איך לתקשר מסר ניהולי גלובלי?

מסר ניהולי אפקטיבי מותאם למאפייני האוכלוסייה לה הוא מועבר. בכדי להתאימו יש לזהות את מאפייני האוכלוסייה, במיוחד אם מדובר על תקשור של המסר בצורה גלובלית: חוצה גבולות ותרבויות.

קיימות שתי גישות עקרוניות בתפיסת העצמי בתרבויות השונות בעולם:

הגישה האינדווידואליסטית- מיקוד באדם כישות עצמית ועצמאית בעולם או בתרבות. אדם בגישה זו תופש את עצמו אוטונומי וייחודי, והוא מעריך חופש וביטוי אישי. מאפיין חברה מערבית קפיטליסטית. 

הגישה הקולקטיבית- מיקוד באדם כחלק מראיית מערכת שלמה. אדם בגישה זו מעריך הרמוניה חברתית, קונפורמיזם ודבקות בנורמות חברתיות. מאפיין חברה במזרח בעלת תרבות שאינה קפיטליסטית.

מחקרים מראים שההבדלים בגישות משפיעים על הזיכרון ועל התפישה של האנשים באותה חברה.  

אנשים מהגישה האינדווידואליסטית נוטים להתמקד בדמות שבתמונה ופחות ברקע, בעוד שאנשים מהגישה הקולקטיבית תופשים את התמונה כמכלול ומתייחסים לרקע כמו לדמות.

הדבר משפיע על האופן בו מוצג המסר הניהולי: האם המסר מוצג בצורה אבסולוטית (כנתון, התנהגות המוגדרת במשפט)- דמות או בצורה יחסית (כמדד איכותי, כחלק מהקשר, תרבות, נורמה)- מכלול?

לדוגמה: האם המנהל מציג את מידת העמידה ביעדי הביצועים בצורה אבסולוטית: מספר, נתון, יעד או בצורה יחסית: בהקשר לסיטואציה או כל הקשר אחר?

ישנן תרבויות אשר תתקשינה לזהות את המסר בצורה זו או אחרת: בחלק מהתרבויות יהיה קושי להבין את נושא המדדים העסקיים והבנת חשיבותם של רעיונות בתכנית עסקית והצלחתה אם יוצגו רק בצורה יחסית או רק בצורה אבסולוטית.

תתכן השפעה על האופן בו אנשים שמים מיקוד על תקשור מסרים: בצורה הוליסטית או לפי רכיבים.

הקולקטיביסטים מקבלים את המסר בדגש על ההקשר context יותר מאשר על התוכן/ המטרות content/ object.

בתקשור ערכים ואסטרטגיה יש להתחשב באופן התאמת צורת העברת המסר לאיך העובדים מפרשים אותו. לכן אם המסר הוא גלובלי וחוצה אוכלוסיה ממזרח ומערב, יש לשלב שימוש באמצעים ותכנים תוכניים אך גם את ההקשר שלהם: מסר אבסולוטי משולב במסר יחסי.