מודל "שנה דעת" לדיאלוג
מיטבי
האתגר העיקרי בתהליך
למידה הוא יצירת דיאלוג לשינוי דעתו או תפישתו של הלומד והמלמד. דיאלוג זה מהווה
דרך לטיפול בהתנגדויות והוא מתבסס על טכניקות שכנוע. ניר גולן, מומחה לחינוך
ומנהיגות, פיתח מודל זה כמצפן להובלת התהליך בצורה מקצועית ומושכלת. המודל שימושי
בעיקר במהלך משוב או הנעת אנשים לשינוי התנהגותי לעמידה ביעדים.
דֵּעַת היא דֵּעָה,
השקפה, עמדה. דעת מובילה לחכמה והיא מתבטאת בפעולה עקבית של למידה. מודל "שנה
דעת" משפיע על ראיית במציאות, התבוננות והבנת ההקשרים הקיימים. שינוי הדעת
מוביל לבחירת מסלול מיטבי; היכולת לנצל ידע וניסיון שנצברו כדי לחזות אירועים
עתידיים אפשריים, ולפעול באופן המתחשב בסיכוי להתממשותם. דיאלוג מקצועי ואותנטי
מייצר תהליך למידה הדדי שבו גם מוביל הדיאלוג פתוח לדעות נוספות וישנה את דעתו
בהתאם לנימוקי הצד השני. פתיחות זו הכרחית להצלחת הדיאלוג ולטיוב תהליך הלמידה של
שני הצדדים.
מודל "שנה
דעת" משתמש בשש טכניקות שכנוע בכדי לדייק את הדיאלוג המקצועי ולשנות את דעתו
של אדם לרכישת החכמה.
6 טכניקות שכנוע במודל "שנה
דעת"
שיקוף ההתנגדות
ניסיוני האישי
הצגת אנלוגיה
דוגמאות ותוצאות
עקרונות והיגיון
תרחיש עתידי
שיקוף ההתנגדות: בתהליך למידה ורכישת חכמה ודעת, מופיעה התנגדות
הלומד כתגובה לשינוי ההתנהגותי המצופה לו. שיקוף ההתנגדות ללומד הוא השלב הראשון
בתהליך בכדי להעלות את המודעות שלו לשלב בו הוא נמצא בתהליך. שיקוף ההתנגדות מבוצע
בצורת Reflection,
בצורה עובדתית, לא שיפוטית ותומכת. יש לבצע את שיקוף ההתנגדות או אי-ההסכמה בצורה
מכילה ותומכת. שלב זה מגיע לאחר הצגת היתרון או התועלות ללומד, ומהווה בסיס
לדיאלוג לבירור הסיבה האמיתית לאי-ההסכמה.
· כבר בשלב זה ניתן לנסות
לתת מענה לצורך האמיתי של הלומד.
ניסיוני האישי: הצגת דוגמה לתהליך שעבר המלמד בעברו ליצירת
שותפות ורלוונטיות. המלמד משתף את הלומד בניסיונו האישי הרלוונטי לתהליך הלמידה או
הדעת. שיתוף זה מייצר תחושת אחווה ואחריות על התהליך ובכך מקל על הלומד. נוצרת
אווירת פתיחות ב"גובה העיניים", המאפשרת דיאלוג עמוק ויסודי.
הצגת אנלוגיה: אנלוגיה היא דוגמה מעולם תוכן אחר אשר מדמה את
הדעת אשר הלמוד מתנגד אליה. האנלוגיה מקרבת את הלומד אל הדעת במיוחד אם עולם התוכן
מוכר ומקובל על הלומד. ברגע שהלומד מסכים על הדוגמה מעולם תוכן אחר, הוא מקשר אותה
לדעת הנוכחית והדבר מקל עליו את קבלת הדעת החדשה. יש לבחור אנלוגיה הקרובה ללבו של
הלומד (מוכרת) וניתנת להעברה Transfer בקלות (דומה ומקבילה)
לעולם הדעת החדש.
·
השיח על עולם תוכן אחר מאפשר חשיפה מדויקת יותר
של תפישת העולם של הלומד. בשלב זה ניתן לצפות לשינוי בתפישת המלמד במידה והלומד
הצליח לשכנע אותו באמיתות התפישה. בצורה זו נוצר תהליך למידה הדדי אמיתי. הדיאלוג
יצר "שנה דעת" אצל המלמד.
·
על המלמד לשקף זאת ללומד ולהזמין אותו לשיח
מקצועי נוסף בנושא. מומלץ להודות ללומד על התפישה המדויקת שהציג ולעודד אותו
להמשיך לחשוב בצורה מקורית.
דוגמאות ותוצאות: הצגת נתוני התצפית על ביצועי ומחשבות הלומד
והתוצאות אשר התרחשו בעקבות התנסותו, בצורה אובייקטיבית ועובדתית. המטרה להציג
ללומד את תוצאות התנהגותו הנוכחית ושיפורה לדעת החדשה, תוך למידה והפקת לקחים.
· הדיאלוג בשלב הזה הוא
מקצועי לחלוטין ומתעסק בשיקול הדעת מאחורי הביצוע. יש לתת לגיטימציה למגוון
אסטרטגיות כל עוד הן רלוונטיות ומקדמות את השיח המקצועי. פתיחות זו מייצרת כבוד
הדדי בין השותפים לדיאלוג.
עקרונות והיגיון: המטרה לצאת מהדוגמה הספציפית ולעלות לרמה
העקרונית: תורה, נוהל או תפישה, אשר דרך הצגת ההיגיון העומד מאחוריה, ניתן לשכנע
את הלומד לקבל את הדעת החדשה. מתקיים דיון עקרוני שהוא תפישתי. יש להציג את התפישה
החדשה, עקרונותיה וההיגיון העומד מאחוריה, כי היא מהווה בסיס להמשך תהליך הלמידה
ולעיצוב התנהגויות הלומד בעתיד.
· הדיון צריך להיות ענייני
אך מאפשר פתיחות לדעות ותפישות שונות הרלוונטיות לביצוע הנלמד. גם כאן יתכן מצב בו
המלמד יציג טיעונים משכנעים למלמד והוא "ישנה את דעתו" שלו.
תרחיש עתידי: בתרחיש עתידי מוצגת סיטואציה עתידית הממחישה את
נכונותה של הדעת. הסיטואציה העתידית משקפת ללומד את משמעותה וחשיבותה של הדעת
החדשה.
בסיום התהליך מומלץ
להודות ללומד על הפתיחות והתרומה המקצועית שלו לדיאלוג. במידה ושינה המלמד את דעתו
בעקבות הדיאלוג, עליו לשקף זאת ללומד ולהזמין אותו להמשיך בחקירה המקצועית לאורך
זמן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה