מודל ללמידה מבוססת
חפץ-ערך דרך דוגמת "מגדל בשמים"
למודל שתי הנחות יסוד:
1. חפץ שימושי טומן בחובו
ערך
2. חפץ מלווה תהליך למידה
החיבור בין חפץ-למידה
לחפץ שימושי-ערך, יצר את המודל:
חפץ מלווה ערך
פירוט שלבי המודל ללמידה
מבוססת חפץ-ערך:
1. Action בחירה ראשונית של החפץ
והבנת הצורך: שאלת הלמה?
2. Behavior בחירה חוזרת בחפץ בהקשר
לאופן השימוש בו: שאלת המי? מתי? והאיך?
3. Norm הצגת הנורמה: שאלת מאין?
איפה? מול מי?
4. Value הגדרת הערך הנוסף: שאלת
המשמעות מאחורי?
5. Specific Identity גיבוש זהות ייחודית: שאלת לאן?
6. Teaching לימוד האחר
פירוט שלבי המודל
דרך דוגמת מגדל בשמים, כחפץ המוביל אל הערך: :
1. Action בחירת החפץ.
מטרת השלב לברר על איזה
צורך עונה החפץ ומהו הצורך של הלומד.
זיהוי ושיקוף הצורך
ללומד, בכדי לגרום לו לבחור בחפץ בפעם הראשונה. הלומד מזהה את הצורך האישי שלו דרך
זיהוי הצורך העומד מאחורי החפץ בפעם הראשונה בעזרת הנחייה (חניכה) מגורם מקצועי.
הלומד חווה את החפץ כמענה לצורך. השאלה היא שאלת הלמה?
Action
בחירת החפץ מגדל בשמים: עירור וזיהוי הצורך, בחירה ראשונה של חפץ מהמאגר
שיוצג במחסן המוזיאון. חפצים. שימת הדגש על כך שכל חפץ עונה על צורך בין אם צורך
פנימי אישי או קהילתי –ציבורי . הדגש יושם על ההדהוד בין הצורך העכשווי לצורך
ההיסטורי.
מטרת השלב לברר על איזה
צורך עונה החפץ ומהו הצורך של הלומד. למה נוצר? איך הצורך בחפץ מהדהד אצל הלומד:
מה הצורך שלו?
זיהוי ושיקוף הצורך
ללומד, בכדי לגרום לו לבחור בחפץ בפעם הראשונה. הלומד מזהה את הצורך האישי שלו דרך
זיהוי הצורך העומד מאחורי החפץ בפעם הראשונה בעזרת הנחייה (חניכה) מגורם מקצועי.
הלומד חווה את החפץ כמענה לצורך. השאלה היא שאלת הלמה?
החפץ משמש להבדלה.
צורך הלומד: היכן אני
מבדיל בין דברים? בין מה למה ומתי אני צריך להבדיל בין דברים? האם יסביר לי את
תחושת העצבות הפוקדת לעתים במוצאי שבת?
• תוצאת השלב: הסכמה על
החפץ והצורך העומד מאחוריו ומאחורי הבחירה.
2. Behavior חזרה על הבחירה תוך לימוד
אופן השימוש בחפץ והמשגת הפעולה להתנהגות.
ביצוע חוזר של הבחירה
בחפץ תוך הבנת המענה שהחפץ נותן לצורך, על סמך הבחירה והגדרת הצורך בשלב הAction. תיאור אופן השימוש בחפץ
והמשגתו להתנהגות. מענה על שאלת מי משתמש בו? מתי משתמש בו? באיזה אופן?
בחירה חוזרת של החפץ
לאחר קריאת מידע מלווה, הפיכת החפץ להתנהגות, שיתוף עמיתים בתוצרים. מגדל הבשמים
משמש לטקס ההבדלה בצאת השבת. הוא מכיל מיני בשמים ומשמש ככלי קיבול המאפשר את
הרחתם. ההרחה היא שלב בטקס, חלק מהתפילה. יש לו 3 מטרות: כלי קיבול, כלי להרחה,
אסתטי. אופן השימוש: פתיחה או הרמת הכלי, העברתו בין הסובבים והרחת הבשמים במהלך
התפילה.
ביצוע חוזר של הבחירה
בחפץ תוך הבנת המענה שהחפץ נותן לצורך, על סמך הבחירה והגדרת הצורך בשלב הAction. תיאור אופן השימוש בחפץ
והמשגתו להתנהגות. מענה על שאלת מי משתמש בו? מתי משתמש בו? באיזה אופן?
מגדל הבשמים, הוא הכלי
שבעזרתו נפרדים מן השבת יחד עם גביע היין ונר ההבדלה. עליו מברכים ברכת הריח
"ברוך בונה מיני בשמים".
על-ידי ברכה זו מלווה
המברך בהנאה ריחנית את הנשמה היתירה שהייתה בו בשבת, ועוזבת אותו, עד השבת הבאה.
התהליך מנטלי: יבנ"ה
יין- בפה
בשמים- באף
נר- בעין
הבדלה- במחשבה
הדרך המומלצת לברך את
ברכת הריח היא כך: לאחוז בעשבים או בענפים הריחניים ביד ימין, לברך ואח"כ
להריח. והטעם לכך, כי על ידי אחיזתם ביד ניתן להריחם בצורה הטובה ביותר, ולכל
עניין שבקדושה יש להעדיף את יד ימין על יד שמאל. אבל, כמובן, אין זו חובה, וגם
במקרה שאין אפשרות לאחוז בדבר הריחני,
• תוצאת השלב: אופן
השימוש בחפץ מומשג כהתנהגות מצופה.
3. Norm הצגת הנורמה -הפיכת
הבחירה וההתנהגות מאחורי החפץ לנורמה: למידת החפץ והצורך ההתנהגותי שהוא עונה עליו בהקשר חברתי ותרבותי
רחב. הפיכת בחירת החפץ ואופן השימוש בו לנורמה חברתית. הנורמה מוגדרת כצפייה
להתנהגות עתידית על ידי הלומד או על ידי החברה.
בשלב זה יינתן מענה על
שאלת מאין? ושאלת מאיפה?
Norm
הצגת הנורמה -הפיכת הבחירה וההתנהגות מאחורי החפץ לנורמה: למידת החפץ והצורך
ההתנהגותי שהוא עונה עליו בהקשר חברתי ותרבותי רחב. ביצוע מחקר היסטורי, תרבותי,
גאוגרפי על אופן השימוש במגדל הבשמים לאורך ההיסטוריה. היכן התחילה המסורת? מתי?
איך נראה החפץ הראשון. מהי ההתפתחות התרבותית, מסורתית, דתית של הטקס והחפץ. הפיכת
בחירת החפץ ואופן השימוש בו לנורמה חברתית. הנורמה מוגדרת כצפייה להתנהגות עתידית
על ידי הלומד או על ידי החברה. בשלב זה יינתן מענה על שאלת מאין? ושאלת מאיפה?
הבנת ההקשר ההיסטורי, הגאוגרפי,
התרבותי והמורשתי של החפץ.
ברכת "בורא מיני
בשמים" שונה מכל שאר ברכות הריח, בזה שהיא עולה בדיעבד לכל סוגי הריח.
לדוגמה, אדם שטעה וברך על מין עץ "בורא עשבי בשמים", לא יצא ידי חובתו,
והוא צריך לחזור ולברך "בורא עצי בשמים". אבל אם ברך על מין עשב או על
מין עץ "בורא מיני בשמים", יצא ידי חובה. והסיבה לכך היא, שכל מיני הריח
כלולים במיני בשמים, ולכן בכל עת שאדם מסופק ואיננו יודע מה צריך לברך, יברך
"בורא מיני בשמים", שבזה הוא ודאי יוצא ידי חובתו (שו"ע רטז, ב).
הברכה שתקנו חכמים על
הריח הטוב, באה להסב את תשומת לבנו גם לדברים הדקים והעדינים שבעולם.
מפני שהשבת נותנת נשמה
יתירה באדם, מתוך שאכל והתענג ונח ושקט, ובמוצאי שבת ניטלה ממנו כי מתחיל לדאוג
לפרנסתו. לכן תקנו להריח בבשמים להשיב נפשו ונשמתו היתירה העוזבת אותו, כדי להפיג
צערו, ולא יתעצב בזכרו ששת ימי המעשה הבאים (ליקוטי הפרדס לרש"י
ז"ל).
טעם התקנה- כל אדם
מישראל זוכה לנשמה יתירה בשבת. דרגות רבות יש בה, ואיש איש זוכה בה כפי
מעשיו.
ובמוצאי שבת היא
מסתלקת, ונפש האדם עגומה עליו, לכן מברך על הבשמים ומריח בהם, כדי שתתיישב דעתו.
(זוהר. שבת ב תיט)
• תוצאת השלב: תוצאת
השלב: הבנת הלומד את התועלת החברתית בחפץ והסכמתו לנורמה המצופה. חקירה הפיכת החפץ
לנורמה אימות מול הכתובים, מודלים, תיאוריות, רקע אקדמי.
4. Value הגדרת הערך העומד מאחורי
הנורמה:
הגדרת המשמעות ללומד,
ההיגיון מאחורי הנורמה, התרומה או ההשפעה של הנורמה על הלומד והסביבה. מענה על שאלת
המשמעות? הערך הופך לעקרון מנחה בהפעלת שיקול דעת בזמן קבלת החלטות. ככל
שהערך בעל השפעה רחבה יותר ולטווח הארוך יותר, הוא הופך להיות משמעותי יותר: בשעה
שנהנים הנאה רוחנית יותר, מופשטת יותר - צריך לברך. וכמו שנאמר: "כל הנשמה
תהלל יה הללויה" (תהלים קנ, ו); ושואלת הגמרא, איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו?
והתשובה: זה הריח. מכאן שגם על ריח טוב ומהנה צריך לשבח ולהודות לה' (ברכות מג,
ב).
התנאי ההכרחי לברכה,
שמשהו יכנס אל תוכו של האדם. הריח הוא אכן הדבר הרוחני ביותר שעדיין נכנס ממש לתוך
גופו של האדם.
דיון בנושא הערך, היכן
הערך פוגש את היומיום שלי (הרצאות ולימוד נושא הערך בכלל והערך מלווה החפץ בפרט)-
למשל משפחתיות, מנוחה, מותר האדם מן הבהמה, הבדל בין קודש לחול, כבוד לזולת, כיבוד
ההורים- כולל הגדרת הערך- זהו דיון בחברותא. כיצד הערך של הנשמה היתרה משפיע על
התנהגותי במוצאי שבת בשעה שפוקדת אותי עצבות.
• תוצאת השלב: הגדרת
הערך המנחה את התנהגויות הלומד.
5. Specific Identity גיבוש זהות אישית
ייחודית:
הטמעת הערך במכלול
הערכים אשר מגדיר את זהותו הייחודית של הלומד. הערכים באים לידי ביטוי בהתנהגות
הלומד ומייצרים זהות אישית ייחודית. הלומד יודע לתאר את הערך ואופן תרומתו לזהותו
ולסובבים אותו.
מענה על שאלת לאן?
לקיחת הערך כבוד ההורים או
משפחתיות ומיקומו בסולם הערכים האישי שלי. עיצוב ההתנהגות של הלומד בהתאם לערך
ומיקומו בסולם הערכים. הלמידה היא דרך דילמות לתרגול ופאנל מול עמיתים ומרצים-
ובחינה של תשובות כלל העמיתים. נושא "כל אדם מישראל זוכה לנשמה יתירה בשבת" היכן
הוא משפיע על הזהות האישית שלי, מה מידת חשיבותו, כיצד אני תורם ומיישם התנהגויות
הרלוונטיות לי.
• תוצאת השלב: מגובשת
זהות ייחודית ללומד.
6. Teaching לימוד האחר דרך המודל
האנתרופוגוגי:
לימוד וחניכת האחר
על-ידי הלומד. הלומד הופך למלמד. הלומד משתמש בניסיונו האישי כמודל לחיקוי ומימוש
זהותו הייחודית כמלמד. הוא מיישם את מודל הOVBL ללמידה משמעותית על לומד חדש.Teaching לימוד האחר דרך המודל
האנתרופוגוגי: לימוד וחניכת האחר על-ידי הלומד. הלומד הופך למלמד. הלומד משתמש
בניסיונו האישי כמודל לחיקוי ומימוש זהותו הייחודית כמלמד. הוא מיישם את מודל הOVBL ללמידה משמעותית על לומד
חדש. הסטודנט להוראה או המורה המנוסה ילמדו את המודל אשר רכשו ויובילו תהליך OVBL כל אחד בכיתת הלימוד
שלו.
• תוצאת השלב: המשכיות
תהליך לימוד המודל הOVBL
ללמידה משמעותית.
בשלבים 1-4 מתקיים
תהליך הבנת הצורך, בחירת החפץ בפעם הראשונה, הפיכתה להתנהגות, הבנת הנורמה, זיהוי
הערך ואופן השפעתו הייחודית על קבלת ההחלטות, הבחירה.
בשלבים 4-5 מתבצע תהליך
יצירת עצמנו מחדש- הגדרת זהות ייחודית כל פעם מחדש לאור למידת ערך חדש והטמעתו
כחלק מזהותנו הייחודית.
בשלב החמישי מגובשת
תפיסת העולם מחדש- הרחבת יכולת ההשפעה ולקיחת אחריות של הלומד על עצמו ועל הסובבים
אותו.
בשלב השישי והאחרון
הלומד הופך להיות משמעותי- דרך לימוד האחר. בשלב זה ממצה הלומד את כל כישוריו
ומהווה דוגמה אישית ללומד שבא אחריו.
סיכום ביניים:
דרך תהליך הלמידה
המתואר במודל, על פי הגישה האנתרופוגוגית Anthropogogy, הלומד חי את חייו ומרחיב
את יכולתו ליצור ולהיות חלק מתהליך החיים של דורנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה