יום שלישי, 3 במאי 2016

Zivia Lubetkin as a Synchronous Leader 5 principle

5 עקרונות המנהיגות הסינכרונית אצל צביה במזרח עם פרוץ המלחמה

צביה לובטקין כמנהיגה סינכרונית, מסנכרנת ומשלבת בו זמנית תודעה גלובלית, שליטה במדיה התקשורתית, יכולות עבודה בצוות ותקשורת בין-אישית מעולות, חשיבה חדשנית ומומחית בפתרון בעיות, תוך הפעלת מחשבה ביקורתית. ההחלטות האמיצות שלה מתבססות על היכולת להתגבר על חששותיה וחששות הסובבים אותה, תוך הפעלת שיקול דעת ולא פזיזות. 

1.   המנהיגה הסינכרונית מתרגמת את החזון שלה לתכנית אשר מתבססת על תודעה גלובלית מפותחת. תודעה זו היא הסכום של כל התהליכים והאירועים הגלובליים המתרחשים בכל רגע נתון בעולם (בצורה סינכרונית) והמשמעות שלהם. השימוש בחדשנות ובחשיבה מקורית במציאת הפתרון מחייבת אותה ללמוד מן העבר אך להשתחרר מהדפוסים והפרדיגמות אשר מקבעים אותו ואינם רלוונטיים לעתיד. המנהיגה הסינכרונית מזהה את הבעיות הקיימות ונותנת להן מענה בצורה חדשנית. עם שובה של צביה מהקונגרס בזנבה ופרוץ המלחמה 1/9/1939, יחד עם פרומקה פלוטניצקה, חנצ'ה פלוטניצקה, לאה פרלשטיין, טוביה אלטמן ואחרות, היא נמנתה, עם החברות שאמורות היו להשתתף בהנהגה ב׳- הנהגה חלופית בכל תנועה, שתהיה מורכבת מחברות, לקראת ימים, שבהם רבים מבין הגברים עתידים להיות מגויסים לצבא הפולני.

2.   המנהיגה הסינכרונית מובילה דרך הצורך אך לא בצורה מגיבה ושמרנית, אלא ממנפת את הצורך בפתרון בעיות ומשלבת בו חדשנות להובלת העולם לכיוונים חדשים. היא משתמשת בצורך כמנוף להנעת השינוי. היא בעלת יכולת לראות אירוע מקומי בראייה גלובאלית ולהפך, השפעת אירוע מקומי על תהליכים גלובאליים. שבוע אחרי פרוץ המלחמה, הוחלט בקרב חברי התנועה לצאת במהירות את וורשה. כבר בתחילת דרכם מזרחה, צביה עזרה בחיפוש מזון, מחסה לילדים ולפליטים. בקובל (Kowbel) היא עשתה את דרכה במהירות אל תחנת הרכבת, לכשנודע לה שרכבת אספקה של הצבא הפולני הופצצה בתחנה ונשארה ללא שמירה. למרות ההפצצות הלכה, מילאה את הסל כיכרות לחם וחזרה לקיבוץ. ליד הכניסה לחצר הקיבוץ פגשו בה ובחברתה שני חיילים פולנים שרצו בכוח להוציא מידיהן את סל הלחם. צביה סירבה למסור את הסל והחלה להיאבק בהם. לבסוף נשארה עם כיכר אחת מתחת לזרועה. צביה חשה עצמה אחראית לגורל החניכים. היא הבינה כי מעתה יוטל עליה לספק פתרונות, הן לשאלות עקרוניות והן לעייניני יום-יום.

3.   המנהיגה הגלובלית היא מומחית במדיה התקשורתית ולכן מנתח בצורה מדויקת את תמונת המצב המקומית והגלובאלית. היא צידדה בהמשך חיפוש דרכים ליציאה לארץ ישראל ולנסות לפעול בתנאי מחתרת כדי להעביר חברים לרומניה דרך הים השחור.

4.   המנהיגה הסינכרונית עובדת בצוותים מסוגים שונים: מקומיים וגלובליים. לכן עליה להיות מומחית בעבודת צוות ובכל הקשור לתקשורת בין-אישית. היא מומחה בהבנת התהליכים בצוות, תפקידים בצוות ובעל כישורי עבודת צוות מעולים. היא מומחה בכלי התקשורת השונים בתוך הצוות ומחוצה לו, ומשתמש בהם בכדי לגייס את השותפים לו בצוות ומחוצה לו לביצוע התכנית ליישום החזון. הכורח לקבל החלטות אופרטיביות משתנות וגמישות לנוכח השינויים המהירים בהתפתחות הצבאית הניעו את ההנהגה לכנס ישיבה נוספת ב-6 בספטמבר במעון דרור ברחוב דז'לנה 34. שבוע אחרי פרוץ המלחמה, ב-7 בספטמבר. נפלה בקרב חברי התנועה ההחלטה לצאת במהירות את ורשה. לקראת יציאתם הם נזקקו לסכום כסף לצרכי הדרך, ולמרות הסכנה והקושי להגיע לחווה, מרחק של שבעה-שמונה קילומטרים, החליטה צביה לקחת על עצמה את המשימה. לאחר חצות היא יצאה יחידה, נושאת עמה את הכסף המבוקש, וכעבור שעה כבר היתה בגרוכוב וטיפלה בסגירת החווה.

5.   צביה נדרשה להפעיל חשיבה ביקורתית לאורך כל הדרך בצורה אמיצה ונבונה. עליה לראות צעד קדימה ללא חשש, תוך התגברות על המכשולים האישיים והחברתיים בקבלת ההחלטות. עליה לקבל החלטות אמיצות תוך הפעלת שיקול דעת וחשיבה ביקורתית. היא פגשה בשטח הכיבוש הסובייטי את אחיה, שלמה לובטקין אשר ביקש מאחותו לספק לו סרטיפיקט. צביה ענתה לו בפשטות ובלא היסוס שאינו חבר תנועה, לא עלה על דעתה של צביה להעדיף בן משפחה. החלטתה של צביה לשלוח את בן-זוגה שמואל ברידר, למשימה המסוכנת לנסות לצאת אל הגבול הרומני, הביאה לידי ביטוי את הלהט התנועתי שלה. היא ביטלה לחלוטין את האישי והפרטי בפני צרכי התנועה. הוא היתה כל כולה ובכל מאודה מגויסת לרעיון של טובת הציבור, עד כדי התאכזרות כלפי עצמה וכלפי הקרובים אליה.

מנהיגה סינכרונית היא מנהיגה המתאימה את עצמה לאירועים ולתהליכים הגלובליים המתרחשים בהווה ועתידים להתרחש בעתיד. היא מסתמכת על אירועי העבר כבסיס ללמידה והפקת לקחים לגבי ההווה והעתיד. המנהיגה הסינכרונית אינה חיה את העבר, היא חווה בסנכרון את ההווה וכך מתווה את העתיד. עזיבת השטח הסובייטי, אשר בו השאירה לא רק חברים קרובים אלא גם את חברה האישי, לא מנעה ממנה להחליט כי מקומה בוורשה עם פרומקה, איפה שקשה יותר. היעד הראשון של צביה היתה העיר ביאליסטוק. היא הצטרפה אל קבוצת סטודנטים פולנים שנמלטו מפני גזירות המשטר הסובייטי והייתה האישה היחידה ביניהם.


קטעי המקורות על צביה לובטקין לקוחים מתוך הספר: צביה האחת/ בלה גוטרמן

2 comments:

  1. אין ספק שצביה לובטקין הייתה אישה אמיצה מאוד. ערכיה היו מבוססים על טובת הכלל ולא על טובתה האישית. היא פעלה ללא לאות במציאת פתרונות מצד אחד באסרטיביות ומצד שני ברגישות לצרכים. צרכיה שלה- בטלים לעומת הכלל. ככה מכירה את ההנהגה והמיסוד הקיבוצי. ככה גדלו אנשים רבים לאחריות הקיבוצית תוך ביטול האני הפרטי. דומת צביה- היא דוגמה קיצונית לאדם שהכלל חשוב לו יותר מעצמו. האם כך? האם היו לה גבולות? איפה "שמרה" על עצמה? עד היכן הלכה ומכאן אמרה "די"? מעניין לראות גם את הצדדים הפחות מדוברים- אם קיימים- אצל צביה..אולי למען נלמד מהאנושיות, מהקושי, מהרגע בו אמרה לעצמה- רגע--לא יכולה יותר..., מהרגע בו התמוטטה, בכתה, התרגשה, כאבה ומשם--גם עלתה... אני סקרנית להשלים את הפאזל הזה באישיותה כמנהיגה. העוצמה שבחולשה... יישר כוח ניר על סקירה נרחבת ומרתקת

    השבמחק
    תשובות
    1. האומץ אצל צביה לובטקין נובע מהתהליך התפישתי הבא: האמת נתפשת כחשובה יותר מהחיים, החיים מקבלים את מיקומם המשני ולכן הפחד לאבד אותם ולמות קטן. ככל שהאמת מוחלטת וגדולה יותר, היא מקטינה יחסית את חשיבות החיים ומקלה על ההתגברות על הפחד לאבד אותם. כך נוצר אדם אמיץ יותר המבין את תכלית חייו ומוכן לעשות הכל, עד כדי הקרבת חייו בכדי להשיג מטרה נשגבת זו.

      מחק