פרקי אבות ומודל מנחים ביחסים/ Position in Relationships PIR model

"כל מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים ושאינה לשם שמיים אין סופה להתקיים." (אבות ה´, י"ז)

מודל ״מנחים ביחסים״ פותח ע״י ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות. מטרת המודל לשפר את ההובלה של כל אינטראקציה בין-אישית למקסימום השגת המטרות במינימום אנרגיה או השקעה. המודל מוביל לאינטראקציה בין-אישית קצרה ועניינית במינימום ויכוחים, על-ידי מניעתם או קיצור משכם. המודל מהווה בסיס לספר "מנהל בראש"/ הוצאת אוריון.  

מושגי יסוד במודל:

״פעולה״- כל אינטראקציה בין שני אנשים או יותר.

לכל פעולה יש סיבה: מתן מענה לצורך של אחד הצדדים או יותר, להשגת פתרון או כל מטרה מוגדרת אחרת.

בכל פעולה יש יוזם הפעולה והצד השני אשר מגיב לה.

״מנח״- מיקום יחסי של כל אחד מהצדדים במהלך פעולה. המיקום היחסי הוא קבוע או משתנה במהלך פעולה. המיקום היחסי נקבע או כתוצאה ממיקום יחסי של הצד היוזם או ללא תלות בו.

מטרת כל פעולה להשיג מקסימום הצלחה במינימום אנרגיה דרך התמקמות במנח המתאים ביותר לכך.

בפרקי אבות נדון עניין הפעולה דרך סוגיית המחלוקת: "כל מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים ושאינה לשם שמיים אין סופה להתקיים." (אבות ה´, י"ז)

לשם שמיים- לגופו של עניין

שאינה לשם שמיים- לגופו של אדם

קיימים 4 סוגי מנחים;

״מנח עליון״- ממקם את עצמו יחסית מעל הצד השני, מטרתו להשיג שליטה על הצד השני דרך יצירת תלות של הצד השני בו. שם את עצמו במרכז הפעולה: לגופו של אדם. 

״מנח אמצעי״- ממקם את עצמו באותו גובה יחסית לצד השני. שם את הצלחת הפעולה במרכז ולכן רואה את שני הצדדים שותפים לפעולה מאותו מיקום יחסי. רואה בכל השותפים לפעולה אמצעים להשגת הצלחתה: לגופו של עניין. 

״מנח תחתון״- ממקם את עצמו יחסית מתחת לצד השני. מנסה להשיג מענה לצרכיו בעזרת הצד השני, תלוי בו. שם את עצמו במרכז הפעולה: לגופו של אדם. 

״מנח עצמי״- מחובר וקשוב לצרכיו האישיים ללא התייחסות למיקום היחסי של הצד השני. אדם במנח זה מחובר לצרכיו בלבד ושם רק את עצמו במרכז: לגופו של אדם.

האבחנה בין גופו של עניין לגופו של אדם, מפרידה בין מחלוקת למטרת שם שמיים שתתקיים, ובין מחלוקת שאינה לשם שמיים שלא תתקיים. מחלוקת בגופו של עניין תתקיים ותשיג את מטרתה, לעומת מחלוקת אשר היא לגופו של אדם ולכן לא תתקיים, לא תשיג את מטרתה. 

קיימים 4 תתי מנחים אשר כולם לגופו של אדם ולכן אינם מומלצים להשגת מטרה:

״מנח עליון ביקורתי״- מנסה להשיג שליטה על הצד השני דרך העברת ביקורת והצגת הדברים שעל הצד השני לשפר.

״מנח עליון תומך״- מנסה להשיג שליטה על הצד השני דרך תמיכה והצגת הדברים שעל הצד השני לשמר.

״מנח תחתון צייתן״- מנסה להשיג מענה לצרכיו בעזרת הצד השני תוך כדי ציות והסכמה לכל דבריו.

״מנח תחתון מרדן״- מנסה להשיג מענה לצרכיו מהצד השני, דרך מרדנות ואי הסכמה עד לכדי סירוב לכל דברי הצד השני.

בעזרת המודל "מנחים ביחסים" תוך שימוש עקבי ב"מנח אמצעי", ינוהלו יותר מחלוקות לשם שמיים או לגופו של עיניין. התוצאה: אינטראקציה בין-אישית קצרה ועניינית במינימום ויכוחים על-ידי מניעתם או קיצור משכם.