יום שבת, 19 ביולי 2014

ללמד את דור המילניום- הגישה האנתרופוגוגית ומודל משתתפי"ם

ללמד את דור המילניום- הגישה אנתרופוגוגית

תלמידי דור המילניום בעלי מאפיינים המתאימים למאפייני אדם בוגר, אך הם אינם מבוגרים. לכן הגישה הפדגוגית (חינוך ילדים) והגישה האנדרגוגית (חינוך מבוגרים) אינן מתאימות יותר. האתגר החינוכי היום, הוא הסתגלות למציאות היומיומית המשתנה. יש לעבור בחינוך, לגישה השמה את האדם במרכז, הגישה האנתרופוגוגית.

פירוט מאפייני דור המילניום:
·        נרקיסיזם
·        "מגיע לי"
·        הערכה עצמית גבוהה
דוגמאות: מרגישים נוח מול המצלמות, עצלנות ו״מגיע לי״, רציניים ואופטימיסטים, אידיאליסטים פרגמאטיים, מתקנים ומשכללים, עולמם שטוח ללא מנהיגים, מבקשים אישור מתמיד, חשש עצום שמא יחמיצו משהו, יש להם ראשי תיבות לכל דבר, מעריצים ידוענים, אינם מזדהים עם ארגונים גדולים, שליש מהם אינם משתייכים לשום ארגון דתי, חוויות חדשות מתועדות, חשובות להם יותר מנכסים וכו'.
הגישה האנתרופוגוגית מותאמת לעולמם הנרקיסיסטי, כי היא שמה את האדם במרכז. הגישה מתייחסת לכל אחד כאדם ללא תלות בגילו. היא ממנפת את הנרקיסיזם כמניע ללמידה, את ה״מגיע לי״ כחיבור לניסיונם האישי של הלומדים, ואת ההערכה העצמית הגבוהה כמניע ליישום מיידי של הנלמד ללא חשש מטעויות.

פירוט הגישה האנתרופוגוגית:
ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, מציע להחליף את המונחים פדגוגיה (למידת הילד) ואנדרגוגיה (למידת הגבר/ המבוגר), במונח אחד, אנתרופוגוגיה: למידת האדם: למידה השמה את פיתוחו המקיף של האדם במרכז, ללא תלות בגילו הביולוגי. האבחנה בין למידת ילדים ללמידת מבוגרים אינה רלוונטית יותר, כי ההבדלים בין המבוגרים לילדים הולכים ונעלמים. יש להתייחס אל הילד הלומד כמו אל מבוגר.
ניר גולן מציע הגדרה חדשה לאנתרופוגוגיה: ״הובלת האדם ללמידה משמעותית הניתנת ליישום מיידי בהתנהגותו.״ (2014) 
כיום ידוע שהתרבות משתנה במהירות, לכן בימינו על החינוך להיות תהליך שנמשך כל החיים ובמהלכו יש לגלות את הבלתי ידוע ולא להקנות את הידוע. בעקבות השינוי צמחה האנתרופוגוגיה כתיאוריה מובהקת להוראת האדם המבוססת על ארבע הנחות יסוד.

הנחות היסוד של האנתרופוגוגיה:
1.      האדם כלומד עצמאי: תפיסת האדם את עצמו כישות עצמאית. האדם רואה עצמו כמי שמכוון את עצמו מבחינה עצמית, בוחר מה ללמוד, כמה ואיך. תפקיד המלמד אינו לתת תשובות מוכנות לשאלות שנקבעו מראש, אלא לסייע לו לגלות בעצמו את השאלות החשובות ואת התשובות. דרך השאלות יקטן קונפליקט תלות-עצמאות אצל האדם ותהיינה פחות התנגדויות ללמידה.
הנחת יסוד המשתמשת במאפיין הנרקיסיסטי של הדור.
2.      הלמידה כמותאמת לצורכי האדם: האדם מוכן ללמידה כאשר הוא זקוק לה, היא קשורה למשימותיו ולתפקודו היומיומי והחברתי. הוא רואה בלמידה כמשרתת מטרות בתהליך התפתחותו האישית. עם הגיל מתחדדים צרכים אישיים של האדם. לכל אדם מאפיינים וצרכים משלו. לכן, הדרך המתאימה ביותר ללמידה היא למידה המותאמת לצרכי ולמאפייני האדם: בירור וניתוח צרכיו של האדם תוך התייחסות למרכיבים רגשיים ונפשיים ולא רק קוגניטיביים והתנהגותיים.
הנחת יסוד הנותנת מענה לגישת ה״מגיע לי״ של הדור.
3.      הלמידה כמחדשת: בעידן הדיגיטאלי בו קיימת זמינות כמעט מלאה של המידע ברשת, על הלמידה לחדש לאדם. האדם מגיע עם מטען של ניסיון חיים שהופך למקור משמעותי ללמידה, ויש צורך לחבר את הלמידה הנוכחית לידע ולניסיון הקודם שלו. יש לברר את הידע המוקדם של האדם והניסיון הקודם שלו על מנת לחבר את הלמידה לניסיונו ולא ללמדו דברים שהוא כבר יודע. בעידן הדיגיטאלי בו קיימת זמינות כמעט מלאה של המידע ברשת, על המלמד לחדש לאדם הלומד.
4.      הלמידה כנותנת מענה מעשי: המניע העיקרי ללמידת אדם הוא פתרון בעיות וסקרנות. לאדם יש צורך ביישום מיידי של החומר, ולכן הלמידה תהיה יותר ממוקדת אם תיתן מענה לבעיה הדורשת פתרון בנושא מסוים. למידה אשר אינה ניתנת ליישום מיידי נתפסת כבזבוז זמן.
הנחת יסוד המתייחסת להערכה העצמית הגבוהה של בני דור המילניום.

דור המילניום זקוק ל-6 מיומנויות חיוניות כדי להצליח בדורו:

מודל משתתפי"ם: מיומנויות המאה ה-21
מיומנות טכנולוגית- שליטה בכל המערכות הדיגיטאליות, הרשתות החברתיות והפלטפורמות השונות, כדי להשיג ידע, לתקשר וליצור מערכות יחסים וכדי להיות מעודכנים כל הזמן במציאות המשתנה.
שיתוף פעולה- תפקידים בצוות, מיומנויות עבודת צוות, הדדיות, השפעה והנעת אנשים בצוות, כדי ללמוד ולעבוד כצוות בפיתוח ובהובלה של תהליכים מורכבים ורב מימדיים.  
תקשורת- מיומנויות ניסוח מסר, תקשורת בינאישית, טכניקות שכנוע, טיפול בהתנגדויות, גישור והתמודדות עם קונפליקטים. העיסוק העיקרי יהיה הקשבה והשפעה ללא סמכות על האחר כדי לגייסו לתהליך הלמידה והעבודה.
תודעה גלובלית- ראיה של תהליכים חוצים עולם, זיהוי מגמות גלובליות, הבנת המורכבות הבינתרבותית, יכולת עבודה בסביבה גלובלית (פערי זמן, ניהול מרחוק, תפיסות עולם שונות תרבותית: סבלנות וסובלנות). הבנת השונות התרבותית כיתרון ליצירת מוצר אינטגרטיבי איכותי יותר.
פתרון בעיות- מיומנויות תחקיר, PDCA, חשיבה מונעת ויוזמת, פנומנולוגיה. זיהוי בעיה כמקור לחשיבה יוזמת ויצירתית.
יצירתיות- חשיבה אינטגרטיבית מקורית ייחודית ללא גבולות. חשיבה מקורית ודמיונית המצליחה לייצר מציאות חדשה.
·        דמיון: התהליך שבו עולים על הדעת דברים שאינם נתפסים בחושים
·        יצירתיות: תהליך פיתוחם של רעיונות מקוריים בעלי ערך
·        חדשנות: תהליך יישומם של רעיונות חדשים הלכה למעשה  
מחשבה ביקורתית- הטלת ספק בכל נתון או דעה למטרת למידה והתחדשות. ביצוע הערכה וחשיבה המטילה ספק בכל הנחת יסוד תוך מציאת פתרון חלופי חדש. 

הגישה האנתרופוגוגית משלבת את 4 הנחות היסוד כדי לעזור ללומד לרכוש את 6 המיומנויות של מודל משתתפי״ם.


אין תגובות:

פרסום תגובה