יום ראשון, 1 במאי 2016

Zivia Lubetkin as a beginner Synchronous Leader

צעדים ראשונים 1935-1936

המנהיג הסינכרוני אינו חי את העבר, הוא חווה בסנכרון את ההווה וכך מתווה את העתיד. המנהיג הסינכרוני מומחה בכל הכישורים והמיומנויות ולכן נחשב רב-מומחה. ניתוח ההווה ליצירת פתרון בעתיד תוך מחשבה ביקורתית וראיה גלובלית, מחייב אותו להסתכל צעד אחד קדימה ולהוביל שגרת חדשנות. הוא מייצר ערך מוסף דרך השילוב של כל המיומנויות והכישורים בו זמנית ליצירת פתרון וסגנון הובלה ייחודי וחדשני. השילוב ממקם אותו כיוזם ומוביל ומונע ממנו להתמקם כמגיב.
הובלה דרך עבודת צוות ותקשורת בין ותוך אישית, בענווה, תוך שימוש במוסריות ומחשבה ביקורתית אמיצה.

הובלה דרך- הובלה ממקום יוזם, חדור מוטיבציה ודבקות בחזון ובדרך. צביה הגיעה לקילצה (Kielce) ב1935, הקיבוץ הגדול ביותר מבין קיבוצי ההכשרה. הקיבוץ בקילצה היה מן הבעייתיים שבקיבוצי התנועה, כשתפקידה היה לשקם את הקיבוץ. היא נתגלתה כאדם בעל אופי חזק וכוח רצון החיוניים לתפקיד, לצד תכונות נשיות מובהקות. היא הראשונה לפרוץ את מוסכמות המגדר ועבדה בכל העבודות המייגעות. היא ייצגה בגישתה ובעמדותיה לא מעט נשים-חברות בתנועה כי אין הכרח לעשות את עבודת המזכירות על חשבון ימי העבודה. בעקבותיה יצאו עוד חברי מזכירות לעבודות חוץ. היא יצאה למסעות השליחות שלה רק לאחר שהשלימה את יום העבודה. כאשר חשה שאין בכוחה לשאת את המצב הקשה בהכשרה, הייתה צביה נמלטת אל העבודה הגופנית, או פורשת לשינה ממושכת. טובת התנועה עמדה אצלה תמיד בראש סדר העדיפויות.

עבודת צוות- המנהיג כאיש צוות בעל שונות ((Diversity, המייצר פתרונות מורכבים, יצירתיים וגמישים בצורה זריזה: צוות זמיש (Agile). בקילצה דרשה להיות משובצת דווקא בעבודות הפיזיות הקשות ביותר: עבדה במכבסה שמוקמה במרתף חשוך ולח, נשאה על גבה שקי קמח כבדים ועבדה במשמרת לילה ליד התנור במאפיה. היא עבדה בניסור עצים שהובאו מהיערות ושימשו כתמוכות במכרות הפחם שבאזור. 

תקשורת בין ותוך אישית- כישורים אישיים הנובעים מתודעה עצמית גבוהה, המשמשים להעברת מסרים וטיוב יחסים בין-אישיים, להנעת אנשים להפיכת החזון להרגל. בצביה ניכרה עוצמה ואישיות חזקה והחלטית, תכונה שאפיינה את אביה, כאשר לצד הקשיחות התאפיין ביושר אישי קיצוני, כמו גם ברגישות וביכולת להעניק חום ואהבה כמו אחות גדולה. הישירות שלה הניעה אותה להביע את דעתה ללא היסוס, ומכיוון שלא הייתה טיפוס רגשן, וחתרה להגשים את היעדים, לא פעם פגעו דבריה הישירים והעניינים בחברים. 

בענווה- תפישת היותו שליח ציבור המשרת את העם כל עוד הוא רלוונטי, ומהווה דוגמה אישית להגשמת החזון. בוועידת פרייהרט ב-1936, בעיירה אנזימיי (Kazimierz), מסרה את כרטיסיה לשני חברים מהשורה, ואילו לעצמה ולנציג נוסף דאגה לשני זוגות אופנים, עגלה, רכבת והליכה ברגל. 

תוך שימוש במוסריות- שלמות המידות בקבלת החלטות ובהתנהגות תוך שמירה על זכותו של כל אדם לממש את עצמו ולהשפיע על גורלו. צביה הייתה פשוטה בהליכותיה, גאה ועקשנית, מכירה בקשיים ומבינה את התפקיד שהוטל עליה, ללא רתיעה ובשיקול דעת. ממעטת בדיבור ופועלת בענווה, בביטחון פנימי והחלטיות גמורה. לא נרתעה מקשיים ובעת הצורך גם ידעה להתאכזר כלפי חברים. כל דרישה שלה מאחרים נתנה מעצמה והגשימה בגופה.

מחשבה ביקורתית- הטלת ספק וחיפוש אחר האמת בכל הנחה או נתון, מאחורי כל התנהגות או קבלת החלטות. צביה החמירה עם עצמה ועם החברים, אמרה תמיד את אשר על ליבה, ועוררה את רוגזם של לא מעטים. במקביל לתובענותה הגדולה הייתה בה נטייה לוותר לזולת ולהתעלם באופן מוחלט ממעמדה המיוחד בחבורה.

אמיצה- בניגוד למוסכמות או למחסומים האישיים. צביה ניחנה באומץ לב שהתגלה כאשר קמה וגירשה חבורה של פרחחים שהתנכלו להם. 





אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה