מודל המשוב על פי הגישה האנתרופוגוגית

במאמר שלפניכם מוצגות בצורה מפורטת מיומנויות המשוב. תהליך המשוב מורכב ויכול להגיע לדרגת אומנות לשמה.

המאמר מכיל מיומנויות בסיסיות ומתקדמות לניהול שיחת המשוב.

ניר גולן, מומחה לחינוך ומנהיגות, מחדש את המושג אנתרופוגוגיה (Anthropogogy)- למידת האדם: למידה השמה את פיתוחו המקיף של האדם במרכז, ללא תלות בגילו הביולוגי. האבחנה בין למידת ילדים ללמידת מבוגרים אינה רלוונטית יותר, כי ההבדלים בין המבוגרים לילדים הולכים ונעלמים. יש להתייחס אל הילד הלומד כמו אל מבוגר.

ניר גולן מציע הגדרה חדשה לאנתרופוגוגיה: ״הובלת האדם ללמידה משמעותית הניתנת ליישום מיידי בהתנהגותו.״ (2014)

הגדרה זו מבטאת בצורה מדויקת את מטרת תהליך המשוב.

האנתרופוגוגיה כתיאוריה מובהקת להוראת האדם מבוססת על ארבע הנחות יסוד.

הנחות היסוד של האנתרופוגוגיה:

1.      האדם כלומד עצמאי: תפיסת האדם את עצמו כישות עצמאית. האדם רואה עצמו כמי שמכוון את עצמו מבחינה עצמית, בוחר מה ללמוד, כמה ואיך. תפקיד המלמד אינו לתת תשובות מוכנות לשאלות שנקבעו מראש, אלא לסייע לו לגלות בעצמו את השאלות החשובות ואת התשובות. דרך השאלות יקטן קונפליקט תלות-עצמאות אצל האדם ותהיינה פחות התנגדויות ללמידה.

2.      הלמידה כמותאמת לצורכי האדם: האדם מוכן ללמידה כאשר הוא זקוק לה, היא קשורה למשימותיו ולתפקודו היומיומי והחברתי. הוא רואה בלמידה כמשרתת מטרות בתהליך התפתחותו האישית. עם הגיל מתחדדים צרכים אישיים של האדם. לכל אדם מאפיינים וצרכים משלו. לכן, הדרך המתאימה ביותר ללמידה היא למידה המותאמת לצרכי ולמאפייני האדם: בירור וניתוח צרכיו של האדם תוך התייחסות למרכיבים רגשיים ונפשיים ולא רק קוגניטיביים והתנהגותיים.

3.      הלמידה כמחדשת: בעידן הדיגיטאלי בו קיימת זמינות כמעט מלאה של המידע ברשת, על הלמידה לחדש לאדם. האדם מגיע עם מטען של ניסיון חיים שהופך למקור משמעותי ללמידה, ויש צורך לקשר את הלמידה הנוכחית לידע ולניסיון הקודם שלו. יש לברר את הידע המוקדם של האדם והניסיון הקודם שלו על מנת לחבר את הלמידה לניסיונו ולא ללמדו דברים שהוא כבר יודע. בעידן הדיגיטאלי בו קיימת זמינות כמעט מלאה של המידע ברשת, על המלמד לחדש לאדם הלומד.

4.      הלמידה כנותנת מענה מעשי: המניע העיקרי ללמידת אדם הוא פתרון בעיות וסקרנות. לאדם יש צורך ביישום מיידי של החומר, ולכן הלמידה תהיה יותר ממוקדת אם תיתן מענה לבעיה הדורשת פתרון בנושא מסוים. למידה אשר אינה ניתנת ליישום מיידי נתפסת כבזבוז זמן.

מודל המשוב שפותח מתבסס על  4 הנחות אלו:

1.                                    תפקיד המלמד אינו לתת תשובות מוכנות לשאלות שנקבעו מראש, אלא לסייע לו לגלות בעצמו את השאלות החשובות ואת התשובות. לכן על המשוב להיות בנוי כדיאלוג מלווה בשאלות, הקשבה ושיקוף.

2.                                    הדרך המתאימה ביותר ללמידה היא למידה המותאמת לצרכי ולמאפייני האדם: בירור וניתוח צרכיו של האדם תוך התייחסות למרכיבים רגשיים ונפשיים ולא רק קוגניטיביים והתנהגותיים. זיהוי הצורך מהווה תנאי הכרחי לתהליך המשוב לכן יש לקיימו מוקדם ככל האפשר בתהליך המשוב.

3.                                    יש צורך לקשר את הלמידה הנוכחית לידע ולניסיון הקודם שלו. יש לברר את הידע המוקדם של האדם והניסיון הקודם שלו על מנת לחבר את המשוב לניסיונו ולא ללמדו דברים שהוא כבר יודע, בעיקר בשלב מתן הפתרונות.

4.                                    בסיכום המשוב ובהצבת הדרישות המחודשת, יש צורך ביישום מיידי של החומר, ולכן הלמידה תהיה יותר ממוקדת אם תיתן מענה לבעיה הדורשת פתרון בנושא מסוים.

מטרת, עקרונות ומבנה המשוב:

מטרה: מיצוי פוטנציאל הלומד – עמידה מיטבית בכל ההתנהגויות והיעדים. המשוב מתייחס גם לתפקודו הכללי של הלומד, למשמעת שלו, להתנהלותו מול עמיתים, מנהלים וכולי.

משך: משוב מדויק ומהיר – בין 30-40 דקות, כאשר הלומד פנוי.

מתי יבוצע: לאחר שנאסף מספיק מידע כדי להסיק מסקנות ברמה גבוהה וכללית יותר מאשר מתצפית בודדת, או כחלק משגרה סדירה.

א.    הכנה:

·  איסוף נתונים ממשובים קודמים לשם המשך תהליך החניכה. הגדרת נושאים אחדים לשיפור או לשימור, מלווים בדוגמאות מתצפית ומהתרשמות כללית במהלך היום. המטרה היא להגיע מוכנים למשוב עם 3-2 תופעות, לפחות אחת לשימור:

תופעה:

דפוס התנהגות שכיח ו/או קריטי הניתן לשינוי או לשימור לאורך זמן. מגדירים מראש קריטריונים/מדדים לתצפית ולאיסוף נתונים על התנהגות הלומד ו/או על ביצועיו.

אוספים נתונים רבים ככל האפשר: מדדים, עובדות, דוגמות, ציטוטים, טקסטים וביטויים להתנהגות הלומד - ללא פרשנות או שיפוט.

את כל הנתונים שנאספו מסווגים לפי הקריטריונים והמדדים, ומוצאים להם מכנה משותף, כותרת, הסבר לאופן הופעתם בהתנהגות הלומד- דפוס התנהגות שכיח ו/ או קריטי הניתן לשינוי/ שימור.

·  מיקום שקט ללא הפרעות או נוכחות של לומדים אחרים.

·  תזמון: קרוב ככל האפשר למועד התצפית או בתדירות קבועה או לעריכת סיכום תקופתי. חשוב לידע את הלומד מראש על מפגש המשוב ולקרוא למפגש בשמו: "זוהי שיחת משוב". לאחר השיחה יש לתעד את המסקנות, לכתב את הלומד ולתייק בתיק אישי למעקב ולבקרה לאחר יישום המשוב.

·  מומלץ כי הלומד יגיע למשוב עם דף משוב שהוא מלא בעצמו, במטרה שהאחריות על התהליך תעבור גם אליו, וכך ייווצר תהליך משותף ולא חד צדדי (ביקורת). מטרת ההכנה שהלומד מבצע, היא לקדם את תהליך המשוב, כלומר לזהות מראש נקודות השקה או פערים וליצור אווירת פתיחות, שקיפות ואחריות משותפת על התהליך.

ב. מבנה המשוב:

          1.            פתיחה:

o       מטרתה היא ליצור אווירת למידה באמצעות שיחת חולין נעימה, להציג את המטרה והעמידה ביעדים ולחזור על נקודות מסוימות מהמשוב הקודם. אם במהלך השיחה עולה נושא אחר, אישי או מקצועי, אשר חשוב להצלחת המשוב ולהשגת מטרותיו, או אם לא חל השיפור המצופה מהפעם הקודמת, אפשר לשנות את מטרות המשוב. שינוי מטרות המשוב יבוצע תוך שיתוף הלומד ושקיפות מלאה.

          2.            הצגת התופעה:

o       להסביר את התופעה בצורה אובייקטיבית ככל האפשר ובמילים פשוטות. חשוב לזכור שעבור הלומד מדובר בסיטואציה לא קלה בדרך כלל, ואין טעם להפוך את החוויה לבלתי נסבלת. כמו כן מטרתנו היא למידה ושיפור, ולכן חשוב לא ליצור התנגדות אצל הלומד, אשר תמנע ממנו להקשיב למשוב.

o       אפשר להציג את הנושא/הקריטריון ללומד, לצרף את הנתונים הרלוונטיים אשר נאספו בשלב התצפית, ולבקש ממנו להגדיר את התופעה - מה הוא רואה כרגע לאור הנתונים שהוצגו.

          3.            בירור הסיבה:

o       לשאול "למה?" "מה הסיבה לתופעה?" "איך זה קרה?" ולהתעקש בעיקר על ה"למה", כדי להבין ולמצוא פתרון שמתאים לבעיה, אחרת לא נזהה את הגורמים הנכונים ולא ניתן כלים מתאימים. לשאול עד חמש פעמים "למה" כדי להגיע אל הסיבה האמיתית. לפי מודל ארבע התשובות, קיימות ארבע אפשרויות לתשובות הלומד, ובהתאם להן יהיה הטיפול:

תשובת הלומד	התופעה נובעת מ:	אופן הטיפול
"לא ידעתי"	ידע	השלמת פער: מקצועיות, שליטה בנהלים, תהליכים, עקרונות, בקיאות
"לא שמתי לב"	מודעות	מתן דוגמות, שימת לב, זיהוי, הבחנה, עשיית דברים מתוך שימת לב/ בחירה
"לא מסכים"	תפיסה	הסבר רציונל: ראיית עולם, חשיבות, סדר עדיפויות, שיקולים, ההיגיון מאחורי הדברים, הסכמה על הרמה העקרונית
"לא יודע איך"	מיומנות	מתן כלים:  כלים, טיפים, מדדים ביצועיים

פירוט הסיבות

o       ייתכנו סיבות/ תשובות אחדות לאותה תופעה. ייתכן שללומד יש קושי במיומנות, אך הוא יעדיף להציגה כ"לא מסכים" - בעיית תפיסה. קל יותר לומר על נושא מסוים שהוא "מיותר" או "לא הגיוני", מאשר להודות בחוסר יכולת לבצעו - "לא מצליח, לא יודע איך". לכן בירור מעמיק ואמיתי של הסיבה הוא חשוב ביותר להצלחת המשוב, קרי, התאמת הפתרון/הכלי לשיפור ולשימור בביצוע הבא ולאורך זמן.

o       תהליך דומה יש לבצע גם כשהתופעה היא לשימור: בירור בסיס הידע, המודעות, החשיבות ואופן השחזור לפעם הבאה. כשההתאמה מלאה, יש לחזקה. אם מתגלים פערים באחד המקומות - יש להשלימם. את ההתנהגות לשימור יש להעצים ולעזר בה לשפר התנהגויות אצל מקבל המשוב או לומד אחר.

          4.            הטמעה: כדי לוודא את תהליך הלמידה יש לבדוק יישום והפנמה על סיטואציה דומה/עתידית. אין לבדוק למידה על אותה סיטואציה כדי שהלומד לא "ידקלם" את מה שנאמר במשוב.

          5.            סיכום: יש לקשר בין שלבי תהליך החניכה, כלומר בין משובי online שניתנו עד כה ותהליך החניכה הצפוי בהמשך. משום כך גם חשוב להגדיר יעדים לשם המשך התהליך.

·              רצוי להשאיר זמן למשוב הלומד על המנהל.

·        חובה לתעד הכול – את התצפית, את עיבוד המשוב ואת מסקנותיו. כך יהיה ניתן ליצור תהליך ניהולי רציף בהמשך הדרך. יש חשיבות רבה לתיעוד הפרמטרים הבאים:

o       התופעה

o       הדוגמות

o       הסיבות

o       בנק הכלים/ הפתרונות לטווח הארוך

o       לוח זמנים ליישום

תהליך המשוב הוא תהליך ניהולי אשר בו מופעלת סמכות:

סמכות מוגדרת כיכולת של אדם או ארגון לדרוש דפוסי התנהגות מסוימים מאדם אחר. הסמכות נחשבת כיסוד חברתי ועומדת בניגוד למושג עבודת צוות או שיתוף פעולה. קבלה והתנהגות על פי דפוסי ההתנהגות הנדרשים נקראת ציות.

5 מקורות סמכות:

1.    פורמאלית: הגדרת תפקידו של נותן המשוב כאחראי ללימוד מקצוע מסוים ולחניכת הלומד, מעניקה לו את הסמכות הנובעת ממקומו בהיררכיה הארגונית. הוא נדרש להציב דרישות ללומד ולאכוף אותן בהתאם לכלי הארגון. קיימת יראה של הלומדים אל נותן המשוב.

o       תרומה למשוב: הצגת והצבת נורמות התנהגות המאפשרות למידה משמעותית.

2.    מקצועית: נובעת מהיתרון המקצועי של נותן המשוב על פני הלומדים ומידת השליטה של נותן המשוב באספקטים המקצועיים של תפקידו. היתרון מקצועי היחסי הוא כתוצאה מניסיונו האישי או הכשרתו המקצועית של נותן המשוב.

o       תרומה למשוב: הצבת רף מדדים להצלחה ולשיפור ביצועי הלומד למצוינות.

3.    בינאישית: מקורה במערכת היחסים הבין-אישית והלא פורמאלית בין נותן המשוב לבין תלמידיו. מתבססת על יחסי אנוש (כישורים בין אישיים: הקשבה, אכפתיות, אינטליגנציה רגשית). נותן המשוב נותן יחס אישי לכל תלמיד. מערכת יחסים זו מביאה את הלומדים לפעול על פי הוראות נותן המשוב בגלל הערכה, כבוד, ואפילו אהבה כלפיו.

o       תרומה למשוב: גיבוש הזהות האישית הייחודית לכל לומד.

4.    ערכית: יכולת נותן המשוב להפעיל את תלמידיו בתוקף קבלתם והכרתם את מטרות בית הספר וערכיו- ה"אני מאמין" הבית ספרי והאישי של נותן המשוב. נותן המשוב מקיים שיח ערכי: דיבור על ערכים והתייחסות ערכית ללומדים. נותן המשוב מייצר תחושת שייכות לבית הספר ומפתח "גאוות קבוצה" תוך הדגשת הייחודיות שלה.

o       תרומה למשוב: הבנת ערך והטמעתו.

5.    הזדהות: סמכות הנובעת מרצונם של הלומדים להדמות לנותן המשוב. נותן המשוב נתפס כמודל לחיקוי (התפתחות אישית למשל). פעילות משותפת עם נותן המשוב נחשבת כחוויה משמעותית מתוך הערכה והערצה לדמות נותן המשוב. הכלים ליצירת הזדהות הם: דוגמא אישית, הפגנת יוזמה, יצירת אמון, עקביות ואותנטיות. תתכן הערצת הלומדים את נותן המשוב.

o       תרומה למשוב: מודל הזדהות ללימוד האחר.

השימוש במקורות הסמכות על פי שלבי מודל המשוב:

o       בפתיחה: סמכות בינאישית/ פורמאלית

o       בהצגת הלומדות ובירור הלמה: סמכות מקצועית וערכית

o       טיפול פערי תפיסה:                 

                                                                                          1.            סמכות פורמאלית- "כי אני אמרתי"- רמה עקרונית/ נוהל/ תפיסת תפקיד ותחומי אחריות

                                                                                          2.            סמכות מקצועית- ההיגיון מאחורי דרך דוגמאות ותוצאות/ שימוש בתרחיש 

                                                                                          3.            סמכות בינאישית- הצגת דוגמא מעולם תוכן אחר

                                                                                          4.            סמכות הזדהות- הצגת דוגמא מניסיוני האישי

                                                                                          5.            סמכות ערכית- חיבור לערך מאחורי התפיסה/ ארגון/ חזון/ גאוות יחידה

o       בסיכום: סמכות פורמאלית/ בינאישי ותיעוד

בתהליך המשוב קיים רצף בהערכת ופיתוח האדם תוך שימוש במודל הסגולי ללמידה משמעותית:

פירוט המודל:

למודל הסגולי ללמידה משמעותית שישה שלבים, המונחים על ידי דיאלוג אותו מוביל המלמד.

שלבי המודל הסגולי ללמידה משמעותית:

1.                  -Action ביצוע פעולה

2.                  -Behavior המשגת ההתנהגות

3.                  -Norma הצגת הנורמה

4.                  Added Value- הגדרת הערך הנוסף

5.                  -Specific Identity גיבוש זהות ייחודית

6.                  -Teaching לימוד האחר

פירוט 6 שלבי המודל הסגולי ללמידה משמעותית:

1.                      -Action ביצוע פעולה כמענה לצורך פנימי או חיצוני בפעם הראשונה:

זיהוי או שיקוף הצורך ללומד, גורם לו לבצע פעולה אשר לא ביצע בעבר. הוא מבצע את הפעולה בפעם הראשונה בעזרת הנחייה מגורם מקצועי. הוא חווה את תוצאות הפעולה כמענה לצורך בפעם הראשונה.

2.                      -Behavior חזרה על ביצוע הפעולה תוך ידיעת התוצאה והמשגתה להתנהגות:

ביצוע חוזר של הפעולה תוך ציפייה ברורה למדדים כמותיים ואיכותיים, על סמך הניסיון הקודם. תיאור הפעולה החוזרת והמשגתה להתנהגות הניתנת לשחזור או לשיפור.

3.                      -Norma הצגת הנורמה: הפיכת ההתנהגות לנורמה:

הצגת דפוס ההתנהגות השכיח, המקובל על הלומד, כנורמה. נורמה מוגדרת כצפייה להתנהגות עתידית על ידי הלומד או על ידי החברה. נורמה זו מביאה תועלת ללומד ולסובבים אותו. הנורמה הופכת לדרישה של המלמד אל מול הלומד.

4.                      Added Value- הגדרת הערך הנוסף העומד מאחורי הנורמה:

הגדרת המשמעות ללומד, ההיגיון מאחורי הנורמה, התרומה או ההשפעה של הנורמה על הלומד והסביבה. הערך הנוסף הופך לעקרון מנחה בהפעלת שיקול דעת בזמן קבלת החלטות. ככל שהערך בעל השפעה רחבה יותר ולטווח הארוך יותר הוא הופך להיות משמעותי יותר.

5.                      - Specific Identity גיבוש זהות אישית ייחודית:

מכלול הערכים אשר מגדיר את זהותו הייחודית של הלומד. הערכים באים לידי ביטוי בהתנהגות הלומד ומייצרים זהות אישית ייחודית. הוא יודע לתאר את זהותו ומסביר מהי תרומתו הייחודית לסובבים אותו.

6.                      -Teaching לימוד האחר דרך המודל הסגולי:

לימוד וחניכת האחר על-ידי הלומד. הלומד הופך למלמד תוך שימוש בניסיונו האישי כמודל לחיקוי ומימוש זהותו הייחודית כמלמד, ביישמו את המודל הסגולי ללמידה משמעותית על לומד חדש.

סיכום:

לאורך כל תהליך המשוב מומלץ להשתמש ב:

o       עקרונות הגישה האנתרופוגוגית

o       מקורות הסמכות בהתאם לשלבי המשוב השונים

o       המודל הסגולי ללמידה משמעותית ליצירת מסלול פיתוח אישי ומקצועי ללומד לאורך זמן