למידה משמעותית או מלכוד דיגיטאלי

חינוך בעידן הדיגיטאלי מכוון לכך שהלומדים ילמדו כיצד המדיה הדיגיטלית עוזרת ללמידה משמעותית ומה המדיה מונעת מהם לעשות. במקביל תפקידו של החינוך להסביר ללומד כיצד הטכנולוגיה משתמשת בלומדים לטוב או לרע, כיצד היא יוצרת עולמות חדשים.

בעידן הדיגיטלי המדיה היא המסר: המדיה מייצרת למידה אחרת, למידה דיגיטלית. הלמידה המשמעותית מושפעת מהמדיה הדיגיטלית המייצרת משמעות מסוג אחר.

בכדי לפצח את הלמידה המשמעותית בעידן הדיגיטאלי, יש לחקור עשר נקודות לבדיקת מידת ההתאמה ומשמעויות הלמידה הדיגיטלית. 

עשר הנקודות ללמידה משמעותית במדיה הדיגיטלית:

1. כל חידוש או שינוי דיגיטלי הוא עסקה עם מפיסטו/ השטן: על כל יתרון של המדיה החדשה, יש תמיד חיסרון תואם. לכל מדיה יש מחיר, יש נשמה אחרת אשר צריך למכור אותה לשטן בעבור השימוש בה.

2. היתרונות והחסרונות של כל מדיה דיגיטלית חדשה אינם מתחלקים לעולם שווה בשווה בקרב האוכלוסייה. היא מוטמעת בצורה דיפרנציאלית ולכן מועילה לאחדים ופוגעת באחרים. המחיר עבור השימוש במדיה מסוימת יתכן ויגבה מחיר גבוה יותר מאוכלוסיה אחרת.

3. כל מדיה דיגיטלית חדשה מקפלת בתוכה רעיון רב עוצמה, ולפעמים יותר. כל מדיה מייצרת או מחדשת את השפה הדיגיטלית ולכן מטה אותנו מראש להעדיף ולהעריך נקודות ראות או השקפות מסוימות והתנהגויות מסוימות ולהכפיף אחרות. לכל מדיה יש טכנולוגיה ופילוסופיה אשר דרכה ניתן ביטוי לדרך שבה המדיה גורמת לאנשים להשתמש במוחם. הדרכים לקידוד העולם משתנות, ההתנהגויות הגופניות משתנות, חושים מסוימים מועצמים במיוחד וגורמת לנטיות רגשיות ואינטלקטואליות אחרות להיעלם. כל מדיה דיגיטלית מייצרת תעדוף אחר של סולם הערכים ללומד. תיווצר שונות ערכית בין לומדים שונים במדיות שונות.

4. המדיה החדשה מתחרה במדיה הקודמת על זמן, תשומת לב, על כסף, על יוקרה ועל ״שליטה גלובלית״. התחרות לעיתים היא חסרת סיכוי למדיה הקודמת ולכן היא מוכחדת. הכחדתה הוא טוטלי ומשך המאבק מתקצר ככל שהטכנולוגיה מתקדמת- עליה וקוץ בה: ככל שהטכנולוגיה מתקדמת יותר היא משמידה יותר מהר את קודמתה ובכך מקצרת את חייה.

5. שינוי דיגיטלי אינו מצטבר; הוא אקולוגי, הטכנולוגיה החדשה לא מוסיפה אלא משנה את הכול, יוצרת מציאות חדשה. המציאות החדשה היא המדיה: המדיה היא המסר/ היא המציאות החדשה. תכיפות השינויים הטכנולוגיים מייצרת מצב של שינוי מתמיד: הסתגלות אינסופית לשינוי כדרך השגרה.

6. בעקבות האופן בו המדיה הדיגיטלית החדשה מקדדת את המידע שלה, הסמלים הגרפיים, נוצרת הטיה אינטלקטואלית ורגשית שונה מהמדיה הקודמת. כל מדיה שמה דגש ומעצימה יכולות אינטלקטואלית ורגשיות אחרות ובכך מייצרת תמונת מציאות שונה. 

7. עקב הנגישות הגלובלית השונה של כל מדיה, נוצרת הטיה פוליטית, שונה מהקודמת. תתכן יצירת מציאות פוליטית חדשה ומעוותת. בעקבות הזמינות הגלובלית של המדיה תתכן השפעה פוליטית נרחבת ולעתים קיצונית, בעיקר על שכבות חלשות בחברה.

8. המדיה הדיגיטלית מייצרת הטיה חושית חדשה בעקבות הביטוי הפיסי שלה. כל מדיה מייצרת שפה גרפית חדשה, מעוררת ויזואלית וחושית בצורה שונה ולכן מייצרת מציאות חדשה. מציאות החדשה מתחלפת בתדירות גבוהה המקשה את ההסתגלות אליה.

9. המדיה הדיגיטלית אינה מוטמעת בצורה אחידה ולכן מייצרת הטיות חברתיות שונות. ההטיות הללו מייצרות תפיסת מציאות חברתית שונה אצל האוכלוסיות השונות הנחשפות למדיה בדרגות שונות ויכולה לייצר גם פערים חברתיים מקומיים וגלובליים. בעקבות הטיות אלו, גדלים הפערים והרדיקליזם מתגבר.

10. בגלל המבנה הדיגיטאלי והכלכלי השונה של כל טכנולוגיה או מדיה נוצרות הטיות תכניות, קונספטואליות. כל מדיה מייצרת קונספט מציאות אחר, המשתנה בין טכנולוגיה אחת לשנייה. השינוי התכני מקצין את התופעה בה המדיה היא המסר: המדיה מייצרת למידה אחרת, למידה דיגיטלית. הלמידה המשמעותית מושפעת מהמדיה הדיגיטלית המייצרת משמעות מסוג אחר.

סיכום:

לפני השימוש במדיה דיגיטלית קיימת או חדשה מומלץ לזהות קודם כל את היתרונות האינטלקטואלים, החברתיים, הפוליטיים והכלכליים העיקריים של כל מדיה, על פי עשר הנקודות. לאחר מכן יש לבחון מה החסרונות האינטלקטואלים, החברתיים, הפוליטיים והכלכליים העיקריים של כל מדיה ומדוע. רק לאחר הניתוח המעמיק יש לעבור לשלב השני: זיהוי היתרונות והחסרונות הטכנולוגיים העיקריים. ניתוח זה מגיע רק בשלב השני בכדי להקטין את ההטיה התפיסתית אותה המדיה יוצרת.

דרך שיטת הערכה זו נוכל לנסות להבין איך העולם נוצר, כיצד הוא מתחדש, ויתכן שיצוצו כמה רעיונות חדשים על האופן שבו ראוי שהוא יתחדש. 

כלים להפעלת סמכות

1.         פורמלית:

הגדרת תפקידו של המנהל כאחראי על העובד והצוות מעניקה לו את הסמכות הנובעת ממקומו בהיררכיה הארגונית. הוא נדרש להציב דרישות לעובד ולאכוף אותן בהתאם לכללי הארגון. קיימת יראה של העובד אל המנהל.

2.         מקצועית:

נובעת מהיתרון המקצועי של המנהל על פני העובד ומידת השליטה של המנהל באספקטים המקצועיים של תפקידו. היתרון המקצועי היחסי הוא כתוצאה מניסיונו האישי או הכשרתו המקצועית של העובד.

3.         בינאישית:

מקורה במערכת היחסים הבין-אישית והלא פורמלית בין המנהל לבין העובד. מתבססת על יחסי אנוש (כישורים בין אישיים: הקשבה, אכפתיות, אינטליגנציה רגשית). המנהל נותן יחס אישי לעובד. מערכת יחסים זו מביאה את העובד לפעול על פי הוראות המנהל בגלל הערכה, כבוד, ואפילו אהבה כלפיו.

4.         ערכית:

יכולת המנהל להפעיל את עובדיו בתוקף קבלתם והכרתם את מטרות הארגון וערכיו- ה"אני מאמין" האישי של המנהל. המנהל יכול לקיים שיח ערכי: דיבור על ערכים והתייחסות ערכית לעובד. המנהל מייצר תחושת שייכות לארגון ומפתח "גאוות קבוצה" תוך הדגשת הייחודיות שלה.

5.         הזדהות:

סמכות הנובעת מרצונו של העובד להדמות למנהל. המנהל נתפס כמודל לחיקוי (התפתחות אישית למשל). פעילות משותפת עם המנהל (פורמלית או א-פורמלית) נחשבת כחוויה משמעותית מתוך הערכה והערצה לדמות המנהל. הכלים ליצירת הזדהות הם: דוגמא אישית, הפגנת יוזמה, יצירת אמון, עקביות ואותנטיות.

6.         השפעה ללא סמכות:

Clarify your goals and priorities

Diagnose the world of the other person

Identify relevant "currencies"; theirs, and yours

Deal with relationships

Influence through give and take

ויקיפדיה:משתמש:ניר גולן/המודל ללמידה משמעותית

*המודל ללמידה משמעותית*

למידה משמעותית הוגדרה במערכת החינוך בישראל: "כחינוך שהוא רלוונטי לצורכי הלומד והחברה, למידה משמעותית המערבת את הלומד, מגבירה עניין והנעה ויוצרת תהליך מעצים ומהנה ללומד ולמלמד."

"למידה אמיתית היא הלב של משמעות היות אדם. באמצעות הלמידה אנו יוצרים מחדש את עצמנו. דרך הלמידה אנו מסוגלים לבצע דברים שלא יכולנו לבצעם. באמצעות הלמידה אנו תופסים באופן חדש את העולם ואת יחסינו אליו. באמצעות הלמידה אנו מרחיבים את יכולתנו ליצור, להיות חלק מתהליך החיים של דורנו." Peter M. Senge, The Fifth Discipline

הגדרת למידה משמעותית של הלל: ״אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי? (אבות, פרק א' משנה י"ג): • מן השאלה הראשונה משתמע שלכל אדם אין תחליף, כל אחד ייחודי- לכל אדם יש את ייחודו ועליו לחפשו. • מן השאלה השנייה למדים אנו שאם אדם פועל רק לטובתו האישית, בוגד הוא באופיו האנושי- תרומתו הייחודית לאנושות. • מן השאלה האחרונה משתמע שכל רגע היינו ייחודי, ואי אפשר לשחזר אותו, ולכן יש למצות את הלמידה המשמעותית הרלוונטית באותו הרגע.

הלמידה הופכת למהותית בחיים- כדי לחיות צריך ללמוד: long learning life. המודל האנתרופוגוגי מיישם את העקרונות- ונותן משמעות לחיים. ניר גולן, מומחה לחנוך ומנהיגות, פיתח את המודל האנתרופוגוגי (אנתרופוגוגיה: Anthropogogia /Anthropogogy: מיוונית- Antropos άνθρωπος פירושו אדם ו-άγω Agoge פירושו מוביל (הובלה)- תורת לימוד האדם: הובלת האדם ללמידה), המבוסס על ההנחה כי האבחנה בין ילד למבוגר אינה רלוונטית עוד בעידן הדיגיטאלי ויש להתייחס לכל לומד כאדם ללא התחשבות בגילו. למודל האנתרופוגוגי ללמידה משמעותית שישה שלבים, המונחים על ידי דיאלוג אותו מוביל המלמד.

תוכן עניינים

  [הסתרה] 

·       1 שלבי המודל ללמידה משמעותית:

·       2 פירוט שלבי המודל:

·       3 ראו גם

·       4 לקריאה נוספת

·       5 קישורים חיצוניים

·       6 הערות שוליים

שלבי המודל ללמידה משמעותית:[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. Action ביצוע פעולה

2. Behavior המשגת ההתנהגות

3. Norm הצגת הנורמה

4. Value הגדרת הערך הנוסף

5. Specific Identity גיבוש זהות ייחודית

6. Teaching לימוד האחר

פירוט שלבי המודל:[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. Action ביצוע פעולה כמענה לצורך פנימי או חיצוני בפעם הראשונה: זיהוי ושיקוף הצורך ללומד, בכדי לגרום לו לבצע פעולה אשר לא ביצע בעבר. הלומד מבצע את הפעולה בפעם הראשונה בעזרת הנחייה (חניכה) מגורם מקצועי. הלומד חווה את תוצאות הפעולה כמענה לצורך.

• תוצאת השלב: הסכמה על הצורך לקראת ביצוע הפעולה וביצועה בפעם הראשונה.

2. Behavior חזרה על ביצוע הפעולה תוך ידיעת התוצאה והמשגת הפעולה להתנהגות: ביצוע חוזר של הפעולה תוך ציפייה ברורה למדדים כמותיים ואיכותיים, על סמך הניסיון הקודם. תיאור הפעולה החוזרת והמשגתה להתנהגות הניתנת לשחזור או לשיפור.

• תוצאת השלב: התנהגות מומשגת ומבוצעת כמצופה.

3. Norm הצגת הנורמה -הפיכת ההתנהגות לנורמה: הצגת דפוס ההתנהגות החוזר על עצמו כנורמה. הנורמה מוגדרת כצפייה להתנהגות עתידית על ידי הלומד או על ידי החברה. נורמה זו מביאה תועלת ללומד ולסובבים אותו. הנורמה הופכת לדרישה.

• תוצאת השלב: הבנת הלומד את התועלת והסכמתו לביצוע הנורמה כמצופה.

4. Value הגדרת הערך העומד מאחורי הנורמה: הגדרת המשמעות ללומד, ההיגיון מאחורי הנורמה, התרומה או ההשפעה של הנורמה על הלומד והסביבה. הערך הופך לעקרון מנחה בהפעלת שיקול דעת בזמן קבלת החלטות. ככל שהערך בעל השפעה רחבה יותר ולטווח הארוך יותר, הוא הופך להיות משמעותי יותר.

• תוצאת השלב: הגדרת הערך המנחה את התנהגויות הלומד.

5. Specific Identity גיבוש זהות אישית ייחודית: הטמעת הערך במכלול הערכים אשר מגדיר את זהותו הייחודית של הלומד. הערכים באים לידי ביטוי בהתנהגות הלומד ומייצרים זהות אישית ייחודית. הלומד יודע לתאר את הערך ואופן תרומתו לזהותו ולסובבים אותו.

• תוצאת השלב: מגובשת זהות ייחודית ללומד.

6. Teaching לימוד האחר דרך המודל האנתרופוגוגי: לימוד וחניכת האחר על-ידי הלומד. הלומד הופך למלמד. הלומד משתמש בניסיונו האישי כמודל לחיקוי ומימוש זהותו הייחודית כמלמד. הוא מיישם את המודל האנתרופוגוגי ללמידה משמעותית על לומד חדש.

• תוצאת השלב: המשכיות תהליך לימוד המודל האנתרופוגוגי ללמידה משמעותית.

בשלבים 1-4 מתקיים תהליך שיפור יכולת הביצוע- תהליך קבלת החלטות משופר בעקבות: הבנת הצורך, ביצוע ראשון, הפיכתו להתנהגות מדידה, הבנת הנורמה, זיהוי הערך ואופן השפעתו הייחודית על קבלת ההחלטות, הבחירה.

בשלבים 4-5 מתבצע תהליך יצירת עצמנו מחדש- הגדרת זהות ייחודית כל פעם מחדש לאור למידת ערך חדש והטמעתו כחלק מזהותנו הייחודית.

בשלב החמישי מגובשת תפיסת העולם מחדש- הרחבת יכולת ההשפעה ולקיחת אחריות של הלומד על עצמו ועל הסובבים אותו.

בשלב השישי והאחרון הלומד הופך להיות משמעותי- דרך לימוד האחר. בשלב זה ממצה הלומד את כל כישוריו ומהווה דוגמא אישית ללומד שבא אחריו.

דרך תהליך הלמידה המתואר במודל, על פי הגישה האנתרופוגוגית Anthropogogy, הלומד חי את חייו ומרחיב את יכולתו ליצור ולהיות חלק מתהליך החיים של דורנו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

·       למידה

·       משמעות

·       נורמה

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

·       פיטר מ.סנג'י, הארגון הלומד, הוצאת מטר, תרגום מאנגלית: ברוך קורות,תשס"ד 2004

·       דניאל ה' פינק, מוטיבציה: האמת המפתיעה על מה שמניע אותנו, הוצאת מטר, תרגום מאנגלית: מרדכי הינוך, תשע"ב 2012

·       פאול ואצלאוויק & ג'ון ויקלנד & ריצ'רד פיש, שינוי: עקרונות של יצירת בעיות ופתירתן, הוצאת ספרית פועלים, תרגום ורדה רזיאל-ויזלטיר, תשס"ט 2009

·       ויקטור פראנקל, האדם מחפש משמעות: מבוא ללוגותרפיה, הוצאת דביר, תרגום: חיים איזק, 1970

Erich Fromm and The Significant Learning Model/ part two

We continue to discuss Erich Fromm's ideas and their connection to the The Significant Learning Model. Anthropogogy, as a significant learning model, was developed by Nir Golan, Educational & Leadership Expert.

The Anthropogogy model assumes that the distinction between children and adults is no longer relevant in the digital age and that each student should be treated as a 'whole' person irrespective of their age. 

Fromm in his book "The Art of loving" stated that: "Modern capitalism needs men who cooperate smoothly and in large numbers; who want to consume more and more; and whose tastes are standardized and can be easily influenced and anticipated. It needs men who feel free and independent, not subject to any authority or principle or conscience-- yet willing to be commanded, to do what is expected of them, to fit into the social machine without friction; who can be guided without force, led without leaders, prompted without aim-- except the one to make good, to be on the move, to function, to go ahead." Therefore teaching should be carried out alongside the comprehensive development of the human being regardless of his/her biological age. Therefore, the child learner should be treated like an adult learner.

Anthropogogy: to mean human learning. Anthropogogy: The study of human learning.

(Greek) – Anthrop (άνθρωπ) means human being, and Agy (άγω) means to conduct/ lead. 

According to Nir Golan, Anthropogogy has four basic principles:

1. The independent learner: the perception of oneself as an independent entity. A person sees him/herself as someone who is self-directed; choosing what to learn, how much and how to learn it. The role of the teacher is not to give ready answers to predetermined questions, but to help the learner find out for him/herself what the important questions are and how to answer them. Through these questions, the dependence – independence conflict will decrease and there will be fewer objections to learning. The teacher must strive to know the student personally instead of just knowing about him through past records and test data. Another aspect by Fromm: "In addition to conformity as a way to relieve the anxiety springing from separateness, another factor of contemporary life must be considered: the role of the work routine and of pleasure routine. Man becomes a "nine to five" he is part of labor force, or the bureaucratic force of clerks and managers. He has little initiatives, his tasks are prescribed by the organization of the work; there is even little difference between those high up on the ladder and those on the bottom. They all perform tasks prescribe by the whole structure of the organization, at prescribe speed, and in a prescribe manner."

2. Adapting learning to that person's needs: the person is ready to learn when he/she needs that specific learning process, and it is incorporated into daily tasks and social functioning. He/she sees that the learning process serves his/her personal development. The teacher’s role is to help students define their essence and needs by giving them freedom so these children can start to recognize their potentialities.

Fromm said that: "Most people are not even aware of their need to conform. They live under the illusion that they follow their own ideas and inclinations, that they are individualists, that they have arrived at their opinion as the result of their own thinking - and that it just happens that their ideas are the same as this of the majority."

Since every person has their own characteristics and needs, therefore, the most effective way of learning is to adapt learning to the needs and characteristics of that individual person with reference to their emotional and mental components, and not only to cognitive and behavioral aspects.

3. Renovating learning: In the digital age where there is widespread availability of network information, learning should give news and added value to the learner.

People approach learning in possession of their life experiences. For learning to be more significant, the learner needs to connect the current learning knowledge with his/her prior knowledge. As such, educators have to find out the prior knowledge of the person and his/her previous experiences in order to connect it to the learning experience and not teach him/her things they already know. Thus the person who teaches should renovate learning. Fromm continued: "We forget that, although freedom of speech constitutes an important victory in the battle against old restraints, modern man is in a position where much of what "he" thinks and says are the things that everybody else thinks and says; that he has not acquired the ability to think originally - that is, for himself - which alone gives meaning to his claim that nobody can interfere with the expression of his thoughts."

When children are in a classroom being taught it usually has no effect on them unless it has personal meaning. The important things in life need to be decided by the learner and must also are discovered by this individual through experiences.

4. Immediate and practical learning: The main motive for human learning is for problem solving. The learner has a need for the immediate application of the learned material, so learning has to be more focused in giving solutions to the particular problem. Learning which cannot be implemented immediately is perceived as a waste of time. Learners must be free to decide what is good and relevant for themselves in their life. Fromm claimed that "In addition to conformity as a way to relieve the anxiety springing from separateness, another factor of contemporary life must be considered: the role of the work routine and of pleasure routine. Man becomes a "nine to five" he is part of labor force, or the bureaucratic force of clerks and managers. He has little initiatives, his tasks are prescribed by the organization of the work; there is even little difference between those high up on the ladder and those on the bottom. They all perform tasks prescribe by the whole structure of the organization, at prescribe speed, and in a prescribe manner."

Summary

Fromm left us a massage: "From birth to death, from morning to evening- all activities are reutilized and prefabricated. How should a man caught in this net of routine not forget that he is a man, a unique individual, one who is given only this one chance of living, with hopes and disappointments, with sorrow and fear, with the longing for love and dread of the nothing and of separateness?"  

Erich Fromm and The Significant Learning Model/ part one

Erich Fromm claimed that: "Just as modern mass production requires the standardization of commodities, so the social process requires standardization of man, and this standardization is called "equality"."In contemporary capitalistic society the meaning of equality has been transformed. By equality one refers to the equality of automatons; of men who have lost their individuality." The Significant Learning Model, according to the Anthropogogical approach, helps men to redefine of their unique identity.

This significant learning model, which was developed by Nir Golan, an educational and leadership expert, provides tools to assimilate the Anthropogogy approach in order to guide the learner to search for his individualized personality. That way it provides the answer to Fromm's next statements: "Contemporary society preaches this ideal of un individualized equality because it needs human atoms, each one the same, to make them function in a mass aggregation smoothly, without friction; all obeying the same commands, yet everybody being convinced that he is following his own desires."

"Education is identical with helping the child realize his potentialities. The opposite of education is manipulation, which is based on the absence of faith in the growth of potentialities and the connection that a child will be right only if the adults put into him what is desirable and suppress what seems to be undesirable."

The educational system had abandoned the humanist outlook in exchange for the scientific. Instead of significant learning, education was consequently vulgarized, its objective having become to form useful and profitable men, not harmoniously matured and developed personalities. Anthropogogy (human learning) is about creating unique identity for the learner.

It is necessary that individuals learn determined rules (norms), that they acquire habits and that they begin to educate themselves against themselves, or better, against the education forced upon them. That is the main reason for the creation of the significant learning model:

The six steps are:

1.    Action- needs identification and learner performance

2.    Behavior- conceptualization of the action

3.    Norm- transformation of the behavior to a norm

4.    Value- defining the value in the behavior

5.    Identity redefined- redefinition of my unique identity

6.    Teaching- Using the Anthropogogy model to teach the other

Erich Fromm warned us that: "Most people are not even aware of their need to conform. They live under the illusion that they follow their own ideas and inclinations that they are individualists, that they have arrived at their opinions as the result of their own thinking- and that it just happens that their ideas are the same as those of the majority." In step 4. Value- defining the value in the behavior: The meaning of the behavior is defined to the learner as well as the benefits that may be gained from the norm to the learner and to his/her surroundings. The value then becomes the guiding principle to making future decisions connected to the behavior; helping decide when and how to use this behavior. In this manner, the behavior becomes more significant. The result of Step 4: Defining the value of the behavior by making it significant. Fromm continued: "The consensus of all serves as a proof for the correctness of "their" ideas. Since there is still a need to feel some individuality, such need is satisfied with regard to minor differences. The advertising slogan of "it is different" shows up this pathetic need for difference, when is reality there is hardly any left." In step 5. Redefinition of my unique identity- self-identity redefined. The values are acknowledged by the learner and assist in redefining his/her unique identity. The learner knows how to describe their newly unique identity and explain what their unique contribution is to those around them. Although the learning process affected one behavior, it helped to redefine his/her whole identity to him/herself. The result of Step 5: Reformulating a unique identity by the learner.

Conclusion

According to Erich Fromm: "This increasing tendency for elimination of differences is closely related to the concept and the experience of equality, as it is developing in most advanced industrial societies. Equality had meant that the differences between individuals must be respected, that while it is true that we are all one, it is also true that each one of us is a unique entity, is a cosmos by itself."

Gerald Pine states that: “The teacher reveals himself as an inquiring, questioning, and valuing person who conveys spontaneity, curiosity, warmth, and empathy; who listens and attends to others; who conveys acceptance and respect; who understands affective as well as cognitive meanings and intents; who confronts in a genuine and caring way" (Pine, 2005, p. 24). Anthropogogy will provide one with the opportunity to accept change in an ever changing world. It will help one to appreciate life by developing values on what is important to them according to what they see, think, and feel and not by what society imposes on them. The significant learning model provides tools for the teacher to assimilate the Anthropogogy approach, throughout which the teacher uses dialogue in order to guide the learner. Such conviction of uniqueness of the individual is expressed for instance in the Talmudic statement: "Whosever saves a single life is as if he had saved the whole world; whosoever destroys a single life is as if he had destroyed the whole world". Fromm added that: "Equality as a condition for the development of individuality was also the meaning of the concept in the philosophy of the Western Enlightenment. It meant (most clearly formulated by Kant) that no man must be the means for the end of another man. That all men are equal in as much as they are ends, and only ends, and never means to each other."

Summery

Erich Fromm claimed that: "Also in contemporary Western society the union with the group is the prevalent way of overcoming separateness. It is a union which the individual self disappears to a large extent, and where the aim is to belong to the heard. If I am like everybody else, if I have no feeling or thoughts which make me different, if I conform in custom, dress, ideas, to the pattern of the group, I am saved: saved from the frightening experience of aloneness."