עו"ה) במרכז הפסג״ה רמת-גן.

הקונספט ממומש ביצירת תרבות של שגרת חדשנות חינוכית, בHub החינוכי במרכז פסג״ה רמת גן. שגרה זו מייצגת תפישה חדשה בפיתוח המקצועי של עו"ה. 

מודל HUB חינוכי פסג"ה רמת-גן: 

בשלב הראשון נוצרת קהילה לומדת: מנהלי רמת גן מייצרים תשתית תרבותית של שיח חינוכי בנושא חדשנות. כל מנהל מזהה את הצורך הייעודי שלו בחדשנות בחינוך.

בשלב הבא מפותח התהליך החינוכי שיוטמע בכל מוסד חינוך. התהליך יפותח וילמד דרך מתודולוגית הDesign Thinking בשיטת למידה Online. תוקם תשתית טכנולוגית ללמידה online אשר תשמש את קהילת אנשי החינוך בעיר.

בשלב השלישי מוקם התהליך כשגרת חדשנות על Dashboard בHUB במרכז הפסג"ה בעיר. מסך זה מייצג את סטאטוס התהליך המוטמע בכל בית ספר בOnline.

בעזרת הhub בפסג"ה מתקיים תהליך ההטמעה של שגרת החדשנות (בליווי מומחי תוכן הנותנים תמיכה דרך הקהילה, הלמידה Online, מפגשי אחד על אחד וליווי בשטח).

בתום שלב ההטמעה, הופכת שגרת החדשנות לתרבות שחוזרת על עצמה כשגרה, בכל מוסדות החינוך בעיר רמת גן. תהליכי חדשנות מוצלחים יוצעו למוסדות חינוך אחרים בעיר.

הHUB משמש כמרכז תמיכה, בקרה ותיעוד לכל תהליכי החדשנות בחינוך בעיר ובכך מייצר שפה ומודלים אחידים ליצירת תרבות של שגרת חדשנות. 

המנהיג הסינכרוני מסנכרן ומשלב בו זמנית תודעה גלובלית, שליטה טכנולוגית במדיה הדיגיטלית, יכולות עבודה בצוות ותקשורת בין-אישית מעולות, חשיבה חדשנית ומומחה בפתרון בעיות, תוך הפעלת מחשבה ביקורתית. ההחלטות האמיצות שלו מתבססות על היכולת להתגבר על חששותיו וחששות הסובבים אותו, תוך הפעלת שיקול דעת ולא פזיזות. 

מנהל בית-הספר רוכש תוך כדי התהליך, תפישה וכישורים של מנהיגות חינוכית סינכרונית: Synchronous Educational Leadership.

למנהיגות החינוכית הסינכרונית 5 עקרונות: 

1.   המנהיג החינוכי הסינכרוני מתרגם את החזון שלו לתכנית אשר מתבססת על תודעה גלובלית מפותחת. תודעה זו היא הסכום של כל התהליכים והאירועים הגלובליים המתרחשים בכל רגע נתון בעולם החינוך (בצורה סינכרונית) והמשמעות שלהם. השימוש בחדשנות ובחשיבה מקורית במציאת הפתרון מחייבת אותו ללמוד מן העבר אך להשתחרר מהדפוסים והפרדיגמות אשר מקבעים אותו ואינם רלוונטיים לעתיד החינוך. המנהיג החינוכי הסינכרוני מזהה את הבעיות הקיימות ונותן להן מענה בצורה חדשנית. התהליך יפותח וילמד דרך מתודולוגית החשיבה העיצובית הDesign Thinking בשיטת למידה Online. התודעה הגלובאלית מורחבת תוך שימוש במידען, היושב בHub ונותן שירותי חיפוש והנגשה של הידע המקצועי הרלוונטי העדכני ביותר הקיים בעולם.

2.   המנהיג החינוכי הסינכרוני מוביל דרך הצורך החינוכי לא בצורה מגיבה ושמרנית, אלא ממנף את הצורך בפתרון בעיות ומשלב בו חדשנות להובלת בית-הספר לכיוונים חדשים. הוא משתמש בצורך כמנוף להנעת השינוי. הוא משתמש במתודולוגיה של קוטר Kotter ליצירת תחושת דחיפות והובלת השינוי. הוא בעל יכולת לראות אירוע מקומי בראייה רחבה ולהפך, השפעת אירוע מקומי על תהליכים עירוניים, ארציים וגלובאליים. 

3.   המנהיג החינוכי הוא מומחה בתחום הטכנולוגיה והמדיה הדיגיטלית ולכן משתמש בצורה מושכלת במדיה הדיגיטלית בכדי לעצב ולשלוט בתהליכים הגלובליים השונים, ובאופן מידת הפצתם. לרשותו עומדים בHub  צוות של מומחים בשימוש בטכנולוגיות מתקדמות לשיפור תהליכי למידה וחינוך. עוצמת התהליכים המתרחשים בעולם נקבעת על-ידי המדיה הדיגיטלית. המדיה הדיגיטלית קובעת את "רוחב הפס" של כל תהליך: מה תהיה עוצמתו ומידת השפעתו, דרך שליטה בהיקפו/ התפוצה שלו ובקצב הזרימה שלו. ככל שהאירוע או התהליך מופץ בתפוצה עולמית רחבה יותר ובעוצמה תקשורתית גדולה יותר הוא תופס נפח גלובלי גדול יותר. המדיה הדיגיטלית משמשת להפצת החזון. הוא מקבל תמיכה ממומחה במדיה התקשורתית ולכן מנתח בצורה מדויקת את תמונת המצב המקומית והגלובאלית. בHub נחשפים בפניו כל ערוצי הניהול והחינוך הדיגיטאליים ומותאמים לאופיו וצרכיו הניהולים.

4.   המנהיג החינוכי הסינכרוני עובד בצוותים מסוגים שונים: מקומיים וגלובליים. לכן עליו להיות מומחה בעבודת צוות ובכל הקשור לתקשורת בין-אישית. הוא מומחה בהבנת התהליכים בצוות, תפקידים בצוות ובעל כישורי עבודת צוות מעולים. הוא מומחה בכלי התקשורת השונים בתוך הצוות ומחוצה לו, ומשתמש בהם בכדי לגייס את השותפים לו בצוות ומחוצה לו לביצוע התכנית ליישום החזון. לשם שיפור המיומנות הוא שותף בקהילה מקצועית לומדת, מקים קהילה בבית-ספרו תוך תמיכת מומחה מHub להקמת קהילות לומדות. 

5.   המרכיב האחרון הוא חשיבה ביקורתית: עליו להפעיל חשיבה זו לאורך כל הדרך בצורה אמיצה ונבונה. עליו לראות צעד קדימה ללא חשש, תוך התגברות על המכשולים האישיים והחברתיים בקבלת ההחלטות. עליו לקבל החלטות אמיצות תוך הפעלת שיקול דעת וחשיבה ביקורתית. התהליך מועצם בעזרת הDashboard בHUB במרכז הפסג"ה בעיר. מסך זה מייצג את סטאטוס התהליך המוטמע בכל בית ספר בOnline. דרך כלי ניהולי זה הוא נחשף ומבצע אינטגרציה של כל תהליכי החדשנות המתרחשים בעיר, בוחר את התהליכים הרלוונטיים לבית-ספרו ומיישמם. 

מנהיגות חינוכית סינכרונית היא מנהיגות המותאמת לאירועים ולתהליכים חינוכים גלובליים המתרחשים בהווה ועתידים להתרחש בעתיד. היא מסתמכת על אירועי העבר כבסיס ללמידה והפקת לקחים לגבי ההווה והעתיד. המנהיגות החינוכית הסינכרונית אינה חיה את העבר, היא חווה בסנכרון את ההווה וכך מתווה את העתיד. תפישת ההפעלה של הHub החינוכי בפסג״ה ברמת-גן תומכת בגישה זו, מכשירה את מנהלי בתי-הספר בעיר לאורה, ומלווה אותם לאורך כל חייהם המקצועים. 

המנהיג החינוכי הסינכרוני מומחה בכל הכישורים והמיומנויות ולכן נחשב רב-מומחה. הוא מייצר ערך מוסף דרך השילוב של כל המיומנויות והכישורים בו זמנית ליצירת פתרון וסגנון הובלה ייחודי וחדשני. השילוב ממקם אותו כיוזם ומוביל ומונע ממנו להתמקם כמגיב. ניתוח ההווה ליצירת פתרון חינוכי בעתיד תוך מחשבה ביקורתית וראיה חינוכית גלובלית, מחייב אותו להסתכל צעד אחד קדימה ולהוביל שגרת חדשנות חינוכית.

Synchronous Leadership case study emotion involvement

מעורבות ריגשית במהלך ניתוח אירוע סינכרוני

  

ניתוח אירוע סינכרוני הוא מופע מנהיגותי ולמידתי ממדרגה ראשונה: מוביל האירוע עוצר ומקיים בעזרת הקבוצה תהליך למידה משמעותי אונליין/ מסונכרן, אשר בעקבותיו ימשיך להוביל את האירוע בהצלחה. העצירה למטרת למידה והפקת לקחים קריטית למעבר מנהיג מגיב- מקום בו האירוע מתנהל מעצמו (״כיבוי שריפות״), למנהיג יוזם- הובלת האירוע. 

מטרות הניתוח:

מתן כלים להובלת האירוע הנוכחי (מנהיגות סינכרונית)

תהליך למידה והפקת לקחים של כל המשתתפים לאירועים הבאים.

שלבים:

1.   הצגת הכללים

2.   פירוט האירוע

3.   סבב שאלות

4.   סבב פתרונות

5.   בחירת הפתרון

6.   סיכום משמעותי

המילה Compassion מורכבת משתי מילים;

עם מישהו- מקורה בלטינית com או cum. 

לסבול- פאסכיון páschein ביוונית.

עם הזמן המילה passion קיבלה משמעות כוללת יותר של רגש, תשוקה.

ניתן לומר כי חמלה היא היכולת להרגיש יחד עם מישהו את רגשותיו, להרגיש יחד עם משהו אחר. התגובה היא ספונטנית ועמוקה ולכן היא מעבר למחשבה הרציונאלית, לדעות קדומות ולחשיבה אגוצנטרית המנתחת מערכות יחסים למטרת תועלת מסוימת.

אין בחמלה שום היגיון או בחירה. זהו רגש ספונטני של התאחדות עם רגש האחר בכדי לעזור, לעשות משהו אקטיבי.

Sympathy focuses on awareness

Empathy focuses on experience 

Compassion focuses on action

סימפטיה שמה במרכז את המודעות לרגשות האחר,

אמפטיה שמה במרכז את חווית רגשות האחר,

חמלה שמה במרכז את העשייה בעקבות רגשות האחר.

לאחר שאני מודע לרגשות האחר, ואולי אף מזדהה עימם אני מייצר התנהגות או פתרון כדי להוציא אותו ממצוקתו.

במקרה של צורך, זו היכולת לזהות ולדייק אותו ולתת לו מענה.

ניתוח אירוע סינכרוני שם במרכז את פתרון הבעיות, את זיהוי הצורך ומתן המענה.

הכלי מכיל בתוכו את המודעות לרגשות האחר בשלב תיאור האירוע אך אינו נשאר שם. 

כדי להיות שותף פעיל בניתוח אירוע סינכרוני יש צורך קודם כל במודעות עצמית גבוהה, ביכולת הקשבה והכלה, ביכולת ניתוח וזיהוי וביכולת המשגה. יכולות אלו באות לידי ביטוי בעיקר בשלב שאילת השאלות על-ידי המשתתפים (3. סבב שאלות). היכולת להבין מה האחר מרגיש ומה הפתרון שיתאים לו, היכולת לדמיין אותו בסיטואציה עתידית אשר תיתן לו מענה לצורך או מצוקה, באה לידי ביטוי בשלב בנק הפתרונות (4. סבב פתרונות).

האם חמלה היא תנאי הכרחי להצלחת ניתוח אירוע סינכרוני?

כאשר יש מודעות לרגשות האחר, ישנה תחושה של חמלה לאדם האחר, אך לא בהכרח הזדהות עם רגשותיו. לדוגמא אם התגובה לאדם במצוקה מוגבלת לסימפטיה, מודעות לרגש של האחר, תתכן תחושה של צער לקושי שחווה אותו אדם אבל ללא הרגשת הרגש שמרגיש אותו אדם כאילו היו של האדם החש סימפטיה. סימפטיה אינה מוגבלת להרגשת רגש האחר כמו באמפטיה, היא יכולה גם להיות סיבה או הדהוד של אותו רגש באדם אחר.

מומלץ לנתח את האירוע הספציפי אך להעלות אותו לרמה עקרונית של דילמה (שתי הנחות לפחות המתנגשות זו בזו), לייצר בנק פתרונות עשיר ועקרוני גם למצבים דומים, לאפשר לכל המשתתפים להביע את דעתם ולשקף את תהליך הלמידה שחוו מניתוח האירוע או מתהליך הלמידה הקבוצתי.

מידת הביטחון בקבוצה תשפיע באופן ישיר על איכות התוצרים. ככל שהאווירה בקבוצה אינטימית ופתוחה גם המנהל המציג את האירוע וגם השותפים בקבוצה יחוו תהליך עמוק יותר ומשמעותי (6. סיכום משמעותי).

בחמלה שמים את האדם האחר ורגשותיו לפני צרכיו של האדם האמפאטי או הסימפטי. יותר קל להרגיש חמלה ממקום של סימפטיה, כי אז אין מעורבות ריגשית, ויותר קל להפעיל את הבחירה לשים את אותו אדם ורגשותיו במרכז.

כאשר חשים אמפטיה, יש להתגבר על הרגש שחשים כלפי אותו אדם כדי לעזור לו.

בשונה מניתוח אירוע שהסתיים כמו בתחקיר אירוע, המטרה היא למידה והפקת לקחים לפעם הבאה. בניתוח אירוע סינכרוני מוצגת, דילמה מנהיגותית אמיתית, המתרחשת בזמן אמת. המנהיג מפעיל שיקול דעת בבחירת הפתרונות ומדווח לקבוצה על המשמעויות. הלמידה היא מיידית, אמיתית, מחוברת לשטח ואינה דורשת סימולציה. היישום המיידי בשטח מייצר למידה משמעותית: רלוונטית, מעורבת ובעלת ערך ללומד ולקבוצה.

ניתוח אירוע סינכרוני דורש מיומנויות הנחייה גבוהות מכיוון שלמנחה אין שליטה על נתוני האירוע (הוא יכול להשפיע על הבחירה במידה וישנם מגוון אירועים במקביל), ואינו שולט על התוצאות.

למידה זו אותנטית ונקייה ממניפולציות. האתגר הוא לייצר מעורבות של כל העמיתים בקבוצה, דרך אירוע אשר אינו תמיד רלוונטי עבורם.

Antifragile Synchronous Leadership

מנהיגות סינכרונית אנטי-שבירה

אנטי שביר מוגדר כ"דבר שניעור ומגיב ונוקט פיצוי יתר לנוכח גורמי לחץ ונזק" ("אנטי שביר", טאלב, 2014, ע' 74).

המנהיג הסינכרוני מסנכרן ומשלב בו זמנית תודעה גלובלית, שליטה טכנולוגית במדיה הדיגיטלית, יכולות עבודה בצוות ותקשורת בין-אישית מעולות, חשיבה חדשנית ומומחה בפתרון בעיות, תוך הפעלת מחשבה ביקורתית. ההחלטות האמיצות שלו מתבססות על היכולת להתגבר על חששותיו וחששות הסובבים אותו, תוך הפעלת שיקול דעת ולא פזיזות. 

האנטי-שביר אוהב אקראיות וחוסר ודאות, אוהב טעויות, מסוג מסוים, מהותו היא למידה, לכן מפתיע שאין הנושא מטופל בספר. האנטי-שבירות היא תכונה ייחודית המאפשרת להתמודד עם הבלתי נודע, לעשות דברים בלי להבין אותם- ולעשות אותם היטב. לא ניתן לקיים תכונה זו בלי זהות ייחודית ומגובשת.

טאלב קובע שכל דבר שיש בו רוח חיים ניחן באנטי שבירות מסוימת. גוף האדם יכול ליהנות מגורמי לחץ ולהתחזק עד לרמה מסוימת, אבל, חומר שאיננו חי נוטה להישבר או לסבול מעייפות החומר. לעתים, קיימת סתירה בין אנטי שבירות של המערכת לבין אנטי שבירות של הפרטים בתוכה, ולעולם ישרור מתח בין האינטרסים של היחיד לאלה של המכלול. סתירה זו מהווה את מהות במעבר משלב הערך לשלב גיבוש הזהות הייחודית.

5 עקרונות המנהיגות הסינכרונית

1.      המנהיג הסינכרוני מתרגם את החזון שלו לתכנית אשר מתבססת על תודעה גלובלית מפותחת. תודעה זו היא הסכום של כל התהליכים והאירועים הגלובליים המתרחשים בכל רגע נתון בעולם (בצורה סינכרונית) והמשמעות שלהם. השימוש בחדשנות ובחשיבה מקורית במציאת הפתרון מחייבת אותו ללמוד מן העבר אך להשתחרר מהדפוסים והפרדיגמות אשר מקבעים אותו ואינם רלוונטיים לעתיד. המנהיג הסינכרוני מזהה את הבעיות הקיימות ונותן להן מענה בצורה חדשנית. האנטי-שבירות היא תכונה ייחודית המאפשרת להתמודד עם הבלתי נודע, לעשות דברים בלי להבין אותם- ולעשות אותם היטב. לא ניתן לקיים תכונה זו בלי זהות ייחודית ומגובשת.

2.      המנהיג הסינכרוני מוביל דרך הצורך אך לא בצורה מגיבה ושמרנית, אלא ממנף את הצורך בפתרון בעיות ומשלב בו חדשנות להובלת העולם לכיוונים חדשים. הוא משתמש בצורך כמנוף להנעת השינוי. הוא בעל יכולת לראות אירוע מקומי בראייה גלובאלית ולהפך, השפעת אירוע מקומי על תהליכים גלובאליים. 

3.      המנהיג הגלובלי הוא מומחה בתחום הטכנולוגיה והמדיה הדיגיטלית ולכן משתמש בצורה מושכלת במדיה הדיגיטלית בכדי לעצב ולשלוט בתהליכים הגלובליים השונים, ובאופן מידת הפצתם. עוצמת התהליכים המתרחשים בעולם נקבעת על-ידי המדיה הדיגיטלית. המדיה הדיגיטלית קובעת את "רוחב הפס" של כל תהליך: מה תהיה עוצמתו ומידת השפעתו, דרך שליטה בהיקפו/התפוצה שלו ובקצב הזרימה שלו. ככל שהאירוע או התהליך מופץ בתפוצה עולמית רחבה יותר ובעוצמה תקשורתית גדולה יותר הוא תופס נפח גלובלי גדול יותר. המדיה הדיגיטלית משמשת להפצת החזון. הוא מומחה במדיה התקשורתית ולכן מנתח בצורה מדויקת את תמונת המצב המקומית והגלובאלית. פעמים רבות מתקיימת אנטי השבירות של המערכת על חשבון יחידים. מערכות מקריבות חלקים שבירים בתוכן למען חיזוק האנטי שבירות שלהן. הם משלמים את המחיר ובזכותם המערכת משתפרת ומתחזקת (שם, ע' 107-106).

4.      המנהיג הסינכרוני עובד בצוותים מסוגים שונים: מקומיים וגלובליים. לכן עליו להיות מומחה בעבודת צוות ובכל הקשור לתקשורת בין-אישית. הוא מומחה בהבנת התהליכים בצוות, תפקידים בצוות ובעל כישורי עבודת צוות מעולים. הוא מומחה בכלי התקשורת השונים בתוך הצוות ומחוצה לו, ומשתמש בהם בכדי לגייס את השותפים לו בצוות ומחוצה לו לביצוע התכנית ליישום החזון. טאלב קובע שכל דבר שיש בו רוח חיים ניחן באנטי שבירות מסוימת. גוף האדם יכול ליהנות מגורמי לחץ ולהתחזק עד לרמה מסוימת, אבל, חומר שאיננו חי נוטה להישבר או לסבול מעייפות החומר. לעתים, קיימת סתירה בין אנטי שבירות של המערכת לבין אנטי שבירות של הפרטים בתוכה, ולעולם ישרור מתח בין האינטרסים של היחיד לאלה של המכלול.

5.      המרכיב האחרון הוא חשיבה ביקורתית: עליו להפעיל חשיבה זו לאורך כל הדרך בצורה אמיצה ונבונה. עליו לראות צעד קדימה ללא חשש, תוך התגברות על המכשולים האישיים והחברתיים בקבלת ההחלטות. עליו לקבל החלטות אמיצות תוך הפעלת שיקול דעת וחשיבה ביקורתית. הבעיה עם ה"אנטי שבירות" היא שבני האדם אינם אוהבים טעויות. אנו נתונים להטיה שכלית הסולדת מאנטי שבירות. כתוצאה מכך,הימנעות מטעויות קטנות הופכת את הגדולות לחמורות יותר! (טאלב, 2014, ע' 117).

מנהיגות סינכרונית היא מנהיגות המותאמת לאירועים ולתהליכים הגלובליים המתרחשים בהווה ועתידים להתרחש בעתיד. היא מסתמכת על אירועי העבר כבסיס ללמידה והפקת לקחים לגבי ההווה והעתיד. המנהיגות הסינכרונית אינה חיה את העבר, היא חווה בסנכרון את ההווה וכך מתווה את העתיד. מאפיינים אלו מייצרים מנהיגות אנטי-שבירה שכוחה בהתאמתה לאירועים ולתהליכים הגלובליים המתרחשים בהווה. היא ניעורה ומגיבה ונוקטת פיצוי יתר לנוכח גורמי לחץ ונזק.

המנהיג הסינכרוני מומחה בכל הכישורים והמיומנויות ולכן נחשב רב-מומחה. הוא מייצר ערך מוסף דרך השילוב של כל המיומנויות והכישורים בו זמנית ליצירת פתרון וסגנון הובלה ייחודי וחדשני. השילוב מחזק את יכולתו להיות אנטי-שביר, וממקם אותו כיוזם ומוביל ומונע ממנו להתמקם כמגיב. ניתוח ההווה ליצירת פתרון בעתיד תוך מחשבה ביקורתית וראיה גלובלית מחייב אותו להסתכל צעד אחד קדימה.

מקורות

טאלב ניקולס נסים (2014), אנטי שביר, איך לשרוד ולנצח בעולם של ברבורים שחורים, אור יהודה: דביר.

Perception of an Expert

המומחה כתלמיד חכמים ענו

בשונה ממומחה שהוא תלמיד חכם, תלמיד חכמים אינו חכם, כי הוא לומד כאורך חייו: Long Learning Life. תלמיד חכם: סיים את לימודיו, החכים, הפך להיות מומחה, תלמיד חכמים ממשיך ללמוד כל הזמן. עליו להיות ענו ולחשוב: כל מעשים טובים שאוכל לעשות אינם כי אם טיפה מן הים נגד מה שאני חייב לעשות! הוא חייב להתנהג בענווה מול כל אדם, בשפלות ובנחת. יש ענוה לפני רבו, ולפני חכמים, ולפני צדיקים ההולכים בדרכי ישרים, ויש ענווה לפני תלמידו. יש ענוה גדולה - ללמוד לפני הקטנים ולדרוש מהם מה שנעלם ממנו, ולא יאמר: איך אלמד לפני זה ואיך אדרוש ממנו, הלא הוא קטן ממני? ועל זה נאמר (תהלים קי"ט צ"ט): "מכל מלמדי השכלתי".

מומחיות (Mastery) – הדחף האנושי להשתפר עוד ועוד במשהו שחשוב לנו.

כל אחד מהשותפים לתהליך הלמידה מלווה על-ידי מומחים מעולם התוכן הרלוונטי ותוך כדי הטמעתו הופך למומחה תוכן בעצמו. המומחיות מתחילה במה שדניאל פינק מכנה זרימה – (Flow) – כאשר האתגר שהמומחה ניצב מולו תואם ליכולות שלו, תחושה שגורמת לו להיות שקוע בעשייה ומסונכרן עם עצמו.

למומחיות יש 3 "חוקים":

מומחיות היא הלך מחשבה: הבנה שפיתוח יכולות בתחום מסוים לעולם אינו סופי וניתן לשיפור מתמיד. הפיתוח המקצועי לעו"ה הופך לפלטפורמה וללמידה אינסופית של נושא החדשנות בחינוך. 

מומחיות כרוכה ב"כאב": היא מחייבת מאמץ, התמדה ואימון מכוון לאורך זמן. 

מומחיות מתנהגת כמו אסימפטוטה: לעולם אי אפשר להגשימה במלואה, ולכן היא המניע לשגרת חדשנות אינסופית המתחדשת בסיום כל הטמעת תהליך.

 הענווה ניכרת באדם בששה דברים: 

1. בזמן כעס כשהמומחה שולט ברוחו: בחוזק כעסו של אדם. כגון שביזהו אדם מאד בדברים או במעשה, ויש לו להינקם ממנו, ומושל ברוחו, ומוחל לו. 
2. כאשר המומחה הפסיד הפסד גדול, או שימותו בניו וקרוביו, ומצדיק דין הבורא, ברוך הוא עליו ומקבל מאהבה, כמו שנאמר (ויקרא י"ג): "וידום אהרן". וזה יורה מאד על הענוה. 
3. כשבעולם משבחים את המומחה על חכמתו ועל מעשיו הטובים, לא ישמח בלבו על זה, אלא יחשוב שמעשיו כטיפה בים. וכל שכן אם יאמרו עליו מעשים טובים שלא עשה, שלא ישמח, אלא יצטער בלבו על שיצא לו שם בדבר שאין בו. ואם אחד סיפר עליו מעשים רעים, אם אמת הדבר - לא יחפש לעוות האמת לנקות עצמו. אם מה שסיפר עליו הוא שקר - אל יכלים המספר ולא יכעס עמו. 
4. כאשר שפר על המומחה גורלו: אם מיטיב לו בעושר ובבנים, ונותן לו חכמה יתירה ותבונה וכבוד, יוסיף ענוה ושפלות, ויכבד בני אדם, וייטיב להם יותר מבתחילה. כמו אברהם, בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא (בראשית י"ח י"ז): "המכסה אני מאברהם", אמר (בראשית י"ח כ"ז): "ואנכי עפר ואפר". 
5. כשמוכיח את עצמו במה שעשה רעה לאדם במעשים או בדברים, ואינו צריך לאותו אדם לשום דבר, ואינו מקווה לקבל טובה ממנו, וילך מעצמו בלתי הפצרת אחרים ומבקש ממנו מחילה, ומכניע עצמו מלפניו, ומתקן את שעיוות ומדבר לו תחנונים. גם זה סימן לענווה. 
6. שינהג בענווה בדברים רכים, כמו שנאמר (משלי ט"ו א): "מענה רך ישיב חמה", ובקול נמוך, כי זה מדבר השפלות, כמו שנאמר (ישעיה כ"ט ד): "ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך". ולא יתעסק בנוי המלבושים והתכשיטים, כמו שנאמר (איוב כ"ב כ"ט): "ושח עיניים יושיע". ולא יתעסק בתענוגים, כעניין שנאמר (משלי י"ג כ"ה): "צדיק אוכל לשובע נפשו".

אלו הם סימני המומחה הענו: הוא חייב להתנהג בענווה מול כל אדם, בשפלות ובנחת. יש ענוה לפני רבו, ולפני חכמים, ולפני צדיקים ההולכים בדרכי ישרים, ויש ענווה לפני תלמידו. יש ענוה גדולה - ללמוד לפני הקטנים ולדרוש מהם מה שנעלם ממנו, ולא יאמר: איך אלמד לפני זה ואיך אדרוש ממנו, הלא הוא קטן ממני? ועל זה נאמר (תהלים קי"ט צ"ט): "מכל מלמדי השכלתי". כל אחד מהשותפים לתהליך הלמידה מלווה על-ידי מומחים מעולם התוכן הרלוונטי ותוך כדי הטמעתו הופך למומחה תוכן בעצמו.