Hub חינוכי לעיר חכמה בחינוך

מטרת הHub החינוכי היא להפוך חזון חינוכי למציאות. מקור ההשראה לרעיון מגיע מהכרות של ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, עם Hub הקיים בארגוני היי-טק. הHub מלווה תהליך הטמעת מערכות טכנולוגיות מתקדמות באתר לקוח. חברת היי-טק המפתחת מוצר או מערכת טכנולוגית מתקדמת, ממשיכה לתמוך במוצר אותו פיתחה לאורך תקופה, עד להשגת הרמה הביצועית הנדרשת מהמוצר. למטרה זו מוקם Hub המספק שירותי תמיכה ללקוח בסביבת ההטמעה שלו. בHub מוקם על לוח בקרה Dashboard, תהליך ההטמעה. הלקוח שולח לHub את התקלות בהן נתקל במהלך האימפלמנטציה של המוצר. כל תקלה מתועדת על הלוח על פי קוד סטאטוס הטיפול בתקלה. צוות ייעודי מטפל בתקלה ומתעד את התהליך. הסטאטוס על לוח הבקרה מתעדכן כל הזמן, online, ומשקף את קצב ההתקדמות בפתרון הבעיה. תהליך זהה מוקם בלוח הבקרה במקרה של שדרוג מוצר קיים או התאמות פיתוח, המבוצעות על פי צורכי הלקוח באתר הלקוח. 

אתרי הלקוח מפוזרים ברחבי העולם ולכן התמיכה במוצרים היא גלובאלית.

התמונה המתקבלת על לוח הבקרה מאפשרת לייצר אינטגרציה גלובאלית של תהליכי תמיכה ופיתוח באתר הלקוח. תקלות חוזרות, פתרונות חדשים ותהליכי הטמעה מוצלחים, משותפים דרך הHub, למגוון הלקוחות. בשיטה זו מייעלים את התהליך, מייצרים תורה וידע מקצועי נרכש ומאפשרים ניהול גלובאלי חכם של התמיכה בכל אתרי הלקוח. מעבר לאינטגרציה בתהליכים ובפתרונות המקצועיים, משמש לוח הבקרה כלי משמעותי לתהליך קבלת החלטות בתעדוף משימות, משאבים וכוח אדם. הראייה הגלובלית קריטית בגלל מורכבות המוצרים, ריבוי המומחים והחדשנות בפיתוחם.

תהליך זה תורגם רעיונית, לHub החינוכי. 

הHub החינוכי הוא מרחב לניהול והובלה בטכנולוגיה מתקדמת,  של תהליכי החדשנות החינוכית בעיר.

הHub החינוכי הוא מרחב ליצירת תרבות המורכבת מ:

·      קהילה לומדת

·      למידה online

·      שגרת חדשנות

קהילה לומדת

קבוצת עמיתים מקצועית שלומדת ומשתפת בידע, מייצרת יחד מודלים ושפה משותפת ליצירת תרבות ושייכות מקצועית. נושא השיתוף המקצועי והשייכות לקהילה קריטי בהובלת והטמעת תהליכי שינוי בחינוך. המנהל והצוות מרגישים שהם לא לבד, מלווים תמיד בצוות מומחים ובקהילה לומדת. האינטגרציה בין תהליכי החדשנות בחינוך בעיר מנוהלת כמו בHub של חברת היי-טק, בראייה מערכתית המתכללת את התהליכים, התוצרים והמשאבים. נוצרת שפה מקצועית משותפת, מתועדים תהליכי הלמידה ומפותחים מוצרים מתקדמים משותפים.

תשתית ולמידה online

למידה והתנסות במודלים חדשניים תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. רובד זה חשוב ליצירת חדשנות גלובאלית גם כחלק מחווית המשתמש בHub. בצורה זו יוטמע נושא הלמידה online בכיתות הלימוד עצמן, כחלק משגרת החדשנות.

שגרת חדשנות

ב Hub מיוצרת תרבות עירונית של אינטגרציית תהליכי חדשנות בין בתי הספר- רב גילאי ורב תחומי. בסיום הטמעת כל תהליך חדשנות בחינוך, יוקם מיד תהליך חדשנות חדש כחלק מהתרבות, שגרת חדשנות. תהליך זה יותאם או יועתק כהצלחה, למוסדות חינוך נוספים בעיר. 

ההשפעה על המרחב החינוכי בכיתה תהיה ישירה:

בעקבות פיתוח מנהיגות מורים חינוכית חדשנית ויוזמת, תיווצר בכל כיתה קהילה לומדת, למידה online ושגרת חדשנות. יהיה תעתיק של שגרת החדשנות מהHub לשגרת חדשנות בכיתה. תלמיד היוזם חדשנות חינוכית, יקבל עידוד מהמורה, וביחד יהפכו אותה לשגרה בעזרת הHub. 

הHub החינוכי מייצר עיר חכמה בתחום החינוך, הוא מהווה חדשנות גלובלית.

ה -Hub החינוכי מאפשר מנהיגות חינוכית סינכרונית באמצעות הDashboard-

לוח בקרה אינטראקטיבי מבטא online את סטאטוס שגרות החדשנות בעיר וממוקם בHub, בלשכת ראש העיר ובאגף החינוך.

התמונה המתקבלת על לוח הבקרה מאפשרת לייצר אינטגרציה עירונית של תהליכי חדשנות חינוכית בבתי הספר השונים. כל תהליך שיוקם, יקבל ייצוג על הלוח הבקרה לטיפול ב״תקלות חוזרות״ ופתרונות חדשים.

תהליכי הטמעה מוצלחים, משותפים דרך הHub למגוון בתי הספר, מייעלים ומייצרים תורה וידע מקצועי נרכש, ומאפשרים ניהול עירוני חכם של תהליכי החדשנות בכל בתי הספר. מעבר לאינטגרציה בתהליכים ובפתרונות המקצועיים, משמש לוח הבקרה כלי משמעותי לתהליך קבלת החלטות בתעדוף משימות, משאבים וכוח אדם. הראייה העירונית קריטית בגלל מורכבות התהליכים, ריבוי המומחים והחדשנות בפיתוחם.

Compassion as a basic for Design Thinking

Design Thinking methodology is a problem-solving protocol that any business or profession can employ to achieve extraordinary results.

Compassion is having the quality of “feeling-with” and deep empathy.

Compassion is a feeling of deep sympathy accompanied by a strong desire to alleviate the suffering, find a solution. Compassion comes from Medieval Latin passiōn- (stem of passiō) and a variant of preposition cum- with.

When you sympathize with someone, you have compassion for that person, but you don’t necessarily feel her feelings.

Design thinking steps combined with Compassion:

1.   Understand the problem: 

Get an initial understanding of the problem. Doing it right is perhaps the most important of all the steps. Compassion is taken a step further, where a person feels empathy and then a desire to help alleviate the suffering/ need of the other person. Another way to say it is defining the right problem to solve. Participation usually involves immersion and the intense cross examination of the filters that have been employed in defining a problem. In design thinking observation takes center stage. Observation can discern what people really do as opposed to what you are told that they do. Observe users, visit them in their (work) environment, and observe physical spaces and places. The emphasis here is on action i.e. wanting to help. Having compassion for another requires one to put the other person first, imagine what the person is going through, and then consider ways in which to help the person feel better and cope. 

2.   Interpret the results:

Interpret the empirical findings. Focus on human values and needs. Have empathy for the people, solicit user feedback, and use it in their designs. Compassion is taken a step further, where a person feels empathy and then a desire to help alleviate the suffering of the other person. 

3.   Generate ideas (Ideate):

Engage in brainstorming sessions to generate as many ideas as possible (expand the solution space).

4.   Prototype, experiment:

Build prototypes and share them with other people (narrow down the solution space again, experimental phase).

5.   Test, implement, improve:

Test, implement, and refine the design (narrow down the solution space again; solution-driven phase).

When you sympathize with someone, you have compassion for that person, but you don’t necessarily feel her feelings. It helps you to understand the problem, and generate the ideas. Compassion is strongly linked to the principle of diversity. Collaborate with people from various backgrounds and respects their viewpoints; enable “breakthrough insights and solutions to emerge from the diversity”.

מודל ממ״ש לפיתוח מקצועי של עו"ה: מרחב, מומחה, שוליאות

למידת מרחב, מומחה ושוליאות

Learning through Space, Expert and Apprenticeship 

למידת מרחב: למידה דרך תנועה בחלל

למידת מומחה: למידה דרך שיח מקצועי עם מקצוען

למידת שוליאות: למידה דרך עשייה במציאות

למידת מרחב: למידה דרך מיקום יחסי במרחב, שינוי מיקום/ פרספקטיבה, חווית תנועה, שיח בין החלל לאדם (כולל כניסה ויציאה).

למידת מומחה: דיאלוג מקצועי הכולל בסיס ידע, מושגי יסוד, הבנת תהליכים ועקרונות, פרוצדורות, פתרון בעיות וזהות מקצועית.

למידת שוליאות: התנסות מקצועית ב"זמן אמת" לשיפור המיומנויות.

דוגמא ללמידת ממ״ש בנושא: כיתה הטרוגנית

למידת מרחב: למידה דרך תנועה במרחב מורכב ומגוון בגירויים ואתגרים.

רפלקציה לגבי המחשבות, התחושות והרגשות שמרחב כזה מעורר: למשל במרכז קניות הומה אדם- מה מעורר, מרגש? האם נקלטים כל הגירויים באותה עוצמה? איך מבוצע תהליך הערכת מצב וקבלת החלטות במרחב זה? מה יוצר מיסוך? האם אני מובל או מוביל במרחב? לפי מה אני קובע את מסלול התנועה בו?

באנלוגיה לכיתה רבת גירויים בעוצמות ובצורכי לומד שונים. מה אני למד על עצמי והאופן בו אני מזהה ומתמודד עם המצב?

למידת מומחה: למידה דרך שיח מקצועי עם מומחה בנושא: שונות בין לומדים. ניתוח אקדמי לאור בסיס ידע חדש, תיאוריות, גישות, כלים חדשים להתמודדות עם כיתה הטרוגנית. שיח דרך ניתוחי אירוע ודילמות לגיבוש התפישה, לתרגול קבלת החלטות בסיטואציה מורכבת. יצירת בנק לקחים ספציפיים, מצבים ועקרוניים.

למידת שוליאות: למידה דרך עשייה בסביבה אמיתית בעלת מגוון גירויים או מצבים משתנים. התנסות למשל במתן שירות למספר לקוחות בו זמנית, תוך יישום העקרונות ודרכי ההתמודדות עם שונות בין לקוחות: מאפיינים שונים, צרכים שונים, התנגדויות.

רפלקציה לאורך כל התהליך להמשגת הלמידה וגיבוש הזהות המקצועית הייחודית.

לאורך כל הפיתוח המקצועי:

המשגת הערך- מה עומד מאחורי הנורמה, התועלת, ההיגיון מאחורי. הקוד האתי. בשלב זה לומד ומבין המורה מהו הערך המקצועי, הקוד האתי העומד מאחורי הפתרון שרכש בשלב הקודם. ערך זה מהווה כלי משמעותי בתהליך קבלת ההחלטות המקצועי שלו ולכן חשוב להבינו עד ליסוד ולתרגל את אופן השימוש בו בעזרת דילמות. מיקום הערך בזהות הייחודית שלו.

לדוגמא: ההתמודדות בכיתה הטרוגנית קיצונית

המיומנות מורכבת מבנק הכלים ומתודות להתמודד עם השונות, מגוון שיטות ההוראה המותאמות לצורכי ורמת הלומד. למידה פרטנית אף היא גישה או מתודה.

הערך או התפישה היא ראיית הכיתה ההטרוגנית כדבר מבורך ומאתגר, אפילו משהו לשאוף אליו: אם אני מצליח לייצר תהליכי למידה אפקטיביים בכיתה כזו אני ממש את יכולותיי המקצועיות והופך להיות מקצוען. הדבר מעורר בי עניין, אתגר, משאיר אותי רענן וחיוני. הופך אותי יותר משמעותי לכל לומד, מלמד אותי להיות יותר גמיש, יצירתי, קשוב לכל תלמיד. אני מנהל זמן שיעור נכון, מבצע תהליכי הערכת מצב מורכבים יותר בסביבה מרובת משתנים, משפר יכולות התמודדות עם תסכול וכישלונות שלי ושל הלומד. כתוצאה מתהליך הלמידה אני מזהה אותה ומחדד את כישורי הניתוח והאבחנה, משתמש במגוון שיטות הערכה והופך למאסטר.

אני זוכה להערכה מצד התלמידים, הקולגות וההנהלה.

עמדת החיים שלי לגבי הכיתה ההטרוגנית השתנתה: מסיטואציה מאתגרת אשר נרתעתי ונמנעתי ממנה, לסיטואציה שאני מחפש אותה, מאפשר אותה ומתקדם בעזרתה הלאה.

בסיום התהליך:

חזרה לצורך בכדי לראות האם קיבל מענה תוך רפלקציה על תהליך הלמידה שביצע.

חזרה לצורך הראשוני ובדיקה: האם ניתן המענה לצורך הראשוני, האם השתנה או יש לדייק את הצורך, האם אני מרוצה מהתהליך הרפלקטיבי אשר בוצע, מה ניתן ללמוד ממנו?

הערך הנרכש הוא מעבר למיומנות, הוא התפישה, העמדה המקצועית לגבי המיומנות. הבנת התרומה של הלמידה, מה מסתתר מאחוריה. ראיית המציאות לאור התפישה החדשה.

חוויה זו מקרבת את עו"ה כאשר הוא חש כי השתמש בכל כישוריו, הביא לידי ביטוי את ייחודו ומילא את מאוויו ותשוקותיו.

מהשתלמות לתרבות: תפישה חדשה בפיתוח מקצועי של עו"ה

צוות מומחים מובילים את הקמת הHub החינוכי במרכז פסג״ה.

השינוי בHub הוא תפישתי: מניהול פרויקטים וחדשנות בתוך מוסדות החינוך, ליצירת תרבות של שגרת חדשנות עירונית.

במקביל מובילה מגמה של שימוש מוגבר בטכנולוגיות חדשניות והפיכת הפיתוח המקצועי ל״פיתוח מקצועי חכם״. הפיתוח מתבסס על מרחב עירוני ללמידה הדדית: מרחב שיחה משותף ללמידה משמעותית, לחדשנות וליצירתיות.

תכולת הHub החינוכי:

1.   קהילה לומדת

המנהלים והצוותים המובילים מייצרים תשתית תרבותית של שיח חינוכי בנושא חדשנות. כל מנהל מזהה את הצורך הייעודי שלו בחדשנות בחינוך.

2.   תשתית טכנולוגית ללמידה online

משמשת את קהילת אנשי החינוך בעיר. מפותח התהליך החינוכי שיוטמע בכל מוסד חינוך. הנושא מפותח ונלמד דרך מתודולוגית הdesign thinking בשיטת למידה online. 

3.   Dashboard

בשלב השלישי מוקם התהליך כשגרת חדשנות על מסך Dashboard בHub במרכז הפסג"ה בעיר.

בעזרת הhub בפסג"ה מתקיים תהליך ההטמעה של שגרת החדשנות (בליווי מומחי תוכן הנותנים תמיכה דרך הקהילה, הלמידה online, מפגשי אחד על אחד וליווי בשטח).

בתום שלב ההטמעה, הופכת שגרת החדשנות לתרבות שחוזרת על עצמה כשגרה, בכל מוסדות החינוך בעיר. תהליכי חדשנות מוצלחים יוצעו למוסדות חינוך אחרים.

הHub משמש כמרכז תמיכה, בקרה ותיעוד לכל תהליכי החדשנות בחינוך בעיר ובכך מייצר שפה ומודלים אחידים ליצירת תרבות של שגרת חדשנות ולפיתוח המקצועי של עו"ה. 

בHub מיוצרת תרבות חדשה לפיתוח המקצועי של עו"ה.

6 גורמי חדשנות בפיתוח המקצועי בHub החינוכי:

1.   מותאם צורכי עו"ה- הליווי האישי ומרחב הלמידה בHub מותאמים לקצב ולמאפייני עו"ה הלומד. מרחב הHub מציע מגוון פלטפורמות ללמידה: קהילה לומדת, למידה online, מומחי תוכן לייעוץ 1:1 (בHub, בonline, בשטח), ולמידת עמיתים. שיטת וקצב הלמידה מותאמים אישית לעו"ה.

2.   מיושם בבית הספר- הפתרון או התהליך הנבחר להובלה בעזרת הHub, מיושם הלכה למעשה בבית הספר והופך את התיאוריה לפרקטיקה. כל תוכן או מודל שנלמד מוטמע דרך תהליך הלמידה המיושם online בשטח.

3.   ניהול ״חכם״ של תהליך הפיתוח המקצועי- הפיתוח המקצועי מתועד ומבוקר בעזרת dashboard שמציג בHub את כל תהליכי החדשנות המתקיימים בו ברגע. הייצוג על הלוח הוא על פי השלבים של התהליך: אוניברסיטה סינגולארית, Design thinking והטמעה על פי Kotter. כל שלב מחולק לאבני דרך ומתועד כסטאטוס ההתקדמות של התהליך, כולל תיעוד ההתייעצויות שבוצעו והתוצרים של כל שלב. דרך תיעוד זה, ניתן לעקוב ולשחזר את תהליך הלמידה של עו"ה. 

4.   פיתוח מקצועי אינטגרטיבי- ראייה אינטגרטיבית של כל תהליכי הלמידה והחדשנות המתקיימים במקביל בHub בעזרת הDashboard. כל תהליך מתועד ונוצר Hub לומד: כל עו"ה יכול ללמוד מניסיונו של האחר.

5.   חדשני באינטגרציה של מתודות הפיתוח המקצועי- נוצרת תרבות למידה ופיתוח מקצועי המשלבת קהילה לומדת עם למידה online ושגרת חדשנות- תרבות של long learning life.

6.   טכנולוגיות למידה חדשניות- מעבר לייצוג תהליך הלמידה על הDashboard,

המתודולוגיות והפלטפורמות ללמידה online הן העדכניות ביותר בעולם הלמידה הדיגיטאלית. המנהלים והמורים יוכלו להתפתח וללמוד במגוון דרכים ואמצעים - MOOC, קורסים ללמידה עצמית וקורסים שיתופיים.

נוצרת תרבות של שגרת חדשנות המנוהלת בצורה אינטגרטיבית באמצעות טכנולוגיות מתקדמות. הפיתוח המקצועי של עו"ה השותפים, הוא תוך שיפור מתמיד של איכות הפיתוח המקצועי, התחדשות והתייעלות לשימוש במשאבים באמצעות טכנולוגיות מתקדמות, תוך אינטגרציית תהליכי החדשנות בחינוך. נוצר מודלינג של שגרת חדשנות בפיתוח המקצועי של עו"ה שמייצרת שגרת חדשנות בחינוך. 

מחאת עובדי הקבלן תסתיים במהפכה תפישתית: אנתרופוציאליזם

על פי Anthropocialism האנתרופוציאליזם, הבורגנות בחסות הקפיטליזם השתלטה על המדינה ומנצלת אותה רק לטובת האינטרסים שלה. נוצר קשר ישיר בין הבורגנות למנהיגות הפוליטית וכתוצאה מכך הבורגנות הולכת וצוברת יותר ויותר הון. במקביל מתרחש תהליך של שחיקת שכר העובדים במיוחד אצל ״עובדי קבלן״.

עובדי קבלן הם חסרי זכויות סוציאליות כמו קביעות, ימי חופשה, מחלה, ופנסיה. שלילת זכויות היסוד שלהם מוזילה את עלות העסקתם ומוחקת את זהותם האנושית. עובדי הקבלן המנוצלים הופכים יותר ויותר "שקופים": הם מאבדים את זהותם וזכויותיהם כבני אדם. היחס אליהם הוא כמו אל חפצים אשר ניתן להזיז ממקום למקום. יחס זה גורם לדה-הומניזציה, יחס לא אנושי כלפיהם.

ניכור זה הפך להיות גם נחלתם של בעלי המפעלים ובעלי ההון שנעשים אף הם מנוכרים לעצמם כבני אנוש: כל מה שמעסיק אותם הוא הגדלת הרווח והעצמת ההון שברשותם. הם מזהים את ייחודם או משמעותם דרך הונם בלבד. הם לא מצליחים לראות את עוצמתו של העוול החברתי שהם אחראים לו כאשר הם מעסיקים עובדי קבלן.

מטרת האנתרופוציאליזם להחזיר לאדם באשר הוא את זכויותיו ואת זהותו הייחודית, לכן נקרא הזרם החדש אנתרופו (Anthropos) אדם, בשילוב עם סוציאליזם: אנתרופוציאליזם. 

איך נוצרים עובדי קבלן שקופים?

1.   ככל שעובדי הקבלן מנוצלים יותר, נמחקת זהותם הייחודית: הם עצמם מזדהים עם מוצר עבודתם, מתרחקים ממהותם, ובסופו של דבר, מתנכרים לעצמם ולטבעם כבני אנוש.

2.   בכדי להחזיר לעצמם את זהותם הייחודית הם רוכשים עוד מוצרים ומנסים בעזרתם לעצב את זהותם. הדבר מגביר את הצריכה, מגדיל את הייצור ומוחק לחלוטין את זהותם האותנטית הייחודית של עובדי הקבלן.

3.   עובד הקבלן הופך להיות לצינור שמייצר וצורך מוצרים ללא שום משמעות אמיתית. הוא נעלם בתהליך והופך להיות צינור שקוף. הקפיטליזם אפילו לא מייצר אצל עובד הקבלן אשליית בחירה: הוא נותן לו משמעות כשעת עבודה ולא מעבר לזה.

הקפיטליזם מכריח את עובד הקבלן לתפוס את עצמו כחפץ שווה ערך כספי שעתי בלבד. הוא מאבד לחלוטין את צלם האנוש שלו. כך נמחק מהעובד כל הרובד הערכי והאותנטי שהיה קיים בו.

לאדם האותנטי יש אמת פנימית, המביאה אותו לנהוג כפי שהוא נוהג. מטרת האנתרופוציאליזם להחזיר לפועל את האותנטיות: את הזהות הערכית הייחודית. 

הפתרון: אנתרופוציאליזם

הדרך היחידה למנוע מחיקה אנושית זו היא דרך העיקרון של האנתרופוציאליזם: האדם, בן האנוש, אמור להיות במרכז.

יש לעזור לעובד הקבלן לגבש את הזהות הייחודית שלו, לתת לו מענה לצרכיו השונים, לחדש עבורו ולאפשר לו ליישם את המענה מידית. על עובד הקבלן להרגיש כי משקיעים ומפתחים אותו באופן אישי.

סיכום 

במציאות היום כל דבר נמדד בכמה יש לשלם עבורו. הבורגנות ביטלה דרך טיפוח האנוכיות, את כל הערכים המוסריים הנעלים ששיקפו איזושהי תפיסה הומאנית של שותפות להוויה אנושית. נותר רק ערך חליפין: כמה כל דבר עולה. הבורגנות יצרה את המושג משאבי אנוש Human Resources, האדם כמשאב, חסר זהות ייחודית. עובד הקבלן מנוהל כשעות עבודה (Man month) ולא כיצור אנושי. יש לשקם בעזרת האנתרופוציאליזם את הערכים המוסריים שנעלמו ולהחזיר לעובדי הקבלן את צלם האנוש שאיבדו.